ויטמין B12

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תרשים 1 - מולקולת ציאנוקובלמין - במבט תלת-ממדי

ויטמין B12 הוא סדרה של תרכובות החיוניות לייצור DNA בתאים. יצירת תאי דם על ידי מח העצם תלויה במיוחד בוויטמין זה. כמו כן, הוא נחוץ מאוד למערכת העצבים.

סדרת התרכובות הזו, המכונה ויטמין B12, קרויה גם קובלמינים - שם שנגזר מקובלט - המתכת שנמצאת במרכז המולקולה, ואמין - נגזרת של אמוניה. ויטמין זה נוצר אך ורק על ידי חיידקים ששוכנים בקרקע ונמצאים בסימביוזה עם שורשי הצמחים. לא ברור מדוע החיידקים מסנתזים את הוויטמין שאינו נחוץ להם ואינו נחוץ גם לצמחים שהחיידקים נמצאים איתם בסימביוזה. ייתכן שהתהליך מתרחש כדי לעמוד בלחצים שדורשים החיים הסימביוטיים.‏[1] מהחיידקים מגיע הוויטמין לגופם של בעלי החיים.

מקורות לוויטמין בתזונה: מוצרים מן החי כגון בשר (בעיקר בשר בקר) ובמיוחד כבד בשר, דגים, ביצים, מוצרי חלב, רכיכות, סרטנאים, צדפות ומספר מיני חרקים[2], ומקורות שלא מן החי כגון טבליות B12, דגני בוקר וחטיפים מועשרים, מוצרי סויה מועשרים, שמרים מועשרים ועוד‏[3].

מחסור בוויטמין B12 נגרם בדרך כלל ממחלות הפוגעות בכושר הספיגה של הוויטמין או מתזונה לקויה. מחסור זה עלול להוביל לאנמיה, לתופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, לשכיחות גבוהה של מחלות לב וכלי דם, ולנשים בהריון - שכיחות גבוהה להיווצרות פגמים מולדים אצל הילוד, ובעיקר פגמים בתעלה העצבית ושיעור גבוה של הפלות טבעיות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1849 תוארה מחלה מסוכנת, שכונתה "אנמיה ממארת" משום שהלוקים בה נפטרו מסיבה שלא הייתה ידועה אז. רק כעבור עשרות שנים, בשנת 1920, התגלה שאנשים שאכלו הרבה מרק כבד הבריאו באיטיות מן האנמיה. על סמך ממצא זה בוצע ב-1926 מחקר מבוקר של אכילת כבד כטיפול למחלה. החוקרים לא ידעו, אמנם, מהו החומר המצוי בכבד אשר גורם לריפוי, אבל החולים נרפאו כליל מהמחלה.

רק בשנת 1948 הצליחו החוקרים לזהות ולבודד את החומר שמונע אנמיה ממארת. חומר זה כונה ויטמין B12, והתברר שהוא מצוי בכבד בכמויות זעירות. באותה שנה החלה הכימאית האנגליה דורותי קרופוט הודג'קין לחקור את המבנה של מולקולת ה-B12. הודג'קין גילתה שזו מולקולה גדולה ומורכבת בהרבה מיתר הוויטמינים. ב-1956 פענחה הודג'קין את מבנה המולקולה באמצעות קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן ועל כך זכתה בשנת 1964 בפרס נובל לכימיה.

בשנת 1973 הצליחו לייצר את הוויטמין באופן סינתטי.

מקורות לוויטמין B12[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמין B12 איננו נוצר בצמחים וגם לא בבעלי חיים, אלא על ידי חיידקים (בקטריה) ועל ידי חיידקים קדומים (ארכיאה), ומהם הוא מגיע לגופם של בעלי חיים או מיוצר במעבדות המייצרות אותו כתוסף.

ספיגת ויטמין B12 מתבצעת במעי העקום, וכאשר מדובר בוויטמין כתוסף גם בחלל הפה בזמן לעיסה. טבליות מציצה B12-חומצה פולית הן הדרך הטובה ביותר לספיגת הוויטמין. דרך נוספת היא באמצעות זריקות רפואיות.

ויטמין B12 נמצא במאכלים שמקורם מן החי: בשר (בעיקר בכבד בקר), מוצרי חלב, ביצי תרנגולת, דגים, פירות ים, רכיכות, צדפות וסרטנאים. ברוב מוצרי החלב תהליך הפסטור מפחית את כמויות הוויטמינים הטבעיות, כולל B12, ולכן הם מועשרים בהם בצורה מלאכותית ובאופן מבוקר לאחר התהליך, לעתים אף בכמות גדולה מהכמות המקורית. בתעשיית הבשר מוסיפים למזון בעלי החיים תוסף B12 , שכן על פי פרופ' אהרן בונדי "המחסור בוויטמין [בבקר וצאן] גורם לפיגור בגדילה, חוסר תיאבון והפרעות לפעילות העצבים מתבטאת בחוסר תיאום בין פעולות השרירים".‏[4]

מאכלים שונים לעתים מועשרים בוויטמין B12, כגון: דגני בוקר, חטיפים שונים (דוגמת במבה), חטיפי אנרגיה, משקאות אנרגיה ומשקאות קלים מסוימים, לחם, מוצרי סויה וטופו (דוגמת חלב סויה), שמרים מועשרים, ומוצרים המשמשים כ"תחליפי" בשר (דוגמת שניצל תירס והמבורגר צמחי). ויטמין B12 כתוסף מגיע בצורה הנספגת ביתר קלות בגוף.

קיימים חילוקי דעות, האם קיים ויטמין B12 פעיל באצות מסוגים מסוימים, כגון אצות אדומות מסוג פורפירה Porphyra (משווקות ביפן כמאכל בשם נורי Nori) או באצות מסוג ספירולינה וכלורלה ‏‏[5][6] או לא.‏[7][8] הקונצנזוס המדעי גורס שגם אם יש כמויות מזעריות של B12 באצות או במזונות צמחיים אחרים, הוא לא מספיק זמין ביולוגית לבני אדם משום שיש בהם גם אנלוגים של B12 - חומרים הדומים ל-B12 אבל שאינם B12, ולמעשה הם מעכבים את המטבוליזם ופוגעים בספיגה של B12 אמיתי בגוף. [דרוש מקור] בנוסף נמצא שייבוש של אצת פורפירה (נורי) הפך חלק גדול מהוויטמין B12 שבה לאנלוגים שאינם נספגים.‏[9]

קצובה יומית מומלצת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקצובה היומית המומלצת לאוכלוסייה בריאה:

גיל / מצב קצובה יומית מומלצת
עד 6 חודשים 0.5 מיקרוגרם
6 חודשים עד שנה 1.5 מיקרוגרם
1 - 3 שנים 2.0 מיקרוגרם
4 - 6 שנים 2.5 מיקרוגרם
מעל 7 שנים 3.0 מיקרוגרם
נשים בהריון או בהנקה 4.0 מיקרוגרם

המינון עבור הלוקים בחוסר של ויטמין B12 גבוה בהרבה, ויכול להגיע בתחילת הטיפול (לפי מינון של רופא) עד ל-2,000 מיקרוגרם ביום.

תפריט עשיר במזונות מן החי מספק יותר ויטמין B12 ליום מאשר תפריט דל במזונות מן החי. על מי שניזון מתפריט דל במזונות מן החי מומלץ לאכול מזונות בהם ישנה תוספת של הוויטמין באופן מלאכותי או לצרוך תוסף מלאכותי, ובכך להבטיח רמה מספקת של הוויטמין בגוף.

תרשים 2 - מבנה כימי של ויטמין B12 (סדרת הקובלמינים)
האות R מסמנת הקשר השישי של יון הקובלט שבמרכז המולקולה. אפשרויות שונות לקשר זה:
1. יון של ציאניד (CN) עבור ציאנוקובלמין.
2. הידרוקסיל (OH) עבור הידרוקסיקובלמין.
3. מתיל (CH3) עבור מתילקובלמין.
4. 5'-דאוקסי-אדנוזיל עבור אדנוסילקובלמין.

קצובה מינימלית המקובלת בעולם המערבי היא 300 מיקרוגרם[דרושה הבהרה].

מבנה כימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמין B12 הינו כינוי לסדרה של תרכובות מסיסים במים הקרויות קובלמינים Cobalamins: ציאנוקובלמין, הידרוקסיקובלמין, מתילקובלמין, אדנוסילקובלמין.

המבנה המולקולארי הינו המורכב ביותר מכל הויטמינים - תרשים 2:

  • במרכז יון אחד של קובלט שסימנו Co.
  • טבעת קורין Corrin המקושרת אל הקובלט באמצעות ארבעה אטומי חנקן (N).
  • קבוצת דימתיל בנזימדזול Dimethylbenzimidazole group המקושרת אל הקובלט באמצעות אטום אחד של חנקן (N).
  • אפשרויות שונות עבור הקשר השישי של הקובלט (מסומן בתרשים 2 באמצעות האות R):
  1. יון של ציאניד (CN) עבור ציאנוקובלמין.
  2. הידרוקסיל (OH) עבור הידרוקסיקובלמין - צורה סינתטית המשתמשת כתרופה.
  3. מתיל (CH3) עבור מתילקובלמין - צורת קואנזים שנהוג לסמנה: MeB12.
  4. 5'-דאוקסי-אדנוזיל (‎5'-deoxyadenosyl‏) עבור אדנוסילקובלמין - צורה נוספת של קואנזים שנהוג לסמנה: AdoB12.
  5. קיימות תרכובות נוספות.

מבנה מולקולרי מעין זה נקרא יון מורכב (‎Complex Ion‏) - מצב בו יון מתכתי נקשר בקשרים קובלנטיים אל רכיבים אחרים, ובמקרה הזה: קשר בין יון הקובלט לבין יתר רכיבי המולקולה.

פעילות ביוכימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמין B12 משמש כקואנזים בריאקציות אנזימטיות שונות בעולם החי. קואנזים הינו תרכובת אורגנית הנקשרת לאנזים, והופכת אותו להיות פעיל. בלעדי הקואנזים - האנזים איננו יכול לפעול.

בגוף האדם קיימים 2 אנזימים התלויים בוויטמין B12:

תרשים 3
פעילות האנזים מתיונין סינתאז (‎MS‏) - בצבע כחול
על רקע המטבוליזם של פולאטים
.
מקרא לתרשים 3:
MS = מתיונין סינתאז[10]
MeB12 = מתילקובלמין משמש כקואנזים למתיונין סינתאז.
Homocysteine = הומוציסטאין
Methionine = מתיונין
5-CH3-FH4 = 5-מתיל-טטרא-הידרו-פולאט
FH4 = טטרא-הידרו-פולאט
SAM‏ = S-אדנוזיל-מתיונין = ‎S-Adenosyl-Methionine‏
SAH‏ = S-אדנוזיל-הומוציסטאין = ‎S-Adenosyl-Homocysteine‏
{\color{Orange} \leftarrow} = תהליך מתילציה עבור DNA, חלבונים ושומנים
F = פולאט
‎FH2 = די-הידרו-פולאט
‎5,10-CH2-FH4 = 10,5-מתילן-טטרא-הידרו-פולאט
dUMP‏ = 2'-דאוקסי-אורידין-5'-פוספאט = ‎2'-Deoxyuridine-5'-Phosphate‏
dTMP‏ = 2'-דאוקסי-תימידין-5'-פוספאט = ‎2'-Deoxythymidine-5'-Phosphate‏
‎DNA‏ = חומצה דאוקסיריבונוקלאית
NADPH = הצורה המחוזרת ו-+NADP = הצורה המחומצנת של ניקוטינאמיד אדנין דינוקלאוטיד פוספאט
DHFR = די-הידרו-פולאט רדוקטאז
SHMT = סרין הידרוקסי-מתיל-טרנספראז ‎Serine Hydroxymethyltransferase‏
MTHFR = מתילן-טטרא-הידרו-פולאט רדוקטאז
TS = תימידילאט סינטאז ‎Thymidylate Synthase‏
תרשים 4 - פעילות האנזים מתיל-מלוניל-קואנזים-‎A‏ מוטאז
‎Methylmalonyl Coenzyme A Mutase‏ (MUT)
:

