משתמש:Gadial/שיפוט בתחרות

דף זה נועד לריכוז השיפוט שלי על ערכים בתחרות "מקצרמר למובחר" הנוכחית (השנייה). אין מניעה עקרונית שאחרים יקראו את הדף כי איני חושב שהשיפוט צריך להיות מוסתר (בניגוד לדיונים בין השופטים), אך יש לזכור כי דבר ממה שכתוב כאן אינו סופי, והדף קיים לצורכי נוחות בלבד.

ההתייחסות הפרטנית לתוכן הערכים מיועדת בעיקר להצבעה על נקודות שיהיה צורך להתייחס אליהן לאחר סיום התחרות. אלמלא הדברים היו נכתבים כאן, הם היו נכתבים בדפי השיחה של הערכים המתאימים. אחת הסיבות לכך שאני מעדיף לרכז אותם כאן היא מתן האפשרות למעבר עליהם והצבעה על טעויות שלי.

מי שסבור שקריאת התייחסות לערך כלשהו כאן תפגע בו מוזמן שלא לקרוא. מי שקרא ונפגע - ראשית, אני מתנצל, כי איני רוצה לפגוע באף אחד. שנית, הוא מוזמן לפנות אלי בכל דרך שימצא לנכון ואנסה לשנות את דבריי בהתאם.

ולמען הסר ספק: אני מעריך מאוד את כל מי שהשתתפו בתחרות ואת ההשקעה הגדולה שהשקיעו. לשמחתי, בתחרות הזו מתקיים הכלל הידוע "העיקר ההשתתפות", וויקיפדיה תרוויח הרבה מאוד מההשקעה של כל אחד ואחד המשתתפים, וזה הדבר החשוב באמת. הסיבה היחידה לביקורות הפרטניות שלי היא הרמת תרומתי הצנועה למה שאני תופס כשיפור אותם ערכים. גדי אלכסנדרוביץ' 20:11, 3 באוקטובר 2006 (IST)

אזבסט

בעיות כלליות

חוסר הגהה חמור. ניסיתי לתקן חלק, אבל יש דברים שאני לא יודע לתקן, ובשלב מסויים נגמר לי הכוח. נדרשים תיקוני ניסוח רבים. ציינתי מספר שורות בעייתיות בגוף הפירוט, אבל זה לא הכל. כפי שהוא כרגע, הערך לא נעים לקריאה.

המבוא

1. השורה הראשונה בערך לא ברורה: "שם לקבוצה של חומרים סיביים מסלעים מינרליים סיליקאטיים של מגנזיום ו/או ברזל הידרידי". יש קישור ב"סילקאטיים" אל סיליקון, אבל זה רק מבלבל הדיוט כמוני עוד יותר - סיליקון הוא יסוד בדיוק כמו מגנזיום וברזל. אם כך, מה פירוש "סלע סילקאטי של מגנזיום"? אפשר להניח שמדובר באיזו תרכובת/תערובת, אבל זה כבר יהיה ניחוש של הקורא ועל אחריותו בלבד. אם כן, השורה הזו דורשת הבנה גדולה יותר (בכימיה?) ולא בטוח שהיא מתאימה בתור השורה הראשונה בערך.
2. ניסוח לא ברור: "וגם למפת השולחן של קרל הגדול כאשר, לפי האגדה, קרל זרק את מפתו לתוך האש כדי לנקותה" - כלומר, האזבסט שימש למפת השולחן רק כאשר קרל זרק אותה לתוך האש?
3. הדוגמאות לשימוש באזבסט בעבר די חלשות: הדוגמה של מצרים מעניינת, אבל זו של קרל (שאינה מגובה במקורות) היא קוריוז בלבד. האם אלו שני השימושים היחידים בעת העתיקה? אם לא, אפשר להביא לפחות עוד אחד, אולי במקום קרל.
4. "האזבסט מנוצל ע"י כרייתו ממכרות של סלעי אזבסט" - כדאי להימנע משימוש בר"ת, אבל יותר צורם לי ה"מנוצל" - האם זו המילה התקינה עבור הפקת מינרלים?
5. "כאשר האזבסט משמש להגנה כנגד אש וחום, סיבי האזבסט לרוב מעורבבים עם בטון או משולבים בסיבי בד. האזבסט משמש לרוב במנגנוני בלמים וגם בסוגי אטמים בגלל עמידותו לחום. מסיבי האסבסט מייצרים גם בידוד לחוטי חשמל. אזבסט משמש בין השאר לייצור בגדים חסיני-אש ומוצרי בניה שונים, משום שהוא אינו חדיר למים, אינו מוליך חשמל ומבודד חום היטב" - פסקה מאוד מבולבלת. למשל, מהיכן צץ ה"בין השאר" הזה פתאום? ולמה לחזור שוב פעם על כך יתרונות האזבסט (לא חדיר למים, לא מוליך ומבודד חום) שכבר צויינו בפסקה קודמת? ואם כבר מציינים, למה בסוף ולא בהתחלה?

