ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוכן וסגנון כתיבה

למדריך לעיצוב דפים ישנה מטרה ברורה ופשוטה - לגרום לאחידות עיצובית בערכים של ויקיפדיה - זהו מדריך סגנוני. לפעמים דרך מסוימת טובה מאחרת, אבל עדיף שכל הערכים יהיו מסודרים ואחידים בעיצובם על מנת שיהיו נוחים לצפייה, לקריאה ולעריכה. מדריך זה מתמקד במבנה הערך. למידע על כתיבת תוכנו של הערך ראו ויקיפדיה:מדריך לכתיבת ערכים.

לפני שמתחילים להשקיע בכתיבת ערך רצוי לבדוק האם הוא ראוי להיות ערך אנציקלופדי או שאינו מקובל בוויקיפדיה.

יש להזכיר לתורמים החדשים שכתיבה ברורה, אינפורמטיבית, נייטרלית, מקורית ומועילה תמיד תהיה יותר חשובה מתצוגה ומפורמט.

למעוניינים לדעת איך מתבצע העיצוב בפועל ישנו מדריך לעריכת דפים. בדף זה תלמדו איך להדגיש, לסמן, להוסיף קישורים ועוד. המדריך אותו אתם קוראים כעת מתעסק בעיקר במתי - באילו מקרים ולמען איזה סגנון כדאי להשתמש בהם.

מכיוון שאנחנו כותבים בעברית נוסחו כללים הרלוונטיים רק לשפה זו בויקיפדיה:לשון.

מבנה כללי לערכים

מבוא הערך
שמו/נושאו של כל ערך צריך להיות מודגש בהופעתו הראשונה בערך. כדאי מאד ששם הערך יהיה חלק מהמשפט הראשון.
  • קוד: '''משפט פיתגורס''' פותח על ידי המתמטיקאי והפילוסוף היווני [[פיתגורס]] ב[[המאה ה-6 לפני הספירה|מאה ה-6 לפנה"ס]].
  • תוצאה: משפט פיתגורס פותח על ידי המתמטיקאי והפילוסוף היווני פיתגורס במאה ה-6 לפנה"ס.
אם הערך הוא בן מספר פסקאות, אז הפסקה הראשונה צריכה להיות קצרה ולעניין, ובה הסבר ברור על נושא הערך. כאשר מונח מסוים משמש בהקשר מסוים, יצוין הקשר זה בצורה ברורה במשפט הפתיחה, למשל באמצעות הפתיח "בהלכה" או "באלגברה לינארית".

אם יש צורך בחומר מקדים נוסף, ניתן לתת אותו בפסקאות נוספות לפני הכותרת הראשונה. עדיף שלא להשתמש בכותרת ==הקדמה== ככותרת ראשונה מפני שההקדמה צריכה לבוא בראש הערך עוד לפניה. שם אחר לחלק הראשון בערך, לאחר ההקדמה, הוא "סקירה כללית" אבל עדיף לחפש ניסוח יותר ספציפי לכותרת (אם התוכן מאפשר זאת).

