אוניברסיטת חיפה
| אוניברסיטת חיפה | ||
 (הסמל עוצב במקור על ידי דינה מרחב, 1966) |
||
 |
||
| מוטו: | לבלוט בנוף האקדמי | |
| תאריך ההקמה: | 1963 | |
| צוות: | 691 | |
| נשיא: | עמוס שפירא | |
| סגן נשיא: | מיכל ירושלמי, ברוך מרזן, עמוס גבר, שוקי שי | |
| רקטור: | פרופ' דוד פרג'י | |
| סגל: | 1,323 | |
| סטודנטים: | 17,329[1] | |
| סטודנטים לתואר ראשון: | 8,888[1] | |
| סטודנטים לתואר שני: | 7,048[1] | |
| סטודנטים לתואר שלישי: | 1,164[1] | |
| סטודנטים מתוקצבים: | 15,210[2] | |
| מיקום: | הר הכרמל, חיפה | |
| דף הבית: | www.haifa.ac.il | |
אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטה השוכנת על הר הכרמל בחיפה. האוניברסיטה הוקמה כמכון אוניברסיטאי בשנת 1963, ובשנת 1972 הוכרזה כאוניברסיטה עצמאית, והייתה למוסד האקדמי השישי שהוקם בישראל, ולאוניברסיטה הרביעית. באוניברסיטה שוכנת הספרייה האוניברסיטאית הגדולה בישראל.
בשנת 2010 היו רשומים באוניברסיטת חיפה כ-18,100 סטודנטים.
תוכן עניינים |
מבנים ומתקני האוניברסיטה[עריכה]
עוד בימיו של המכון האוניברסיטאי, הוחל בבניית הקמפוס האוניברסיטאי על רכס הר הכרמל. בראשית ימי כינונה של האוניברסיטה, נמסר תכנון הקמפוס לאדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר ששהה באותה עת בישראל. נימאייר הכין את הסקיצה הראשונית למבני האוניברסיטה, אך בשל סיבות שונות לא הגיע לשלב התכנון המפורט. את מלאכת התכנון קיבל לידיו האדריכל הישראלי שלמה גלעד שנסוג מתוכניתו של נימאייר והותיר ממנה חלקים בודדים, כדוגמת מגדל אשכול, המבנה העיקרי של האוניברסיטה, שהיה הבניין הגבוה בחיפה עד לשנת 2002, וכן הבניין הראשי, המכיל תחת קורת גג אחת את רוב הפעילויות האוניברסיטאיות ויועד להכיל 10,000 סטודנטים. מבנה ספרית האוניברסיטה בצורת פירמידה הפוכה שהוצע על ידי נימאייר בתוכנית המקורית ושאמור היה להיות ממוקם על גבי הבניין הראשי ובכך להופכו ל"שימושי" יותר - בוטל על ידי גלעד.
מיקומה של האוניברסיטה על רכס הכרמל והתוכנית להקמת המגדל על פי הסקיצה של נימאייר, הביאו לביקורת עזה מצד רשות שמורות הטבע אשר ניסתה לגייס את דעת הקהל ואת הכנסת למאבק נגד התוכנית[3].
ראשית הבנייה הייתה בשנת 1966 עם התחלת בנייתו של הבניין הרב-תכליתי הממוקם במרחק של שישה קילומטרים ממרכז העיר. בנייה זו נסתיימה כעבור שנתיים בשנת 1968, עת הוחל בבניית בניין המדרגה, שאף בנייתו זו, נמשכה כשנתיים. הבניין הרב-תכליתי הכיל כיתות לימוד, אולמות, מעבדות, ספרייה עם 110,000 כותרים, ומזנון.
בשנת 1969 הוחל בבניית הבניין הראשי. בנייה זו נסתיימה בשנת 1973. בשנה זו הוחל בבניית מעונות הסטודנטים, שבנייתם הסתיימה שנה אחר כך. ב-1974 החלה בנייתו של מגדל אשכול. בנייה זו נסתיימה בשנת 1978 ושינתה לא רק את פני הקמפוס, שכן מגדל אשכול, המתנשא לגובה 90 מטרים מעל פני הקרקע, הפך לסימן ההיכר בנופו הצפוני של צפון הארץ.
 |
ערך מורחב – מגדל אשכול |
במהלך השנים נוספו לקמפוס מבנים שונים וכן מעונות סטודנטים. במסגרת האוניברסיטה, פועלים מכונים ומרכזי מחקר, קתדרות, מעבדות, ארכיונים ויחידות אחרות.
