האומות המאוחדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האומות המאוחדות
 Flag of the United Nations.svg  Emblem of the United Nations.svg
דגל סמל
מיקום {{{שם}}}
מטה האו"ם שטח בינלאומי במנהטן, ניו יורק
שפה רשמית רוסית, סינית, ספרדית, ערבית, צרפתית, אנגלית
מדינות חברות 193 מדינות חברות
המזכיר הכללי באן קי-מון
הקמה
26 ביוני 1945
24 באוקטובר 1945

- מגילת האומות המאוחדות נחתמת
- אשרורה וכניסתה לתוקף
אתר אינטרנט www.un.org

האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האו"ם) הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבינלאומי, הביטחון הבינלאומי, התפתחות כלכלית, התקדמות חברתית, זכויות האדם והשגת שלום עולמי. האו"ם נוסד בשנת 1945 לאחר מלחמת העולם השנייה כדי להחליף את חבר הלאומים, להפסיק מלחמות בין מדינות ולספק בסיס לדיאלוג בין-מדינתי. האו"ם כולל מספר גופים המסונפים אליו, שהוקמו לצורך השגת ויישום מטרותיו.

נכון לשנת 2011 ישנן 193 מדינות חברות בארגון, כלומר כמעט כל מדינה ריבונית בעולם. האו"ם והארגונים במסגרתו מקבלים החלטות בנושאים מהותיים וניהוליים. בארגון שש זרועות עיקריות: העצרת הכללית (המקום העיקרי שבו מתאספות כל המדינות החברות), מועצת הביטחון (שבה מתקבלות החלטות בנוגע לענייני שלום וביטחון), המועצה הכלכלית חברתית (שמסייעת לקידום שיתוף פעולה ופיתוח בינלאומי בנושאי כלכלה וחברה), המזכירות (שמספקת מחקרים, מידע ועניינים טכניים אחרים שהאו"ם נזקק לו בפעילותו השוטפת), בית הדין הבינלאומי לצדק (הרשות השופטת העיקרית), ומועצת הנאמנות (שכרגע איננה פעילה). לצד הזרועות המרכזיות האלה, פועלות תוכניות וקרנות של האו"ם וכן סוכנויות מיוחדות. הבולטים שבהם ארגון הבריאות העולמי, תוכנית המזון העולמית, ויוניצ"ף, קרן האו"ם לילדים. ראש מערכת האו"ם, העומד בראשות ועדת ראשי הארגונים CEB, הוא המזכיר הכללי. מאז 2007, מכהן בתפקיד זה באן קי-מון מקוריאה הדרומית. בדרך כלל המזכ"ל מכהן שתי קדנציות של חמש שנים כל אחת, והוא נבחר על ידי העצרת הכללית של האו"ם. ארגון האומות המאוחדות ממומן על ידי דמי חבר מהמדינות החברות בו, בעיקר ארצות הברית, גרמניה, ויפן, ונקבעו בו שש שפות רשמיות: ערבית, סינית, אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לפירוקו של חבר הלאומים הכושל (שהיה קיים בין השנים 1919-1946, ואליו ארצות הברית מעולם לא הצטרפה), הוקם האו"ם בשנת 1945 כדי לשמור על השלום העולמי ולקדם שיתוף פעולה בפתרון בעיות בינלאומיות בנושאי כלכלה, חברה וזכויות אדם. התוכנית הרצינית הראשונה להקמת ארגון בינלאומי חדש נרקמה במשרדי משרד החוץ האמריקאי ב-1939. פרנקלין רוזוולט טבע לראשונה את המונח "אומות מאוחדות" ככינוי לבעלות הברית. השימוש הרשמי הראשון במונח זה היה ב-1 בינואר 1942, כש-26 ממשלות חתמו על האמנה האטלנטית, בה התחייבו להמשך המאמץ המלחמתי‏[1]. באפריל של שנת 1945, השתתפו 50 ממשלות ומספר ארגונים בלתי-ממשלתיים ב"וועדת האומות המאוחדת בנושא מוסד בינלאומי" בסן פרנסיסקו. בוועידה זו נכתבה ונוסחה מגילת האומות המאוחדות. ב-24 באוקטובר 1945 אושרה המגילה על ידי המדינות החברות הקבועות במועצת הביטחון שעתידה לקום – צרפת, סין, ברית המועצות, בריטניה וארצות הברית – יחד עם 46 מדינות נוספות, ובכך הוקם ארגון האו"ם. יום זה מצוין כיום האומות המאוחדות. פגישותיה הראשונות של העצרת הכללית, שבה היו נציגים מ-51 לאומים, ושל מועצת הביטחון, התקיימו כבר בינואר 1946 בלונדון[2].

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המונח האומות המאוחדות טבע לראשונה פרנקלין רוזוולט ככינוי לבעלות הברית. השימוש הרשמי הראשון במונח זה היה ב-1 בינואר 1942, כש-26 ממשלות חתמו על האמנה האטלנטית, בה התחייבו להמשך המאמץ המלחמתי‏[3].

'סוכנות הסעד והשיקום של האומות המאוחדות', (United Nations Relief and Rehabilitation Administration), הידועה בשם אונרר"א (UNRRA)‏[4], מוסד לסיוע לפליטים ואזרחים של בעלות-הברית במדינות המשוחררות של אירופה והמזרח הרחוק נוסדה רשמית ב- 9 בנובמבר 1943 בבית הלבן בוושינגטון, בהשתתפות 44 נציגים של האומות המאוחדות‏[5]. בשנת 1946, ניתן השם לארגון האו"ם שנכנס לנעליו של חבר הלאומים.

מבנה האו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת האומות המאוחדות מבוססת על חמש זרועות עיקריות (בעבר היו שש – מועצת הנאמנות השעתה את פעילותה בשנת 1994, לאחר הכרזת העצמאות של פלאו): העצרת הכללית, מועצת הביטחון, המועצה הכלכלית חברתית (ECOSOC), המזכירות, ובית הדין הבינלאומי לצדק. הזרועות האלה משקפות שלושה יסודות עליהם מושתת הארגון העולמי: הפיתוח הכלכלי-חברתי, השמירה על השלום והביטחון וההגנה על זכויות האדם. בעשור השני של המאה ה-21 פועלת בנוסף גם המועצה לזכויות אדם, ששודרגה ב-2007 ממעמד של ועדת משנה של אקוסוק. מעמדה של המועצה לא שונה רשמית במגילת האו"ם, ולכן איננו מקביל לשתי המועצות האחרות (מועצת הביטחון והמועצה הכלכלית חברתית).