סוגי אזבסט וסיביו

1. שימוש לא מוסבר במונח טכני, וחבל: לקורא ההדיוט לא ברור מה זה "מספר CAS" ולא נעשה שום נסיון להבהיר לו.
2. ריבוי קישורים אדומים.
3. הערת השוליים בקטע על קריסוטיל לא ברורה. היא לכאורה מפנה למאמר שמדבר על מחקרים שונים (וסותרים) באשר לנזקי הקריסוטיל, אבל המאמר שאליו ניתנה ההפניה מדבר על נזקי האזבסט באופן כללי (לפחות ממבט כולל).
4. שורה לא ברורה: "קריסוטיל בדרך-כלל נמצא בטבע בצורת סיבים רכים ופריכים (דבר הגורם לסכנה הגדולה ליצירת "אבק אזבסט"). צורות אחרות של אזבסט אמפיבולי יכולות, במקרים מסויימים, גם להופיע בטבע כסיבים רכים ופריכים..." ראשית, האם קריסוטיל הוא אזבסט אמפיבולי? קיבלתי רושם שלא, אז למה "צורות אחרות"? שנית, מהם ה"מקרים המסויימים" המדוברים?

שימושים

1. יש חזרה מתישה על חלק ממה שנאמר כבר קודם: "אזבסט לבן הוא סוג של אזבסט הנגזר מקבוצת הסרפנטין. לסוג זה מספר שימושים. בארצות הברית, האזבסט הלבן הוא הסוג הכי שכיח בתעשייה". אפשר היה לפחות לנסות לומר זאת בדרך קצת שונה...
2. "חסינות אש" מצויין כאחד משימושי האזבסט וניתן קישור אדום. אין שום דרך להבין מה הכוונה בזה אם אינך יודע זאת כבר קודם.

מחלות הנגזרות מחשיפה לאזבסט

1. הכותרת לא ברורה. מהי מחלה "נגזרת"? האם זה שקול למחלה ש"נגרמת" או שיש הבדל שידוע רק ליודעי ח"ן?
2. לטענה שניתן למצוא אזבסט במים מינרליים לא ניתנים סימוכין. הקישור שניתן טוען "Asbestos fibers can enter the air or water from the breakdown of natural deposits and manufactured asbestos products". למיטב הבנתי, הדבר דורש שבסמוך למאגר המים המינרליים יהיו מינרלים של אזבסט, דבר שלא ברור האם הוא תמיד מתקיים. על כן, יש לנסח את השורה יותר בזהירות (גם לא ברור מה פשר ה"ריחוף" בתוך המים).
3. "מחקרים הראו שאנשים החיים באוכלוסיה עירונית רגילה יכולים לסבול מאלפים עד מאות-אלפים של סיבי אזבסט בכל גרם של רקמת ריאה, כלומר, מיליוני סיבי אזבסט ועשרות-אלפי גופים של אזבסט בריאותיו של אדם ממוצע" - זוהי שורה חסרת משמעות. הקורא אינו מסוגל להבין מה משמעות המספרים הללו. ייתכן שמיליוני סיבי אזבסט הם כמות קטלנית, וייתכן שמיליוני סיבי אזבסט הם כמות אפסית כי צריך מילארד מילארדים של סיבי אזבסט לפני שייגרם נזק, אבל אין התייחסות למשמעות הכמותית של האזבסט גם בשאר המאמר.
4. הקישור שבאותה שורה מוביל לאתר בתשלום. רצוי להימנע מכך.
5. גם הפסקה הבאה על התקן שנקבע לאזבסט היא חסרת משמעות בלי שהקורא יוכל להבין את המשמעויות בפועל שנגזרות ממנה. האם קל לענות לתקן הזה? האם התקן הזה עדיין משאיר אותנו בגבולות הסכנה?
6. אחרי פסקת הפחדה ארוכה על הסכנה שבאזבסט סיבי וכיצד כל נגיעה בו גורמת לשחרור אזבסט, מגיעה השורה "מוצרים אשר עשויים מאזבסט שאינו סיבי גם משחררים חלקיקי אזבסט אל הסביבה". זה לא רציני. האם זה שחרור בכמות דומה לזו של האזבסט הסיבי? מה גורם לשחרור הזה?

מחלות הנגרמות על ידי אזבסט

1. "כאשר האזבסט נישא באוויר בכל כמות שהיא, "נמצא להוות מפגע בריאותי, כמו שניתן היה לצפות"."- שורה ממש לא ברורה. "נמצא להוות"? יתר על כן, בציטוט הדיווח הזה לא מוסבר כלל מה בעצם עושה האזבסט ולמה חושבים שהוא מפגע. מהן "השפעותיו המרושעות" של האזבסט? ממה מת אותו אדם שנטען כי מת מחשיפה לאזבסט? מה קרה לו? האם הוא סבל מסרטן, או שפתאום נחנק, או משהו אחר?
2. בחלק הזה חוזרים על הסיפור המבהיל על חלקיקי האזבסט שמצטברים בריאה. גם כאן מדובר בחזרה מיותרת - צריך להחליט איפה עדיף לפרסם את התיאור הזה, וזהו. לא כיף לקרוא את אותו דבר פעמיים.
3. "חוקרים מאמינים שהמסותליאומה נגרמת מספר של יוני חמצן, רדיקלים ופרוקסידים שאלו הם חומרים מחמצנים או ROS שנוצרים ע"י סיבי האזבסט" - שורה לא ברורה.

