משתמש:Shir.hefer/היפ- הופ סנגלי

היפ-הופ סנגלי, הכולל בתוכו את הראפ הסנגלי, הוא ז'אנר מוזיקלי אשר מקורותיו בסצינת ההיפ-הופ העולמית שהחלה בניו יורק, ארצות הברית, בשנות ה70 של המאה ה20, ונשען על התרבות הסנגלית ארוכת השנים. כיום, סצנה זו היא בין החזקות באפריקה, אליה מצטרפים עשרות אמנים חדשים בכל שנה. אך ההיפ-הופ הסנגלי לא נשאר בתחומי התרבות בלבד, אל פרץ לתחום הפוליטי כשמילא תפקיד חברתי מרכזי בשינויים פוליטיים משמעותיים שעברו על סנגל בכלל, ובעשור האחרון בפרט. תרבות ההיפ-הופ הסנגלית נתנה במה חדשה לצעירים רבים להביע את דעתם בנושאים חברתיים, ובמשך שנים נחשבה לקול האותנטי של הצעירים הסנגליים.

גריוטס מודרניים

לאורך שבע מאות, הגריוטס (griots) שיחקו תפקיד חשוב במערב-אפריקה כהיסטוריונים, זמרי-שבח, מוזיקאים, מלחינים, משוררים, מורים, יועצים, גנאלוגיים, מספרי סיפורים, דיפלומטים, פרשנים ומנחי טקסים. תפקידם היה לספר את הסיפור השבטי ובעזרתו לבנות זהות משותפת, נרטיב שלאורו מתחנכים בני השבט ומתבססת המסורת השבטית. הגריוטס היו אמונים על העברת ההיסטוריה השבטית בעזרת ניגון, שירה, ריקוד ולעיתים אף בעזרת משחק אל מול בני השבט.

בימינו, לגריוטס עדיין תפקיד חשוב ומבוסס ברוב תרבויות מערב-אפריקה. עם זאת, תפקידם בעולם המודרני השתנה והותאם לצרכי הקהילה המודרנית. למרות השינויים במבנים החברתיים התרבותיים והפוליטיים, כיום תפקידם של הגריוטס הוא של אמני-דיבור (verbal artists) ומוזיקאים. אלו שהתמחו כמספרי סיפורים בעבר, הפכו לפוליטיקאים ודמויות בתקשורת (רדיו וטלוויזיה), והמוזיקאים שבהם, מצאו הצלחה בתעשיית המוזיקה המתפתחת, עם הופעות חיות והקלטות ברחבי אירופה וצפון אמריקה. בסנגל, זמרי הגריוט דומיננטיים בסצנת המוזיקה הפופולרית, ואילו המתופפים מצויים ברוב האספקטים של היומיום. הם מופיעים בחתונות, טקסי טבילה, מסיבות ריקודים שכונתיות, קרבות היאבקות ופגישות פוליטיות. למרות שבימינו המתופפים המוצלחים ביותר מופיעים גם עם הזמרים ומרכיבים להקה, רובם עדיין לוקחים חלק נרחב בטקסים מסורתיים.

ראפרים כ"גריוטס בני ימינו"