האנזים הופך L-מתיל-מלוניל-קואנזים-‎A‏  ל-סוקסיניל-קואנזים-‎A‏
האנזים משתמש באדנוסילקובלמין AdoB12 כקואנזים לפעולתו.
תרשים 5 - ספיגה של ויטמין B12 במערכת העיכול והובלתו אל התאים. מקרא:
B12 = ויטמין B12.
R = קושר R קיבתי ‎Gastric R binder‏.
IF = פקטור פנימי.
TCI = טרנסקובלמין 1 - ‎Transcobalamin I‏.
TCII = טרנסקובלמין 2 - ‎Transcobalamin II‏.

ספיגה במערכת העיכול והובלה לתאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאור בתרשים 5.

בקיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמין B12 במזון, שמגיע לקיבה קשור בדרך כלל לחלבונים. הפרדת הוויטמין מהחלבונים נעשית באמצעות האנזים הקיבתי פפסין ובאמצעות החומצה אשר נמצאת בחלל הקיבה.

ויטמין B12 נקשר עם קושר R קיבתי ‎Gastric R Binder‏ (R בתרשים 5) - זהו חומר מסוג גליקופרוטאין הנמצא בנוזלים שונים רוק, מיץ קיבה, חלב. הקומפלקס (R-B12 בתרשים 5) ממשיך לתריסריון.
במקביל, בתאי הדופן בקיבה מופרש חומר בשם פקטור פנימי (IF בתרשים 5) זהו חומר אחר מסוג גליקופרוטאין.

בתריסריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתריסריון הפקטור הפנימי נקשר לוויטמין B12 במקומו של קושר R. הקומפלקס החדש (IF-B12 בתרשים 5) ממשיך לאילאום הסופי - החלק האחרון של המעי הדק.

במעי הדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

באילאום הסופי - החלק האחרון של המעי הדק, הפקטור הפנימי מסייע לוויטמין B12 להיספג לתאי המעי הדק, שם הוא מסיים את תפקידו ונהרס.
ויטמין B12 נקשר עם טרנסקובלמין 2 - ‎Transcobalamin II‏ (TCII בתרשים 5) - זהו חלבון שתפקידו להעביר את הוויטמין B12 בדם.

במחזור הדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקומפלקס של ויטמין B12 יחד עם טרנסקובלמין 2 (TCII-B12 בתרשים 5) משמש למעבר במחזור הדם מהמעי הדק אל התאים.
באמצעות הנשא טרנסקובלמין 2 חודר ויטמין B12 אל התאים.
לאחר מכן, כדי לעבור אל תא אחר, משתמש ויטמין B12 בחומר אחר המתקשר אליו -טרנסקובלמין 1 - ‎Transcobalamin I‏ (TCI בתרשים 5) וזה מעבירו מתא לתא.

בתאי הכבד והגוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמין B12 חודר לתוך התא באמצעות אחד משני הנשאים טרנסקובלמין 2 או 1, ושם נפרד מהנשא.
באופן רגיל:

  • 2 מיליגרם של ויטמין B12 נאגרים בתאי הכבד - מאגר שיכול לשמש לתקופה של 6-3 שנים.
  • 2 מיליגרם נוספים - בכל יתר הגוף.

הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עודפים של ויטמין B12 מופרשים בשתן.

Pixel.JPG

חוסר ויטמין B12[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוסר של ויטמין B12 מתפתח בדרך-כלל במשך שנים, כיוון שהכבד מסוגל לאחסן אספקה של ויטמין B12 לתקופה של 6-3 שנים.

חוסר ויטמין B12 קיים בכל הגילאים, אולם שיעורו הולך ועולה באוכלוסייה מבוגרת. 10%-30% מבני 60 ומעלה לוקים בחוסר של ויטמין B12. מעל גיל 70: 35-40%.

הסיבה העיקרית לחסר בוויטמין ‭B12‬ היא בעיה בספיגה, בחלק קטן מהמקרים ‭(2%)‬ החסר הוא תוצאה של צריכה נמוכה שלו - תופעה האופיינית בעיקר לטבעונים, או לצמחוניים שכמות ה-B12 מהמזון מהחי שהם אוכלים (ביצים וחלב) אינה מספקת. ‏‏‏[11].


סיבות לחוסר של ויטמין B12[עריכת קוד מקור | עריכה]

א. תת-ספיגה של ויטמין B12 במעי
  1. חוסר פקטור פנימי (חומר הנוצר בקיבה והנחוץ לספיגה של ויטמין B12 במעי הדק). סיבות לחוסר של פקטור פנימי:
  2. מחלות שונות של המעי הדק:
    • כרסת (מחלת צליאק).
    • כרסת טרופית Tropical sprue.
    • דלקות, גידולים, ניתוחים ומחלות שונות של המעי הדק.
    • תת ספיגה של ויטמין B12 בלבד (תסמונת אימרסלאנד - נדיר).
  3. מיץ קיבה בלתי חומצי עקב תרופות נגד כיב פפטי, או עקב ניתוחים או מחלות בקיבה. הסיבה: פגיעה במנגנון ניתוק הקשר בין ויטמין B12 לבין חלבונים במזון.
  4. אי ספיקה אקסוקרינית של הלבלב (‎Exocrine Pancreatic Insufficiency‏) - חוסר בהפרשת אנזימי עיכול עקב מחלות שונות הפוגעות בלבלב.
  5. תחרות על ויטמין B12 במעי הדק מול חיידקים במצב של תסמונת לולאה סגורה (חסימה או האטה בהתרוקנות המעי) או מול תולעים טפילות.
  6. תרופות מסוימות.
ב. תזונה חסרת ויטמין B12
  1. צמחונים ובעיקר טבעונים אשר אינם נוטלים את תוספי הוויטמין.
  2. במצבים של חוסר תזונה קיצוני כגון במצבי רעב או באנורקסיה נרבוזה.
  3. תינוקות יונקים לאימהות חסרות ויטמין B12.
ג. מצבים אחרים
  1. אלכוהוליזם - גורם להפרשת יתר של ויטמין B12 בשתן.
  2. תחמוצת החנקן ("גז הצחוק", משמש להרדמה, וכסם בלתי חוקי) - גורם לחמצון יון הקובלט ואז מתילקובלמין הופך לבלתי פעיל. תופעה זו קיימת אצל חולים שעברו הרדמה, אבל גם אצל רופאים מרדימים ורופאי שיניים שנחשפים בעבודתם לתחמוצת החנקן.
  3. חוסר של טרנסקובלמין 2 (הסבר לעיל - משמש לספיגה במעי הדק) - נדיר.
  4. מספר פגמים גנטיים נדירים, המונעים היווצרות של מתילקובלמין או של אדנוסילקובלמין - שתי הצורות הפעילות של ויטמין B12.

