משתמש:אוראל/רכבת הMTR
| רכבת תעבורה כבדה (MTR) | |
|---|---|
| קובץ:MTR svg.png | |
| מידע | |
| עיר: | הונג קונג |
| שנת פתיחה: | 1979 |
| אורך המערכת: | 211 קילומטר (כולל 36.2 ק"מ של רכבת קלה) |
| מספר תחנות: | 150 (כולל 68 תחנות רכבת קלה) |
| מספר קווים: | 10 (לא כולל 11 קווי רכבת קלה) |
| נוסעים ביום: | 2.6 מיליון (אוק' 2007) [1] |
| מפעילה: | MTRC |
| תרשים המערכת | |
 | |
הMTR (ראשי תיבות של Mass Transit Railway במשמעות "רכבת תעבורה כבדה", בסינית 港鐵 במשמעות הרכבת של הונג קונג) היא מערכת הרכבת תחתית הראשית של הונג קונג. הרכבת הוקמה בשנת 1979 ומחזיקה עד היום 7 קוים ו53 תחנות באורך כולל של 91 קילומטרים. החברה שהיקימה ומנהלת בפועל את המערכת, הינה חברת הMTR (או MTRC) שמוחזקת ב-75% בידי ממשלת הונג קונג. הודות לנוחיות השימוש ברכבת והמחיר הנוח, הפכה הרכבת להיות אמצעי התחבורה המרכזי בהונג קונג, עם כמות נוסעים יומית ממוצעת של 2.6 מיליון איש. נוסף לזה גם הכנסת כרטיס האוקטפוס לשימוש, מה שגרם לתשלום להיות נוח אפילו יותר.
בשנת 1960 הקימה ממשלת הונג קונג קבוצת מחקר שתחקור אחר פתרון לבעיות התחבורה, עקב התפתחותה ההולכת וגוברת של כלכלת הונג קונג. בשנת 1967 הגישה הקבוצה דו"ח שהציע הקמת מערכת תחבורה תחתית. עבודות ההקמה החלו מיד לאחר הצעת הקבוצה, והקו הראשון נפתח כבר בשנת 1979. תוך זמן קצר תפסה הרכבת פופולאריות רבה בקרב התושבים, כתוצאה מכך, החלה הממשלה בהקמת קווים נוספים, כדי לכסות שטחים נוספים.
ב9 באוקטובר 2007 אושרה החלטה לאחד את חברת הMTR עם חברת הKCR.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההצעה הראשונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך שנות השישים החלה ממשלת הונג קונג לראות את הצורך בהקמת רשת תחבורה שתספק את צרכי התושבים בעיר ההולכת ומתפתחת. היועצים הבירטים פרימן, פוקס, וילבור סמית ועוזריהם, נבחרו להקים קבוצת מחקר שתידון בפתרון בעית התחבורה, כך שתתאים גם לתחזיות על אוכלוסיית הונג קונג באמצע שנות השמונים, מה שהוערך אז בכ-6,868,000 תושבים. ב1 בספטמבר 1967 הגישה קבוצת המחקר את הדו"ח שנקרא "תעבורה כבדה בהונג קונג", בו המליצה על הקמת רכבת תחתית באורך של 40 מיל. המחקר הציע הקמת ארבעה קווים בששה מועדים, שפתיחתם תהיה מדצמבר 1973 ועד דצמבר 1984 [2]. המחקר אף שרטט את ארבעת הקווים והתחנות. ארבעה קווים אלו היו קו קוון טונג, קו צו'ן וואן, קו האי וקו שה טין.
תשתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קווים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| קו | שנת פתיחה | תחנה סופית | תחנות | זמן נסיעה (דקות) | מחסן תחנת הרכבת | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| הקו המזרחי | 1910 | מזרח צים שה צוי | לואוהו/לוק מה צ'או | 15 | 44 | הו טונג לאו |
| קְווֹן טוֹנְג | 1979 | יאו מה טי | טיו קנג לנג | 15 | 27 | מפרץ קאולון |
| צוּ'ן וַאן | 1982 | סנטרל | צו'ן ואן | 16 | 30 | צו'ן ואן |
| קו האי | 1985 | שנג וואן | צ'אי וואן | 14 | 25 | הנג פה צ'ו'ן |
| רכבת קלה | 1988 | 68 | טו'ן מן | |||
| טוֹנְג צ'וֹנְג | 1998 | תחנת הונג קונג | טונג צ'ונג | 8 | 28 | סיו' הו ואן |
| אירפורט אקספרס | 1998 | תחנת הונג קונג | אסיה וורלד אקספורט | 5 | 28 | סיו' הו ואן |
| צוּ'נְג קְוַן אוֹ | 2002 | נורת' פוינט | פו לם | 7 | 15 | צו'נג קוון או |
| הקו המערבי | 2003 | נאם צ'ו'נג | טו'ן מן | 9 | 30 | פט הו'נג |
| מַה אוֹן שַׁן | 2004 | וו קאי שה | טאי ואי | 9 | 16 | טאי ואי |
| קו אתר הנופש דיסנילנד | 2005 | סני בי | דיסנילנד | 2 | 4 | סיו' הו ואן |
| ||||||
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נתון זה לא כולל את הנוסעים באירפורט אקספרס. כמות הנוסעים כולל הנוסעים באירפורט אקספרס הוא 3.7 מיליון http://www.mtr.com.hk/eng/investrelation/patronage.php
- ^ Freeman, Fox, Wilbur Smith & Associates (1967). "Hong Kong Mass Transport Study".