ארבעה מתוך חמשת המוסדות המרכזיים פועלים במטה האו"ם בניו-יורק: בניין האו"ם, הבנוי על שטח בינלאומי בעיר ניו יורק. בית הדין הבינלאומי לצדק נמצא בהאג, הולנד. סוכנוית מיוחדות אחרות פועלות במשרדי האו"ם השונים בז'נבהארמון האומות), וינה, וניירובי. ישנם עוד מוסדות או"ם ברחבי העולם.

שש השפות הרשמיות של האו"ם, שבהן משתמשים בפגישות בין-ממשלתיות ובמסמכים רשמיים, הן ערבית, סינית, אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית, אך במזכירות האו"ם נעשה שימוש בשתי שפות בלבד, אנגלית וצרפתית. ארבע מתוך שש השפות הרשמיות הן השפות הלאומיות של החברות הקבועות במועצת הביטחון (אנגלית היא השפה הרשמית בבריטניה ובארצות הברית דה-פקטו). ספרדית וערבית הן השפות הרשמיות הנפוצות ביותר באו"ם: ספרדית היא השפה הרשמית ב-20 מדינות, וערבית ב-26. חמש מתוך שש השפות הרשמיות נבחרו בעת הקמת האו"ם, ואילו הערבית נוספה בשנת 1973.

העצרת הכללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – העצרת הכללית של האומות המאוחדות

העצרת הכללית היא מוסד ההתאספות המרכזי של האומות המאוחדות. היא מורכבת מכל המדינות החברות באו"ם, והן נפגשות על בסיס "מושבים" שנתיים. נשיא העצרת נבחר מתוך המדינות החברות. בשבועיים הראשונים של כל מושב שנתי, ניתנת לכל המדינות החברות הזכות לנאום במליאה. באופן מסורתי, המזכ"ל נואם בתחילת כל מושב שנתי, ולאחריו נשיא העצרת. המושב הראשון התכנס בינואר 1946 בלונדון, וכלל נציגים מ-51 מדינות.

בעת הצבעות בעצרת הכללית על שאלות חשובות, יש צורך ברוב של שני שלישים מתוך הנציגים הנמצאים והמצביעים כדי להכריע בשאלה. דוגמאות לשאלות חשובות הן: המלצות בנוגע לשלום וביטחון, צירוף מדינות חברות לוועדות ולזרועות מסוימות של האו"ם, קבלה, השעיה או סילוק של מדינות מהארגון ועניינים תקציביים. כל ההחלטות האחרות מתקבלות על בסיס רוב רגיל. לכל מדינה חברה יש קול אחד. חוץ מענייני קבלה וסילוק מהארגון ועניינים תקציביים, החלטות העצרת אינן מחייבות את המדינות החברות. העצרת יכולה לקבל החלטות שתכליתן לתת המלצות בנוגע לכל נושא תחת טווח השפעתו של האו"ם, מלבד נושאי שלום וביטחון, הנמצאים תחת שיקולה של מועצת הביטחון, ולא העצרת הכללית.

באופן תאורטי, שיטת הבחירות הנהוגה כעת באו"ם, בה ניתן קול אחד לכל מדינה, יכולה לגרום למצב בו נציגים של 8% מאוכלוסיית העולם יעבירו החלטות ברוב הדרוש, של שני שלישים בעצרת הכללית (ראה רשימת מדינות לפי אוכלוסייה). כמו כן, היחס בין תרומתה הכלכלי של חברה בעצרת לבין כוחה בקבלת ההחלטות הכלליות אינו פרופורציונלי. כך לדוגמה, מעמד קולה של ארצות הברית בעצרת שווה למעמד קולם של האיים המלדיביים. באופן כללי, כשליש מהחברות בעצרת הכללית מספקות פחות מאלפית מתקציב האו"ם, כאשר שש מדינות בלבד מספקות כ-85% ממנו.

מועצת הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מועצת הביטחון
חדר מועצת הביטחון של האו"ם.

תפקיד מועצת הביטחון הוא לשמור על השלום והביטחון בין מדינות. בעוד שזרועות אחרות של האו"ם יכולות רק לקבוע המלצות לממשלות החברות בארגון, למועצת הביטחון יש את הכוח לקבל החלטות מחייבות שהממשלות החברות באו"ם צריכות לבצע‏[6]. מקרה ידוע של ניצול כוחה של מועצת הביטחון הוא בעניין דרום אפריקה, שעליה הטילה המועצה סנקציות רבות שהחלישו אותה וסייעו בהפלת משטר האפרטהייד בה.

במועצה יכולות להיות חברות עד 15 מדינות, שמתוכן 5 הן חברות קבועות – סין, צרפת, רוסיה, בריטניה וארצות הברית, והעשר האחרות אינן קבועות. נכון לשנת 2012, המדינות הלא-קבועות במועצת הביטחון הן גרמניה, הודו, קולומביה, דרום אפריקה, פורטוגל, אזרבייג'ן, גוואטמלה, מרוקו, פקיסטן וטוגו[7]. לחמש החברות הקבועות יש את היכולת להטיל וטו על החלטות מהותיות (לא פרוצדוריאליות) שהמועצה מקבלת, ובכך למנוע את הוצאתה לפועל. חברה קבועה אינה יכולה להטיל וטו על עצם הדיון בנושא מסוים שאינה מסכימה לו. עשרת המקומות שאינם קבועים במועצת הביטחון נתפסים לתקופה בת שנתיים, על ידי מדינות שנבחרו לכך בעצרת הכללית. הבחירה מתבצעת על בסיס אזורי (מכל אזור בעולם נבחרת מדינה). נשיאות מועצת הביטחון עוברת בין המדינות החברות במועצה מדי חודש, והסבב מתבצע על פי סדר אלפביתי.

המזכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין המזכירות של האומות המאוחדות - חלק ממתחם האומות המאוחדות בניו יורק

בראש מזכירות האומות המאוחדות עומד המזכיר הכללי (המזכ"ל), הנעזר בצוות עובדים של אזרחים ממדינות שונות מרחבי העולם. המזכירות מספקת מחקרים, מידע ושירותים שלהם זקוקים הגופים השונים של האו"ם במהלך עבודתם השוטפת. כמו כן המזכירות מבצעת משימות ופעילויות כפי שהורו לה גופים שונים: העצרת הכללית, מועצת הביטחון, המועצה הכלכלית חברתית, וסוכנויות או"ם אחרות. מגילת האו"ם קובעת שעל העובדים המועסקים במזכירות "לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של יעילות, כשירות והגינות". כמו כן מדגישה המגילה את החשיבות שבהעסקת עובדים מכל אזורי העולם.

כמו כן, המגילה קובעת שעל עובדי המזכירות אסור לקבל הוראות משום רשות שאיננה האו"ם. כל המדינות החברות באו"ם מחויבות לכבד את האופי הבינלאומי של המזכירות ולא לנסות להשפיע על עובדיה. האחריות על בחירת צוות העובדים של המזכירות מוטלת באופן בלעדי על המזכ"ל.

המזכיר הכללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המזכיר הכללי של האומות המאוחדות

המזכ"ל עומד בראש המזכירות, וכמו כן בפועל הוא משמש גם כדובר האו"ם וכמנהיגו. המזכ"ל הנוכחי הוא באן קי-מון, שהחליף את קופי אנאן בשנת 2007. באן קי-מון עתיד לסיים את כהונתו בשנת 2016.

בין תפקידיו של המזכיר הכללי של הארגון: סיוע בפתירת מחלוקות בינלאומיות, ניהול מבצעים בעלי אופי של "שמירת שלום", ארגון ועידות בינלאומיות, איסוף מידע בנוגע ליישומן של החלטות מועצת הביטחון, והתייעצות עם הממשלות החברות בנוגע ליוזמות שונות. המזכ"ל מפעיל מספר תתי-משרדים, העוסקים בנושאים ספציפיים כמו המשרד לתיאום פעולות הומניטריות והמשרד למבצעי שמירת-שלום.

בחזונו ראה רוזוולט את תפקיד המזכ"ל כ"מתווך עולמי". במגילת האו"ם המזכ"ל מתואר כ"מנהל אדמיניסטרטיבי הבכיר"‏[8], אך עם זאת המגילה מדגישה שהמזכ"ל יכול להביא לפני מועצת הביטחון "כל נושא שלדעתו יכול לסכן את שימור השלום והביטחון הבינלאומיים"‏[9], ובכך נותנת המגילה לתפקיד המזכ"ל טווח עשייה רחב יותר על הבמה הבינלאומית. תפקיד המזכ"ל התפתח במהלך השנים לדו-תפקידי: מנהל ארגון האו"ם מחד, ודיפלומט ומתווך, המטפל במחלוקות בין מדינות ומוצא הסכמה רחבה בבעיות גלובליות מאידך.

המזכ"ל ממונה על ידי העצרת הכללית, לאחר המלצה של מועצת הביטחון (שבה, כזכור, כל חברה קבועה יכולה להטיל וטו על ההחלטה). העצרת הכללית יכולה תאורטית שלא לבחור באדם שהומלץ על ידי מועצת הביטחון (אם לא יהיה רוב בהצבעה)‏[10], אך דבר זה מעולם לא קרה. אין קריטריונים ברורים למשרה, אך במהלך השנים התפתחה הנורמה לפיה כל מזכ"ל יחזיק בתפקיד במשך כהונה אחת או שתיים (כהונה אחת היא בת חמש שנים), שיתקיים סבב גאוגרפי בנוגע למקום מוצאו של המזכ"ל ושלעולם לא יהיה מאחת המדינות החברות הקבועות במועצת הביטחון.

המזכירים הכלליים של האומות המאוחדות‏[11]
מס' שם ארץ מוצא ת. התחלת תפקיד ת. סיום תפקיד הערות
1 טריגווה לי Flag of Norway.svg נורבגיה 2 בפברואר 1946 10 בנובמבר 1952 התפטר. המזכ"ל הראשון מסקנדינביה
2 דאג המרשלד Flag of Sweden.svg שבדיה 10 באפריל 1953 18 בספטמבר 1961 נפטר בעודו מזכ"ל
3 או תאנט Flag of Burma (1948-1974).svg בורמה (מאז 1989, "מיאנמר")‏ 10 בנובמבר 1961 1 בינואר 1972 המזכ"ל הראשון מאסיה
4 קורט ולדהיים Flag of Austria.svg אוסטריה 1 בינואר 1972 1 בינואר 1982 במלחמת העולם השנייה שירת כקצין ביחידות וורמאכט שביצעו פשעי מלחמה.
5 חוויאר פרז דה קוויאר Flag of Peru.svg פרו 1 בינואר 1982 1 בינואר 1992 המזכ"ל הראשון מדרום אמריקה
6 בוטרוס בוטרוס ראלי Flag of Egypt.svg מצרים 1 בינואר 1992 1 בינואר 1997 המזכ"ל הראשון מאפריקה
7 קופי אנאן Flag of Ghana.svg גאנה 1 בינואר 1997 1 בינואר 2007
8 באן קי-מון Flag of South Korea.svg קוריאה הדרומית 1 בינואר 2007 מכהן

בית הדין הבינלאומי לצדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ארמון השלום", מקום מושבו של בית הדין הבינלאומי לצדק, היושב בעיר האג שבהולנד.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית הדין הבינלאומי לצדק

בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) נמצא בעיר האג שבהולנד, והוא הזרוע השופטת העיקרית של האומות המאוחדות. הוא הוקם בשנת 1945, והחליף את "בית הדין הקבוע לצדק בינלאומי", שהיה הזרוע השופטת של חבר הלאומים. לבית הדין יש חוקה, והיא מקור כוחו החוקי. החוקה היא חלק בלתי נפרד ממגילת האו"ם‏[12].

בית הדין שוכן ב"ארמון השלום", בו גם נמצאת "אקדמיית האג לחוק בינלאומי", מרכז פרטי ללימודי החוק הבינלאומי, ואף מספר מבין השופטים הנוכחיים בבית הדין הם בוגרי האקדמייה או מרצים לשעבר. לבית הדין שני תפקידים: לדון במחלוקות שבין מדינות, שכוללות לעתים מקרים של פשעי מלחמה, פלישות מדיניות בלתי-חוקיות, טיהור אתני, ועוד‏[13], ומתן חוות דעת בסוגיות משפטיות שמופנות אליו על ידי העצרת הכללית או על ידי מועצת הביטחון. בית הדין מורכב מ-15 שופטים שנבחרים במשותף על ידי העצרת הכללית ומועצת הביטחון לכהונה בת תשע שנים, שבסיומה ניתן לבחור בהם מחדש. מדי שלוש שנים נערכות בחירות לחמישה שופטים. ההחלטות מתקבלות ברוב קולות של השופטים היושבים בדין, ואם הדעות נחלקות שווה בשווה, לנשיא קול מכריע. כאשר מדינה אינה מצייתת לפסק דין של בית הדין, רשאית מועצת הביטחון לנקוט צעדים כנגד מדינה זו. לחוות דעת אין אופי מחייב.