תופעות קליניות ופתולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. אנמיה מגלובלסטית
    אנמיה המאופיינת בתאי דם אדומים גדולים מהרגיל - תמונה 6 (בהשוואה לתאי דם תקינים בתמונה 7).
    כמו בכל אנמיה הסימנים הם חולשה כללית, סחרחורות, לעתים קוצר נשימה, דפיקות לב, ובמקרים קיצוניים - אף אי ספיקת לב.
  2. תופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, בעיקר אצל קשישים.
    קהות חושים, עקצוץ בגפיים, נוירופתיה, חולשה בשרירים, איבוד זיכרון ודיכאון. לעתים בעיות בשליטה בסוגרים.
    בחוט השדרה, נוצרים מוקדים של פגיעות במיאלין הגורם לניוון של רקמה בעמודות האחוריות והצדדיות של חוט השדרה - תרשים 8.
    • תופעות אלה נגרמות עקב אובדן המיאלין והרס בתאי עצב (נוירונים). מנגנון הפגיעה:
    • התופעות הנוירולוגיות עלולות להתקיים גם ללא אנמיה מגלובלסטית. מתן של חומצה פולית לבדה, לא יפתור כלל את התופעות הנוירולוגיות.
  3. מחלות לב וכלי דם
    שכיחות גבוהה של מחלות לב וכלי דם, בהן: מחלת לב כלילית (תעוקת לב, אוטם בשריר הלב), שבץ מוחי ופגיעה בכלי דם הקפיים.
    • תופעה זו נגרמת עקב עלייה ברמת ההומוציסטאין - פרוט להלן. רמה גבוהה בדם של הומוציסטאין מגבירה את הנטייה לקרישתיות-יתר (טרומבופיליה Thrombophilia) של הדם. המנגנון איננו ברור, כנראה הומוציסטאין רב גורם לנזק לדפנות כלי הדם, עקב כך היווצרות קרישי דם והיווצרות של טרשת עורקים.
    • תופעות דומות מופיעות בעלית רמת הומוציסטאין במצב של חוסר חומצה פולית, עקב חוסר MTHFR ועקב סיבות נוספות.
  4. פגמים מולדים
    שכיחות גבוהה להיווצרות פגמים מולדים אצל הילוד, בהם פגמים בתעלה העיצבית, שגורמים לעיוותים בעמוד השדרה (ספינה ביפידה), בגולגולת ובמוח (אננצפלוס), ושיעור גבוה של הפלות טבעיות.
    • לא ברור מה המנגנון המדויק שגורם לפגמים מולדים אלה. כנראה, אחת או יותר משלוש האפשרויות הבאות:
      • פגיעה בייצור DNA - "מלכודת" הפולאט - פרוט להלן.
      • עלייה ברמת ההומוציסטאין והפרעה למתילציה - פרוט להלן.
      • עלית ברמת ההומוציסטאין כשלעצמה.
    • תופעות דומות מופיעות במצב של חוסר חומצה פולית, עקב חוסר MTHFR ועקב סיבות נוספות. מתן של חומצה פולית לבדה, יכול למנוע מצב זה.
  5. תופעות במערכת העיכול
    תת ספיגה במעי הדק, שלשולים, כאבים בלשון, אובדן תיאבון.
    • מנגנון הפגיעה: פגיעה בייצור DNA - "מלכודת" הפולאט - עבור תאי מערכת העיכול - פרוט להלן.
  6. סרטן
    קיימות עדויות לא חד-משמעיות על קשר בין חוסר ויטמין B12 לבין סוגים מסוימים של סרטן.

