בית הצדק העולמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המקומות הבהאים הקדושים
בחיפה ובגליל המערבי
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Seat of the House of Justice.jpg
בניין בית הצדק העולמי בחיפה
מדינה Flag of Israel.svg ישראל
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2008, לפי קריטריונים 3, 6
BahaiHaifaAkka he.png
תקריב של חזית הבניין
בית עולי הרגל המערביים השני ששימש כמשרדי בית הצדק בין השנים 1963-1983

בית הצדק העולמי (פרסית بیت‌العدل اعظم; ערבית بيت العدل الأعظم) הוא המוסד העליון של הדת הבהאית. בבית תשעה חברים, הנבחרים אחת לחמש שנים על ידי וועדת בחירה המורכבת מנציגי כל האסיפות הרוחניות הבהאיות, המייצגות את הסמכות הבהאית במישור הלאומי. המוסד שוכן במבנה שהוקם ב-1963 במרכז הבהאי העולמי בחיפה.

בית הצדק העולמי הוא ערכאת החקיקה והשיפוט העליונה של הדת הבהאית. פרסומיו נחשבים מחייבים, ובהתאם לקביעת הבהאא אוללה עצמו, החלטותיו החקיקתיות של הבית (ולא של היחידים המרכיבים אותו) נחשבות לחסינות מטעות:

"למעשה האל מנחה אותם (חברי בית הצדק העולמי) ככל אשר ירצה, והלכה למעשה, הוא הקובע, היודע כל".‏‏[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיתאב-אי אקדס, הספר המרכזי של הדת הבהאית שנכתב על ידי הבהאא אוללה, מייסד הדת, הורה על הקמתו של בית הצדק העולמי ותפקידיו‏‏[1], והוא נזכר במספר כתבים בהאים נוספים. המנהיג הבא של הדת עבדול בהאא הרחיב בעניין סמכויותיו, הרכבו ושיטת בחירתו של הבית, והיה הראשון שטבע את מושג "בית הצדק העולמי". המנהיג השלישי של הבהאים, שוגי אפנדי, הכשיר את התנאים להקמתו של בית הצדק הראשון ולבחירת חבריו, וב-1951 מינה את המועצה הבהאית הבינלאומית, גוף זמני שתיפקד באופן דומה לזה של משכן הצדק. ב-1961 שונה אופייה של המועצה הבינלאומית מגוף ממונה לגוף נבחר, ובחודש אפריל 1963, במלאת מאה שנים להכרזת הבאב, נבחר בית הצדק העולמי הראשון. מינויו של בית הצדק העולמי היווה שינוי תפיסתי מהותי במבנה הארגוני ובסמכות השלטונית של הדת, שכן לאחר כמאה שנים בהן הנהיג את התנועה מנהיג בודד, נמסרה ההנהגה לגוף שבו תשעה חברים ואשר נבחר על ידי המאמינים עצמם.

משרדיו הראשונים של בית הצדק מוקמו ב"בית עולי הרגל המערביים השני" ברחוב הפרסים 10 במושבה הגרמנית בחיפה, וב-1983 נחנך בניין הבית ב"קשת" במתחם הבהאי על הר הכרמל.

בחירת חברי בית הצדק העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשעת חברי הבית נבחרים אחת לחמש שנים במהלך חג הרידוואן, בבחירות בשיטה הרובנית הנערכות באופן חשאי בעת הוועידה הבהאית הבינלאומית בחיפה. כל אחד מחברי האסיפות הרוחניות הלאומיות המתכנסים בוועידה, מצביע עבור תשעה מועמדים, ותשעת המועמדים שזכו למירב הקולות מתמנים כחברי הבית. לפני ההליך לא מקיימים תעמולת בחירות או תהליך של מינוי והכרזת מועמדים. כל גבר בגיר רשאי להיבחר כחבר הבית. נשים אינן רשאיות לכהן בבית הצדק העולמי למרות שהדת הבהאית קבעה את שוויון בין המינים, כאחד מעקרונות היסוד שלה, ועבדול בהאא הצהיר כי הסיבה לכך תתגלה בעתיד. בחירת חברי בית הצדק העולמי התקיימה לאחרונה באפריל 2008.

תפקיד וסמכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על תפקידיו של בית הצדק נמנים קידום האיכויות הרוחניות של הדת הבהאית, שימור כתבי הדת, הגנת הקהילה הבהאית העולמית, שימור המרכז הבהאי העולמי ופיתוחו במישור הרוחני ובמישור האדמיניסטרטיבי ועידוד התרחבותה של הקהילה הבהאית העולמית. בנוסף לכך, הבהאא אוללה קבע כי על בית הצדק להפעיל את "השפעתו החיובית" על ענייניה הכללים של האנושות כולה, לקדם את השלום בין העמים ולהגן על המין האנושי ועל כבודו. לבית הצדק הסמכות להתאים את הדת הבהאית להתקדמות החברתית ומכאן נובעת סמכותו החקיקתית לפרש ולהוסיף על כתבי הדת הקדושים, אך הוא אינו רשאי לשנותם או לבטלם:

"לבית הצדק העולמי נתונה סמכות זהה לזו של הכתבים הקדושים עצמם. ההבדל הוא שהבית רשאי לבטל או לשנות את פסיקתו שלו עם התפתחות הקהילה הבהאית והיווצרותם של תנאים חדשים, אך החוקים שהונצחו בכתבים הבהאים ישארו ללא שינוי".‏‏[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הצדק העולמי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]