בשנים האחרונות ישנה עלייה בזרם ההיפ-הופ ברחבי אפריקה. חוקרים, עיתונאים ומבקרי מוזיקה מכנים לעיתים קרובות את הראפרים באפריקה כ"גריוטס מודרניים" המקשרים בין ראפ לבין המסורת הוותיקה של אמני מערב אפריקה. במהלך השנים, גם ראפרים סנגליים ואמריקאים, ביניהם קניה ווסט, זיהו את עצמם כ"גריוטס מודרניים". רבים אינם מסכימים עם ההקבלה הזו שכן יש ניגודיות גדולה בין גריוטס לראפרים ובתפקידים אותם הם ממלאים בחברה; גריוטס הם מוזיקאים או אנשי שעשועים אשר הועסקו על ידי משפחת המלוכה או המעמד הגבוה על מנת לשיר שירי הלל. הנושאים העיקריים של שיריהם עסקו בהערצה לאצילים, אולם לעיתים יכלו גם להכיל הערות על נושאים חברתיים. להבדיל, ראפרים לא שרים שירי הלל למעמד העליון ולא שרים בתמורה לכסף. על אף שהם מקבלים תשלום עבור יצירתם, הם שרים את המוזיקה שלהם על מנת להעביר מסר חשוב בעיניהם, או עקב תשוקה לתחום. יתרה מכך, שיריהם של הראפרים מתייחסים לנושאים חברתיים חשובים, מעלים מודעות, דורשים ומשפיעים על שינוי. למרות כל ההבדלים הללו, הראפר הסנגלי אוואדי (Didier Awadi) טוען שיש הקבלה בין המושגים מסיבה אחת בלבד: "הדבר אותו לקחנו מהגריוטס ואנו הראפרים ממשיכים לעשותו, הוא הצד העיתונאי. עיתונאי הוא אדם המעורב בחברה שלו".

התפתחות תרבות ההיפ-הופ בעולם, מניו יורק לאפריקה

הראפ, כסגנון מוזיקלי, התפתח בניו יורק של תחילת שנות השבעים בקרב אנשים משכונות קשות או שכונות מהגרים. עברו שנים רבות עד שהחלו להקליט ולהשמיע ראפ באופן מקצועי, ועד שהשתלב במיינסטרים של המוזיקה האמריקאית. בדומה ליתר המוזיקה האמריקאית, סיבובי הופעות מחוץ לאמריקה היו אלו שהפיצו את סגנון המוזיקה החדש ליבשות ומדינות אחרות. בשנת 1980 קיבל לראשונה אמן ראפ אמריקאי, קרטיס בלאו (Kurtis Blow), את מופע החימום בסיבוב הופעות האירופאי של בלונדי- להקת רוק אמריקאית. יבשת אפריקה הפכה ליעד פופולארי לסיבובי הופעות לקראת סוף שנות ה-80.

הראפ יובא לאפריקה באופן פרטי על ידי אפריקאים שנסעו והביאו עמם חזרה תקליטים, על אף מספרם המועט. עם זאת, בעקבות הקולוניאליזם הצרפתי, היתה בפריז קהילה אפריקאית (סנגלית בעיקרה). קהילה זו של אפריקאים היוותה גשר בין תרבות הראפ הצרפתית לבין אפריקה בכלל, בעיקר למדינות אשר נשלטו בעבר על ידי צרפת. כך הפכה צרפת לתחנת מעבר משמעותית של הראפ בדרכו לאפריקה.

בשנת 1982 הגיע מופע הראפ העירוני של ניו יורק לפריז. במופע זה הופיעו כל השמות הגדולים של הז'אנר; זמרים, תקליטנים (די-ג'יי), קבוצות ריקוד, אמני גרפיטי ועוד, ביניהם: Fab Five Freddy, Afrika Bambaataa, Grandmixer D.S.T, Futura 2000. סיבוב ההופעות היה מתוקשר מאוד והתקשורת הצרפתית סיקרה אותו ואת משתתפיו ברדיו ובעיתונים. ניתן היה לראות כי סיבוב ההופעות לא הגיע לוואקום, אלא היה בעל בסיס קטן של מעריצים שנוצרו בעיקר תודות לתקליטנים מרכזיים, שהיו אחראים להפצת הראפ בצרפת בתקופה זו. הבולטים בהם הם: סידני דיוטייל ודי נאסטי. דיג'יי סידני נולד בפריז להורים מהגרים מגואדלופה וגדל בפרבר של פריז (Argenteuil). במהלך סיבוב ההופעות האמריקאי, אירח דיג'יי סידני את Afrika Bambaataa בתוכנית הרדיו שלו, בזמן שאמן הגרפיטי Futura 2000 הציג תערוכת גרפיטי שבה Mister Freeze לימד עוברי אורח לרקוד ברייקדאנס. הקהל הצרפתי הראה עניין בז'אנר המוזיקלי האמריקאי במהרה. לקראת סוף שנות ה90, הראפ הצרפתי קיבל תפנית מפתיעה והחל להיעלם מפריז הטרנדית והיוקרתית ועשה את דרכו אל הפרברים ואל שכונות המצוקה. למרות זאת, תפקידו המרכזי של דיג'יי סידני בהבאת הראפ לאפריקה לא דעך והמשיך לעשות גלים רבים מעבר לעבודתו בצרפת. סידני יצא לסיבוב הופעות במערב אפריקה הצרפתית, בליווי רקדני ברייקדאנס. קבוצת הרקדנים הופתעה לגלות רקדנים אפריקאים מוכשרים. קבוצות ברייקדאנס אפריקאיות הפכו לכוח חשוב באפריקה באמצע שנות ה80 והחלו להופיע בערים מרכזיות כמו במאקו, דקאר וקייפ טאון ובכך להפיץ את תרבות הראפ וההיפ-הופ ברחבי היבשת.