מנגנוני פגיעה ביוכימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. פגיעה בייצור DNA - השערת "מלכודת" הפולאט Methylfolate "trap" hypothesis
    תת פעילות של האנזים מתיונין סינתאז (MS בתרשים 3) עקב חוסר בוויטמין B12 המשמש כקואנזים לפעולתו. עקב כך, 5-מתיל-טטרא-הידרו-פולאט (תרשים 3) "נלכד" ואיננו יכול להפוך לשום חומר אחר. ה"מלכודת" הזו גורמת בסופו של דבר לירידה במטבוליזם של פולאטים בתאים, ולכן להפחתת הייצור של החומר 2'-דאוקסי-תימידין-5'-פוספאט (‎dTMP בתרשים 3). ‎dTMP הינו חומר המוצא ליצירת תימין - אחד הנוקלאוטידים, ולכן הפרעה בייצור dTMP מפריעה לייצור תקין של DNA.
  2. עלייה ברמת ההומוציסטאין והפרעה למתילציה
    תת פעילות של האנזים מתיונין סינתאז (MS בתרשים 3) עקב חוסר בוויטמין B12 המשמש כקואנזים לפעולתו. עקב כך ההומוציסטאין איננו הופך למתיונין, ולכן עלייה ברמת ההומוציסטאין וירידה ברמת המתיונין, שהוא אחד מחומצות האמינו הבונות את החלבונים.עקב כך, עולה רמת S-אדנוזיל-הומוציסטאין (‎SAH‏ בתרשים 3), ויורדת רמת S-אדנוזיל-מתיונין (‎SAM‏ בתרשים 3). כל זה גורם להפרעה בתהליך המתילציה החיוני לסינתזה של DNA, חלבונים ועוד (פינה ימנית-עליונה בתרשים 3).הפגיעה היא על כן בעיקר בתאים הצורכים DNA רב לצורך חלוקה, ובמיוחד בתאי מח העצם שיוצרים את תאי הדם, ותאי מערכת העיכול.
  3. הפרעה לפרוק של חומצות שומן "אי-זוגיות"
    תת פעילות של האנזים מתיל-מלוניל-קואנזים-‎‎A‏‏ מוטאז (MUT בתרשים 4) עקב חוסר של ויטמין B12 המשמש כקואנזים לפעולתו. עקב כך נמנע פרוק של חומצות שומן בנות מספר אי זוגי של פחמנים.חומצות שומן אלה עלולות לגרום לאובדן המיאלין והרס בתאי עצב (נוירונים), ולכן נגרמות תופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בדיקות המטולוגיות:
    • תאי דם אדומים גדולים מהרגיל, כפי שמופיעים באנמיה מגלובלסטית - תמונה 6. נפח ממוצע של תא דם אדום (MCV בספירת דם) באופן תקין הינו 80-96 פמטוליטר. מעל 100 פמטוליטר ניתן לחשוד באנמיה מגלובלסטית - אבל קיימות סיבות נוספות למצב זה. מעל 110 פמטוליטר הסבירות גבוהה לאנמיה מגלובלסטית, והנפח יכול להגיע אפילו עד 150 פמטוליטר.
    • בבדיקה מיקרוסקופית, של תאי הדם האדומים מוצאים Anisocytosis (רב גוניות רבה בגודל), Poikilocytosis (צורות לא תקינות), Macroovalocytes (תאים גדולים בצורה סגלגלה, להבדיל מתאים תקינים, שצורתם כצורת דיסק קעור - תמונה 7).
    • בתאי הדם הלבנים ניתן להבחין בחלוקת יתר של הגרעין. אם גרעין התא מכיל לפחות 6 אונות - יש לחשוד באנמיה מגלובלסטית. בתמונה 6 ניתן להבחין בתא דם לבן עם אונות רבות בגרעין התא.
    • בדיקת מח עצם לא נהוג לעשות באנמיה מגלובלסטית, אלא אם כן יש חשד למחלה אחרת. בבדיקת מח עצם ניתן למצוא ריבוי תאים, והגדלה של התאים שמהם נוצרים תאי הדם האדומים.
    • במצב של אנמיה מגלובלסטית חריפה - אנמיה מגלובלסטית המתפתחת תוך מספר ימים, כגון עקב חשיפה לתחמוצת החנקן ("גז הצחוק") - בספירת דם, עדיין לא רואים אנמיה, אבל ניתן להבחין בהתמעטות תאי הדם הלבנים וטסיות הדם. במח העצם מופיעים שינויים אופייניים לאנמיה מגלובלסטית.
    • יש לשים לב: העדר מצב של אנמיה מגלובלסטית איננו יכול לשלול מצב של חוסר ויטמין B12.
  • בדיקות ביוכימיות:
    • רמה נמוכה של ויטמין B12 בדם. הטווח התקין הינו 200 - 900 פיקוגרם למיליליטר פלזמה. מצב של מתחת ל-100 פיקוגרם למיליליטר מצביע על חוסר חמור בוויטמין B12.
    • נדרשת גם בדיקה של רמת חומצה פולית, כדי לאבחן או לשלול חוסר חומצה פולית שסימניה דומים מאוד לחוסר של ויטמין B12. רמה תקינה 6 - 20 ננוגרם למיליליטר פלזמה, מתחת ל-4 זה אבחנתי לחוסר חומצה פולית.
    • רמות גבוהות של הומוציסטאין ושל חומצה מתילמלונית בפלזמה - אופייניות לאנמיה מגלובלסטית.
  • מבחן שילינג - בדיקה שמטרתה לבדוק האם חוסר של ויטמין B12 נגרם עקב בעיות בספיגה במערכת העיכול, ואם כן - האם הסיבה היא חוסר של פקטור פנימי (כפי שקורה באנמיה ממארת), או לא.
  • בדיקת MRI לאיתור מוקדי פגיעות בחוט השדרה: במקרים קיצוניים של חוסר ויטמין B12 נוצרים מוקדים של פגיעות במיאלין הגורם לניוון של רקמה בעמודות האחוריות והצדדיות של חוט השדרה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש תרופתי בוויטמין B12[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמין B12 ניתן בכמה אופנים:

כאמור, במצבים של אנמיה ממארת או תת-ספיגה במעי הדק מסיבות אחרות, עדיף לתת זריקות או תחת הלשון, כדי לעקוף את מערכת העיכול.

הידרוקסיקובלמין משמש כתחליף יעיל לציאנוקובלמין, וגם כתרופה נגד הרעלת ציאניד. מסייע גם להפחית את רמות הציאניד בדמם של מעשנים[13].

תופעות לוואי וזהירות הנדרשת במקרים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://web.mit.edu/newsoffice/2007/b12.html
  2. ^ Wakayama EJ, Dillwith JW, Howard RW, Blomquist GJ (1984). "Vitamin B12 levels in selected insects". Insect Biochemistry 14: 175–179.
  3. ^ Dietary Supplement Fact Sheet: Vitamin B12.
  4. ^ אהרן בונדי, הזנת בעלי חיים, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ב, עמ' 305.
  5. ^ Feeding dried purple laver (nori) to vitamin B12-deficient rats significantly improves vitamin B12 status Takenaka S at al
  6. ^ Characterization and bioavailability of vitamin B12-compounds from edible algae - Watanabe F et al
  7. ^ Measuring B12: Why the Confusion? - Veganhealth.org
  8. ^ Vitamin B-12 from algae appears not to be bioavailable - Dagnelie PC et al
  9. ^ http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10642899
  10. ^ 10.0 10.1 האנזים מתיונין סינתאז מכונה גם 5-מתיל-טטרא-הידרו-פולאט-הומוציסטאין-מתיל-טרנספראז ‎5-Methyltetrahydrofolate-Homocysteine Methyltransferase‏ ובקיצור: MTR.
  11. ^ מה גורם מחסור בוויטמין B12 ואיפה למצוא אותו, מתוך ynet
  12. ^ למרות השם - אנמיה ממארת איננה מחלה ממארת.
  13. ^ Smokers and Cyanocobalamin - Jack Norris
  14. ^ People Who Should Not Take the Cyanocobalamin Form of B12 - Chronic Kidney Failure - Jack Norris



הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.