משתמש:מור אליה/יעד פיתוח בר קיימא מספר 3-בריאות טובה ורווחה

יעד פיתוח בר קיימא מספר 3: בריאות טובה ורווחה

בריאות טובה ורווחה הן היעד ה-3 ברשימת 17 יעדי פיתוח בר קיימא, אותם קבע האו"ם (עולם ללא עוני, בריאות טובה ורווחה, חינוך איכותי, מים ניקיים ושירותי סניטציה, אנרגיה נקייה לכולם, עבודה מכבדת וצמיחה כלכלית, תעשייה, חדשנות ובניה, צמצום אי השוויון, ערים וקהילות בנות קיימא, ייצור וצריכה אחראים לסביבה, פעילות למניעת שינוי אקלים, שימור הדגה באוקיינוסים, שימור יערות והחיים על היבשה, שלום, צדק ומוסדות ממשלתיים חזקים, הנהגה משותפת בינ"ל ליעדים אלו, שיוויון בין מגדרים). על מנת להילחם בנחישות בתופעת העוני והרעב בכל צורותיהם, לאפשר לבני האדם לממש את הפוטנציאל שלהם תוך יצירת שוויון וסביבה בריאה.

מטרות היעד

האו"ם הגדיר תתי-יעדים אליהם יש להגיע עד שנת 2030:

• הפחתת תמותת אימהות בלידה ל-פחות מ-70 על כל 100,000 נשים יולדות.
• הפחתת תמותת אימהות בלידה ל-פחות מ-70 על כל 100,000 נשים יולדות.
• מניעת תמותת תינוקות וילדים מגורמים ברי טיפול ל-פחות מ-25 על כל 1,000
• מיגור מחלות ויראליות, שניתנות להעברה כגון: איידס, שחפת, מלריה, צהבת ומחלות נוספות.
• הפחתה של 30% ממקרי המוות הנגרמים עקב מחלות לא מדבקות ע"י הענקת טיפול מונע ושמירה על בריאות הנפש.
• חיזוק אמצעי המניעה והטיפול בשימוש מזיק בסמים ואלכוהול.
• צמצום של 50% במספר התמותה והפציעה מתאונות דרכים עד שנת 2020.
• הבטחת גישה כלל עולמית לשירותי רפואה בתחומי מין, רבייה ומשפחה.
• הבטחת כיסוי רפואי כלל עולמי.
• הפחתה משמעותית של מקרי המוות הנגרמים מזיהום כימיקלים, אוויר, אדמה ומים.
• יישום וחיזוק התוכנית של ארגון הבריאות העולמי לשליטה במוצרי טבק בעולם כולו.
• תמיכה ומימון בפיתוח חיסונים ותרופות בראש ובראשונה למדינות מתפתחות, ולספק למדינות אלו את אותם חיסונים במחיר נגיש.
• הקצאת תקציבים ומשאבים רבים לגיוס, פיתוח והכשרה של צוותים רפואיים ואנשי מקצוע במדינות מתפתחות.
• חיזוק יכולתן של מדינות מפותחות ולא מפותחות בניהול סיכונים בריאותיים.

חשיבותו של היעד

• לאפשר חיים בריאים ונאותים לכלל האוכלוסיה בכל הגילאים, ללא יוצא מן הכלל במדינות מתפתחות ומפותחות.
• לשקף את הרצון לשמור על כדור הארץ ע"י ניהול משאבים נכון ונקיטת פעולות לשם תמיכה בבני האדם החיים כיום, ולאפשר תנאיי מחייה סבירים לדורות הבאים.
• למנוע ניצול של המדינות החזקות את המדינות הלא מפותחות ולאפשר למדינות אלה גם חיים ראויים.

יעד זה נבחר להיכלל בין 17 היעדים של האו"ם כיוון שאי השוויון בבריאות וברווחה בין מדינות מתפתחות למדינות מפותחות הינו עצום ומקורו בשנים רבות אחורה בתקופת התחלת הקולולינאליזם, שבו ניצלו המדינות החזקות את המדינות הלא מפותחות והשאירו אותן מאחור, ולכן נוצר צורך להביאן אל הקידמה ולאפשר להן גם חיים ראויים.