סילוק אזבסט+החלקים הבאים

1. "מוצרים לתמיכה מבנים נכללו גם ברשימת המוצרים הכוללים אזבסט כגון לוחות בנייה" - עוד דוגמה לשורה לא ברורה. באופן כללי, החלק הזה כולו (והבאים אחריו) כתוב בצורה רעה במיוחד מבחינה סגנונית ודורש הגהה ועריכה משמעותית.

סיכום

• נגישות: 3/5. את רוב הערך יכול לקרוא גם קורא הדיוט, אבל פה ושם הוא ירגיש שיש דברים שעוברים לו מעל הראש. חמור מכך - לעתים מציפים אותו בנתונים סטטיסטיים שהוא יכול להבין אבל לא אומרים לו כלום (כמות האזבסט באוויר, למשל).
• מקצוענות: מחוסר היכרות עם התחום איני יכול לדרג בסעיף זה.
• רהיטות: 1/5. הערך במצב חמור מאוד מבחינה זו וניסיתי להביא מספר דוגמאות לכך. אמנם, יש בויקיפדיה ערכים רבים במצב חמור יותר, אולם הם אינם מועמדים לתחרויות בדרך כלל.
• אמינות: 4/5. אמנם, מספר רב מאוד של מקורות (אולי רב מדי - ארבעה עבור הטענה על מגדלי התאומים?) אבל כניסה מדגמית למקורות לא תמיד מסייעת בצורה ברורה לחזק את הטענה שנטענה בערך (בתור דוגמה אפשר לקחת את הטענה על המים המינרליים).
• חזות: 4/5. אני מודה שלא ברור מה כבר אפשר להראות בערך, והערך בכל זאת משתדל להראות, אבל רוב התמונות לא אומרות הרבה להדיוט והיה אפשר גם אחרת. למשל, מול תמונת הריאה של החולה אפשר היה לשים תמונת ריאה של אדם בריא, שנבין מה ההבדל.
• קישוריות: 2/5. הערך עמוס בקישורים אדומים. לעתים יש תחושה שהערך מצפה שנקרא את מה שנמצא בקישורים כדי להבין על מה הוא מדבר, ומכיוון שהקישורים עדיין אדומים, הדבר פוגע מאוד.
• מקוריות: 2/5. עד כמה שאני רואה, הערך מתורגם ברובו מויקיפדיה האנגלית (ה"אזבסטונים" זו תוספת שלנו, למשל).
• בסך הכל: 2.5/5. הערך מעניין, אך יש בו בעיות תוכניות וצורניות לא קטנות.

קאקאפו

אנטומיה ומראה

1. נותנים לנו נתונים מדוייקים על האורך והמשקל של הקאקאפו, אבל לא משווים אותם לתוכים אחרים.
2. "ולעתים נדירות נצפה פרט צהוב כולו" - שורה שמעוררת חשד בהתחשב בכך שאוכלוסיית הקאקאפו מונה על פי הערך לא יותר מ-100 פרטים. טיעון כמו "לעתים נדירות" הוא טיעון סטטיסטי מעיקרו - האם האוכלוסיה הקיימת (והאוכלוסיה שנחקרה באופן כללי) היא מדגם מייצג?

חיזור, רבייה וגידול צאצאים

1. "הקאקאפו הוא מין התוכי היחיד בעולם כולו שלו מערכת רבייה וחיזור ייחודית המכונה לֶק" - לא ברור. האם הוא התוכי היחידה בעולם שלו מערכת רבייה וחיזור ייחודית, או שהוא התוכי היחיד בעולם שמערכת הרבייה והחיזור שלו היא לק?
2. "הנקבות נמשכות לשטח ההזדווגות בעקבות קולות הזכרים, ולעתים הן אף הולכות מספר קילומטרים מהטריטוריות שלהן לשטח החיזור. אז נכנסת הנקבה לשטח התצוגה הפרטי של אחד מהזכרים, שיפתח במעין מחול..." הלכתי לאיבוד. הנקבות לא בחרו כבר את הזכרים? הרושם שמתקבל מהפסקה הזו הוא שזה (הבימבום) הוא תהליך הבחירה האמיתי, ואילו הלק היה חסר כל משמעות.

אקולוגיה, חברה והתנהגות

1. "ונראה כי הקאקאפו מילא את התפקיד האקולוגי בפאונה הניו זילנדית שמילאו באופן טבעי היונקים בשאר חלקי העולם." נפלא - מה התפקיד הזה?
2. "...האויבים החדשים שהובאו בידי האדם הלבן, המסוגלים למצוא את טרפם בעזרת חוש הריח." - השימוש במונח "האדם הלבן" שבערך שלו מוגדר כגזעני, אינו במקום ואינו תורם לערך. מה גם שבהמשך הערך מתואר כי המאורים (שאינם נחשדים בהיותם "האדם הלבן") הם הראשונים שגרמו צרות לקאקאפו בהביאם כלבים (שדומני, אם אני זוכר נכון, מצויידים בחוש הריח המדובר).

סיכום

• נגישות: 5/5. קריא מאוד וגם אם יש מושג לא ברור, לרוב הוא מקושר לערך כחול.
• מקצוענות: גם כאן, אני לא מסוגל לחוות דעה מקצועית. התחושה שלי היא שהמידע הבסיסי שניתן לצפות לו כוסה - התיאור הפיזי של החיה, הסיווג הטקסונומי שלה, מנהגי החיזור והרגלי התזונה, סביבות הגידול, האויבים בטבע וכל פרשיית ההכחדה והשיקום.
• רהיטות: 5/5. הערך נקרא כולו בצורה שוטפת.
• אמינות: 5/5 רשימת הקריאה שבסוף הערך משכנעת דיה, ומהיכרות עם הספר של אדאמס - מידע רב שנמצא בערך אכן מופיע בו.
• חזות: 4/5. יש מספר תמונות (לא מספיק) של התוכי עצמו, ועוד מספר תרשימים ומפות שמסייעים להבנה.
• קישוריות: 5/5. הערך עמוס בקישורים לערכים אחרים, וכמעט כל הקישורים כחולים. לא נתקלתי בסיטואציה שבה נזקקתי לקישור שהיה אדום, כך שניתן לומר שכל הערכים החשובים כבר הוכחלו. הקישור האדום המרכזי הוא של ה"לק", אבל הלק עצמו מתואר בגוף הערך וגם מובא קישור לאנגלית בינתיים (פתרון די עקום, יש להודות, שאולי עדיף לוותר עליו).
• מקוריות: 2/5. גם כאן רוב הערך מבוסס על הערך האנגלי המקביל (והוא אף מצהיר זאת בגלוי).
• סה"כ: 4.5/5. ערך מרתק על חיה מעניינת, שמתקרב לרמות העניין שהספר של אדאמס עורר. הסיבה העיקרית שבגללה הוא אינו מקבל 5 היא חוסר המקוריות.

שד טסמני

מראה

• "בשונה מרוב חיות הכיס, רגליו הקדמיות של השד הטסמני ארוכות מעט מאלה האחוריות, והוא יכול לפרוץ במרוצה פתאומית במהירות מרשימה של 13 קילומטרים לשעה." - יש כאן את הבעיה הבסיסית שיש בערכים רבים: חוסר קנה מידה. כל מי שרץ עם הליכון יודע ש-13 קמ"ש זה לא בשמיים עבור ספרינט (וכאן לא ברור אם מדובר בספרינט או בריצה ארוכה) ומי ששמע על צ'יטה יודע ש-13 קמ"ש רחוק מלהיות הכי מהיר בטבע. לכן השאלה היא מדוע המהירות מרשימה - כלומר, אל מי משווים אותה? לחיות כיס אחרות? כמה מהר הן רצות?
• "לשד הטסמני שפם ארוך בפניו; השפם עוזר לו לאתר את טרפו כשהוא מחפש מזון בלילה ולאמוד את המרחק של שדים טסמניים אחרים במהלך החיפוש אחר מזון והשיטוט בטריטוריה שלו" - אולי זה נובע מחוסר ההבנה שלי בבעלי חיים, אבל איך השפם עוזר לו בכך?
• "ניתוח של עוצמת הנשיכה של יונקים שונים, בהתחשב בממדי גופם, מראה כי לשד הטסמני הנשיכה החזקה ביותר מכל היונקים החיים כיום" - דוגמה נאה לאיך כן צריך להציג נתונים.
• "גם אורך הזנב בינוני (25 סנטימטרים בממוצע)" גם חוזרים כאן על הנתון, וגם לא ברור ביחס למה נלקח הממוצע - ביחס לכל חיות הכיס, קטנות כגדולות? ביחס לגודל הגוף של השד?

רבייה ומחזור חיים

• הכל טוב ויפה, אבל איפה אומרים מה תוחלת החיים של השד?
• "הנקבות עסוקות בגידול הגורים ללא הרף, אולם באופן מצטבר הן מקדישות לגידול כשישה שבועות רצופים בשנה." זה משפט ממש לא ברור. אם הן עסוקות בגידול ללא הרף לכל אורך השנה, הן משקיעות 52 שבועות בשנה. אם הן משקיעות קצת זמן בכל יום שמצטבר לשישה שבועות בסך הכל, הם לא "רצופים".

אקולוגיה, התנהגות ואורח חיים

• "לעתים קרובות הרבה יותר משהם צדים בעלי חיים שעדיין חיים" - מרגיש קצת מוזר; האם אפשר לצוד בעל חיים מת?
• "מסיבה זו, זכה השד הטסמני להכרת תודה מחקלאים מקומיים" - אני מניח שאין כאן סתירה אבל כדאי לזכור שעל פניו זה מתנגש עם הטענה הקודמת לפיה הם הושמדו בגלל שהם מזיקים לחקלאות.
• "גילה כי הם משתמשים ב-20 תנוחות גוף - כולל הפיהוק חושף השיניים הידוע לשמצה" - למה ידוע לשמצה? האם יש כאן בדיחה פרטית שקורא הערך לא מבין? לא דובר על הפיהוק קודם לכן.

