באר יעקב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק במועצה מקומית בשפלה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו באר יעקב (פירושונים).
באר יעקב
Beer Yaakov COA.png
כיתוב תמונה
כיכר בבאר יעקב
שם בערבית סרפנד אל ח'רב או ואדי למון
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה ניסים גוזלן
גובה ממוצע ‎75‏ מטר
תאריך ייסוד 1907
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 10 - 20 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
  - אוכלוסייה 11,877 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎13.3%‏ לשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,384 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 8,580 דונם
מיקום באר יעקב
באר יעקב
באר יעקב
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3911
http://www.b-y.org.il// אתר המועצה
בניין המועצה המקומית באר יעקב, 11/07
גן המייסדים

באר יעקב היא מועצה מקומית בשפלה הדרומית בישראל בקרבת הערים נס ציונה, רמלה וראשון לציון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949. ראש המועצה הנוכחי הוא נסים גוזלן. בתחום שיפוט המועצה נמצאים בתי החולים אסף הרופא, בית חולים גריאטרי שמואל הרופא ובית חולים פסיכיאטרי.

כמו כן אחת הישיבות המפורסמות והוותיקות בארץ היא ישיבת באר יעקב, שאליה מגיעים תלמידים מהעולם כולו.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] לפני קום המדינה

היוזמה להקמת המושבה באה מחברת "גאולה" של מאיר דיזנגוף שקנתה ב-1906 2,000 דונם קרקע ממושבת הגרמנים הלותרניים חוות שפון (שמבנה האבן שלה נשתמר בקיבוץ נצר סירני השכן). בכינוס שנערך בספריית שערי ציון שביפו לפני העלייה לקרקע הוחלט לחלק את השטחים המיועדים למושבה לשניים: חלקות אדמה של 50 או 100 דונם, שיימכרו לקבוצה של עולים (מרוסיה, מפולין, מרומניה, מבולגריה, מארגנטינה ומאיראן) שהתגוררו בארץ כמה שנים שבמהלכן קיבלו ניסיון בחקלאות במושבות השונות, ואילו המחצית השנייה מסך הקרקעות יימסרו לעולים מדאגסטן שהגיעו לארץ באותה שנה ועוד לפני עלייתם התקיימו מחקלאות. בראשם עמד הרב יעקב יצחקי, שלימים נקראה המושבה על שמו. המושבה הוקמה על ידי שתי קבוצות אלה בשנת 1907 באזור שנקרא בערבית "ואדי למון".

בתחילה לא היה למושבה מקור מים והמתיישבים הראשונים נאלצו לסחוב כדי מים מראשון לציון (מרחק הליכה של כשעה וחצי) ומנס ציונה. מאוחר יותר אורגנה עגלה להבאת המים. כיוון שאספקת המים לא סיפקה את צרכי התושבים, הוחלט לשאוב מים מבאר צלבנית ששכנה בקרבת מקום. בעומק של 45 מטרים נמצאו לבסוף מים ולכבוד זאת הוחלט לקרוא למושבה "באר יעקב".

בשנת 1910 הוקם בית הספר היסודי הראשון לאחר ויכוחים ובעקבות החלטה של ועדה בהשתתפות חיים חיסין וחיים נחמן ביאליק.

לאחר מלחמת העולם הראשונה וכיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים, נוסד בסמוך לשטחי המושבה מחנה "צריפין" ששמו נלקח משמו הערבי של כפר ערבי נטוש בשם "סרפנד אל ח'רב" (צריפין החרבה). בזמן בניית המחנה חנו שני גדודים בריטיים בקרבת המושבה, ונתנו לשכונה שתבוא על מקומם אחר כך את שמה הלא רשמי, "תוניס קאמפ" (Tunis camp) (מחנה תוניס), שכן הגדודים הגיעו לארץ מתוניס.

במלחמת העצמאות, בשל קרבתו לרמלה סבל היישוב מהתקפות של ערבים, שבראשן עמד חסן סלאמה. היישוב היה בסיס מבצעים חשוב ל"מבצע דני" ולאחר סיום המלחמה והכרזת העצמאות היה היישוב הבית הראשון בארץ ישראל לעולים חדשים רבים בעיקר מצפון אפריקה, רבים מהם מלוב ומתוניס, דבר שגרם לטעות הנפוצה כי המעברה נקראה "תוניס קאמפ" (Tunis camp) בשל מוצא העולים.

[עריכה] לאחר קום המדינה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לאחר קום המדינה סופח לשטחה של המועצה המקומית מושב תלמי מנשה אשר הוקם ב-1953 מזרחה לבאר יעקב. המושב הוא אומנם חלק משטח השיפוט המוניציפלי של באר יעקב אך הוא מקיים אורך חיים עצמאי: מתקיימת בו אגודה חקלאית שיתופית המאגדת את יושבי המקום, ובנוסף מתקיימים בו חיי קהילה לבני המושב.

בשנים האחרונות היישוב עובר מהפכה חזותית ותחבורתית, והוא משמש ציר תחבורה מרכזי מאזור רמלה לנס ציונה ומאזור נ"צ-רחובות לי"ם ות"א (בעקבות פתיחת כביש 431 שלו מחלף בבאר-יעקב).

[עריכה] הישיבות בעיר

למרות ניתוקה היחסי מהערים החרדיות, נחשבת באר יעקב "בירת" הישיבות החרדיות באיזור. בעיר קיימות כיום 4 ישיבות:

  • ישיבת "באר יעקב" - הוקמה על ידי הרב משה שמואל שפירא, ובראשה עומד היום בנו, הרב דוד יצחק שפירא. התפרסמה במיוחד בזכות מי שהיה המנהל הרוחני של הישיבה, הרב שלמה וולבה.
  • ישיבת "שארית יוסף" - בראשות הרב ניסים טולידאנו.
  • ישיבת "גרודנא"-באר יעקב - בראשותו של הרב צבי דרבקין.
  • ישיבת "נוה ארץ" - בראשותו של הרב אליהו רפול.

[עריכה] אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש בבאר יעקב 11,877 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎13.3%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, המועצה המקומית מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 43.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 7,714 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

[עריכה] קבוצות ספורט

[עריכה] ערים תאומות

[עריכה] ראשי המועצה

[עריכה] לקריאה נוספת

  • "באר של תקווה", סיפורה של באר-יעקב מאת אריה קרישק (הוצאת "רשפים",1995)

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: באר יעקב


כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא