ערן לרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ערן לרמן (נולד ב-21 במרץ 1957) הוא סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון. לרמן היה סגן למדיניות חוץ ועניינים בינלאומיים במועצה לביטחון לאומי. מילא תפקידים בצה"ל במשך כעשרים שנה והשתחרר בדרגת אלוף משנה. הוא שימש במשך שמונה שנים כמנהל המשרד לישראל והמזרח תיכון של הוועד היהודי האמריקני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרמן נולד ב-1957 והתגייס לצה"ל בשנת 1975 לחיל המודיעין. במסגרת שירותו הצבאי, למד תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב בהיסטוריה כללית והיסטוריה של המזרח התיכון. הוא סיים את לימודיו בשנת 1979 בהצטיינות יתרה.

לרמן מלמד בתוכנית ללימודי המזה"ת במכללת שלם בירושלים, ובתוכניות לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, לצד היותו סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS). הוא מומחה ליחסי החוץ של ישראל ולמזרח התיכון.

בשנת 1982 סיים לרמן את עבודת הדוקטורט שלו בבית הספר לכלכלה של לונדון בנושא היחסים האנגלו-מצריים בשנים 19421947. מאוחר יותר גם סיים תואר שני במנהל ציבורי בבית הספר על שם קנדי באוניברסיטת הרווארד במסגרת תוכנית קרן וקסנר.

בשנת 1989 החל להרצות בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה ובתום אותה שנה חזר לחטיבת המחקר באגף המודיעין ושירת כחוקר בכיר עד פרישתו ב-2001. בשנים 2001 עד 2009 כיהן כמנהל המשרד לישראל והמזרח תיכון של הוועד היהודי-האמריקאי. בשנים 2009 עד 2015 כיהן כסגן למדיניות חוץ ועניינים בינלאומיים במטה לביטחון לאומי.

במהלך שיחות השלום הרב צדדיות בעקבות ועידת מדריד היה לרמן חבר במשלחת המשא ומתן הישראלית.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרמן נשוי ואב לשלושה.

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ערן לרמן, ‏"ומלפנים – הים התיכון", השילוח, גיליון 1, אוקטובר 2016
  2. The Witting Pawns: Egyptian politics, British policy and the post-war order, 1942-1947
  3. "Nahhas, the Arab League and the Post-War Order", in M. Gammer and Y. Kostiner, eds. Political thought and Political History: Studies in Memory of Elie Kedourie, London: Frank Cass, 2003.
  4. "העוצמה והאתגר: יהדות ארצות-הברית וישראל", מפנה, ספטמבר 2002.
  5. "הסביבה האסטרטגית של ישראל בעידן המלחמה הקרה", חגי גולן (עורך), מרקם הביטחון: סוגיות בביטחון ישראל בעשור הששי לקיומה, תל אביב: מערכות, 2001.
  6. "A revolution Pre-figured: Egypt, the Post-War Order, and the Antecedents of the 1952 Revolutionary Regime" in S. Shamir (ed.) Egypt from Monarchy to Revolution: a Reassessment (Boulder: Westview, 1995).
  7. "British Diplomacy and the Crisis of Power in Egypt: the Antecedents of the British offer to Evacuate, 7 May 1946", in Keith Wilson (ed.), Imperialism and Nationalism in the Middle East: the Anglo-Egyptian Experience, 1882- 1982

(London: Methuen, 1983).

  1. The Palestinian Revolution and the Arab-Israeli Conflict: A New Phase?, London, Institute for the Study of Conflict (Conflict Studies no. 141), 1982.
  2. "Mawdudi's Concept of Islam" Middle Eastern Studies, Vol.17/4, October 1981.#PLO Diplomacy since 1973, London: Institute of Jewish Affairs, Research Report no. 11, August 1980.
  3. עמדות אש"ף כלפי ארצות הברית, 1973-1979, אוניברסיטת תל אביב: מכון שילוח, סקירה מס. 69, פברואר 1980.
  4. "מנהיג דמוקרטי במבחן מלחמה: ווינסטון צ'רצ'יל, 1940 – 1945", הרבעון למחקר חברתי, אוניברסיטת חיפה, גיליון 9/10/11, 1975.
  5. ערן לרמן, ‏"דיפלומטיה-במדים", השילוח, גיליון 16, אוקטובר 2019

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]