משתמש:Stav rave/טיוטה
</gallery>
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
"בלוטת הפארוטיד" היא בלוטת רוק מרכזית בגוף האדם. בלוטה זו מפרישה רוק לחלל הפה דרך תעלה (תעלת הפארוטיד), ומסייעת בכך ללעיסה, בליעה ותחילת עיכול המזון.
פירוש המילה פארוטיד (פאראוטיק) הוא "מסביב לאוזן".
זוג בלוטות הפארוטיד הן הגדולות ביותר מבין שלוש הזוגות העיקריים של בלוטות הרוק באיזור הראש, ומספר מבנים עוברים דרכן. [1]
התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלוטות הפארוטיד מתפתחות בשלב מוקדם והן בלוטות הרוק הראשונות להופיע. הניצנים האפיתליאליים שלהן, ממוקמים בצד הלחי הפנימי. ניצנים אלה, יגדלו פוסטריורית לכיוון האוזן, ליצירת מיתרים מוצקים, בעלי קצוות מעוגלים, בסמוך לעצב הפנים (עצב קרניאלי מס ' 7) המתפתח. [2]
אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבולות ומיקום אנטומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלוטות הפארוטיד ממוקמות אנטריואינפריורית לחלק התחתון של האוזן, שטחית, פוסטריורית ועמוק לענף (ראמוס) עצם המנדיבולה. הן מתרחבות מטה, לגבול התחתון של המנדיבולה ומעלה, לכיוון הקשת הזיגומטית. פוסטריורית, הן מכסות את החלק הקדמי של שריר הסטרנוקלאידומסטואיד וממשיכות אנטריורית לשריר המאסטר. תעלת הפארוטיד, עוזבת את צידה הקדמי של הפארוטיד באמצע הדרך בין הקשת הזיגומטית וזווית הפה. בלוטת הפארוטיד חוצה את הפה לרוחב ולאחר חציית הגבול האמצעי של שריר המאסטר, נכנסת לעומק השומן הבוקאלי ומנקבת את שריר הבוקסינייטור. בלוטת הפארוטיד נפתחת לחלל הפה מעל השן המולרית השנייה העליונה [3] . פפילת הפארוטיד היא רקמה קטנה מורמת, המסמנת את מיקום פתיחת תעלת הפארוטיד לחלקה הפנימי של הלחי. [4]
תפקיד הבלוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלוטת הפארוטיד מפרישה רוק מימי, ועמילאז רירי, ההכרחיים לעיכול אוראלי וליצירת בולוס (כדור מזון לאחר שנלעס) והחלקתו במורד דרכי העיכול העליונות. [5]
יחסים מיוחדים כלפי מבנים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם כמה מבנים חשובים הנכנסים או עוברים עמוק לבלוטת הפארוטיד. מבנים אלה כוללים את עצב הפנים (עצב קרניאלי מס' 7), עורק הקארוטיד החיצוני וסעיפיו, ווריד הרטרומנדיבולר והסתעפויותיו. [6]
(1) עצב הפנים
עצב הפנים עוזב את הגולגולת דרך הסטיילומסטואיד פוראמן ועובר דרך בלוטת הפארוטיד, בה הוא מתפצל לגזע עליון ותחתון. התפצלויות אלו, עוברות דרך בלוטת הפארוטיד, בה עשויים להימצא סעיפים נוספים ואנסטמוזות עצבים.
חמש קבוצות טרמינליות של עצב הפנים (טמפורלית, זיגומטית, בוקאלית, מנדיבולרית, וצווארית- סרוויקאלית) מגיחות מהגבוות העליונים, הקדמיים והתחתונים של בלוטת הפארוטיד.
בעקבות היחסים האינטימיים בין בלוטת הפארוטיד לעצב הפנים, קיים קושי בהסרה ניתוחית של בלוטת הפארוטיד, בשל החשש מפגיע באחד מסעיפי עצב זה.
(2) עורק הקארוטיד החיצוני וסעיפיו עורק הקארוטיד החיצוני וסעיפיו נכנסים לגבולה התחתון של בלוטת הפארוטיד ולעיתים עוברים עמוק לגבול זה. כאשר העורק ממשיך כלפי מעלה, מתפצל ממנו עורק הפוסטיריור אוריקולר, לפני פיצולו לשני סעיפיו הסופיים (העורק המאקסילארי, והעורק הטמפוראלי השטחי) בקרבת הגבול התחתון של האוזן. העורק המאקסילרי עובר הוריזונטלית, עמוק למנדיבולה, והעורק הטמפורלי השטחי ממשיך בכיוון עליון ומגיח מגבולה העליון של הבלוטה לאחר פיצול עורק הפנים הרוחבי.
