משתמש:Netanel8/טיוטה
איימוז אברט גיבסון (באנגלית: ;Amoz Everett Gibson; 3 באוגוסט 1918– 18 במאי 1982) היה חבר בית הצדק העולמי, המוסד העליון של הדת הבהאית, בשנים 1963 עד 1982; כמו-כן, מילא תפקיד מרכזי בהפצת הדת בשמורות האינדיאניות בארה"ב בשנים 1958-1963 ושורה של תפקידים נוספים בקהילה[1].
חייו האישיים והשכלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
איימוז גיבסון נולד בוושינגטון די.סי. לדבורה (Deborah) וויליאם (William) גיבסון ב3 באוגוסט 1918. למשפחתו שורשים גריקים-אינדיאניים (Creek Indian), אפרו-אמריקאים, וסקוטים-איריים[2]. אביו, ויליאם, קיבל הכשרה של כהן דת נוצרי באוניברסיטת הווארד (Howard University) שבוושינגטון די.סי והפך למרפא באמצעות מדע הנצרות (Christian Science). הוא אימץ את הדת הבהאית ב1912 בעקבות דברים ששמע במפגש עם הרלן אובר,(Harlan Ober; 1881-1962) פעיל בהאי אמריקאי שעסק בהפצת האמונה באותה תקופה[3].
איימוז בילדותו נהג ללכת עם אביו למפגשים של הקהילה הבהאית ומגיל צעיר נחשף אל חיי הקהילה. עם זאת הוא אימץ את הדת רק ב1944[4]. איימוז התחנך בבתי הספר הציבוריים של וושינגטון. ב1940 הוא סיים את לימודי התואר הראשון שלו בקולג' המורים של מיינר (;Miner Teachers College כיום האוניברסיטה של מחוז קולומביה, University of the District of Columbia) בתחום החינוך, בהתמחות בלימודי החברה (social studies). באוניברסיטה הוא הכיר את אשתו לעתיד, מארי אליזבט ליין (Mary Elizabeth Lane), אותה נשא לאישה ב1941. ב1944 הוא גויס לצבא ארה"ב ושירת באירופה ובאי אוקינאווה שבאוקיינוס השקט. באותו שנה איימוז קיבל על עצמו את הדת הבהאית. לאחר שסיים את שירותו הצבאי ב1946, איימוז הפך לחבר פעיל בקהילה הבהאית בוושינגטון די.סי. ושירת בה במספר תפקידים, במסגרתם לקח חלק בועדות אזוריות ונבחר כנציג של אסיפה לאומית [5].
במסגרת פעילות הפצת האמונה הבהאית בעולם, איימוז עבר להתגורר עם משפחתו בשמורות האינדיאניות שבדרום ארה"ב. בתקופה זו הוא רכש את התואר השני שלו בגאוגרפיה (סיים את לימודים ב1951), בקולג' של מקסיקו סיטי (;Mexico City College כיוםthe University of the Americas). איימוז המשיך לעבוד כמורה, תחילה בבית ספר Blow School Annex to Browne, ולבסוף עבד כמורה לגאוגרפיה בקולג' המורים של מיינר. את מרבית חייו הקדיש כאיש חינוך ופעל רבות למען הפצת האמונה הבהאאית ברחבי עולם[6].
לאיימוז ולאשתו מארי נולדו ארבעה ילדים: ויליאם, קנת, דולנד וננסי[7].
פעילותו להפצת הדת הבהאאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב1953, שוקי אפנדי (1897-1957), מנהיג הקהילה הבהאאית, עודד בהאאים לעבור למקומות חדשים על מנת להפיץ את הדת ברחבי העולם [8]. על רקע זה, איימוז נסע למקסיקו עם המשפחה שלו לשמורה האינדיאנית נוואחו (Navajo) באריזונה ובניו-מקסיקו, ובה פעל להרחבת הקהילה בין 1958 עד 1963[9]. בראשית דרכו בנוואחו, איימוז היה מובטל וגר עם משפחתו בביתו של מר ג'יימס סטון (James Stone), שהיה שליח של הקהילה הבהאית לגלוף (Gallup) שבניו-מקסיקו[10].