כשמדובר בשורשיו של הראפ האפריקאי, חשוב לשים לב להבדל בין הז'אנר המודרני אותו אנו מכירים כיום כ"ראפ", המגיע יחד עם תרבות היפ-הופ כוללת, לבין מסורות היסטוריות שורשיות שבאות לידי ביטוי בתרבויות אפריקאיות בצורת שירה מדוברת, ביניהן אלו שהניחו תשתית תרבותית להולדתו של הראפ. אם כן, ראפ אמריקאי הוא אחד המקורות המרכזיים של הראפ האפריקאי, אם כי לא בהכרח הוא הקשר התרבותי העמוק שאפשר את קליטתו המהירה של הראפ האמריקאי בחברה האפריקאית.

תחילה היה זה רק פלח אוכלוסייה קטן של צעירים אפריקאים ממשפחות עמידות שהושפעו מהמערב ואימצו את הראפ, אך התופעה תפסה תאוצה אט אט. הדור הראשון של הראפרים האפריקאים היו בעלי קשרים מועטים למסורות התרבותיות מארצות המולדת שלהם ולרוב אף היו בעלי זיקה תרבותית גדולה יותר לתרבות האמריקאית, על כן, הראפ החל כחיקוי ישיר וכייבוא של ראפ אמריקאי. הראפ האפריקאי לא זכה לקול ייחודי משלו עד אשר ראפרים מקומיים החלו "להשיל" מעצמם את ההשפעות האמריקאיות במהלך שנות ה-90'. תהליך זה החל כשהחלו הראפרים לבצע שירים הדנים בסוגיות מקומיות ומבוצעים בשפתם המקומית. מבין הראפרים הבולטים אשר יצרו שינוי זה היו סאלה ג'יי (Saleh J) הטנזני ו-MC Solaar הסנגלי. הדורות השני והשלישי של הראפרים האפריקאים (החל משנות ה-90 ועד ימינו) המשיכו את המסע לעבר הקול האפריקאי ויצרו חיבורים עם מסורות אפריקאיות המושרשות עמוק בתרבות. בכך, יצרו הראפרים את אחד החידושים המרתקים בז'אנר, בין היתר, על ידי הוספה של תחכום לשוני ותרבותי.

ראפ והיפ-הופ בסנגל

עד שנות ה-80, Mbalax היה הז'אנר הפופולרי ביותר בסנגל והיה מזוהה עם כל שכבות האוכלוסייה. תנועת ההיפ-הופ החלה בסנגל עם הפופולריות העולה של הברייקדאנס והקלטות של ראפרים כגון Grandmaster Flash ו- Sugarhill Gang ב1984. בסוף שנות ה-80, קבוצות ראפ צעירות התפתחו על מנת לבטא את התסכול הסוציאלי, הכלכלי והפוליטי שלהן. ההיפ-הופ שהחל לתפוס תאוצה בתחילת שנות ה-90 היה מזוהה בעיקר עם השכבות הצעירות בסנגל וקידם שינוי פוליטי שהגיע לשיאו בבחירות לנשיאות של עבדוליי וואדה (Abdoulaye Wade ) בשנת 2000. כעשור לאחר הבחירות, לאחר שאוכלוסייה רבה בסנגל חוותה תסכול מפעולותיו של וואדה, הראפרים דיברו רבות כנגד הממשל.

