אוזן
ערך זה עוסק באיבר השמיעה אוזן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אוזן (פירושונים).
אוזן היא איבר השמיעה ושיווי המשקל בגוף החולייתנים, לרבות באדם. ליונקים שתי אוזניים משני צדי הפנים.
תוכן עניינים |
תפקידי האוזן [עריכה]
האוזן משמשת כאיבר חישה עבור מערכת השמיעה. בנוסף, היא מעורבת גם בשמירה על שיווי המשקל של הגוף.
חלקי האוזן ומסלול השמיעה [עריכה]
האוזן מתחלקת לשלושה חלקים: אוזן חיצונית, אוזן תיכונה ואוזן פנימית. לכל אחד מחלקי האוזן יש תפקיד ייחודי בתהליך השמיעה[1].
מסלול השמיעה עובר דרך שלושת החלקים הללנו. הוא מתחיל מהאוזן החיצונית, אשר קולטת גלי קול של צלילים המגיעים מהסביבה. מהאפרכסת של האוזן החיצונית עובר הצליל אל תעלת האוזן וגורם לרעידות בעור התוף. רעידות אלו מרעידות את עצמות השמע (עצם הפטיש מרעידה את הסדן שמרעיד את הארכובה) שבאוזן התיכונה. באוזן הפנימית, נוצר גל בתוך הנוזל, בשל רעידות הארכובה בקצהו הקרומי של המבוך. התנועה בנוזל מרעידה את איבר קורטי (איבר השמיעה) כך שנוצרת תנועה הגורמת לשינוי בתאי השיער ולהפעלה של עצב השמיעה. אזורים שונים בשבלול האוזן מופעלים על פי צלילים שונים. המידע השמיעתי שמתקבל מהאוזן מועבר למוח דרך הפונס[1].
האוזן החיצונית [עריכה]
.jpg)
האוזן החיצונית מורכבת מהחלקים הנראים לעין[1]. היא כוללת את אפרכסת האוזן (pinna), תעלת האוזן ואת המשטח החיצוני של עור התוף. האוזן החיצונית היא מאפיין ייחודי של יונקים והיא יכולה להופיע במגוון של גדלים וצורות[1].
- אפרכסת - האפרכסת מיועדת לקלוט ולמקד צלילים, אך זהו אינו חלק חיוני בתהליך השמיעה. ישנם יונקים המסוגלים להטות את האפרכסת כדי לשפר את שמיעתם ולמקם את הקול, אך האדם נטול יכולת כזו. האפרכסת מורכבת מסחוס אלסטי הממשיך לגדול באטיות במשך החיים ולכן בגיל מבוגר האפרכסת גדולה יחסית. מבנה האפרכסת גורם לשינוי בחלק מתדרי הקול המגיעים לאוזן בתלות בזווית הגעתם, ועל ידי כך מתאפשר זיהוי מדויק יותר של הכיוון שממנו מגיע הקול.
- תעלת האוזן היא מעין צינור שנמשך מהאפרכסת ועד לעור התוף, וממלאת תפקיד חשוב בשמיעה: כאשר התעלה אינה פתוחה, השמיעה תתעמעם. העור החיצוני של תעלת האוזן מפיק חומר דמוי שעווה, שעוות אוזניים (צרומן).
- עור התוף - עור התוף מפריד בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה[1].
תנוך האוזן [עריכה]
תנוך האוזן האנושית הוא החלק הבשרני הרך בתחתית האפרכסת. הוא מורכב מעור ורקמות שומן, שחסרות את המוצקות והאלסטיות של שאר אפרכסת האוזן. היות שהתנוך אינו מכיל סחוס, יש בו אספקת דם רבה שעשויה לסייע בחימום האוזניים ובשמירה על איזון. עם זאת, התנוך נחשב בדרך כלל כאבר חסר כל תפקיד ביולוגי חשוב.[2] התנוך מכיל קצות עצבים רבים, והוא מהווה עבור אנשים מסוימים אזור רגיש לגירוי מיני. בנוסף, תנוך האוזן הוא האזור הנפוץ ביותר לביצוע פירסינג.
התנוך הממוצע הוא כ-2 ס"מ, והוא מתארך מעט עם הגיל. אצל חלק מהאנשים מראה התנוך "חופשי" יותר ומתנדנד ואילו אצל אחרים "מחובר" יותר. כמו כן, תנוכי אוזניים הם על פי רוב חלקים, אך לעתים מכילים גם קמטים. תנוכי אוזניים מקומטים קשורים לעתים עם מחלות גנטיות אצל ילדים, בכלל זה תסמונת באקווית'-ויידמאן (Beckwith-Wiedemann).
מקור המילה תנוך הוא במקרא, אם כי לפי מפרשי המקרא, תנוך האוזן המוזכר במקרא מתייחס לאבר שונה - הסחוס שבמרכז האוזן, הממוקם מול פתח תעלת השמע.[3][4] האבר נמנה במקרא עם אחד משלשה איברים שעליהם היה צריך להזות מדם הקרבן, וכן בעת טהרת המצורע.
האוזן התיכונה [עריכה]
האוזן התיכונה כוללת את עור התוף, את חלל האוויר הנמצא בינו לבין עצם הגולגולת, וכן שלוש עצמות שמע זעירות: הפטיש (malleus), הסדן (incus) והארכוף (stapes). כמו כן, חצוצרת השמע, הנקראת גם תעלת אוסטכיוס, תעלה אשר מחוברת לחלקו האחורי של הלוע, נפתחת לאזור האוזן התיכונה. ה"ידית" של עצם הפטיש מחוברת לחלק הנע של עור התוף; עצם הסדן מגשרת בין עצם הפטיש לעצם הארכוף; עצם הארכוף, שהיא העצם הקטנה ביותר בגוף האדם, מרעידה את קצהו הקרומי של שבלול האוזן שבאוזן הפנימית.
האוזן הפנימית [עריכה]
האוזן הפנימית כוללת את שבלול האוזן. זהו חלל בתוך עצם, שצורתו דומה לשבלול, ובתוכו מערכת קרומים, הנקראת מבוך קרומי, אשר בתוכו נוזל. בין הקרומים נמצא איבר השמיעה, הנקרא איבר קורטי, ומערכת הקרומים של שיווי המשקל. באיבר קורטי קיימים תאי שיער המתחברים ויוצרים את עצב השמיעה ושיווי המשקל, וגירוי של תאים אלה מביא להפעלה של העצב. קולות חזקים מאוד עלולים לגרום לנזק זמני וקל לתאי השיער או אף לפגיעת שמיעה קבועה.
פגיעה באוזן [עריכה]
פגיעה באוזן עלולה להוביל ללקות שמיעה. היא יכולה להיגרם כתוצאה ממחלה או מתאונה.
האוזן באומנות [עריכה]
דימוי האוזן מופיע באומנות במספר צורות ודרכים.
גלריית תמונות [עריכה]
ראו גם [עריכה]
- טיניטוס צפצופים ממושכים המורגשים באוזניים
- מערכת שיווי המשקל
- מחלת נסיעה
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אנטומיה של האוזן
- תצוגת אנימציה על האוזן והשמיעה מאתר הבי.בי.סי
- "אוזן ותנוך האוזן" מתוך האנציקלופדיה הרפואית הלכתית, באתר מכון שלזינגר
- דוידסון אונליין - מאגר מדע: כיצד אנו שומעים? סרטון עם הסברים.
| סממנים חיצוניים בגוף האדם | ||
|---|---|---|
| ראש וצוואר |
קרקפת • פנים • מצח • תחום הרקה • עין • אוזן • תנוך • לחי • אף • פה • שפתיים • לשון • שיניים • סנטר • גרגרת • עורף |
 |
| גו |
בית החזה • בית השחי • שדיים • פטמה • בטן • טבור • אגן • מותן • פות • פין • אשכים • גב • פי הטבעת |
|
| גפה עליונה |
כתף • זרוע • מרפק • אמה • שורש כף היד • כף יד • אצבעות (אגודל, אצבע מורה, אמה, קמיצה, זרת) • ציפורניים |
|
| גפה תחתונה |
עכוז • ירך • ברך • שוק • קרסול • כף רגל • עקב • סוליה • אצבעות כף הרגל (בוהן) |
|
| עור |
שיער • שיער פנים • ריסים • גבות • שער הערווה |
|
| פורטל | ||
הערות שוליים [עריכה]
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.
- ^ Popelka, Gerald (August 31, 1999). Re:Why do we have earlobes, what are they for, since when?. MadSci Network.
- ^ על האטימולוגיה של המלה "תנוך", כתב רש"י בפרשת ויקרא (יד יד) "ולשון תנוך לא נודע לי"; אבן עזרא בפרשת שמות (כט כ) כתב: "תנוך אין לו ריע, והגאון אמר, הרך הדבק בעגול האוזן". ובמלבי"ם פרשת מצורע סי' נ כתב: "מלת תנוך לא נמצא בשום מקום רק בעניין נתינת ומתנת דם, וי"ל שעיקרו תוך כדמצאנו בכמה שרשים שהנו"ן שבאמצע נוספת ונופלת וכו' ור"ל תוך אזנו, וי"ל ג"כ שהתי"ו תנוך היא מהאותיות הנוספים בראש השם וכו' ויהיה שרשו 'נך' מעניין אנך, שהיא הבדל שמעמידים בגובה החומה". וראה עוד בתו"ש שמות כט אות סו, בשם הראב"ד; הרש"ר הירש בפרשת שמות כט כ.
- ^ הרב יהודה ברנדס, תנוך האוזן הימנית, באתר nrg