אם לנושא הערך יש יותר משם אחד, ציינו את כולם בפסקה הראשונה בערך והדגישו אותם.
  • קוד: '''קומולונימבוס''' (או '''ענן סופת רעמים''')...
  • תוצאה: קומולונימבוס (או ענן סופת רעמים)...
כדאי גם להבהיר את הקשרו של נושא הערך (במקרה וזה אינו ברור).
  • קוד: '''סולם''', ב[[מוזיקה]], הוא...
  • תוצאה: סולם, במוזיקה, הוא...
אם הערך עוסק בנושא מעולם דמיוני כלשהו - למשל דמות, מקום מושג וכולי, שנוצר בספר, סרט, מיתולוגיה, מקור עממי וכיוצא בזאת - יש לציין זאת בפירוש בתחילת הערך, כולל מקור המונח. הוגוורטס הוא בית ספר דמיוני לקוסמים שהוצג בסדרת ספרי הארי פוטר.
גוף הערך
רצוי לשמור על פסקאות קצרות מאחר שהעין מתעייפת לאחר קריאת טקסט רצוף ממושך. מסיבה דומה יש לרווח את הערך - רווח שורה בין פסקה לפסקה, בין כותרת לפסקה וכן הלאה.
כותרות הערך
כותרות יכולות לעזור להבהיר ולסדר את הערך על ידי חלוקתו לתתי-נושאים וכמו כן לעשות אותו נוח לשימוש על ידי קביעת תוכן העניינים. למילים אשר נמצאות בראשי הפרקים (בסימון המיוחד שיוצג להלן) בערך ניתן יותר משקל בחיפוש. עם זאת אין להציף את הערך בפיצול יותר - לרוחב (עודף נושאים) או לעומק (עודף רמות פיצול) - מפני שהדבר עלול ליצור בלבול ופיזור. בדרך כלל פסקאות קצרות לא מצדיקות כותרת משנה משלהן, ניתן להשתמש בנקודות (על ידי כוכבית) או טקסט מודגש (על ידי גרש). כמו בכל נושא עיצובי, גם חלוקת הערך נתונה לשיקול דעת.

יתרון נוסף של סימון זה הוא שאין צורך לרווח (לרדת שתי שורות) לאחר מכן, המערכת מרווחת את הכותרת מהטקסט בעצמה. יש להימנע מקישור כותרות ראשי פרקים, מפני שזה גורם לבלבול ואף עלול להיות מוסתר בדפדפנים מסוימים. עדיף להכניס את הקישור הרלוונטי במשפט הראשון תחת הכותרת.

סימון כותרת נעשה על ידי סימני "=" (ולא ב-''') כאשר הוספת סימן מקטינה את גודל הכותרת ופותחת רמת מספור חדשה. השתמש/י ב-"==" (שני סימני שוויון) לכותרות הגדולות ביותר. לראשי פרקים, ב-"===" לכותרות קטנות יותר, לנושאי משנה, וב-"====" לכותרות הקטנות ביותר, לתתי נושא משנה או חלקים מיוחדים.
קישורים פנימיים
בתוכן הערך, כחלק מהטקסט מומלץ לשלב הפניות לערכים אחרים, מה שמכונה "קישורים פנימיים", כלומר מילה (או רצף מילים) בתוכן המהווה קישור לערך אחר, בהתאם למשמעותה. יש להשתמש בקישורים במילה - מונח ומושג, זמן ומקום, אדם וחפץ - המופיעה בערך ששווה בעצמה ערך (בין אם קיים בין אם לאו) ויכולה להרחיב ולהעמיק מעבר לתוכן הערך עצמו. עם זאת אין להגזים: אל תסמנו כקישור כל הופעה של המילה, מספיק סימון הופעתה הראשונה. קישורים התואמים למוסכמות נתינת השם בוויקיפדיה, סביר שיובילו לערכים קיימים ואם לא, יקלו על כתיבת ערכים חדשים בשם ה"נכון".

הסוגיה מתי להפוך מילה לקישור ומתי לא לעשות זאת אינה פשוטה, כפי שמבהירה הדוגמה הבאה. המילה "עיר" היא מילה טריוויאלית, שכל הקוראים מבינים אותה היטב, ולכן עולה השאלה מתי ראוי להפוך אותה לקישור, ומתי יהיה זה קישור שהקוראים לא ירגישו צורך ללחוץ עליו. בערך העוסק בסופר עמוס עוז נאמר שהוא "עבר להתגורר בעיר ערד". בהקשר זה ברור שאין טעם לתת קישור למילה "עיר", משום שהקישור לא יתרום מידע מהותי להבנת הערך עמוס עוז. בערך העוסק בעיר כלשהי, ראוי לתת קישור לערך המבהיר את המושג "עיר", בדיוק כפי שבערך העוסק בקיבוץ ראוי לתת קישור לערך המבהיר את המושג "קיבוץ".