קבוצת הראפ הידועה ביותר בעולם שהתפתחה בסנגל נקראת Positive Black Soul (PBS). זו נוצרה ב1989 על-ידי Didier Awadi ו- Amadou Barry.  במקור, Awadi היה מנהיג קבוצת הראפ Syndicate ו- Amadou היה חלק מה- MCs Kings. השניים היו יריבים עד שאוודי (Awadi) הזמין את אמאדו (Amadou) למסיבת יום ההולדת שלו באוגוסט 1989. הם שרו ראפ ביחד וגילו שהם חולקים את אותן דעות מוזיקליות ופילוסופיה פאן-אפריקנית. ביחד הם יצרו את ה- PBS, קבוצה שמטרתה לקדם את צורת ההסתכלות החיובית על אפריקה. PBS לקחה השראה רבה מהוגים גדולים כגון Kocc Barma (פילוסוף מהמאה ה-19), Hampate Ba, Kwame Nkrumak ו- Cheikh Anta Diop. הקבוצה החלה לתפוס תאוצה ב1990, וב1992 זכו להיות מופע החימום של MC Solaar במרכז התרבותי הצרפתי בדאקר. כך קיבלה הקבוצה הכרה לאומית. בשנים שלאחר מכן, בצעה הקבוצה סיבובי הופעות בינלאומיות ופרסמה מספר הקלטות, הכוללות יותר מעשרות קסטות בשוק הסנגלי ומספר דיסקים בשוק העולמי. הדיסק הראשון שלהם Salaam (1996) היה דיסק ההיפ-הופ האפריקאי הראשון ששוחרר בארצות הברית וזכה לפופולאריות רחבה.

למרות ששורשי ההיפ-הופ הם אמריקאים, ההיפ-הופ באפריקה עבר תהליך משמעותי של התאמה לתרבות המקומית. בסנגל, מדינה המאופיינת ברוב של מעל 90% מוסלמים, תוכן ההיפ- הופ מושפע מדת האיסלם באופן לשוני ונורמטיבי, ביחד עם השפעה נוספת של המוזיקה המקומית, מבלאק. בהיפ-הופ הסנגלי מיוצגים ערכים כמו כבוד לדת ולמבוגרים ומושמטים תכנים הפוגעים בנשים או תורמים להחפצתן.

היפ-הופ, פוליטיקה ושינוי חברתי

מאז התפתחותו של הז'אנר, אמני ההיפ-הופ היוו סוכנים חשובים לשינויים חברתיים באפריקה ובעולם. כבעלי יכולת השפעה על מוסדות ומסורות חברתיות-דתיות, הניעו האמנים שינויים מבניים-מעמדיים ושינויים מגדריים. ההיפ-הופ באפריקה הושפע ועודנו מושפע מתרבות ההיפ-הופ העולמית, כמו גם מפאן-אפריקניזם ומציאות תרבותית-מדינית מקומית. היסטוריית ההיפ-הופ שזורה במאבק: התפתחות ההיפ-הופ בארצות הברית קשורה לתקדימים היסטוריים חשובים של הכוח השחור (Black Power) ושל תנועות זכויות האזרח (The civil rights movement); הגעתו של היפ-הופ לאפריקה בשנות ה -80 וה-90 של המאה ה19 התרחשה במקביל לשינויים כלכליים, חברתיים ופוליטיים חשובים ביבשת, שגרמו לצעירים רבים לפנות להיפ-הופ ככלי להשגת השינוי הנדרש.

סגנון ההיפ-הופ נהנה מתוצאות הגלובליזציה וההתקדמות הטכנולוגית, המאפשרים הפצת מסרים באופן מידי ולקהל רחב יותר מתמיד. תרבות ההיפ-הופ וראפרים סנגליים בפרט הם שני גורמים חיוניים לגיוס ההמוני של הנוער העירוני בדאקר, בירת סנגל. במחאה זו יצאו לרחובות צעירים רבים במהלך הבחירות לנשיאות סנגל ב-2012.

למרות שמעורבות הנוער הסנגלי בחיים הפוליטיים ראויה לציון מאז 1880, שנת 2012 ציינה שיא בהשפעת תרבות ההיפ-הופ על תרבויות אזרחיות ופוליטיקה של סנגל. בשנה זו הקיפאון כלכלי, שערוריות פוליטיות והגבלת הדמוקרטיה הביאו לירידה בפופולריות של הנשיא המכהן עבדוליי וואדה. הנשיא הנהיג משטר המזוהה על ידי גורמים בינלאומיים כאוטוקרטי וסמכותני. לקראת הבחירות הגביל וואדה, באמצעות שימוש באלימות, את האופוזיציה וניסה לבצע שינויים משמעותיים בחוקת המדינה במטרה להמשיך לכהן כנשיא המדינה לקדנציה שלישית, בניגוד לחוקה. בתקופה זו נהרגו מפגינים ברחובות, ובכך סנגל, מגדלור הדמוקרטיה השקטה במערב אפריקה, ראתה עימותים אלימים בין נוער המדינה והמשטרה לראשונה.

גורם מרכזי המיוחס לגיוס הפוליטי של הנוער של דאקר הוא מוזיקת הראפ הבוטה והישירה, כמו גם תנועות ההיפ-הופ עירונית עם דגש על קבוצת Y’en A Marre, שהייתה למקור ההתנגדות הפוליטית המוכר, החדשני והחשוב ביותר בתקופת הבחירות של 2012.

ט'יאת, שם מלא- צ'יק עומאר סיריל טורה. ממקימי "יאן א' מאר"

Y’en A Marre- "עד כאן!"

בינואר 2011 ישבו להם חבורה של סנגלים צעירים בדירה קטנה בחשכה. באותם ימים סבלה דקאר, בירת סנגל, מחשכה גמורה עקב הפסקת חשמל יזומה. הצעירים, ביניהם אמני ההיפ-הופ טיאט וקיליפיו קיורגי, והעיתונאים פאדל בארו ואליו סאנה, החליטו כי יש לשים סוף למצב בו נמצאת סנגל והקימו את תנועת "יאן א' מאר", שמשמעותה בעברית: "עד כאן". כיומיים לאחר הקמתה של התנועה הצטרפו אליה אמני היפ-הופ נוספים, בהם מלאל טאלה (Mad Sick) סימון קוקה ודג'ילי בגדאד.

בשנים אלו סבלה סנגל ממשבר מתמשך של שערוריות פיננסיות, הפסקות חשמל, יוקר מחייה ועוד. הצעירים ראו בממשלה, ובעיקר בעומד בראשה, עבדוליי וואדה, את האשמה. ממשלת סנגל דאז התבססה על נפוטיזם, פטרוניזם פוליטי ושחיתות שערערו את יסודות הרפובליקה, הדירו ערכים חברתיים ומוסריים ופיצלו את האומה הסנגלית.