סכנת הכחדה ושימור

• "טסמניה בפרט ואוסטרליה בכלל אסרו על ייצוא שדים טסמניים אל מעבר לגבולות המדינה." - לא היה מזיק לומר מדוע.

בתרבות

• "אלו השדים הטסמניים היחידים החיים כיום מחוץ לגבולות אוסטרליה" - האם לא נכון לסייג כאן ל"הידועים"? הברחות של בעלי חיים הם דבר ידוע ומוכר.
• "התכונות היחידות שחולק "טאז" עם השד הטסמני הן תיאבונו הרעבתני והתנהגותו הביישנית." - האמנם? טאז צורח וצווח (וזה מאפיין מזהה בולט שלו), ובערך נכתב שגם השד הטסמני עושה זאת בזמן סעודה המונית.

סיכום

• נגישות: 5/5. קריא מאוד וכמעט שלא מצריך את הקורא להיכנס לקישורים.
• מקצוענות: למרות שאני לא מסוגל לחוות דעה מקצועית, התחושה שלי היא שבערך חסרים דברים. בפרט, לא ראיתי בשום מקום שמתוארת תוחלת החיים של השד, ואם דבר בסיסי כזה חסר...
• רהיטות: 5/5. הערך כולו נקרא בצורה שוטפת.
• אמינות: 5/5. הערך מכיל די והותר מקורות.
• חזות: 4/5. היה רצוי להוסיף עוד תמונות של השדים, אבל בסך הכל די טוב.
• קישוריות: 5/5. יש המוני קישורים, ורק מעט מהם אדומים. גם מה שאדום אינו קריטי.
• מקוריות: 2/5. גם כאן רוב הערך מבוסס על הערך האנגלי המקביל (וגם כאן הוא מצהיר זאת בגלוי).
• סה"כ: 4/5. מאמר באיכות דומה לזה של הקאקאפו, אך מעט פחות טוב ממנו - הן בגלל שהשד הוא חיה פחות "אקזוטית" ויש פחות דברים מעניינים לומר עליה (בפרט, אין מאמצי שיקום הירואים כמו במקרה של הקאקאפו), והן בגלל שהמחסור בתוחלת החיים השאיר אצלי תחושה שהערך פחות רציני ומקיף.

ויטמין B12

לא מצאתי נקודות בגוף הערך עצמו שאני מסוגל להתייחס אליהן.

סיכום

• נגישות: 3/5. הערך מקצועי ברובו ומי שאינו מבין בתחום לא יפיק ממנו מידע רב. עם זאת, את המידע הבסיסי הערך מספק והפתיחה שלו ברורה מאוד. רצוי היה להעביר את כל החלקים ה"קריאים" לתחילת הערך כדי שההדיוט יפיק ממנו את המירב ולא יצטרך לחפש עמוק בפנים. למשל, "היסטוריה" ו"מקורות" יכולים לבוא לפני "מבנה כימי", ו"קצובה יומית" לפני "פעילות ביוכימית".
• מקצוענות: כאן ודאי שאיני מסוגל להביע דעה, אף שלדעתי הערך (בהנחה שלא כתובות בו שגיאות) מכסה היטב את הנושא.
• רהיטות: 3/5. הערך כתוב היטב וללא שגיאות, אך רצוף ללא הרף במונחים טכניים ובשמות ארוכים ומסובכים. ייתכן מאוד שזה נובע מהנושא שבו עוסק הערך ואין לזקוף זאת לחובתו, אך בסופו של דבר זה מתבטא בקריאה קשה ואיטית למדי.
• אמינות: 5/5. הערך מכיל רשימת קריאה סבירה בהחלט.
• חזות: 4/5. הערך עמוס באיורים וטבלאות, ואולי זו גם אחת מחולשותיו - הכל יוצא מאוד מבולבל בסופו של דבר. כדאי להשקיע מעט יותר מאמץ בעיצוב (אך לא להוריד את הקיים).
• קישוריות: 5/5. הערך מכיל קישורים רלוונטיים רבים, וכמעט כולם כחולים.
• מקוריות: 4/5. מהצצה בויקיפדיה האנגלית, עושה רושם שהערך מתבסס עליה חלקית, אבל חלקית מאוד.
• סה"כ: 4/5. הערך נראה לי טוב למדי, אך קשה לי לשפוט אותו מכיוון שהוא טכני מאוד ועוסק בנושא שבו איני בקיא.