בית דין המקורב אל ה-ICJ הוא בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), שהחל לפעול בשנת 2002 בעקבות דיונים בינלאומיים שיזמה העצרת הכללית. ה-ICC הוא בית הדין הבינלאומי הקבוע הראשון שמטרתו היא לשפוט את אלו המבצעים את החמורים בפשעים תחת החוק הבינלאומי, כמו פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, ורצח עם. ה-ICC הוא עצמאי מהאו"ם מבחינה ניהולית, כלומר יש לו צוות עובדים ותקציב עצמאי ומנותק מהאו"ם. אך עדיין קיים קשר בין הגופים, מתוקף תפקידם, וישנו "הסכם יחסים" בין ה-ICC והאו"ם, שקובע כיצד מתקשרים שני הגופים זה עם זה מבחינה חוקית‏[14].

המועצה הכלכלית חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המועצה הכלכלית חברתית של האומות המאוחדות

המועצה הכלכלית חברתית (ECOSOC) מסייעת לעצרת הכללית בקידום שיתוף פעולה ופיתוח בינלאומי בנושאי כלכלה וחברה. במועצה חברות 45 מדינות, הנבחרות על ידי העצרת הכללית לכהונה בת שלוש שנים. נשיא המועצה נבחר לכהונה בת שנה אחת, ומדינת המוצא שלו תמיד נמנית בין הכוחות הכלכליים הקטנים או הבינוניים מבין אלו של המדינות במועצה. המועצה נפגשת אחת לשנה בחודש יולי, ל"מושב" בן ארבעה שבועות. תפקידיה של המועצה הם בין היתר איסוף מידע, ייעוץ למדינות חברות, ונתינת המלצות. עם זאת, תפקידה העיקרי והחשוב ביותר של המועצה הוא לתאם בין הפעילויות החופפות הנעשות בגופים שונים באו"ם. כמו כן, כוחה של המועצה הוא בהקמת מוסדות וגופים שונים בתחומי הכלכלה, החברה, זכויות האדם, הבריאות וכו'. הקמת גופים אלו מקדמת את הטיפול בבעיות בתחומים הללו ומאפשרת את פיתרונן או הקלתן באופן ממוקד ונמרץ יותר בטרם הוקם הגוף. לפיכך, למועצה יש מספר גופי משנה, ביניהם הוועדה למעמד האישה, הוועדה לזכויות האדם, הוועדה לענייני סחר בינלאומי, הוועדה לאנרגיה מתחדשת וכן נציב האו"ם לענייני פליטים.

ארגונים מתמחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קטגוריה:ארגונים המסונפים לאו"ם

ישנם סוכנויות ומשרדי או"ם רבים שמטרתם לפעול בנושאים מסוימים. כמה מהארגונים המוכרים לציבור הם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ארגון המזון והחקלאות, אונסק"ו (ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם), הבנק העולמי וארגון הבריאות העולמי.

דרך ארגונים אלו מבצע האו"ם את מרבית עבודתו ההומניטרית, כמו תוכניות חיסון המוניות (דרך ארגון הבריאות), מיגור הרעב (דרך תוכנית המזון העולמית), והגנה על אוכלוסייה פגיעה וחסרת בית (דרך נציבות האו"ם לפליטים).

מגילת האומות המאוחדות קובעת שכל אחת מהזרועות המרכזיות באו"ם יכולה להקים סוכניות מתמחות שונות, במטרה לבצע דרכה את מטרתה המקורית של אותה זרוע מרכזית.

ארגונים מתמחים של האומות המאוחדות
מס' ראשי תיבות דגל שם הסוכנות משרדים ראש הסוכנות שנת הקמה
1 FAO
Food and Agriculture Organization
ארגון המזון והחקלאות Flag of Italy.svg רומא, איטליה Flag of Senegal.svg ז'ק דיוף 1945
2 IAEA
International Atomic Energy Agency
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית Flag of Austria.svg וינה, אוסטריה Flag of Japan.svg יוקיה אמאנו 1957
3 ICAO
International Civil Aviation Organization
הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית Flag of Canada.svg מונטריאול, קנדה Flag of France.svg ריימונד בנג'מין 1947
4 IFAD
International Fund for Agricultural Development
הקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי Flag of Italy.svg רומא, איטליה Flag of Nigeria.svg קאניו נוואזה 1977
5 ILO ארגון העבודה הבינלאומי Civil Ensign of Switzerland.svg ז'נבה, שווייץ Flag of Chile.svg ז'ואן סומאביה 1946 (1919)
6 IMO
International Maritime Organization
ארגון הימאות הבינלאומי Flag of the United Kingdom.svg לונדון, הממלכה המאוחדת Flag of Greece.svg את'ימיוס מיטרופולוס 1948
7 IMF קרן המטבע הבינלאומית Flag of the United States.svg וושינגטון די. סי, ארצות הברית Flag of France.svg כריסטין לגארד 1945 (1944)
8 ITU
International Telecommunication Union
איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי Civil Ensign of Switzerland.svg ז'נבה, שווייץ Flag of Mali.svg האמדון תור 1947 (1865)
9 UNESCO
United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization
אונסק"ו, ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם Flag of France.svg פריז, צרפת Flag of Bulgaria.svg אירינה בוקובה 1946
10 UNIDO ארגון האו"ם לפיתוח התעשייה Flag of Austria.svg וינה, אוסטריה Flag of Sierra Leone.svg קנדה יומקלה 1967
11 UPU
Universal Postal Union
איגוד הדואר העולמי Civil Ensign of Switzerland.svg ברן, שווייץ Flag of France.svg אדוארד דאיין 1947 (1874)
12 WB הבנק העולמי Flag of the United States.svg וושינגטון די. סי, ארצות הברית Flag of the United States.svg רוברט זוליק 1945 (1944)
13 WFP
World Food Programme
תוכנית המזון העולמית Flag of Italy.svg רומא, איטליה Flag of the United States.svg ג'וזט שיראן 1963
14 WHO
World Health Organization
ארגון הבריאות העולמי Civil Ensign of Switzerland.svg ז'נבה, שווייץ Flag of Hong Kong.svg מרגרט צ'אן 1948
15 WIPO
World Intellectual Property Organization
הארגון העולמי לקניין רוחני Civil Ensign of Switzerland.svg ז'נבה, שווייץ Flag of Australia.svg פרנסיס גורי 1974
16 WMO
World Meteorological Organization
הארגון המטאורולוגי העולמי Civil Ensign of Switzerland.svg ז'נבה, שווייץ Flag of Russia.svg אלכסנדר בדריסקי 1950 (1873)
17 UNWTO
World Tourism Organization
ארגון התיירות העולמי Flag of Spain.svg מדריד, ספרד Flag of Jordan.svg טאלב ריפאי 1974

חברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מדינות החברות באומות המאוחדות
מצגת המתארת את הצטרפות מדינות העולם לאו"ם, ע"פ סדר כרונולוגי (יש לפתוח את קובץ המקור כדי לצפות באנימציה)

עם הצטרפותה של דרום סודאן ביולי 2011, ישנן כעת 193 מדינות חברות באומות המאוחדות. כל המדינות הן מדינות מוכרות‏[15] וריבוניות.

