משתמש:ברשקה/אברהם סוסקין
אברהם סוסקין
אברהם סוסקין (28 בנובמבר 1881-28 באוגוסט 1963) היה צלם עברי שתיעד את הקמת היישוב היהודי במדינת ישראל. הוא נודע בתור "הצלם של תל אביב"[1],[2], בעיקר כיוון שהוא הנציח את העיר באלפי תצלומים המתעדים רגעים היסטוריים בעלי חשיבות, דוגמת אירוע הגרלת המגרשים[3] של "אחוזת בית" ב-11 באפריל 1909[4]. כן הרבה לצלם דמויות משפיעות מראשי הציונות, ואת הווי התקומה הציוני.
ביוגרפיה
סוסקין נולד בשנת 1881 לאב יקותיאל זלמן, סוחר תברואה אמיד ובעל אות כבוד מהצאר, ולאם זלטה בת שניאור זלמן רייכלין, בכפר אורשה שבפלך מוהילב, רוסיה הלבנה[5]. הוא למד במוסדות חינוך יהודי כגון חדר וישיבה, וכן בגימנסיה הממלכתית בסמולנסק, ממנה גורש בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19 לאחר שהממשל גילה על פעילותו בתנועת "פועלי ציון" הפוליטית. הוא למד מגיסו את מלאכת הצילום ונדד בתור צלם ברחבי רוסיה[6]. בשנת 1901 עבר סוסקין להתגורר בלייפאיה שבלטביה, וחבר לתנועת "פועלי ציון" לצד עיסוקו בצילום. בשנת 1904 הצטרף סוסקין לקבוצת ציונים בני ליבאו שעלו לארץ ישראל מסיבות אידיאולוגיות, אולם לאחר שהייה קצרה בארץ חלה סוסקין ושב במלריה ושב לרוסיה. [7] בשנת 1905 עלה סופית לארץ ישראל יחד עם קבוצת חברים מליבאו, כשעמו ציוד צילום רב שהיה ברשותו, בו השתמש להקמת צלמנייה כשנה לאחר עלייתו לארץ ישראל. אז עבר להתגורר בקביעות בעיר יפו, שהייתה אחת הערים המרכזיות בהן פעלו מוסדות התנועה הציונית באותה התקופה. סוסקין, יחד עם חבריו מהתנועה הציונית, שכרו בית במושבה הגרמנית ביפו וייסדו בו את "האוטונומיה הליבאווית", בה הקים את הצלמנייה היהודית הראשונה ביפו[8]. לאחר התפזרות הקבוצה, הקים סוסקין סטודיו לצילום בשכונת נווה שלום שביפו, הנקראה "פוטוגרפיה פרוגרס", בשותפות עם הצלם היהודי ג' סרוק שהיה שותפו עד לשנת 1913 לערך. בשנת 1914 עבר סוסקין להתגורר בעיר תל אביב, לאחר שהעירייה ייעדה לו מבנה מגורים ייחודי המותאם לצרכיו הצילומים וכן למגורים עם בני משפחתו, ברחוב הרצל 24[9]. הסטודיו נקרא "פוטוגרפיה א. סוסקין" והוא פעל בין השנים 1914-1933. בשנת 1915 נאסר על ידי המושל הטורקי ביפו, לאחר שצילם תור לחלוקת קמח והואשם בניסיון לתעד את העוני בארץ תחת השלטון הטורקי. לאחר מספר שעות שוחרר, אולם התצלום עצמו נגנז. בשנת 1917 גורשו סוסקין ומשפחתו יחד עם כל תושבי תל אביב לפתח תקווה לתקופה של כמה חודשים עקב מלחמת העולם הראשונה[10].
סוסקין משתייך לאנשי העלייה השנייה, והוא חלק עמם את המוטיבציה הציונית. לכן, הוא צילם לא רק למטרות פרנסה, אלא גם מתוך תחושת שליחות כנה כמעצב ההיסטוריה המתועדת של העם היהודי. בשנת 1926 הוציא את ספרו הנודע ביותר, "מראות תל אביב 1909-1926", שהציג צילומים המתעדים אירועים משמעותיים מראשית הקמת העיר תל אביב. על הספר קיבל סוסקין מכתבי הוקרה ממאיר דיזינגוף וממחלקת התעמולה של הלשכה הראשית של קרן היסוד[11].
בין השנים 1923-1924 יצא למסע הצילום המרכזי שלו באזור הצפון, שהתבצע להזמנת קפא"י[12]. בשנת 1933 פרש סוסקין במפתיע מעולם הצילום, כאשר הוא סגר את הסטודיו שלו, אחסן את מכלול ארכיון תשלילי הזכוכית שלו בחדר הכביסה שעל גג בניין מגוריו, ועבר להתמקד בתחום הפקות הדפוס עד לשנת 1950 לערך. בשנת 1951 פרש רשמית לגמלאות. הוא נפטר בשנת 1963, בהיותו בן 82. נקבר בבית הקברות בקרית שאול.
יצירה
אפשר לחלק את אוסף התצלומים שהשאיר אחריו סוסקין לשלוש קבוצות מרכזיות: תצלומי ארץ ישראל והקמת היישובים בכלל, תצלומי הקמת תל אביב בפרט וצילומי הסטודיו והדיוקנאות. ארכיון התצלומים שהותיר אחריו סוסקין הוא אחד המקורות התיעודיים החשובים של הקמת תל אביב, העיר העברית הראשונה, ושל ההתיישבות בארץ ישראל בכלל. בשנת 2003 נערכה לו תערוכה רטרוספקטיבית תחת הכותרת "אברהם סוסקין: רטרוספקטיבה: 1905-1945" בשני מוזיאונים בישראל במקביל – במוזיאון תל אביב לאמנות, בו הוצגו תמונות מתל אביב, ובמוזיאון הישראלי לצילום בתל חי, בו הוצגו תמונות ההתיישבות העובדת.
בארכיון של מכון לבון, בו נמצאים רבים מצילומיו, מחולקות תמונות הארכיון לנושאים הבאים: יישובים ציוניים וערים יהודיות ראשונות, בתי ספר וגני ילדים, תיאטראות והצגות, תעשייה וחקלאות ותצלומי סטודיו מאורגנים. כפי שניתן להבין הנושאים אלה, סוסקין תיעד כמעט כל התרחשות מרכזית בתולדות היישוב היהודי בישראל[13].
צילומי ארץ ישראל
תצלומי ארץ ישראל של סוסקין עסקו בתיעוד של הקמת היישוב היהודי בארץ ישראל. אלה לרוב בוצעו תחת הזמנות חיצוניות, בין אם מהמדינה או מגופים פרטיים, כאשר חלקן צולמו כיוזמה פרטית של סוסקין עצמו. כיוון שחש בחשיבות תיעוד הקמת היישוב, הרבה סוסקין לשתף פעולה עם גורמי מימון חיצוניים, דוגמת קפא"י והקרן הקיימת לישראל. הוא לרוב השתמש באור טבעי בצילומיו, והיה מעמיד ומביים את הדמויות המצולמות לצד מוטיבים מקומיים שהתקשרו לדמות הציוני ששאפו להציג, למשל בצורת כלים חקלאיים (מכוש, מעדר, טוריה וכדומה), מתוך ניסיון ליצור הרמוניה בין הדמויות לרקע. ניכר במקרים רבים כי התמונות מבוימות, כאשר הדמויות המצולמות לבושות בבגדים נקיים, ולא נראים כל סימנים לעבודה פיזית ממשית מצדן. כמעט ולא נמצאו ייצוגים של מזרחים או ערבים בארכיון שהותיר אחריו. סדרת תצלומים בודדה של יהודים יוצאי תימן, שהייתה חריגה בנוף הארכיון, נקראה "היישוב הישן". סוסקין לא נהג ברכב מעולם, ולרוב צילומיו הסתייע בנהג מלווה או שהגיע רכוב על חמור.
צילומי תל אביב
החל משנת 1909 החל סוסקין לצלם באזור שלימים הפך לתל אביב. הוא תיעד תחילה את ראשית הקמת "אחוזת-בית", דיונות חשופות, קבוצות אנשים בסיורים מקדימים, טרקטורים, מסילות ברזל, אוהלים על שפת הים וכדומה. באחד משיטוטיו תיעד את הגרלת המגרשים לאחוזת בית בצילומו ההיסטורי, שנחשב לצילום הראשון של הקמת העיר תל אביב. בשנת 1962 יצא לאור ספרו "מראות תל אביב 1909-1926", אשר איגד את מיטב דימויו של העיר מאותה תקופה. את התמונות צילם סוסקין תחת יוזמות פרטיות או במימון חיצוני, על ידי גופים ממסדיים או פרטיים.
צילומי הסטודיו
סוסקין הרבה לצלם דיוקנאות בסטודיו הפרטי שלו ששכן בביתו שברחוב הרצל 24. הוא צילם אנשים בעלי חשיבות היסטורית לצד אמנים, אנשי רוח ואנשים פרטיים מן השורה. בתוך כך צילם גברים, נשים, משפחות, חיילים, טורסו גברי עירום, תיעוד מתחפשים בפורים, כיתות בתי ספר, קבוצות של חברי "השומר", עוברי אורח מזדמנים ועוד. צילומי הסטודיו שלו מאופיינים בדיוק רב ובהקפדה על קומפוזיציה מאוזנת. צילומים אלה משקפים את מודעותו של סוסקין לעולם הצילום המתפתח, וכן את רצונו להתנסות בטכניקות צילומיות חדשות, למשל בשימוש במראות והצללות, וכן בחידושים טכנולוגיים דוגמת עדשות מרככות וחשיפות כפולות. חלק מאמצעים אלה השתלבו במכלול הצילום שלו, וחלק נזנחו משיקולים פרקטיים.
משפחה
סוסקין נשא לאשה את גיטה לבית סוסאנאוויק בשנת 1910. בתם תמר נולדה בשנת 1911. בשנת 1917 נולד בנם רפאל, שעה שהתגוררה המשפחה בפתח תקווה[14].