קוד המינג

קודי המינג

• "אם נוסיף עוד סיביות לתיקון-שגיאות להודעה, ואם ניתן לארגן ששגיאות בסיביות מידע שונות יפיקו תוצאות שגיאה שונות, יהיה ניתן לזהות את הביטים השגויים. בהודעה באורך 7 סיביות, ישנן 7 שגיאות סיבית-בודדת אפשריות, על כן 3 סיביות לתיקון-שגיאות יכולות פוטנציאלית גם לציין שאירעה שגיאה, וגם היכן היא אירעה." - אני לא חושב שהקורא הסביר שאינו מכיר כבר את הנושא יבין מדוע ה"על כן" נובע מהחלק שקדם לו. לפחות אני לא הבנתי. אני יודע ש-3 סיביות מספיקות כדי לייצג מספר בתחום 0-7, אבל לא ברור לי איך מגיעים מכאן לציון שגיאה והמיקום שלה.
• ""מרחק המינג" הוא מספר הסיביות המינימלי שצריך לשנות במילת קוד חוקית כלשהי כדי לקבל מילת קוד חוקית אחרת. קוד הזוגיות הוא בעל מרחק 2, שכן כל שתי סיביות מתהפכות אינן מתגלות" - יש כאן משהו שנראה לי מוזר. נניח שסיבית הזוגיות עצמה מתהפכת - האם נקבל שוב מילת קוד חוקית? לב השאלה הוא בהגדרה של "מילת קוד" (האם היא כוללת את סיביות התיקון או לא), אך המושג הזה לא הוגדר בערך עד אותו שלב.
• "קוד ההישנות (3,1) הוא בעל מרחק 3, שכן יש צורך לשנות לפחות 3 סיביות (כולן בשלשה אחת) בכדי לקבל מילת קוד חוקית אחרת. באופן דומה, בקוד הישנות (4,1) - כל סיבית משוכפלת 4 פעמים - יש מרחק 4, על כן שגיאה של התהפכות שתי ביטים ניתנת לגילוי." - לא ברור למה מביאים פעמיים את אותה הדוגמה רק עם מספר שונה - האם זה מוסיף מידע? כמו כן, לא יזיק להוסיף הסבר קצרצר בסוף השורה מדוע שינוי של מספר סיביות הקטן מהמרחק ניתן לגילוי. ייתכן שזה מובן מאליו, אבל לא נראה לי שזה יזיק.

יעילות התקורה של קוד המינג

• באופן כללי אני לא בטוח אם הוכחות ש"משתפות" את הקורא ("כעת נעשה כך וכך") הן מה שצריך להיות בויקיפדיה, למרות שהן מקובלות בספרות ולדעתי גם אני כתבתי אותן בכמה ערכים כאן.

תיקון שגיאות

• "הכפלת H עם וקטור היחידה ה-i מניבה בתוצאה את העמוד ה-i של H, ועל כן אנו יודעים כי השגיאה אירעה היכן שהעמודה שקיבלנו נמצאת" - המשפט הזה מעט מבלבל, למרות שאחרי מספר קריאות ברור למה הכוונה בו.

סיכום

• נגישות - 4/5. יש לערך הקדמה סבירה (עד לניתוח יעילות התקורה) אותה אני מקווה שמסוגל להבין כל מי שקורא את הערך ומוכן ללמוד קצת ולהיכנס לקישורים. החל מתחילת הניתוח הטכני הערך הופך בלתי נגיש לכל מי שאין לו ידע בסיסי במתמטיקה/מדעי המחשב, אבל איני חושב שצריך הרבה יותר מידע בסיסי כדי להבין את שאר הערך.
• מקצועיות - 5/5. בתור סטודנט למדעי המחשב הערך ענה על כל השאלות הבסיסיות שלי.
• רהיטות - 4/5, קריא מאוד ברובו, אבל פה ושם ישנם ניסוחים קצת מבלבלים.
• אמינות - 3/5. אף שלא מדובר בנושא שיש צורך באסמכתאות רבות בשבילו, הערך כמעט חף ממקורות, והקישור החיצוני היחיד שלו הוא אתר שהעתיק חלק קצר מהספר של האוניברסיטה הפתוחה. מדוע לא להוסיף את הספר לרשימת הקריאה, ועוד ספר העוסק בקודים לתיקון שגיאות ובקוד המינג בפרט?
• חזות - 4/5. מצד אחד, הסעיף הזה לא הוגן במיוחד, כי לא מדובר בנושא שיש הרבה איורים להוסיף בו. מצד שני, הערך באמת חף לחלוטין מאיורים, וההמחשה הויזואלית היחידה שלו היא טבלה אחת, ולכן לא ניתן לתת לו "פטור" מוחלט מהסעיף הזה.
• קישוריות - 4/5. מכיל כמות סבירה של קישורים, וכמעט ללא קישורים אדומים.
• מקוריות - 2/5. מתורגם ברובו מויקיפדיה האנגלית. עד כמה שאני רואה, הכל תורגם פרט לחלק של יעילות הקוד (שהוא מעניין בזכות עצמו).
• סה"כ: 4/5 - ערך טוב ומעניין למי שהנושא מסקרן אותו, אך סובל מהבעיה הנפוצה לרוב ערכי המדעים ה"טכניים" בויקיפדיה - קשה לאנשים "מבחוץ" לקרוא אותו.

פרווניתיים

עורך הערך ככל הנראה ויתר על התחרות - הוא לא ערך את הערך מאז היום בו הוסיף אותו לתחרות, והערך עדיין קצר למדי. אני מניח שמדובר בפרישה לא מדווחת.

