משתמש:Netanel488/טיוטה/מדיניות ההתיישבות האזורית

מדיניות ההתיישבות האזורית הייתה שיטה ומדיניות בתכנון אזורי ששלטה במדיניות התכנון של ישראל בשנות החמישים. בהשפעת מדיניות זו הוקמו מאות ישובים וערים בארץ לאורך שנות החמישים. שיאה של מדיניות זו בתכנון והקמת חבל לכיש , אך היא המשיכה להשפיע על תכנון ההתיישבות בארץ עד סוף המאה העשרים. מדיניות ההתיישבות האזורית עיצבה חלקים גדולים ממפת הארץ, הובילה להקמת ערי הפיתוח, השפיעה על אופי המרקם החברתי במדינה והניחה את התשתית לצורת השלטון המקומי בארץ, המורכב ממועצות אזוריות.

מדיניות ההתיישבות האזורית גרסה הקמת חבלי התיישבות חקלאית מתוכננים מראש, הכוללים סדרות ישובים בעלי מבנה היררכי: כפרים, מרכזים אזוריים וערים. ישובים אלו מקיימים קשרי גומלין ושותפות ביניהם, והם מפוזרים במרחב באזורים מוגדרים המתפקדים כמערכות סגורות יחסית. הכפרים נועדו להיות ישובים חקלאיים קטנים המתמחים בסוג חקלאות מסוים; המרכזים האזוריים נועדו להכיל מעט מסחר, תעשייה לעיבוד בסיסי של התוצרת החקלאית וכן מבני חינוך וקהילה; והערים תוכננו לאכלס אלפי אנשים ולהכיל תעשייה ומסחר בהיקף גדול ושירותים נדירים יותר שישרתו את הסביבה כולה.

מקורותיה של מדיניות זו טמונים באילוצים החברתיים, הכלכליים והביטחוניים שנוצרו לאחר הקמת המדינה והעליה ההמונית, באידאולוגיה הציונית-חקלאית ובאופי הריכוזי של השלטון במדינה. אמנם צורות תכנון התיישבות דומות פותחו כבר בשנות השלושים בגרמניה על ידי גאוגרפים כולטר קריסטלר, הוגה תיאוריית "המקומות המרכזיים", אך אימוצה ופיתוחה של מדיניות ההתיישבות האזורית בארץ נעשה ככל הנראה בצורה עצמאית יחסית ולא השפעה ישירה מצד תיאוריית אלו.

רקע

קליטת עולים

הקמת ישובים חדשים 1948-1954

שיקולים מנחים: ביטחון, כלכלה, עדה, פיזור

תיאוריות התכנון האזורי בחול

כללי - התיישבות מתוכננת

תיאוריית המקומות המרכזיים, וולטר קריסטלר

אימוץ ההתיישבות האזורית ופיתוח החבלים

חבל תענך

ערך מורחב – חבל תענך

חבל עדולם

ערך מורחב – חבל עדולם

חבל לכיש

ערך מורחב – חבל לכיש

לובה אליאב מציג את תכנית חבל לכיש לדוד בן גוריון וללוי אשכול

(האם לסדר את זה כרונולוגית או גיאוגרפית או שילוב כלשהו?)

ראו גם

• עיירת פיתוח

לקריאה נוספת

• רענן וייץ, המחרשה הגדולה ומפת התכנון: מבט על תולדות ההתיישבות במדינת ישראל,
• ארנון גולן, מאיה חושן, ניסויים במרחב, פרקים בגיאוגרפיה ישובית של ארץ ישראל, האוניברסיטה הפתוחה

קישורים חיצוניים

• חנינא פורת, החורש הראשון בהתיישבות האזורית, אוניברסיטת בן גוריון
• אלישע אפרת, אבות ובנים בתכנון הפיזי של ישראל, קרקע, ביטאון המכון לחקר שימושי קרקע, ספטמבר 1997
• חנינא פורת, מגבת או אגרוף - תכנון חדש למושבי הנגב, באתר "News1"
• אלישע אפרת, עיירות הפיתוח באתר הספרייה הווירטואלית של מטח

פשפשים

• בהשפעת אשכול נפסק עניין ערבוב העדות בישובים, מקור: לוי אשכול אבי ההתיישבות, תקציר כנס, 16
• הצטדקות: היה צריך לבנות מהר (כנל)
• "הדמיון הרב בין התכניות להקמת חבלי ההתיישבות במדינת ישראל לבין התיאוריה של קריסטלר מלמד לכאורה על השפעת התיאוריה על העשייה. ואולם ספק אם בשנות החמישים הכירו המתכננים בישראל את קריסטלר ואת התיאוריה שלו. יש להניח כי פריסת הישובים החדשים הודרכה על ידי שיקולים הקשורים לביצוע, בלי קשר לתיאוריה של קריס. מאוחר יותר, כאשר התברר כי שיקולי הביצוע והדגם שהתקבל בעקבותיהם תאמו את התירואיה, נמצא למתכננים אילן גבוה להיתלות בו." ניסויים במרחב עמ 51. במקום אחר ראיתי אחרת, צריך לברר מי היו אנשי המקצוע בתכנון אז.
• ב"ניסויים" מכנים את זה "ההתיישבות החבלית" או "השיתוף האזורי (שיתוף מופיע גם אצל וייץ), אולי לזה צריך לשנות את השם.