נשא (ביולוגיה מולקולרית)
בביולוגיה מולקולרית, נַשָּׂא או וֶקְטוֹר הוא אמצעי להעברת DNA זר לתא אחר. הנשא הוא מקטע של DNA המתכונן לשאת עליו גנים שונים, על פי הצורך, ומשמש בהנדסה גנטית כדי להעביר תכונות מסוימות לאורגניזם כלשהו, לבודד או להרבות DNA בתא המטרה. שני סוגי הנשאים הנפוצים ביותר הם פלסמידים ונגיפים.
קיימים נשאי ביטוי (expression vectors) שמטרתם לגרום לתא המטרה לבטא גן זר. נשאי ביטוי כוללים לרוב רצף פרומוטור, שמניע את ביטוי הגן הזר. נשאים פשוטים יותר הנקראים נשאי שעתוק (transcription vector) מיועדים לאפשר שעתוק של גן זר, אך לא לתרגמו: הם יכולים להיות מועתקים בתא המטרה, אך לא להתבטא, בניגוד לנשאי ביטוי. נשאי שעתוק משמשים להגברה.
החדרת וקטור אל תא המטרה נקראת טרנספקציה, ובהחדרה של וקטור נגיפי נעשה שימוש במושג ספציפי טרנסדוקציה.