(3) וריד הרטרומנדיבולר והסתעפויותיו וריד הרטרומנדיבולר נוצר בבלוטת הפארוטיד כאשר הוריד הטמפוראלי השטחי ווריד המקסילארי מתחברים ועובר אינפריורית. וריד זה מתפצל לשלוחה אנטריורית ופוסטריורית מתחת לקצה האינפריורי של הבלוטה.
אספקת דם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלוטת הפארוטיד מקבלת אספקת דם עורקית ממס' עורקים העוברים בה.
עצבוב הבלוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עצבוב תחושתי של הבלוטה מסופק ע"י העצב האוריקולוטמפורלי, המהווה סעיף של עצב הלסת התחתונה (V3ׂ). שלוחה זו של העצב המשולש (עצב קרניאלי מס' 5), יוצאת מהגולגולת דרך פוראמן אובלה. העצב האוריקולוטמפוראלי נושא אף סיבים מוטוריים לבלוטת הפארוטיד. סיבים פוסטגנגליוניים, פאראסימפטטיים אלו, מקורם באוטיק גנגליון, המקושר לעצב המנדיבולרי והם מצויים אינפריורית לפוראמן אובלה. סיבים פרהגנגליוניים פאראסימפטטיים לאוטיק גנגליון מקורם בעצב הלשון והלוע (עצב קרניאלי מס' 9). [7]
פתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
(1) גידולים סרטניים בבלוטת הפארוטיד גידולים סרטניים בבלוטה הם בד"כ שפירים ומערבים את הבלוטה השטחית. חשיבותם קשורה במיקומם האנטומי ויחסם עם עצב הפנים ושלוחותיו, העוברות בבלוטה, מחשש לפגיעה באחת מהן. כאשר הגידולים מתפשטים לעומק הבלוטה, קיים חשש לפגיעה בעצב הפנים. [8]
(2) אבנים בבלוטה
התפתחות אבנים בבלוטת הפארוטיד אינה שכיחה, כיוון שהן מופיעות בדרך כלל בתעלת הבלוטה ולא בתוך הבלוטה עצמה. במקרים אלה, הפציינט יתקשה בבליעה ויתלונן על כאב בניסיון לבלוע ויימנע ממזונות, שבליעתם מעוררת כאב זה. ניתן לשחזר כאב זה בקלות בקליניקה, ע"י טפטוף מיץ לימון סחוט לפיו של הפציינט.
התערבות ניתוחית תלויה במיקום האבן. אם היא נמצאת בחלק האנטריורי של הבלוטה, חתך פשוט ברירית הבוקאלית עשוי לאפשר את הסרתה. אם האבן מצויה עמוק יותר בתעלה, חיתוך מלא של הבלוטה עשוי להיות הכרחי .
(3) פארוטיטיס זיהום של אחת או יותר מבלוטות הפארוטיד מכונה פארוטיטיס, והגורם העיקרי לו הוא וירוס החזרת. חיסון נגד וירוס זה, מוריד בצורה ניכרת את שכיחות הפארוטיטיס. [9]
תמונות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Gray's Anatomy, Richard L.Drake, 863-865
- ^ Illustrated Dental Embryology, Histology, and Anatomy, Bath-Balogh and Fehrenbach, Elsevier, 2011, page 135
- ^ Gray's Anatomy, Richard L.Drake, 863-865
- ^ lllustrated Anatomy of the Head and Neck, Fehrenbach and Herring, Elsevier, 2012, p. 154.
- ^ Gray's Anatomy, Richard L.Drake, 863-865
- ^ Gray's Anatomy, Richard L.Drake, 863-865
- ^ Gray's Anatomy, Richard L.Drake, 863-865
- ^ Gray's Anatomy, Richard L.Drake, 863-865
- ^ Arhakis A, et al, Salivary Alpha-Amylase Activity and Salivary Flow Rate in Young Adults, The Open Dentistry Journal, 2013, 7, 7-15 at http://benthamscience.com/open/todentj/articles/V007/7TODENTJ.pdf