משחת נעליים

• לטעמי הערך סובל מבעיות תרגמת קלות. אף שהכתוב בו קריא ונראה תקין, ישנם פה ושם משפטים שאני חש כי אם היו כותבים אותם במקור בעברית, ולא מנסים לתרגם אותם מויקיפדיה האנגלית, התוצאה הייתה שונה לגמרי. דוגמה אחת: "לקראת סוף המאה ה-19 הפכו נעלי עור ומגפי עור להיות יותר ויותר קלים לרכישה על ידי ההמונים" (שתורגם מ-"At the end of the 19th century, leather shoes and boots became affordable to the masses"). יש גם פה ושם טעויות לשוניות קלות (למשל, "המשיכו החיילים המשוחררים להשתמש במשחות תוך הגברת הפופולריות שלהם" - צריך להיות "שלהן" אם איני טועה).
• סדר הפסקאות לא כל כך ברור לי. מדוע פסקת השימוש הועברה לסוף, כשדי ברור שהיא תעניין יותר אנשים מאשר הפסקה על תהליך הייצור?

סיכום

• נגישות - 5/5. הערך אינו דורש שום ידע מוקדם, וכמעט לכל שאלה (חוץ מ"מה זה נפטא?") יש תשובה בעזרת הקישורים.
• מקצועיות - גם פה איני יכול לחוות דעה, אך הערך נראה מקיף למדי גם של הפרטים הטכניים יותר, כמהות החומרים שמהם מכינים את המשחה ותהליך הייצור.
• רהיטות - 4/5. כפי שאמרתי, אני חש בבעיות תרגום פה ושם שמעט מפריעות לשטף הקריאה.
• אמינות - 1/5. לצערי הרב, הערך אינו מכיל כלל מקורות (קריאה נוספת/קישורים חיצוניים), ולכן איני יכול לתת ציון אחר.
• חזות - 3/5. אני מרגיש שחסרות תמונות. בראש ובראשונה, אין כלל תמונה של משחת נעליים, אלא רק של הקופסאות. בנוסף, חסרות הקופסאות הפחות "סטנדרטיות" כמו זו הלחיצה עם הספוג שמוזכרת בגוף הערך.
• קישוריות - 5/5. ישנה כמות נאה של קישורים ומעט מאוד קישורים אדומים.
• מקוריות - 1/5. לצערי, עד כמה שהצלחתי לראות הערך מתורגם כולו (ללא תוספות) מויקיפדיה האנגלית.
• סה"כ: 3.5/5. הערך מעניין ומהנה לקריאה, אך עוד ניתן לשפר אותו בעזרת מעט עריכה ותוספות (אולי משהו על ההקשר המקומי).

מערכת השמש

מערך

• "מערכת השמש התיכונה שכוללת את ארבעת כוכבי הלכת החיצונים והירחים שלהם, האסטרואידים הטרויאנים ואת הסנטאורים." מי שיחפש "טרויאנים" או "סנטאורים" בשאר הערך לא יימצא (למרות ש"קנטאורים" יש, וחוסר האחידות הזה צורם) וגם אין כאן קישור לערך אחר.

מרכיבים

• "והוא (נוגה) הכוכב הארצי האמיתי הראשון" - מה הכוונה ב"כוכב ארצי"?
• "לכל ארבעת כוכבי הלכת יש סביבים מערכות של טבעות פלנטריות המורכבות משברי סלעים וקרח, ואולם רק את הטבעות של אורנוס ניתן לראות מכדור הארץ" - אולם בהמשך מסופר כיצד התגלו הטבעות של שבתאי עוד באיזור זמנו של גלילאו.
• "לנפטון מערכת "מוזרה" של טבעות פלנטריות" - מה זאת אומרת, "מוזרה"?

חקר מערכת השמש

• "גילויים של אלפי עולמות קטנים באותו האזור..." - האם "עולמות" היא המילה המתאימה?
• "לכן, אי התאמות נוספות במסלולים של כוכבי הלכת הובילו את פרסיוול לוול להסיק כי קיים כוכב נוסף, "כוכב X", שחייב להיות אי שם. אחרי מותו, מצפה הכוכבים שלו ביצע חיפוש במהלכו גילה סלייד טומבאו את פלוטו..." בהמשך מתברר שפלוטו לא היה הפתרון לתעלומה, ולא מוסבר אם נמצא פתרון או שעד היום יש מסתורין בנושא. בנוסף, ה"לכן" בהתחלה קצת צורם.

סיכום

• נגישות - 4/5. רוב הערך קריא ואינו דורש היכרות עם מושגים טכניים עמוקים. עם זאת, בכל זאת יש שימוש רב במושגים טכניים ומי שאין לו ידע בסיסי בתחום יסתבך ויתקשה בקריאה.
• מקצועיות - 4/5. למרות שאין לי הבנה גדולה בתחום, עושה רושם שהערך מכסה היטב את החלק העוסק בתוכן מערכת השמש. החלק ההיסטורי חש לוקה בחסר (מי אמר טיכו ברהה ולא קיבל?)
• רהיטות - 3/5. הערך בעייתי מעט מבחינה זו. הוא כלל שגיאות כתיב רבות, ואני מקווה שהצלחתי לתקן את רובן. ישנם גם לא מעט ניסוחים בעייתיים שכדאי לתקן (חלק תיקנתי - חלק לא). התחושה היא שלא נעשתה הגהה מספיקה לערך, וחבל.
• חזות - 5/5. הערך עמוס בתמונות ואיורים מעניינים, אך לא נוצר בלאגן בשל כך.
• אמינות - 4/5. ישנם מספר קישורים חיצוניים לאתרים החשובים לנושא, אך כדאי היה להוסיף גם רשימת קריאה ולא רק אתרי אינטרנט.
• קישוריות - 5/5. מספר רב מאוד של קישורים, מיעוט של קישורים אדומים שאינם קריטיים להבנת הערך.
• מקוריות - 2/5. הערך מתורגם ברובו מויקיפדיה האנגלית (לפחות עד כמה שהצלחתי לראות) אך מוסיף דברים פה ושם.
• סה"כ: 4/5. ערך גדול מאוד (אולי גדול מדי) ומכיל פרטים מעניינים רבים, אשר זקוק לשכתוב נוסף ולעריכה כללית, אך בהחלט מהווה שיפור גדול לעומת מה שהיה קודם.