המטה הראשי של תנועת "יאן א' מאר", דקר, סנגל

חזון התנועה

         תנועת "עד כאן" שאפה ועודנה שואפת ליצור "סוג חדש של סנגלים" (New Type of Senegalese, NTS ). ה"סנגלי החדש" ידרוש מהמדינה, השחקנים הפוליטיים והשחקנים החברתיים ליצור שינוי חברתי ולבנות חברה צודקת, שווה ומרובת זכויות, אשר תקנה ביטחון וקידמה לכל. בנוסף, תנועת "עד כאן" שואפת לדחוף את מנהיגי סנגל לדאוג לאינטרס הציבורי לפני הכל, על ידי בניית שיטת ממשל ראויה. מטרות אסטרטגיות לשינוי הן יצירת מכניזם וכלים לפיקוח על הממשלה, חיזוק כוח הציבור, בניית תכניות לחינוך אזרחי בבתי ספר והגברת מעורבותם של צעירים בניהול הסביבה הציבורית והפרטית.

בחירות 2012

בשנת 2012 משכה קהילת ההיפ-הופ הסנגלית את תשומת לבה של התקשורת העולמית, כאשר עמדה בראשה תנועת "עד כאן" בהתרסה כנגד נשיאה המכהן של סנגל, עבדוליי וואדה, כשזה התמודד על תפקיד הנשיאות לקדנציה שלישית. התנועה, שאינה מזוהה פוליטית עם מועמד או מפלגה, לחמה במילים ובאקטיביזם חברתי כנגד וואדה וממשלתו. על אף שאמני ראפ סנגליים רבים השמיעו קולם, תנועת "עד-כאן" יצרה אקטיביזם שמעבר למילים, והתחילה לצבור תאוצה משמעותית לאחר שמספר מחברי התנועה נעצרו ביוני 2011. המעצרים הללו הציתו את המלחמה הווקאלית מצד "עד-כאן" כנגד ממשלתו של וואדה. "נמאס לנו לבקר את הממשלה מבלי מעורבות פיזית. רצינו לעשות משהו שיראה שנמאס לנו, אך גם לגרום לעם הסנגלי להבין שזה הזמן לשים סוף לפטליזם, להרגל הזה לשלב ידיים ולא לעשות דבר. זה היה הזמן להיות מעורבים בניהול המדינה".

ב-19 במרץ 2011, תאריך המקביל להשבעתו של וואדה לנשיאות בשנת 2,000, הציגו "עד-כאן" במסיבת עיתונאים בה נכחו אלפים, בעיקר צעירים, את המסמך "אלף תלונות כנגד ממשלת סנגל". באופן מסורתי, יום זה היה יום חגיגות ומצעדים לכבוד זכייתו את וואדה בשנת 2,000, אך תנועת "עד-כאן" שאפה להפוך את יום זה ל"יום העם" ולהציג לתקשורת את תנועתם החדשה. הצעירים שנכחו במקום התחברו למסרים ולתחושת המאס שהביעו האמנים והעיתונאים עמם הזדהו.

שירת גרילה עירונית

כתנועה שנוסדה על ידי אמני היפ-הופ, מוזיקה הייתה חלק אינטגרלי מהמאבק. "שירת גרילה עירונית" היא דקלום של קטעי ראפ קצרים ולא צפויים, ב"סגנון חופשי". אחד ממייסדי התנועה, פו מלד, מסביר כי ההשראה ל"שירת הגרילה העירונית" היא לחימת הגרילה העירונית, המתייחסת לתקיפת נציגי הממשלה בערים צפופות, בעלות מקומות מסתור רבים, כאשר התוקפים הם המקומיים. כך השתמשו חברי "עד כאן" בשירה על מנת לתקוף את הממשל. תחת כהונתו של וואדה, התקשורת ואמני הראפ היו נתונים לצנזורה חזקה, וחלקם אפילו סבלו מתקיפות פיזיות על ידי גורמי ממשל. כדי להפיץ את בשורתם, חברי "עד כאן" הפיצו מילים לשירים שכתבו בקרב אמנים רבים ברחבי סנגל, כדי שאלו ישירו אותם בפומבי ויפיצו את הבשורה. בנוסף, אלו יזמו מופעים מאולתרים בערים גדולות על מנת להעיר את הציבור. כשממשלתו של וואדה אסרה על הפגנות שקטות, אמני הראפ הסתובבו בין אוטובוסים בערים תוך שהם שרים ומחלקים פליירים. כאשר השירים הפכו לפופולריים בקרב הציבור, אלו, למעשה, "סיפקו מסתור" לאמנים, כיוון שאנשיו של וואדה לא יכלו להגיע לכל אדם ואדם בסנגל.

