נפתלי צבי יהודה שפירא
 | |
| הרב נפתלי צבי יהודה שפירא | |
| לידה | ל' בכסלו תשט"ו |
|---|---|
| פטירה |
כ"ז באדר ב' תשפ"ד (בגיל 69) בית החולים תל השומר |
| מקום קבורה | בית החיים פוניבז' |
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | באר יעקב |
| מקום פעילות | באר יעקב, בית חלקיה |
| תחומי עיסוק | עיון, תורת הנסתר |
| אב | הרב משה שמואל שפירא |
| צאצאים | בנו הרב בן ציון שפירא ועוד. |
| ראש ישיבת שערי שמועות | |
הרב נפתלי צבי יהודה שפירא היה רב וראש ישיבה ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב נפתלי צבי יהודה נולד בשנת תשט"ו לאביו הרב משה שמואל שפירא ראש ישיבת באר יעקב ולאמו הרבנית מרת ציפורה בת הגאון רבי אהרן ויינשטיין זצ"ל ראש ישיבת בית יוסף דנובהרדוק.
נקרא על שם זקנו הנצי"ב מוולואזין.
את חינוכו כילד קיבל בבני ברק ע"פ עצת הגרי"ז מבריסק שהורה לאביו לעבור לבני ברק בשל חינוך הילדים. בישיבה גדולה למד בצל אביו בישיבת באר יעקב שם ניכר בגאונותו ובכישרונו העצום. לאחר מכן בעצת אביו נשלח לישיבת ליקווד שם זכה ללמוד תורה מפי הגאון הרב שניאור קוטלר.
נישואיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהגיעו לפרקו נשא את בתו של הרב בן ציון נוימן שנפטר בצעירותו.
גם לאחר נישואיו המשיך ללמוד בישיבת באר יעקב, וכבר בשנה הראשונה לאחר נישואיו ביקש ממנו אביו לשמש כבעל תוקע בהיכל הישיבה, וכן שימש כבעל תפילה בימים הנוראים, ולאחר מספר שנים החל בהוראת אביו למסור שיעורים בישיבה.
ישיבת שערי שמועות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תש"ע לאחר פטירת אביו הקים את ישיבת שערי שמועות יחד עם אחיינו הרב אריה שפירא ועמד בראשה תוך שמוסר שיעורים כסדר לבחורי הישיבה. כמו כן היה טס לחו"ל למען ביסוס הישיבה.
שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנותיו האחרונות חלה בסוכרת וסבל ייסורים נוראים. למרות זאת, המשיך למסור שיעור כללי בערך אחת לחודש, ולהגיע לסעודה שלישית בישיבה שם היה שר עם התלמידים בעיקר את שירי אביו וחידושי המגיד מדובנא. בשנה האחרונה לחייו הדרדר מצבו והוא התנייד על כיסא גלגלים ולא שימש כבעל תוקע עקב מצבו. בשבת זכור האחרונה לחייו הגיע לישיבה וקרא בתורה, אך ביום שלישי שלאחר מכן החל להידרדר מצבו והוא פונה לבית החולים תל השומר, ובשבת קודש פרשת שמיני בחצות לילה השיב את נשמתו לבוראו. ההלוויה התקיימה במוצאי שבת ולאחר מכן נטמן בבית החיים פוניבז' בסמוך לאביו.
מקום מגוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
התגורר בבאר יעקב אך גם בישיבתו הוקצתה לו דירה שם התגורר בשבתות.
חיבורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנותיו האחרונות חיבר את הספר "בית שערים" ובהם שיעוריו שמסר בישיבה.