המדדים העיקריים לבחינת המטרות

מדד הפיתוח האנושי

המדד העיקרי בו נעשה שימוש על מנת להשוות בין רמת התפתחותן של מדינות שונות.

• אמצעי תקני למדידת רמת הרווחה בין מדינות.
• הציון לכל מדינה הוא שקלול של תוחלת חיים, השכלה ותמ"ג באותה מדינה.
• המדד נמצא בשימוש בדו"ח השנתי שמגיש האו"ם ומהווה כלי לחלוקת מדינות העולם למדינות מפותחות ולמדינות מתפתחות.

מדד האושר הלאומי גולמי

המדד מורכב משקלול של תשעה אלמנטים שונים: דאגה לבריאות פיזית, איכות חיים פסיכולוגית, ניהול זמן בריא, חיוניות קהילתית וחברתית, עושר תרבותי, שימור אקולוגי, אפשרות שווה לחינוך, חלוקה שוויונית של הכנסה וממשל טוב.

מדד ג'יני

מודד אי שוויון בחלוקת ההכנסות במדינה, נע בין 0-1, כאשר 0 מעיד על שוויון מוחלט ו-1 מעיד על אי שוויון מוחלט. המדד צמח מתוך מדד התמ"ג, אשר הראה הכנסה ממוצעת של מדינה מסוימת בלבד אך לא הראה כיצד אותה הכנסה מתחלקת בין בתי האב במדינה. המדד משמש כיום גופים בינלאומיים רבים על מנת לייצר דוחות המשקפים את אי השוויון.

גופים שותפים

• האו"ם
• ארגון הבריאות העולמי
• קרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים - UNICEF

• הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי - OECD

מימון

יעדי פיתוח בר קיימא צפויים להיות יקרים ביותר. אנליסטים העריכו כי מדובר בעלות של 4.5 טריליון דולר עבור כל שנת פיתוח. אולם, האו"ם פרסם דו"ח בשנת 2014 בו הוא מעריך את העלויות הללו בכ-7 טריליון דולר שנתי. בנוסף לכך קיימת הערכה נוספת כי ב-15 שנים הבאות יהיה צורך בכ-700 מיליארד דולר נוספים על מנת שיעדים אלו יהיו ברי השגה. מדינות מתפתחות משיגות את הכסף דרך מיסים והשקעות פרטיות, ומספקות את מירב המשאבים הפיננסיים על מנת לפתח את עצמן. המדינות המתפתחות הצליחו לגייס מימון לפיתוח בר קיימא ועמידה ביעדים בגובה של 2.8 טריליון דולר. בנוסף, כסף רב נתרם על ידי מדינות או אי סי די כאשר 34 מתוך 35 המדינות החברות בה תורמות כספים באופן קבוע. התרומה של מדינות ה- OECD מסתכמת בכ-135 מיליארד דולר בשנה. קרן ביל ומלינדה גייטס - קרן צדקה שהוקמה ע"י בני הזוג גייטס, לה הון עצום של 42.3 מיליארד דולר. הזוג גייטס תרם לבדו 28 מיליארד דולר לקרן. הקרן פועלת ברחבי העולם להעלאת רמת הבריאות, שיפור תנאי הרווחה והפחתת העוני. הפרוייקטים הבולטים ביותר של הקרן: מיגור מחלות המלריה והפוליו, הארכת חייהם של נושאי נגיף האיידס, הפחתת כמות הנדבקים במחלה ונתינת חיסונים בחינם במקומות בהם מחלות אלו נפוצות וגורמות למקרי מוות רבים.

קישורים חיצוניים

• [1],אתר האו"ם אתר האו"ם http://www.un.org/sustainabledevelopment/hunger
• [2], אתר הבריאות העולמי http://www.who.int/sdg/en/
• [3], הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי http://www.oecd.org/dac/sustainable-development-goals.htm