על מנת להתפרנס, איימוז עבד בשטיפת מכוניות. אחד מלקוחותיו ראה את מצבו הכלכלי, וארגן לו ראיון עם מנהל המשרד של גאלוף לענייני אינדיאנים. תוך שבוע איימוז עבר עם משפחתו לפינון (Pinon), אריזונה, מרכז השמורה וקרוב לשמורת הופי (Hopi Reservation), ובה עבד כמחנך בבית ספר במשך ארבע שנים, וכן כמנהל בית ספר. איימוז חינך ילדים בוגרים שלא קיבלו חינוך פורמלי, שמרביתם דיברו מעט מאד אנגלית. התנאים הפיזיים בשמורה היו קשים, הדרכים היו במצב לא טוב, ומזג האוויר היה לעתים קשה. למרות זאת (ואולי דווקא בשל התנאים הקשים), הייתה תחושה של אחדות ושיתוף פעולה בקרב השליחים הבהאאים שחיו באזור[11].
בתקופה זו ביקרה בשמורה מהרנגיז מנצף (Meherangiz Munsiff) ובתה ג'יוטי (Jyoti), פעילות בולטות בקהילה. ביקורן סלל את הדרך לשיעור לימודים בהאאים ראשון, שהועבר על ידי איימוז ואשתו כל שבוע. ב1957 אימצה את האמונה הבהאית אישה שהשתתפה בשיעור זה; מדובר באישה הראשונה בשבט נוואחו שאימצה את הדת הבהאית[12].
שני ביקורים נוספים ראויים לציון בתקופת פעילותו של איימוז: הראשון הוא ביקורה של של אַמַת אל-בהאא רוחיה ח'אנם (1910-2000), אשתו של שוקי אפנדי ב1960, אשר מונתה לתפקיד "ידי אמונת האל" (באנגלית: Hands of the Cause of God) שאחראית להפיץ את האמונה הבהאית ולהגן עליה; ביקור זה, שאותו ארגן איימוז, חיזק את היחסים בין הבהאאים בקהילה ועודד יזימת פעילויות חדשות; הוא גם עורר עניין בקרב תושבי השמורה, וגרם להם להבין את המרכיב הבינלאומי של האמונה וחשיבותו העולמית. הביקור השני, שהיה ב1962, היה של ד'כר אללה ח'אדם (;Zikrullah Khadem 1904-1986) שכמו ח'אנם, גם הוא מילא את תפקיד "ידי האמונה". ביקור זה, שגם אותו ארגן איימוז, היה בפיין ספרינגס (Pine Springs) באריזונה, ובמהלכו פגשו אלפי אינדיאנים את ח'אדם, שהביא לכניסתם של 100 אינדיאנים חדשים לדת [13]. ככל שעבר הזמן, הקהילה הבהאית הלכה וגדלה. במהלך תקופת פעילותו בשמורה, איימוז קיבל מספר תפקידים חדשים בקהילה הבהאית הבינלאומית. ב1959 הוא מונה לועד המסייע להגנה (Auxiliary Board for Protection the),מוסד שאחראי על הגנה על האמונה הבהאית והפצתה; הוא נבחר כחבר באסיפה הרוחנית הלאומית של ארה"ב (the National Spiritual Assembly of the United States), והיה חבר בועידת החינוך הלאומית של אפריקה (the National Teaching Committee for Africa). ב1961 הוא ייצג את ארה"ב כחבר באסיפה הרוחנית הלאומית של ארה"ב, בחניכה של מקדש בהאאי באוגנדה, ולימד את האמונה הבהאית בכפרים שליד קמפלה. בתקופה זו הוא גם ביקר בג'מייקה ובהאיטי{{הערה| }}.