מגילת האומות המאוחדות מתארת את חוקי הקבלה לארגון‏[16]:

Cquote2.svg

1. החברות באומות המאוחדות פתוחה לכל המדינות שוחרות-השלום שמקבלות על עצמן את החובות הכתובות במגילה הנוכחית, ושהארגון ראה כי הן יכולות ורוצות להוציא לפועל את החובות הללו. 2. קבלתה הסופית לארגון של כל מדינה החפצה להצטרף לאומות המאוחדות תלויה באישורה של העצרת הכללית, שתקבל החלטה ע"פ המלצותיה של מועצת הביטחון.

Cquote3.svg

G77[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-G77 ‏(Group of 77) היא קואליציה רופפת של מדינות מתפתחות, שיעודה הוא קידום האינטרסים הכלכליים המשותפים לחבריה ויצירת מעמד משותף משופר בניהול משא ומתן באו"ם, מתוקף האינטרסים הקיומיים המשותפים של המדינות הללו. 77 מדינות ייסדו את הארגון, אך הוא הורחב מאז ומונה, נכון ל-2014, 136 מדינות חברות. הארגון נוסד על-פי המודל של ה-G7, שהורחב ל-8 חברות ומכונה G8.

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמירה על השלום והביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימות שמירת השלום של האו"ם. כחול כהה - משימות נוכחיות, כחול בהיר - משימות בעבר
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות

לאחר אישורה של מועצת הביטחון, שולח האו"ם כוחות "שמירת שלום" לאזורים בהם קונפליקטים צבאיים בין חמושים נגמרו או הושהו. זאת, כדי לאכוף את תנאי הסכמי הפסקת-האש שהתקבלו, ובכדי לשדל את הצדדים הלוחמים להימנע מחידוש העוינות והלחימה. מאחר שלאו"ם אין צבא משלו, המדינות החברות באו"ם תורמות כוחות צבאיים למשימות שמירת השלום. חיילי כוחות אלו, הנקראים גם "הקסדות הכחולות", מקבלים מדליה בשם "מדליית האומות המאוחדות" (שהיא איננה מדליה צבאית, מכיוון שהאו"ם איננו מדינה ריבונית עם צבא, אלא זו מדליה בינלאומית). "כוחות שמירת השלום", כשלם וכאבסטרקט, קיבלו פרס נובל לשלום בשנת 1988.

מייסדי האו"ם ראו בחזונם את הארגון כפועל למנוע עימותים בינלאומים, ולהפיכת המלחמות העתידיות לבלתי-אפשריות, אך פרוץ המלחמה הקרה הפכה את הסכמי שמירת-השלום קשים ליישום עד בלתי-אפשריים, מכיוון שהעולם התחלק לשני מחנות עוינים. בעקבות סיומה של המלחמה הקרה, נשמעו קריאות בקהילייה הבינלאומית לאו"ם להפוך לסוכנות שמטרתה השגת שלום עולמי – שכן ישנם עשרות עימותים צבאיים בעולם‏[17]. ואכן, אופיו של האו"ם כ"שומר שלום", שעומעם בעת המלחמה הקרה, חזר והתייצב ככזה לאחריה.

מחקר של תאגיד ראנד משנת 2005 מצא כי בממוצע הצליח האו"ם בכשני שליש ממאמצי שמירת-השלום שלו. המחקר השווה את מאמצי האו"ם לבניית מדינות (צעדים שונים שמטרתם הפלת הרודנות והדיקטטורה, השגת דמוקרטיה וכו') לאלו של ארצות הברית, ומצא ששבעה מתוך שמונת המקרים שבהם התערב האו"ם נמצאים כעת במצב של שלום, לעומת ארבעה מתוך שמונה של ארצות הברית‏[18]. "הדו"ח לביטחון האדם" שיצא גם הוא בשנת 2005 דיווח על ירידה במספר המלחמות, רציחות-עם ופגיעה בזכויות האדם מאז סוף המלחמה הקרה. הדו"ח הציג הוכחה (אמנם נסיבתית), שאקטיביזם בינלאומי – סוג הפעילות של האו"ם – הוא הסיבה העיקרית לירידה במספר העימותים המזוינים מאז סוף המלחמה הקרה‏[19]. בהיסטוריה של האו"ם ניתן למצוא גם מצבים בהם הארגון לא רק פעל לשמירת השלום אלא השתתף בעימות עצמו, לדוגמה במלחמת קוריאה (בה כוחות או"ם לקחו חלק משמעותי בלחימה עצמה), ובמלחמת המפרץ הראשונה.

רכב משוריין למשימת שמירת שלום של האו"ם

האו"ם גם נתפס כאחראי לכמה כשלונות בתחום. במקרים רבים המדינות החברות במועצת הביטחון כשלו בהשגת החלטה במועצה, או שכשלו באכיפתה, בעיה הנובעת מאופיו בינלאומי של הארגון. וויכוחים ואי-הסכמות בדיוני מועצת הביטחון בנוגע לפעולות והתערבויות צבאיות נתפסו בעולם ככשלונות ישירים של המאמץ להשגת השלום, כגון אי-מניעת רצח העם ברואנדה[20], אי-שליחת סיוע הומניטרי וההתערבות בכללה במלחמת קונגו השנייה, אי-ההתערבות בטבח סרברניצה, אף על פי שבמקום היו חיילי או"ם עם הסמכות להשתמש בכוח, הכישלון בשליחת מזון לאנשים המתים מרעב בסומליה, הכישלון ביישום החלטות מועצת הביטחון הקשורות לסכסוך ישראלי-פלסטיני, והכישלון המתמשך במניעת רצח העם, ואף שליחת סיוע, בדארפור. חיילים מכוחות שמירת השלום של האו"ם אף הואשמו באונס ילדים, התעללות מינית ושידול לזנות במהלך מבצעי "שמירת שלום" שונים, החל משנת 2003: בקונגו[21], האיטי[22][23], ליבריה[24], סודאן[25], בורונדי וחוף השנהב[26]. דורי גולד, שגריר ישראל לאו"ם בעבר, ביקר בשנת 2004 את מדיניות ה"רלטיביזם המוסרי" של האו"ם, לדבריו. כמו כן, הגדיר דורי את הזמנת יאסר ערפאת לנאום בפני העצרת הכללית בשנת 1998 כ"נקודת השפל בהיסטוריית האומות המאוחדות".