שירת הגרילה לא נועדה רק להפיל את ממשלתו של וואדה, אלא לתרום למאמץ יצירת "הסנגלי החדש". בעזרת שיריהם, רצו אנשי התנועה לעורר מוביליזציה בקרב הציבור הסנגלי, שבאופן מסורתי פועל בצורת ה"מסלאה", שמשמעותה בשפת הוולוף, תרבות בה האדם מדחיק את תסכוליו למען הכלל. מטרתם העיקרית הייתה לגרום לציבור להבין את החשיבות הגדולה של האינדיבידואל, וכמה ההצבעה של כל אחד ואחת מהם בקלפי משמעותית.

אחד השירים המוכרים ביותר של "עד כאן" הוא: Faux! Pas force!(לא לדחוף! עלייך למסור את השלטון), שנכתב על ידי סימון וקיליפיו בשנת 2011. השיר כוון ישירת לוואדה (במהלך השיר ניתן לשמוע את הזמרים שרים "עבדוליי"), וטען כי השינויים שהכניס בחוקה היו מה שהפר את הסבלנות הסנגלית, וכי סעיפים אלו פוגעים בערכים הסנגליים. "אני נשבע, היית מודל לחיקוי. עד שלקחת את החוקה והפכת אותה לצעצוע שלך" (מתוך השיר Faux! Pas force!).

הכוח שגויס על ידי קבוצת "עד כאן" עורר את ההתנגדות הציבורית הגדולה ביותר בקרב צעירים אי פעם בהיסטוריה של סנגל. ההפגנות והמהומות הפתיעו את הממשל, שפעל באלימות על מנת לדכא אותן, והצבא אף גויס למאמץ הדיכוי. הצעירים, שלפי התרבות הסנגלית המסורתית נדרשים לכבד את זקניהם, אינם מתערבים בדיונים פוליטיים. תנועת "עד כאן" עודדה את הצעירים להביע את קולם ולהשפיע על עתיד המדינה. בבחירות 2012 הצליחו תנועת "עד-כאן" בשיתוף עם גורמים נוספים להביא לתבוסתו של וואדה.

לתנועת "עד-כאן" הייתה השפעה משמעותית על המצב הסוציו-פוליטי בסנגל בתקופת הבחירות של 2012. האקטיביזם והמוביליזציה פרצו את הגבולות הפיזיים של הפגנות ומהומות, כשהמפגנים השתמשו במילות השירים של אמני ההיפ-הופ, על מנת לבקר את וואדה ולהעלות מודעות לאתגרים העומדים בפני סנגל בעקבות נשיאותו. השירים של תנועת "עד-כאן" חדרו לתודעה הציבורית ואט אט הביאו למהפכה, ול"ניצחון העם על השלטון".

האתגרים של ההיפ-הופ הסנגלי כיום

כיום ההיפ- הופ נחשב לז'אנר המוזיקה השני בפופולריות בסנגל אחרי ז'אנר המבלאק (MBalax)- המוזיקה הלאומית של סנגל וגמביה. תעשיית ההיפ- הופ בסנגל נחשבת לאחת התעשיות הבולטות ביבשת, עם קהל מאזינים רחב. למרות מספרם הרב של האלבומים המתפרסמים מדי שנה, התעשייה מושפעת מהסביבה הגלובלית בה היא נמצאת וניצבת בפני מספר אתגרים מבניים.

