עבודת גמר תיכונית בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עבודת גמר היא משימה לימודית אישית לבחינת בגרות בתיכון בישראל, בהיקף של 5 יחידות לימוד בתחום הידע בו היא נכתבת. העבודה נכתבת על-פי כללים ודרישות מקצועיות שנקבעו על ידי הפיקוח באגף לחינוך על יסודי של משרד החינוך, בליווי של מנחה אקדמי עצמאי מומחה לנושא, ובהובלת בית הספר בו לומדים התלמידים.

הכנת העבודה אמורה להוות מעין שיא של תהליך למידה משמעותי בדגש מחקרי. היא מתבססת על עקרונות הלמידה האותנטית בכך שהיא מאפשרת התמודדות עם משימה לימודית מעמיקה ומאתגרת ועיסוק בסוגיה שהיא מעבר לנלמד בבית-הספר ובתוכנית לבחינות הבגרות. התלמידים שמכינים את העבודה מתבססים על ידע מדעי עדכני, דרכי מחקר ודרכי עבודה מדעיים, בליווי של חוקרים. העבודה נועדה לבטא את יכולתו של התלמיד, הידע והכלים שרכש והתנסויותיו הלימודיות. תהליך העבודה נועד לעודד למידה עצמאית והשקעה במחקר אישי ואתגר לימודי אישי, תוך עבודה שיכולה להתרחש גם מחוץ לכותלי בית הספר.

מסגרת הכנת עבודת הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי כללי משרד החינוך, כל תלמידי כיתה י"א הלומדים בתיכון אינטרני בישראל יכולים להגיש הצעה לעבודת גמר אחת, עיונית או עיונית-מעשית.

העבודה מוגשת במהלך כיתה י"ב, והיא יכולה להיות חלק מהמשימות לקבלת תעודת בגרות, כך שהעבודה יכולה להחליף את בחינת הבגרות (עבודה 'צמודה') או להתווסף לה (עבודה 'לא צמודה')[1].

עבודת הגמר מוגשת על ידי תלמיד יחיד בלבד ולא ניתן לכתוב עבודה משותפת, למעט במקצועות מסוימים השייכים למנהל מדע וטכנולוגיה[2], מכיוון שחשובה בדיקת יכולתו האישית של התלמיד.

מסיבה דומה, שני תלמידים (או יותר) מבית-ספר אחד לא יכולים להגיש הצעה זהה, או הצעה בנושא זהה. עבודות הגמר אמורות להיות על נושאים שהם מעבר לנושאים הנלמדים בתוכנית הלימודים הרגילה. בעבודת הגמר אמורים התלמידים להתמודד עם סוגיה מדעית מסוימת, להעמיק בה, להבהיר ולסכם אותה. לא מצופה מהם חידוש מדעי. הערכת העבודה מתמקדת בכושר הלימוד העצמי של התלמידים, שימוש בדרכי לימוד מדעיות ומחקריות, התמודדות עם אתגרי למידה וחשיבה מסדר גבוה, וכתיבה מדעית, ביקורתית ויצירתית.

לפי כללי משרד החינוך, העבודות וההצעות להן צריכות להיכתב בשפה העברית או הערבית. כתיבה עבודות בשפה אחרת (למשל על ידי עולים חדשים), נדרשת אישור מראש של המפקח על עבודות הגמר, ועליהן להיות מלוות בתרגום לעברית. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד החינוך נראה כי מתוך כ-100 אלף תלמידי כיתה י"א הלומדים במסגרת החינוך העל יסודי, מגישים עד 2% מהתלמידים הצעות לעבודת גמר.

תלמידי תוכנית אלפא של האגף למחוננים והאגף לחינוך על יסודי, חייבים להגיש עבודת גמר, ורק להם ניתנת האפשרות להגיש את ההצעה בכיתה י' ואת העבודה בכתה י"א.

הנחיה והערכת עבודת גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנחים והמעריכים של עבודות הגמר אמורים להיות בקיאים ובעלי ניסיון מחקרי אקדמי בתחום הידע בו הן נכתבות. עלות ההנחיה לתלמידים וכן עלות בדיקת העבודות ממומנים על ידי משרד החינוך. המנחים לא יכולים להיות הורים או בני משפחה קרובים של התלמידים, גם אם נושא העבודה הוא בתחום מומחיותם.

ציון עבודת גמר צמודה מורכב משלושה חלקים: 50% ניתן כציון בית-ספרי ('מגן'), 40% ניתן על התוצר הכתוב, 10% על שיחה בעל פה של התלמיד עם הבוחן. העבודה נמסרת לתלמידים בתום השיחה בעל פה עם בודקי העבודה. ציון העבודה נשלח לבית הספר באמצעות אגף הבחינות והוא נרשם בתעודת הבגרות. ניתן לערער על הציון ואז העבודה נבדקת שוב, בתהליך חדש ועצמאי (ללא מידע לגבי הציון והמעריך הראשון); ציון זה הוא הציון הסופי ולא ניתן לערער עליו.

עבודת גמר לא צמודה מוערכת רק על פי התוצר הכתוב, השיחה בעל פה והערכת המנחה.

מסגרות מסייעות לתלמידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים קמו מספר מסגרות שמסייעות לתלמידים לצלוח את המסלול.

מסגרות אלו (כגון דרך רוח[3] ואחר"ת) פועלות לרוב בשיווק המסלול, בקיום הנחיה ובליווי תלמידים במקצועות מוגדרים ובפריסה גאוגרפית מוגדרת.

בסוף שנת 2016 הקימו שלושה מבוגרי המסלול מיזם ארצי, תנופה(הקישור אינו פעיל), שמטרתו לפתור חסמים לאומיים במסלול ובראשם: מחסור במודעות למסלול בקרב התלמידים, מיעוט במנחים אקדמאים וקושי בתיאום התהליך בתוך בתי הספר. למיזם שותפות עמותות, עיריות, אוניברסיטאות וכן משרד המדע ומשרד החינוך. בשנת פעילותו הראשונה של המיזם יופעלו בערים ירושלים, באר-שבע וחיפה מלווי מחקר עירוניים ויינתנו הרצאות חשיפה בהתנדבות[4] במסגרתו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה זילברשטיין ועדה גבע, טיפוח לומד בעל הכוונה עצמית – תרגום הרעיון למונחים המאפשרים מדידת הישגים, הלכה ומעשה, גיליון 7, תשנ"ב
  • Reeves, T. C., Herrington, J., & Oliver, R. (2002). Authentic activity as a model for web-based learning. 2002 Annual Meeting of the American Educational Research Association, New Orleans, LA, USA.
  • Skager, R. (1984). Organizing School of Encourage Self-Direction in Learners, UNESCO Institute for Education, Hamburg and Oxford: Pergamon Press.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עבודת-גמר "צמודה", באתר cms.education.gov.il
  2. ^ עבודת גמר 5 יח"ל, באתר cms.education.gov.il
  3. ^ "בית החינוך למדעי הרוח - מרכז ליזמות בחינוך". מרכז ליזמות בחינוך (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2016-10-18. נבדק ב-2016-10-16.
  4. ^ תנופה- עבודות גמר - ציר הזמן | פייסבוק, באתר www.facebook.com