הקישור נעשה באמצעות צמד סוגרים מרובעים מכל צד של המילה (למשל [[שדים ורוחות]]). ניתן לקשר מלים שאינם בדיוק כשם הערך אליו רוצים לקשר, כפי שנכתב בעזרה:קישורים. עם זאת יש לוודא שברור לאן הקישור מוביל בלי שיהיה צורך להיכנס אליו. במקרים של צורת ריבוי, הוספת ה' הידיעה, או כל אות אחרת שאינה חלק מהמילה עצמה, ניתן לסמן רק את המילה במקום להשתמש בשיטה לקישור שם אחר - זה קל יותר לקריאה ובטח שקל יותר להדפסה.

יש לדייק בקישורים, לעתים נמצא את הערך בשם שונה במקצת, כך שכדאי לערוך חיפוש כדי לוודא מהו שם הערך הנכון.

לעולם אין להשתמש ב"לחצו כאן" כמילה לקישור - מאחר שאינה מוסרת מידע. יש לקשר מלים שגם כך נמצאות בתוכן, או לנסות להכניס את הקישור לרצף התוכן. אם לא - ניתן לשים את הקישור בסוף הערך. בכל מקרה שם הקישור צריך לציין את הנושא אליו הוא מקשר.

"ראו גם"
פרק "ראו גם" נועד לקשר את הקוראים לערכים רלוונטיים שיש בהם רקע או הרחבה שמסייעים בהבנת הנושא שבו עוסק הערך הנוכחי. על פי רוב הכוונה לערכים שלא נזכרו עדיין בין קישורי גוף הערך, ולעתים לכזה שכן נזכר אך חשוב מאוד להדגישו, שכן הבנת הנושא עשויה שלא להיות שלמה ללא קריאתו, או שאזכורו הקודם בערך היה אגבי מדי ביחס לחשיבותו. ראש פרק זה יבוא לפני פרק "לקריאה נוספת" ופרק "קישורים חיצוניים". בדרך כלל אין צורך לכלול בסעיף זה ערכים הנכללים בקטגוריה שאליה משתייך הערך, משום שדי בשיוך לקטגוריה להגשמת מטרתו של הסעיף "ראו גם". כאשר הקטגוריה גדולה מאוד, ורוצים להסב את תשומת לב הקורא לערכים מעטים מאוד מתוכה, יש מקום ל"ראו גם".

== ראו גם ==
* [[שורו]]
* [[הביטו]]
* [[וראו]]

הפניות לקריאה נוספת
מעבר לקישורי אינטרנט אפשר לציין מקורות פיזיים (לא באינטרנט) למידע, שיכולים להרחיב עליו (ביבליוגרפיה): ספר או מאמר רלוונטי. רוב המידע בימינו עודנו נמצא בספרים, ורצוי להפנות אליהם. כמו כן רצוי להכליל "מראי מקום" - אם יש בערך התייחסות ספציפית למקור חיצוני או ציטוט ממנו. למשל אם נכתב: "בשנת 1935 פירסמו אמרסון, לייק ופאלמר מאמר המערער את מכניקת השוואנצים בכך שמציג את פרדוקס ELP" כדאי להפנות למאמר עצמו. הביבליוגרפיה תרוכז בסוף הערך, לאחר הפרק "ראו גם", תחת הכותרת "לקריאה נוספת". כללי כתיבת המקורות מפורטים בויקיפדיה:ביבליוגרפיה.
הפניות חיצוניות בערך
יש מקרים בהם ראוי להוסיף מידע יותר מפורט, או בנושא יותר ספציפי, או תוכן שאינו מילולי (תמונות, נתונים, גרפים וכדומה), שמקורו ברשת התוכן של האינטרנט. הדבר חשוב במיוחד כשאתר אינטרנט משמש כמקור מידע עיקרי. הפרק "קישורים חיצוניים" יבוא בסוף הערך אחרי הפרק "לקריאה נוספת".

דרך כתיבת הקישור בוויקיפדיה מוסברת בויקיפדיה:קישורים חיצוניים.