תפקידו כחבר בית הצדק העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב1963 איימוז השתתף בועידה הבינלאומית הראשונה בחיפה ונבחר להיות חבר בבית הצדק הלאומי הראשון. איימוז קיבל את התפקיד החדש ומונה למכנס מחלקת המקומות הקדושים (convener of the Department of Holy Places). הוא ניצל את תפקידו כדי לפקח מקרוב על המבנים הקדושים בחיפה, על השימור, החידוש והתחזוקה שלהם[14]. הוא נבחר שלוש פעמים נוספות להיות חבר בית הצדק העולמי. בפועל היה בתפקיד מ1963 עד 1982 (סה"כ ארבע קדנציות, כל אחת ארכה חמש שנים)[15].
במהלך תקופה זו איימוז נסע ברחבי העולם; הוא ביקר בהולנד, צרפת, איטליה, מקסיקו וכן מדינות הדרומיות של ארה"ב, ובפרט בשמורות האינדיאניות. ב1978 הוא ביקר באיראן, ערש הדת הבהאית. בביקור זה הוא היה בטהרן, אספהאן, שיראז, מצודת טברסי ותבריז. במהלכו הוא התוודע למצבה של הקהילה הבהאית, להרס של ביתו של הבאב וכן למותם של שניים ממארחיו הבהאאים בתבריז, יד אללה אסתאני (Yadu’llah Astani), וד"ר פרמרז סמנדארי (Faramarz Samandari)[16].
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
איימוז חלה כאשר ביקר בסן פרנסיסקו באוגוסט 1980. עד שובו חזרה לחיפה, הוא אובחן כבעל לוקמיה לימפוציטית חריפה[17]. אנשי הקהילה הבאאית מתארים את המאבק שלו במחלה כמאבק הרואי. במהלך הטיפול איימוז המשיך לחייך ולשמוח, ולהרעיף אהבה על הצוות הרפואי שטיפל בו ועל מטופלים אחרים, ולהעניק להם מתנות ופרחים. לפני שחש שמותו קרב, הוא החליט לבקר את כל ילדיו, שהיו שליחים של הקהילה הבהאית בניו-זילנד ובמקומות שונים בארה"ב. כשראה שהוא עוד לא מסוגל למלא את תפקידו, הוא התפטר מבית הצדק העולמי לאחר 19 שנה שבהם שירת כחבר בו[18]. איימוז נפטר ב14 במאי 1982 בגיל 63 בחיפה; הוא נקבר בבית הקברות הבהאאי בחיפה. כותבים בהאאים מצביעים על טוב לבו והאהבה הרבה שהעניק לסובבים אותו[19]. לאחר מותו, בית הצדק העולמי פרסם הספד, ובו הוקיר אותו על שירותו ותרומתו לחברה, על עבודתו בתחום החינוך בקרב אינדיאנים, מיעוטים שחורים והעמים הילידים של אפריקה[20].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ https://bahaipedia.org/Amoz_Gibson
- ^ https://brilliantstarmagazine.org/articles/shining-lamp-amoz-gibson-1918-1982
- ^ [1]
- ^ https://bahai-library.com/francis_gibson_biography
- ^ [2]
- ^ [3]
- ^ [4]
- ^ https://brilliantstarmagazine.org/articles/shining-lamp-amoz-gibson-1918-1982
- ^ https://brilliantstarmagazine.org/articles/shining-lamp-amoz-gibson-1918-1982
- ^ [5]
- ^ [6]
- ^ [7]
- ^ https://bahaichronicles.org/amoz-everett-gibson/
- ^ https://bahaichronicles.org/amoz-everett-gibson/
- ^ https://news.google.com/newspapers?id=tfgSAAAAIBAJ&sjid=PvsDAAAAIBAJ&pg=3079,1087167&hl=iw
- ^ [8]
- ^ https://bahai-library.com/francis_gibson_biography
- ^ https://bahaichronicles.org/amoz-everett-gibson/
- ^ https://bahaichronicles.org/amoz-everett-gibson/
- ^ [9]