קולוניאליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
קולוניאליזציה של מדינות העולם מ-1492 ועד 2008
קסדה מתקופת האימפריה הצרפתית השנייה, משמשת כאחד הסמלים לתקופת הקולוניאליזם

קוֹלוֹניאליזם הוא תופעה של השתלטות מעצמות על טריטוריות מעבר לים – באסיה, באפריקה ובאמריקה, בעזרת התיישבות והקמת מערכת שלטונית (קולוניות), תוך נישול האוכלוסייה המקומית וניצול משאביה הטבעיים והאנושיים לצורכי המעצמה. אף שלעתים מתחלפים המושגים 'קולוניאליזם' ו'אימפריאליזם' זה בזה, המונח 'קולוניאליזם' מתייחס לרוב לא רק לאספקטים כלכליים, אלא גם לאספקטים תרבותיים ודתיים הנלווים לכיבוש. כמו כן, המונח נוטה להתייחס לכיבושים מערביים בעיקר מהעת החדשה ולא לכיבושים אימפריאליים אחרים. בנוסף, אין לערבב בין המושגים 'קולוניאליזם' ו'קולוניזציה' (שעיקריה הגירה של קבוצות תרבותיות מובחנות לשטח חדש והקמה על-ידם של מערכים יישוביים חדשים בשטח זה), אשר למרות השורש האטימולוגי המשותף ויחסי הגומלין התכופים בין התופעות, אין ביניהן כל זהות מבנית.

התפתחות המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המונח 'קולוניאליזם' במילה הלטינית "קולוניה", שפירושה 'מושבה'. ברומא העתיקה התייחסה המילה ליישוב אזרחים רומאים בשטחי האימפריה הרומית כדי להבטיח שליטה טובה יותר בשטחים אלו.

הקולוניאליזם המודרני החל להתפתח במאה ה-15, כחלק מעידן התגליות, עם ייסוד המושבה הפורטוגלית סאוטה בצפון אפריקה (1415) וההתיישבות הפורטוגלית באיים האָזוֹרִיים (1439). לאחר סנוניות אלו התחזקה המגמה ותפסה תאוצה לאחר גילוי אמריקה על ידי קולומבוס (1492). כך החלו השתלטויות של המעצמות הימיות השונות (ובעיקר פורטוגל, ספרד, בריטניה, צרפת והולנד) על שטחים חדשים שנתגלו בכל רחבי העולם, במטרה לנצל את משאביהם לתועלת המעצמות. לשיאו הגיע הקולוניאליזם המודרני סביב מפנה המאות ה-19 וה-20, אז היה כרוך לרוב גם בפעולות קולוניזציה באפריקה ובאסיה; הקולוניזציה - שכאמור אינה חופפת לקולוניאליזם - שמשה באותה תקופה כלי חשוב בידי המעצמות הקולוניאליות האירופיות (כמו גם בידי יפן הקולוניאלית). זאת ועוד: על פי רוב, לא הסתפקו המעצמות הקולוניאליות באספקט הכלכלי או במכשיר הקולוניזטורי, ושאפו להחדיר בעמים הנכבשים את תרבותן ואת דתן – הנצרות – בטענה שבכך אלה יקודמו מבחינה כלכלית, תרבותית ודתית.

בספרות מקובל להתייחס גם ל'קולוניאליזם פנימי', דהיינו לפעולות של השלטון המטרופוליני המרכזי להשתלטות מעשית על שטחים בעיתיים ופריפריאלים בתוך הממלכה או בשוליה.