הערות שוליים
ראו: ויקיפדיה:הערות שוליים
שיוך לקטגוריות ולתבניות
ראו: ויקיפדיה:קטגוריה וכן ויקיפדיה:תבניות
קישורים לוויקיפדיות זרות - בינוויקי
ראו הסבר בעזרה:בינוויקי

טקסט מיוחד

כאשר מתייחסים במשפט למונח מסוים ולא משתמשים בו כרגיל, יש להדגישו בכתב מודגש או במרכאות כפולות ("). בעברית אין משתמשים בכתב נטוי (Italic), אך במונחים אנגליים ומונחים מתמטיים ניתן להשתמש בו. למשל:

  • המונח "התאבכות" מקורו במילה התלמודית "אובך".
  • י היא העשירית באותיות האלפבית העברי.

מקרה אחר לשימוש בהדגשה הוא ציון פרשה משפטית:

  • המשפט נחמני נ' נחמני היווה תקדים במדינת ישראל.

ניתן להוסיף לערך פסקת ציטטות הרלוונטיות לנושא. הציטטה תושם בין מרכאות, ואם אורכה גדול ממשפט או שניים - בפסקה המוסטת פנימה. ראה הרחבה בויקיפדיה:ציטוט. (לכללי עיצוב שמות ספרים ומאמרים ראו ויקיפדיה:ביבליוגרפיה).

בציון תאריכים יש להשתמש בפורמט מסוים כפי שנכתב בויקיפדיה:תאריכים. כך גם לגבי מספרים ויחידות מידה. ככלל, מספרים עד עשר או כל מספר בראש מילה צריכים להיכתב במילים ולא בספרות. מחוץ לנוסחה מתמטית, אין להשתמש בסימן % אלא במילה "אחוזים". כתיבת נוסחאות מוסברת בעזרה:נוסחאות.

כדי לדעת איך מוסיפים תמונות קראו את המדריך להוספת תמונות. לתמונה רצוי להוסיף תיאור, אלא אם ברור שכותרת התמונה זהה לכותרת הערך, או שהתמונה כוללת תיאור עצמי, כמו בצילום עטיפת ספר או דיסק.

חשוב להזכיר ששורה המתחילה ברווח ללא המשך תהיה שורת רווח בטקסט. פיסקת טקסט המתחילה ברווח תעוצב בגופן קבוע ולא תגלוש לשורה הבאה. שורה כזו מרחיבה את כל הדף וגורמת לבלבול בקריאת הערך, לכן חשוב לשים לב שפיסקת טקסט רגילה אינה מתחילה בסימן רווח.

ערכים מיוחדים

ישנם מספר סוגי ערכים להם כללי עיצוב מיוחדים המפורטים במדריכים משלהם:

תבניות

נמצאות גם תבניות מוכנות שחוזרות בוויקיפדיה וניתן להעתיקן לעבודה מהירה יותר, ובכל אופן רצוי להשתמש בפורמט אותן הן מציגות. לרשימת תבניות מלאה ראה רשימת תבניות. דוגמאות ספציפיות:

סיכום

מעבר לקריאה התאורטית כאן אתם יכולים פשוט לקחת דוגמה מערכים שאהבתם את עיצובם. קחו ערך ובדקו לעומק כיצד הוא בנוי וכתוב על ידי פתיחתו לעריכה. אתם יכולים לסגור אותו בסוף בלי לשנותו, אבל כל ערך ניתן לשיפור, אולי תוכלו לעשות זאת.

אל תתחכמו ותתהדרו. לא תמיד תוספות סגנוניות ועיצוב מיוחד שאתם כותבים באמת יופיעו כפי שתכננתם. ערך גם לא אמור להיות חזיון טכניקולור מולטימדי, זאת עדיין אנציקלופדיה. קל להציג את ויקיפדיה, וקל לערוך ולהוסיף לערכיה, כל עוד אנחנו לא הופכים את שפת הכתיבה למסובכת מכדי הצורך להציג את המידע בדרך שימושית ובהירה. מכאן שהוספת HTML צריכה לעשות בקמצנות ומסיבה מוצדקת. זכרו שהמטרה היא קודם כל אנציקלופדיה שימושית, ומיד אחר-כך קלה לעריכה ולשיפוץ. עיצוב ואפקטים הם אמצעים ותו לא.