תערוכות יחיד
· 1999: תצלומי סטודיו של אברהם סוסקין ( 1909 – 1933) אוניברסיטת חיפה, הגלריה לאמנות, הפקולטה למדעי הרוח.
· 2003:
-רטרוספקטיבה צילומים 1905-1945 (חלק א') מוזיאון תל אביב לאמנות, תל-אביב.
-רטרוספקטיבה צילומים 1905-1945 (חלק ב') המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשיה תל-חי.
תערוכות קבוצתיות:
· 2000:
-צילום בפלסטין\ארץ ישראל בשנות ה-30 וה-40, מוזיאון הרצליה לאמנות, הרצליה
-מסגרת זמן: מאה שנות צילום בארץ ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים
-מראה מקום: מאה שנות צילום בארץ ישראל , מוזיאון מנה-כץ, חיפה
· 2004-2005: תבנית נוף: הערה על הצילום המקומי, אוניברסיטת חיפה, הגלריה לאמנות, הפקולטה למדעי הרוח, חיפה
· 2009: תמונות מחיי משפחה, מוזיאון ישראל, ירושלים
· 2012: דיוקן תימני: אוריינטליזם יהודי בצילום המקומי 1948-1881, מוזיאון ארץ ישראל, רמת אביב, תל אביב
· 2013-2013: מראות תל אביב: אז והיום, מרכז באוהאוס, תל-אביב
ארכיון תצלומיו:
סוסקין השאיר אחריו ארכיון נכבד של צילומים, הנמצאים במספר ארכיונים מרכזיים: ארכיון מכון לבון, הארכיון הציוני המרכזי, ארכיון מוזיאון ארץ-ישראל, ארכיון מוזיאון בית השומר ואוסף המשפחה. מארכיונים אלה נלקחו הדימויים לתערוכה הכפולה במוזיאון תל אביב ומוזיאון תל חי בשנת 2003.
קישורים חיצוניים:
· תדהר, דוד (עורך), "אברהם סוסקין", בתוך אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו, 1955, עמ' 2543 http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2543
· אוסף סוסקין, מכון לבון http://yeda.amalnet.k12.il/LavonInstitute/RightMenu/PhotoCollection/%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%A1%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F/?myId=1003-1005
· בינשטוק, אלה, "האיש שצילם היסטוריה: אברהם סוסקין, ראשון הצלמים בתל אביב", דבר, (4 בנובמבר 1955) http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV/1955/11/04&id=Ar01600
· שבא, שלמה, "הצלם של תל אביב", דבר, (2 בספטמבר 1963) http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV/1963/09/02&id=Ar00408
· קיסרי, אורי ",אברהם סוסקין: פוזיטיבי בין נגאטיבים ,"מעריב (25 באוקטובר 1963) http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR/1963/10/25&id=Ar00502
· אברהם סוסקין באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל https://museum.imj.org.il/artcenter/newsite/he/?artist=%D7%A1%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F,%20%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D&list
לקריאה נוספת:
· רז, גיא, אברהם סוסקין: רטרוספקטיבה, צילומים 1905-1945", תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות והמוזיאון הישראלי לצילום, 2003
· גז, דור, אוריינטליזם טרום-ישראלי דיוקן מצולם, תל אביב: רסלינג, 2015
[1] בינשטוק, אלה, "האיש שצילם היסטוריה: אברהם סוסקין, ראשון הצלמים בתל אביב", דבר, (4 בנובמבר 1955) http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV/1955/11/04&id=Ar01600
[2] שבא, שלמה, "הצלם של תל אביב", דבר, (2 בספטמבר 1963) http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV/1963/09/02&id=Ar00408
[3]הגרלת המגרשים לאחוזת בית, ערך ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%95%D7%96%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA
[4] רז, גיא, אברהם סוסקין: רטרוספקטיבה, צילומים 1905-1945", תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות והמוזיאון הישראלי לצילום, 2003
[5]תדהר, דוד (עורך), "אברהם סוסקין", בתוך אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו, 1955, עמ' 2543 http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2543
[6] גז, דור, אוריינטליזם טרום-ישראלי דיוקן מצולם, תל אביב: רסלינג, 2015. עמ' 123-127
[7] רז, אברהם סוסקין: רטרוספקטיבה, צילומים 1905-1945 עמ' 15
[8] תדהר, (עורך), "אברהם סוסקין"
[9] גז, אוריינטליזם טרום-ישראלי דיוקן מצולם, עמ' 123-127
[10] גירוש תל אביב, 1917, ערך ויקיפדיה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91
[11] תדהר, (עורך), "אברהם סוסקין"
[12] קפא"י, ערך ויקיפדיה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%90%22%D7%99
[13] גז, אוריינטליזם טרום-ישראלי דיוקן מצולם, עמ' 123-127
[14]רז, אברהם סוסקין: רטרוספקטיבה, צילומים 1905-1945 עמ' 15-16