מטרות ההתפשטות הקולוניאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפשטות הקולוניאלית הונעה ממספר סיבות, ובהן:

  • ניצול כלכלי של משאבי הטבע באזורים מחוץ לאירופה לטובת מדינת-האם האירופית;
  • ניצול כוח העבודה באזור הנתון לשליטה קולוניאלית, בין היתר באמצעות עבודות כפייה;
  • ניצול שטחים מחוץ לאירופה לגידולים חקלאיים אשר אינם אפשריים באירופה;
  • מציאת שווקים חדשים לתוצרת החקלאית והתעשייתית של ארצות אירופה באמצעות שליטה על הייבוא לאזורים שבשליטה קולוניאלית;
  • גיוס חיילים מקרב תושבי האזורים הנתונים לשליטה קולוניאלית;
  • יוקרה פוליטית – תחרות בין מעצמות העולם על שליטה בשטחים רבים חדשים;
  • שליחות תרבותית של נוצרים הרואים בניצור התושבים הילידים והבאת התרבות הנוצרית אל מחוץ לאירופה חובה דתית;
  • שליחות דתית הכוללת חיפוש אחר ממלכות נוצריות אבודות באפריקה (בעיקר בראשית תקופת הקולוניאליזם).

תמורות בשטחי הכיבוש הקולוניאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצדדי הקולוניאליזם כנושא לפיד התרבות האירופית ומסירתה לעמים המשועבדים, מציינים את התמורות החיוביות שהביא הקולוניאליזם לעמים המשועבדים. עם אלו ניתן למנות את התרחבות הפעילות הכלכלית והתעסוקה בחקלאות ובהפקת המחצבים (שלא נעשתה קודם), בניית יישובים עירוניים וכן ערי נמל, פיתוח תשתיות ודרכי תחבורה והתפתחות המסחר. טענה נפוצה נוספת, האופיינית לקולוניאליזם המאוחר של המאות ה-19 וה-20, היא שהקולוניאליזם הביא להכנסת הקידמה לאזורים הכבושים, בעקבות אימוץ המנהגים האירופים המודרניים.

לדעת שוללי הקולוניאליזם, טענות אלו נובעות מהשקפת עולם אירוצנטרית, המעמידה את התרבויות האירופיות גבוה יותר בהיררכיה תרבותית מעל אלו המשועבדות. הם מדגישים דווקא את השפעותיו השליליות של הפרויקט הקולוניאלי האירופי: בראש ובראשונה מותם של עשרות מיליונים כתוצאה מהכיבוש, המחלות והשעבוד. סחר העבדים, שבמסגרתו הועברו למעלה מעשרה מיליון אפריקאים לחיי עבדות קשים באמריקות ובאיים הקריביים, ומיליונים נוספים מתו במהלך הסחר, נמנה גם הוא עם מחיר הקולוניאליזם. הניצול הכלכלי של הפריפריה המשועבדת בידי המטרופולין האירופי וכן השעבוד הפוליטי הביאו ליצירת תלות של האזורים הקרויים כיום 'העולם השלישי' בידי העולם הראשון. לבסוף, הפצת התרבות האירופית הביאה להיעלמותן של תרבויות שלמות – בין אם כתוצאה מהשמדתן המכוונת בשם הנצרות, על ידי הטמעתן בתרבויות האירופיות או על ידי הכחדת אוכלוסייתן השלמה. אלו הגורסים זאת מסרבים להכיר בעליונות תרבותית אירופית כלשהי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימפריות קולוניאליות
Flag of Italy (1861-1946).svg האימפריה האיטלקית Flag of the United States.svg האימפריה האמריקנית אתיופיה (1897) האימפריה האתיופית Flag of Belgium (civil).svg האימפריה הבלגית
Flag of the United Kingdom.svg האימפריה הבריטית Flag of the German Empire.svg האימפריה הגרמנית Flag of Denmark.svg האימפריה הדנית Prinsenvlag.svg האימפריה ההולנדית
Flag of Japan.svg האימפריה היפנית Flag of Cross of Burgundy.svg האימפריה הספרדית Flag Portugal (1707).svg האימפריה הפורטוגזית Flag of France.svg האימפריה הצרפתית
Romanov Flag.svg האימפריה הרוסית Flag of Sweden.svg האימפריה השבדית