בנוסף לשמירה על השלום, האו"ם פעיל ומעודד התפרקות מנשק. במקור, מגילת האו"ם בשנת 1945 כללה פיקוח (רגולציה) על כלי נשק, וכללה דרכים להגבלת המשאבים הכלכליים והאנושיים היוצרים כלי נשק‏[27]. אך למרות זאת, הנשק הגרעיני הופיע בעולם שבועות בודדים לאחר החתימה על המגילה, וכתוצאה מכך נעצרו באופן מוחלט כל הניסיונות להגבלת הנשק, והרעיונות על פירוק העולם מנשק נגוזו. לעומת זאת תשומת הלב עברה לנשק הגרעיני, והחלטה הראשונה של המושב הראשון של העצרת הכללית ביקשה הצעות ספציפיות ל"סילוק הנשקים האטומיים מצבאות מדינתיים, וכל נשק אחר המסוגל להשמדה המונית"‏[28]. עוד דוגמאות לפעילות האו"ם בנושא ההתפרקות בנשק הן האמנה למניעת ניסויים גרעיניים, אמנת החלל החיצון, והאיסור על השימוש בנשק כימי ובמוקשים.

זכויות אדם וסיוע הומניטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאבק למען זכויות האדם היה אחת הסיבות המרכזיות להקמת האו"ם. זוועות מלחמת העולם השנייה ורצח העם שחווה העולם במאה העשרים הובילו להסכמה רחבה ובינלאומית, קונצנזוס, שהארגון החדש חייב לפעול למניעת טרגדיות דומות בעתיד. אחת מהמטרות הראשוניות הייתה ליצור מסגרת חוקית שבה יישמעו וידונו תלונות בנושאי זכויות אדם, ואף לפעול בנושא. מגילת האו"ם מחייבת את כל המדינות החברות לקדם "כבוד אוניברסלי לזכויות האדם ושמירה עליהן" ובנוסף קובעת המגילה שעל כל המדינות "לפעול ביחד ולחוד" על מנת לקיים את הנאמר לעיל. ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם אומצה על ידי העצרת הכללית בשנת 1948 כסטנדרט שעל כל המדינות מוטלת החובה להשיג, אך אין להכרזה אופי חוקי מחייב. העצרת הכללית דנה באופן קבוע בנושאים הקשורים לזכויות האדם.

האו"ם ומוסדותיו הם הגורם המרכזי המקיים ומיישם את העקרונות הכתובים ב"הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם". לדוגמה, האו"ם תומך ומסייע למדינות בתהליך המעבר למשטר דמוקרטי, על ידי סיוע טכני בביצוע בחירות חופשיות והגונות, שיפור הרשות השופטת, ניסוח חוקת המדינה, הדרכת פקידי ממשל בנושאי זכויות אדם, והפיכת תנועות צבאיות למפלגות פוליטיות. פעולות אלו תרמו באופן משמעותי להפצת הדמוקרטיה ברחבי העולם. האו"ם עזר לערוך בחירות במדינות ללא עבר דמוקרטי בכלל, או עבר מועט, כגון אפגניסטן ומזרח טימור. האו"ם גם מקדם את זכות האישה להשתתף באופן מלא בחיים הפוליטיים, הכלכליים, והחברתיים של מדינתה. האו"ם מקדם את זכויות האדם דרך בריתות וחוזים שהוא עורך, ומתייחס לתלונות ספיצפיות בנושאים אלו בעצרת הכללית, מועצת הביטחון, ובית הדין הבינלאומי לצדק.

מטרת מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם, שהוקמה בשנת 2006‏‏[29], היא להתייחס ולטפל במקרים של הפרת זכויות אדם. המועצה היא ממשיכה של קודמתה בתפקיד, "נציבות האו"ם לזכויות אדם" (שהפסיקה לפעול בעקבות ביקורת נגדה על כך שחברי הוועדה עצמם באים ממדינות שאינן מבטיחות זכויות אדם‏[30]). במועצה יש 47 חברים, המחולקים לפי אזורים גאוגרפיים, המכהנים בתפקיד לתקופה של שלוש שנים. מועמד למועצה חייב לקבל את הסכמת רוב העצרת הכללית. גם מועצת זכויות האדם של האו"ם לקתה בחוליים של קודמה והואשמה פעמים רבות בהטייה אנטי-ישראלית, צביעות והעלמת עין מהפרת זכויות אדם חמורות של מדינות לא-מערביות.

בשיתוף פעולה עם ארגונים אחרים, כדוגמת הצלב האדום, מספק האו"ם מזון, מים לשתייה, מקלט ושירותים הומניטריים אחרים לאוכלוסיות הסובלות מרעב, שנעקרו מבתיהם בעקבות מלחמה, או שנפגעו בעקבות אסון. הזרועות ההומניטריות המרכזיות באו"ם הן "תוכנית המזון העולמית" (שעוזרת להאכיל יותר ממאה מיליון אנשים בשנה, ב-80 ארצות), ונציבות האו"ם לפליטים, המפעילה פרויקטים ביותר ב-116 מדינות.

פיתוח חברתי וכלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האו"ם מעורב ותומך בפיתוח העולם בערוצי הכלכלה והחברה, למשל על ידי ניסוח "יעדי הפיתוח של המילניום". ארגונים כמו ארגון הבריאות העולמי, "תוכנית האו"ם לאיידס", "הקרן הגלובלית למלחמה באיידס, שחפת ומלריה" הם בין המוסדות המובילים בקרב נגד המחלות ברחבי העולם, ובמיוחד במדינות עניות.