ראשית, בשל העדר רשתות הפצה מוגדרות וממוסדות, תשתיות המאפשרות סבבי הופעות וחברות תקליטים רשמיות, מספר מועט של אמני היפ- הופ מצליחים להתפרנס מיצירותיהם. ישנם 3 אמנים בודדים שנהנים מסבבי הופעות בינלאומיים (אוואדי,מטאדור ו דידיר אוודי ודארה ג'יי פאמילי).

אתגר נוסף טמון בכך שרוב שירי ההיפ-הופ בסנגל כיום נכתבים בשפה המקומית "וולוף", בניגוד לשאר מדינות מערב-אפריקה שבהם השירים נכתבים בשפה הצרפתית. דבר זה מקשה על היכולת של אמנים רבים לפתח קריירה בינלאומית ומגביל את היקף קהל היעד הפוטנציאלי לכ-13-14 מיליון איש, דוברי השפה בלבד.

למרות האתגרים הללו, אמני ההיפ- הופ בסנגל חשים מחויבות לפיתוח התחום והערכים המיוצגים בו, לתפקידם הפוליטי ולמקומם כקול האופוזיציה. הם מעורבים בתוכניות חינוך רבות המעודדות את הנוער לקחת חלק פעיל בחברה.

אמני והרכבי היפ- הופ בולטים

• Didier Awadi
• Amadou Barry
• Positive Black Soul
• Y’en a Marre
• Fou Malade
• Kilifeu
• Keur Gui
• Baay Bia
• Pee Frois
• ALIF (Attaque liberatoire de l’infanterie feminister)
• Lord Alajiman
• Keyti
• K-ID
• Matador (WA BMG 44)
• Simon Bisbi Clan
• Wageble
• Daara J Family

ביבליוגרפיה

·       Ntarangwi, M. (2010). African Hip Hop and Politics of Change in an Era of Rapid Globalization. History Compass, 8(12), 1316-1327.

·       https://www.musicinafrica.net/magazine/hip-hop-senegal

·       Tang, P. (2012). The rapper as modern griot: Reclaiming ancient traditions. Hip hop Africa: New African music in a globalizing world, 79-91.

·       Charry, E. (2012). A capsule history of African rap. Hip Hop Africa: New African Music in a Globalizing World, 1-25.

·       Ariefdien, Shaheen, Asligul Berktay, Klara Boyer-Rossol, Rico Chapman, Katharina Greven, John Idriss Lahai, Sheba Lo et al. Hip hop and social change in Africa: Ni wakati. Lexington Books, 2014.

·       Fredericks, R. (2014). “The old man is dead”: hip hop and the arts of citizenship of Senegalese youth. In The Arts of Citizenship in African Cities (pp. 137-161). Palgrave Macmillan, New York.

·       Y’en a Marre. http://yenamarre.sn/presentation/vision-et-mission/

·      Gueye, Marame. "Urban guerrilla poetry: the movement Y'en a Marre and the socio-political influences of hip hop in Senegal." Journal of Pan African Studies 6, no. 3 (2013): 22-43.

·       TotasproD (ITW). “Y’en a Marre, les sentinelles de la democratie”. YouTube. 20 Mar. 2012. Web. 20 Feb. 2013. http://www.youtube.com/watch?v=hcAJymyjg5s.

קישורים חיצוניים

• “Respect Da Nubians”- Positive Black Soul https://www.youtube.com/watch?v=3PnZ_VRQpHg
• Faux! Pas Force- Y’en a Marre

https://www.youtube.com/watch?v=tCuKAn-T0pk

• Daas Fanaanal- Keur Geui

https://www.youtube.com/watch?v=UlG8THVR8_I

• "Bayi Yoon" by Daara J Family

https://www.youtube.com/watch?v=dPuwfkn0uLU

• Mon Beau Pays - Keur gui Crew

https://www.youtube.com/watch?v=nOZDbYvTW60

• Keur Gui Senegal feat Kokayi Nothing To Prove Official Video Subtitles

https://www.youtube.com/watch?v=SRJZ2Fg42Uc

מדיה וקבצים בנושא היפ-הופ סנגלי בוויקישיתוף

---