עדשת טלפוטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוסף עדשות טלפוטו

בצילום, עדשת טלפוטו היא סוג של מערכת אופטית עם מוקד גדול, כאשר האורך הפיזי של המערכת האופטית קטן מאורך המוקד שלה. תכונה זה מתקבלת, בין היתר, על ידי צירוף של עדשות שמגדילות את הדרך האופטית שהאור עובר במבנה פיזי קטן יותר. זווית הראייה ותופעות נוספות של עדשות עם מוקד גדול זהות עבור עדשת טלפוטו עבור עדשה זהה עם אותו אורך מוקד.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לעדשת טלפוטו, עבור כל אורך מוקד של עדשה פשוטה בנויה מעדשה בודדת. כדי למקד עצם בנמצא במרחק רב, המרחק בין עדשה בודדת למישור המוקד של המצלמה (היכן שנמצא הפילם או הגלאי של המצלמה) צריך להיות מותאם למרחק המוקד. למשל עבור אורך מוקד של 500 מ"מ, המרחק בין העדשה למישור המוקד הוא 500 מ"מ. ככל שאורך המוקד גדל, האורך הפיזי הנדרש גדל גם, כך שהשימוש בעדשה פשוטה שכזו הופך להיות מסורבל.

אולם עדשות פשוטות כאלו אינם עדשות טלפוטו, לא משנה כמה גדול יהיה אורך המוקד - עדשות אלו ידועות בתור עדשות מוקד ארוך. בעוד שבעדשה רגילה המישור העיקרי נמצא בתוך המבנה, בעדשת טלפוטו המישור העיקרי נמצא מחוץ לו.

עדשת טלפוטו בנויה מעדשה חיצונית בעלת אורך מוקד קטן יחסית לעדשה רגילה, ולאחר מכן עדשה נוספת קרובה למסך או הגלאי שמגדילה את קונוס האור כך שזה יראה כאילו הקונוס מגיע מעדשה עם אורך מוקד גדול בהרבה. המבנה הבסיסי של עדשה טלפוטו מורכב מעדשה חיצונית חיובית (מרכזת) שלה יש אורך מוקד קצר יותר מאורך המוקד האפקטיבי של המערכת. העדשה השנייה הינה עדשה שלילית.

Stub comp.png ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.