האו"ם מקדם התפתחות עולמית גם דרך ארגונים וסוכניות המקורבים אליו. לדוגמה, הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית הם מוסדות עצמאיים מתמחים, המתפקדים רק כ"משקיפים" במסגרת האו"ם. (בתחילה היו מנותקים מהאו"ם, לפי הסכם ברטון-וודס[31]). מדי שנה מפרסם האו"ם את מדד הפיתוח האנושי, המדרג את מדינות העולם לפי מדדים של עוני, אוריינות, חינוך, תוחלת חיים ומדדים נוספים.

יעדי הפיתוח של המילניום (קישור חיצוני):

  1. למגר את הרעב והעוני הקיצוניים
  2. להשיג חינוך יסודי אוניברסלי
  3. לקדם שווין בין המינים ולהעצים נשים
  4. להפחית תמותת ילדים
  5. לשפר את בריאות האמהות
  6. להילחם באיידס, במלריה ובמחלות אחרות
  7. להבטיח קיימות סביבתית
  8. לפתח שותפות גלובלית לפיתוח בינלאומי

"יעדי המילניום לפיתוח" הם שמונה יעדים שכל 192 מדינות האו"ם הסכימו לנסות להשיג עד שנת 2015‏[32]. יעדים אלו הוכרזו בפסגת המילניום בספטמבר 2000.

פעילויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות פעילותו של האו"ם, מעל 80 קולוניות השיגו עצמאות מדינית‏[33]. העצרת הכללית אימצה את ה"הכרזה על הענקת עצמאות למדינות ועמים שנשלטו על ידי מעצמות" בשנת 1960 ללא קולות שהצביעו נגד, אך כל המדינות שהיו אימפריות קולוניאליות נמנעו. דרך הקמת "ועדת האו"ם לדה-קולוניזציה"‏[34] שהוקמה בשנת 1962 הקדיש האו"ם תשומת לב רבה לדה-קולוניזציה, וכן תמך במדינות חדשות שקמו כתוצאה מתנועות ויוזמות תוך-מדינתיות להגדרה עצמית. התהליך התרחש במדינות אירופה, באסיה, ובאפריקה, כמו גם באזורים אחרים בעולם, למשל הים הקריבי ואיים באוקיינוס השקט.

האו"ם נוהג להכריז על מועדים בינלאומיים, שהם תקופות זמן המוקדשות להתעמקות בנושא מסוים חשוב בעל השלכה ועניין בינלאומיים. מועדים אלו הפכו, בעזרת האו"ם, לכוחות חזקים הדוחפים ומעלים למודעות בעיות ונושאים מסוימים לרמת תודעה בינלאומית, כגון יום האיידס העולמי, יום כדור הארץ, יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, ויום הזיכרון הבינלאומי לשואה.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קטגוריה:מועדי האומות המאוחדות

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

10 התורמות הגדולות ביותר לתקציב האו"ם, 2009‏[35]
מדינה תרומה
(באחוזים, מתוך התקציב)
Flag of the United States.svg ארצות הברית 22.00%
Flag of Japan.svg יפן 16.624%
Flag of Germany.svg גרמניה 8.577%
Flag of the United Kingdom.svg בריטניה 6.642%
Flag of France.svg צרפת 6.301%
Flag of Italy.svg איטליה 5.079%
Flag of Canada.svg קנדה 2.977%
Flag of Spain.svg ספרד 2.968%
Flag of the People's Republic of China.svg סין 2.667%
Flag of Mexico.svg מקסיקו 2.257%
שאר המדינות 23.908%

האו"ם ממומן על ידי תרומות מדודות והתנדבותיות הניתנות לארגון על ידי המדינות החברות בו. העצרת הכללית מאשרת את התקציב הדו-שנתי הרגיל וקובעת הערכות תרומה לכל מדינה חברה. ההערכות מבוססות בהרחבה על היכולת היחסית של כל מדינה לתרום לארגון, ההכנסה הלאומית הגולמית, ומותאמות ומשתנות לפי החובות שיש למדינה, או הכנסה לנפש נמוכה‏[36]. העצרת משתמשת גם במדד הפיתוח האנושי כדי לקבוע את ההערכות.

העצרת קבעה עיקרון לפיו האו"ם לא יהיה תלוי באופן גורף במדינה חברה אחת כדי לממן את פעילותו. לכן ישנה "תקרת" תרומה, שקובעת את הסכום המקסימלי, באחוזים מתוך כלל התקציב, שכל מדינה חברה יכולה לתרום לתקציב. בשנת 2000, העצרת שינתה את התקרה בעקבות שינויים כלכליים גלובליים, והתקרה ירדה מ-25% ל-22%. ארצות הברית היא היחידה שמגיעה בתרומתה לתקרה זו. בנוסף לסכום מקסימום, העצרת קבעה גם סכום מינימום, "רצפת תרומה" לכל מדינה. כל מדינה חברה חייבת לתרום לפחות 0.001% מהתקציב הדו-שנתי.

התקציב השנתי לשנים 2008-09 מוערך בכ-4.19 מיליארד דולר, כלומר קצת יותר מ-2 מיליארד דולר לשנה (ראה טבלה המפרטת את התורמים המרכזיים).

ישנן תוכניות מיוחדות של האו"ם שאינן נכללות בתקציב הרגיל (כמו יוניצ"ף ותוכנית המזון העולמית), והן ממומנות על ידי תרומות התנדבותיות מממשלות החברות באו"ם. רוב התרומות הן בכסף, אך לפעמים נתרמות לארגונים סחורות חקלאיות ומוצרים שונים. משום שארגונים אלו מבוססים על תרומות, ואינן מקבלים תקציב מהאו"ם, רוב הארגונים הללו סובלים ממחסור כבד בעת מיתונים כלכליים. ביולי 2009, תוכנית המזון העולמית דיווחה שהיא נאלצה להפסיק מספר משירותיה מפני שהתקציב היה קטן מדי‏[37]. בשנת 2010, קיבלה תוכנית המזון פחות מרבע מהתקציב הדרוש לפעילותה.

האו"ם וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל-האו"ם
דגל ישראל אשר הונף באו"ם ב-1949, עם הצטרפות ישראל לארגון

ארגון האומות המאוחדות היה זה שגילה נכונות להקמת מדינת ישראל על-פי תוכנית החלוקה. החלטה זו התקבלה בכ"ט בנובמבר 1947, ומהווה מאז יום היסטורי לציונות בכלל, ולמדינת ישראל בפרט. ההכרה בישראל כחברה מן המניין לא הייתה מהיום הראשון להקמתה. טרם קבלתה כחברה רשמית הופעלו שלל לחצים מצד המעצמות, ברית המועצות וארצות הברית, כאשר כל אחת מהן ניסתה לנכס לעצמה את הכנסתה של ישראל לארגון. דבר שכזה, לסברתן, יכול היה לעזור בקירובה של ישראל לאחת מהן, דבר שהיה לו פוטנציאל להשפעה אסטרטגית עצומה ולקידום מדיניותן במזרח התיכון. ב-11 במאי 1949, הפכה מדינת ישראל לחברה ה-59 במספר של האו"ם, כאשר 37 מדינות הצביעו בעד צירופה, 13 התנגדו ו-9 נמנעו. המובילה העיקרית לקבלתה של ישראל כחברה הייתה ברית המועצות.

