משתמש:Nadavul/לוליקון

לוליקון (olic リ コ ン), המכונה גם רוריקון, הוא שיח או תקשורת יפנית שבמרכזם משיכה לדמויות ילדות צעירות (או צעירות למראה). המונח, פורטנטו של הביטוי "קומפלקס לוליטה" (rorīta konpurekkusu), מתאר משיכה זו לנערות בדיוניות, אדם בעל משיכה כזו, או את ז'אנר הלוליקון של מדיה כמו מנגה ואנימה, בו "לוליס". "(דמויות מסוג זה) מתוארות לעיתים קרובות באסתטיקה של" ארוטיות חמודה. במסגרת זו של תת-תרבות אוטאקו, לוליקון נבדל ממשיכה לייצוגים מציאותיים של בנות, או בנות אמיתיות ככאלו.

המונח נגזר מהרומן "לוליטה" של ולדימיר נבוקוב משנת 1955, והוא שימש לראשונה ביפן בשנות השבעים לתיאור תיאורים של דו'ינשי (מנגה בהוצאה לאור) אירוטית של נערות צעירות. לאורך "לוליקון בום" של שנות השמונים הובן המונח בקרב אוטאקו (אוהדי מנגה ואנימה) כדי לתאר משיכה לדמויות בישוג'ו (ילדה חמודה). הקונוטציה של הלוליקון השתנתה בשנות התשעים לאחר מעצרו של צוטומו מיאזאקי, רודף ילדים אנס ורוצח סדרתי, שעורר בהלה מוסרית נגד התקשורת של אוטאקו ואוטקו. כתוצאה מכך, המונח לוליקון נפל במידה רבה משימוש נרחב. חומר לוליקון, אף שהוא לרוב ארוטי או פורנוגרפי באופיו, כולל תיאורים מיניים ואל-מיניים.

חוקים נחקקו במדינות שונות המסדירים תכנים מפורשים הכוללים ילדים בדיוניים או דמויות ילדותיות. מדינות מסוימות, כמו בריטניה,שם בילתי חוקי להחזיק קלטות לוליס , בעוד שמדינות אחרות, כמו יפן, מאפשרות לוליקון על בסיס חופש הביטוי. ספקנים ותומכים כאחד התלבטו אם ז'אנר הלוליקון תורם להתעללות מינית בפועל בילדים או לא. מחקרים על מעריצי לוליקון מגלים שהם נמשכים לאסתטיקה של הדמות ולא לגילן של הדמויות.