בטון מזוין

השפעת הבטון המזוין על אדריכלות המאה ה-20

• "המבנים של פרה היו הראשונים שהשתמשו בבטון חשוף אך הצורות אותן לא פרצו דרך חדשה באדריכלות". ברור שמשהו לא בסדר במשפט הזה ("הצורות אותן לא פרצו דרך"?) אבל לא ברור לי איך לתקן. גם לא ברור מהו "בטון חשוף" בהקשר הזה.

סיכום

• נגישות - 4/5. הערך קריא למדי אבל חלקים רבים ממנו עוסקים בהיבטים טכניים שאינם ברורים במיוחד לקורא שלא למד את הנושא.
• מקצועיות - איני יכול לשפוט בקטגוריה הזו מפאת חוסר הבנה בתחום.
• רהיטות - 5/5. קריא וזורם מאוד.
• חזות - 5/5. די והותר תמונות ואיורים.
• אמינות - 1/5. לצערי, אין שום מקורות בערך. לא קישורים חיצוניים ולא רשימת קריאה.
• קישוריות - 5/5. קישורים רבים ומיעוט קישורים אדומים.
• מקוריות - 5/5. עד כמה שאני רואה, הערך אינו תרגום של הערך בויקיפדיה האנגלית ואף מוסיף עליו.
• סה"כ: 4.5/5. הערך טוב מאוד ובשל המקוריות שלו הוא גם יוצא דופן לטובה מבין הערכים המשתתפים בתחרות. עם זאת, מכיוון שאין כלל מקורות לערך ומכיוון שאיני מבין בנושא אני חושש שהוא סובל מבעיית אמינות חמורה בעיניי לעת עתה.

מחשוב שריגי

מאפייני מערכות מחשוב שריגי

• עודף סופרלטיבים: "המחשוב השריגי מציע מודל יחודי", "רשתות אלו מנצלות את משאבי המחשוב בארגונים בצורה אופטימלית". סופרלטיב לא צריך להיזרק לחלל האוויר ללא נימוק רציני שמתווסף אליו.
• "רשתות המחשוב השריגי נועדו בעיקר בכדי לפתור בעיות מסובכות, הקשות מדי עבור מחשב-על יחיד" - חסר כאן הסבר מה הופך את אותן הבעיות למסובכות וכיצד מחשוב שריגי פותר את הבעיה.
• "שריגי חישוב (הכוללים CPU scavenging או "צייד עיבוד")" - דוגמה ל"ניימדרופינג" שמאפיין את הערך - לא ברור מה זה "צייד עיבוד" ולכן מתן השם הזה רק מבלבל עוד יותר את הקורא.

הגדרות המחשוב השריגי

• יש סתירה בין השימוש במילה "מחשוב מבוזר" כדי לתרגם "Grid computing" (שנקרא קודם "מחשוב שריגי") ובין הטענה שבסעיף קודם כי המחשוב השריגי נבדל מהמחשוב המבוזר.

סיכום

• נגישות: 5/5. הערך קריא מאוד, אינו מסתמך על מושגים טכניים כלל ואני מקווה כי הוא ניתן להבנה על ידי רוב הקוראים.
• מקצועיות: 3/5. התחושה שלי היא שהערך מדבר יותר מדי ב-"High level" וכמעט ולא מרחיב על הנושאים שבהם הוא עוסק.
• רהיטות: 4/5. קריא יחסית, אבל בכל זאת חשים את נזקי התרגמת (בפרט במקומות כמו ה"צייד עיבוד" שלמעלה - בויקיפדיה האנגלית יש שם לינק ומכאן ההצדקה לקיום הערת הסוגריים, אך בעברית אין לינק וכל הסוגריים מיותרים).
• חזות: 3/5. רק שני איורים, ולא מאירי עיניים במיוחד (אם כי לא ברור מה בעצם ניתן לשים בערך הזה).
• אמינות: 3/5. שני קישורים למאמרי אינטרנט קצרים על הנושא, אבל אין הפניות למקורות מעמיקים יותר.
• קישוריות: 4/5. מספר בינוני של קישורים, ללא קישורים אדומים בעייתיים.
• מקוריות: 2/5. רוב הערך מתורגם מויקיפדיה האנגלית (תרגום חלקי בלבד).
• סה"כ: 3.5/5. ערך סביר, אבל ניתן היה לשפר ולהרחיב עוד הרבה.