נאלנץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמל נאלנץ'

נאלנץ'פולנית: Nałęcz, תעתיק מדויק: נָלֶנְצְ') הוא סמל אצולה פולני. הסמל שימש משפחות רבות מהשלאכטה, האצולה הפולנית, בתקופת ממלכות פולין (ממלכת פולין (1025–1385), וממלכת פולין (1385–1795)) ובתקופת חבר העמים הפולני-ליטאי (1569–1795).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאלנץ' הוא סמל אצולה פולני עתיק מהמאה ה-12 (בדומה לסמלי אצולה אחרים כגון אבּדַאנק (אנ'), לֶלִיוַוה (אנ'), רַדְוַאן (אנ') ובּוֹגוֹרְיָה (אנ')). סמל זה ייצג אחדות והרמוניה. הוא שימש משפחות אצולה רבות, ביניהן גֶמְבִּיצקי, אוֹסְטְרוֹרוֹגוֹבְיֶה, שׁאמּוטוּלְסְקי, חֶלְמִיצקי, צ'ארנקובסקי, סְלִיזֶבִיץ', רַאצִ'יְנְסְקי, רַאצְקוֹבסקי (אנ'), דְווֹרְנִיצקי, סַדוֹבסקי, לוֹבִינְסְקי, גְרַאמְבְּצֶ'בְסְקי ועוד.

תיאור מסורתי של הסמל כולל צעיף כסוף קשור על רקע אדום. ברוב הגרסאות הצעיף קשור כלפי מטה, אך בכמה גרסאות הוא קשור כלפי מעלה. בגרסאות קדומות יותר ובחלק מהגרסאות המודרניות, הצעיף מופיע ללא קשר. צורת הצעיף דומה לצורת הסמל הטבטוני של רונה אות'לו (אנ'), האות המייצגת במובנה את המולדת.

ראשיתו של סמל הנאלנץ' קשור ככל הנראה לפולין הגדולה (אנ').

בני משפחות האצולה שנשאו את סמל הנאלנץ' הואשמו ברצח פשמיסל השני (אנ') בשנת 1296. הם גם כרתו ברית עם ברנדנבורג נגד ולדיסלב הראשון לוקיטאק, ולאחר מותו של לאיוש הראשון מהונגריה לחמו נגד בני משפחת גרימאליטה, בניסיון להכתיר על כס המלוכה הפולני את ז'ימווויט השלישי ממזוביה בכפייה.

בין הפולנים המפורסמים ביותר שנשאו את סמל הנאלנץ' ניתן למנות את ג'וזף קונרד (קורז'ניובסקי) וסֶנְדְז'יבוֹי אוֹסְטְרוֹרוֹג. תבליט של סמל הנאלנץ' מופיע על מבנה משמר הארמון בפוזנן.

בלאזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדום, עליו תצוגת נַלֶנץ כסופה מחוברת בקשר.

נושאי הסמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישים ידועים שנשאו את סמל הנאלנץ' כללו:

  • קז'ימייז' פרנצ'ישק צ'ארנקובסקי (אנ')
  • אדם שֶׁנְדְז'יבוֹי צ'ארנקובסקי (אנ')
  • צ'סלאב "יורנד" גרוֹמְבְּצֶ'בְסְקי
  • אפולו קורז'ניובסקי (אנ')
  • ג'וזף קונרד (קורז'ניובסקי)
  • בית מאַלאְַחוֹבְסְקי (אנ')
    • יאצֶק מאַלאְַחוֹבְסְקי (אנ')
    • סטניסלאב מאַלאְַחוֹבְסְקי (אנ')
  • פרידריך יוזף מושינסקי (אנ')
  • מיקולאי אוֹסְטְרוֹרוֹג (אנ')
  • אדוארד רצ'ינסקי (1786–1845) (אנ')
  • אדוארד אלכסנדר רצ'ינסקי (אנ')
  • אדוארד ברנרד רצ'ינסקי (אנ')
  • יוזף סוסנובסקי (אנ')
  • יוזף קרול קונרד חֶלְמִיצְקי (אנ')
  • בנדיקט דיְבּוֹבְסְקי (אנ')

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וריאציות סטנדרטיות

וריאציות אריסטוקרטיות

אחרים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Juliusz Karol Ostrowski: Księga herbowa rodów polskich. T. 1-2. Warszawa: Główny skład księgarnia antykwarska B. Bolcewicza, 1897.
  • Adam Boniecki: Herbarz polski. Warszawa: skł. gł. Gebethner i Wolff, 1899.
  • Franciszek Piekosiński: Heraldyka polska wieków średnich. Kraków: Akademia Umiejętności, 1899.
    • Józef Szymański: Herbarz średniowiecznego rycerstwa polskiego. Warszawa: PWN, 1993. ISBN 83-01-09797-3.
  • Anna Wajs: Materiały genealogiczne, nobilitacje, indygenaty w zbiorach Archiwum Głównego Akt Dawnych w Warszawie. Warszawa: DiG, 2001. ISBN 83-7181-173-XISBN.
  • Alfred Znamierowski: Herbarz rodowy. Warszawa: Świat Książki, 2004. ISBN 83-7391-166-9ISBN.
  • Tadeusz Gajl: Herbarz polski od średniowiecza do XX wieku : ponad 4500 herbów szlacheckich 37 tysięcy nazwisk 55 tysięcy rodów. L&L, 2007. ISBN 978-83-60597-10-1ISBN.
  • Tadeusz Gajl: Nowy herbarz polski. 5 000 herbow + 50 000 nazwisk. Gdański Kantor Wydawniczy, 2016. ISBN 978-83-65387-05-9ISBN

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נאלנץ' בוויקישיתוף
  • J. Lyczkowski. "Heraldry of Belarusian Nobility: coats of arms and its bearers". (in English)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gajl, Tadeusz. Herbarz polski od średniowiecza do XX wieku : ponad 4500 herbów szlacheckich 37 tysięcy nazwisk 55 tysięcy rodów. L&L. ISBN 978-83-60597-10-1.,Herb:Raczkowski
  2. ^ Wiktor Wittyg, Stanisław Dziadulewicz, "Nieznana szlachta polska i jej herby", 1912, p. 262, Quote: "RACZKOWSKI, h. Nałęcz odm. (w szczycie rogi jelenie), Łukasz, w roku 1591 opłaca pobór z części swej wsi Raczkowa, woj. Kaliskie, pow. Gnieźnieński; Muzeum Narodowe w Krakowie, No 652"