ברבות השנים התקבלו במסגרת האסיפה הכללית של האו"ם מספר החלטות שפגעו בתדמיתה של ישראל ובהצדקת פעולותיה בשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה ובשטחי אויב בעתות מלחמה וצרכים מבצעיים, לבנון וסוריה. כך, לדוגמה, ב-17 באוקטובר 1975 קיבלה עצרת האו"ם החלטה להשוואת תפיסת "הציונות" לתפיסה גזענית (החלטה 3379). רק בדצמבר 1991 ביטלה העצרת את אותה החלטה שנויה במחלוקת (החלטה 4686). כמו כן, קיבלה עצרת האו"ם החלטה לשלוח את סוגיית בניית גדר ההפרדה לידי בית הדין הבינלאומי בהאג כאשר ב-9 ביולי 2004 התפרסמה החלטתם של 14 משופטיו, במסגרתה הואשמה ישראל בהפרת החוק הבינלאומי וביצירת תנאים למשבר הומניטרי.

מערכת היחסים בין ישראל לבין האו"ם רווית אירועים, חלקם חיוביים אך רובם שליליים. כך לדוגמה, כל אחת מ-16 מהחלטותיה של מועצת זכויות האדם של האו"ם התקבלה כנגד מדיניות צה"ל בשטחי יהודה והשומרון וחבל עזה. מה שמונע פעמים רבות ממוסדות האו"ם לקבל החלטות גינוי ונקיטת צעדים אופרטיביים נגד מדיניותה של ישראל היא זכות הווטו האמריקאית שמעניקה לישראל מעטפת הגנה פעם אחר פעם. רבות מהצעות הגינוי כנגד ישראל הן פרי יוזמתה של הקואליציה האיסלאמית בעצרת הכללית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "האומות המאוחדות". וילטון, דיוויד.
  2. ^ "אבני דרך בארגון האו"ם".
  3. ^ "האומות המאוחדות". וילטון, דיוויד
  4. ^ להבדיל מאונר"א
  5. ^ אונרר"א באתר יד ושם
  6. ^ פרק 5, סעיף 25 במגילת האומות המאוחדות. כל המדינות החברות באו"ם קיבלו על עצמן את המגילה.
  7. ^ http://www.un.org/sc/members.asp
  8. ^ מגילת האו"ם, סעיף 97 (באנגלית)
  9. ^ מגילת האו"ם, סעיף 99 (באנגלית)
  10. ^ תהליך מינויו של המזכיר הכללי
  11. ^ מזכירים כלליים של האומות המאוחדות בעבר
  12. ^ חוקת בית הדין הבינלאומי לצדק
  13. ^ בית הדין, בית הדין הבינלאומי לצדק
  14. ^ "הסכם בין בית הדין הפלילי הבינלאומי לאומות המאוחדות" (קובץ PDF). (אנגלית)
  15. ^ קוסובו וטאיוון, שהן מדינות שאינן מוכרות באופן מלא על ידי הקהילייה הבינלאומית, לא מוכרות על ידי האו"ם.
  16. ^ מגילת האו"ם, פרק 2, סעיף 4
  17. ^ רשימה של העימותים והמלחמות כעת, אתר "globalsecurity"
  18. ^ תאגיד ראנד, קובץ PDF: "תפקידו של האו"ם בבניית מדינות: מקונגו ועד עיראק
  19. ^ המרכז לביטחון האדם. "הדו"ח לביטחון האדם לשנת 2005"
  20. ^ "עם נבגד - תפקיד המערב ברצח העם ברואנדה", ביקורת ספר, הספר המלא ב-Google Books
  21. ^ "האשמות כנגד האו"ם על התעללות מינית בקונגו"
  22. ^ "חיילי האו"ם מתמודדים עם האשמות של התעללות בילדים"
  23. ^ "טענות על התעללות כנגד כוחות שמירת השלום בהאיטי"
  24. ^ "עובדי סיוע בליבריה נאשמים בהתעללות מינית"
  25. ^ "צוות של האו"ם נאשם באונס ילדים בסודאן"
  26. ^ "שומרי שלום מתעללים בילדים"
  27. ^ מגילת האו"ם, סעיף 26
  28. ^ החלטות שהתקבלו במושב הראשון של העצרת הכללית. אפשר גם לראות צילום של ההחלטה עצמה כאן. (קובץ pdf, אנגלית)
  29. ^ החלטה מספר 251, המושב ה-60 של העצרת הכללית
  30. ^ "בושת האומות המאוחדות"
  31. ^ "אודות - הבנק הלאומי והאומות והמאוחדות"
  32. ^ "יעדי המילניום"
  33. ^ מדינות ללא שלטון עצמי
  34. ^ אתר הוועדה
  35. ^ הערכת תרומות המדינות לתקציב 2009 - קובץ Pdf.
  36. ^ הודעה לעיתונות בנושא
  37. ^ "לתוכנית המזון אין מספיק כסף"


Flag of the United Nations.svg
מזכ"לי האומות המאוחדות
Sr. Gladwyn Jebb.jpg Trygve Lie PA210118.JPG Dag Hammarskjöld PA210119.JPG U Thant PA210120.JPG Kurt Waldheim PA210121.JPG Javier Pérez de Cuéllar PA210122.JPG Boutros Boutros Ghali PA210123.JPG Kofi Annan PA210124.JPG Bankimoon.jpg
גלאדווין ג'ב (זמני) טריגווה לי דאג המרשלד או תאנט קורט ולדהיים חוויאר פרז דה קוויאר בוטרוס בוטרוס ראלי קופי אנאן באן קי-מון


ארגון הוועידה האסלאמית

מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) | סודאן | סומליה | תוניסיה | טורקיה | בחריין | עומאן | קטאר | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה | קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב

מדינה מושעית: סוריה

מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז-אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה

ארגונים בינלאומיים משקיפים: הליגה הערבית | האו"ם | המדינות הבלתי-מזדהות | ארגון אחדות אפריקה
Flag of OIC.svg