היסטוריה[עריכה]
המכון האוניברסיטאי של חיפה[עריכה]
"המכון האוניברסיטאי של חיפה" הוקם בתשכ"ג, 1963 בחסות האקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים, באחריות התקציבית וביוזמת ראש עיריית חיפה אבא חושי ומנהל מחלקת החינוך העירונית, משה רינות. ההסכם על הקמת המכון קבע כי המכון יעניק לבוגריו בפקולטה למדעי הרוח ובפקולטה למדעי החברה תואר בוגר אוניברסיטה של האוניברסיטה העברית. מקום משכנו של המכון היה בבית ארדשטיין ברחוב י. ל. פרץ שבהדר הכרמל. "המכון האוניברסיטאי של חיפה" זכה להצלחה כבר בשנותיו הראשונות ותלמידים רבים מצפון הארץ ביקשו ללמוד בו[4]. תוך שנים ספורות נעשה הבית צפוף מלהכיל את כל הסטודנטים. בעקבות זאת, הועבר המכון האוניברסיטאי לכרמל, למבנה שבו שוכן כיום בית הספר "עירוני ה".
באוקטובר 1965 נכתבה מגילת אבן הפינה לקמפוס במקומו הנוכחי, שנבנה על אדמות הח'רייבה והיה מיועד להיות שטח ירוק[5]. המנכ"ל והנשיא הראשון של האוניברסיטה היה אליעזר רפאלי. בשנת 1972 זכה המכון בעצמאות אקדמית. באותה השנה, עמד מספר חברי הסגל האקדמי על 265 משרות.
בשנת תשכ"ה 1964 למדו במכון 472 סטודנטים ותוך שש שנים הוכפל מספרם פי שש ובשנת תש"ל 1970 מנה המכון 2,794 סטודנטים. בשנת 1967 הוציא המכון את 61 בוגריו הראשונים. בשנת תשל"א 1971 הונהגו לראשונה תכניות לימוד לתואר מוסמך אוניברסיטה בשלושה חוגים. בשנת תשל"ב 1972 אוניברסיטת חיפה זכתה להכרה אקדמית מטעם המועצה להשכלה גבוהה. הטקס האחרון של הענקת התעודות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, שנערך בשנה זו, ציין את תום תקופת החסות שבמהלכה סיימו 1,826 סטודנטים לימודים לתואר ראשון ו-457 סטודנטים קיבלו תעודת הכשרה בהוראה.
כאוניברסיטה עצמאית[עריכה]
עם הקמת האוניברסיטה, אושרו הפקולטה למדעי הרוח, הפקולטה למדעי החברה, בית הספר לחינוך ובית הספר לעבודה סוציאלית. כמו כן, אושרו החוגים הנוספים הבאים: מקרא, ספרות עברית ולשון עברית, היסטוריה של עם-ישראל, היסטוריה כללית, שפה וספרות אנגלית, שפה וספרות ערבית, היסטוריה של ארצות האסלאם, פילוסופיה, שפה וספרות צרפתית, אמנות, חינוך, פסיכולוגיה, גאוגרפיה, סוציולוגיה, מדע המדינה, כלכלה וסטטיסטיקה. ב-14 מהחוגים הונהגו גם תכניות לימודים לתואר מוסמך. בשנת תש"מ 1980 הונהגה התוכנית הראשונה ללימודים לקראת תואר דוקטור בחוג לפסיכולוגיה. בשנת 1984 נחנך מוזיאון ראובן ועדית מוזיאון הכט.
אגודות הידידים הראשונות של האוניברסיטה הוקמו ב-1972 בארצות הברית, בריטניה ודרום אפריקה. בשנת 1993 נוספו לאגודות הידידים הוותיקות באירופה ובארץ, אגודות ידידים חדשות באמריקה הדרומית והמרכזית.
בשנת תשנ"ג 1993 למדו באוניברסיטת חיפה 9,640 סטודנטים בשלוש פקולטות, שני בתי ספר ויחידות נוספות:
- בפקולטה למדעי הרוח - 16 חוגים, 12 תכניות לימודים לתואר מוסמך ושלוש תכניות לימודים לתואר דוקטור.
- בפקולטה למדעי החברה והמתמטיקה - 7 חוגים. בששה מהם, הונהגו תכניות לימודים לתואר מוסמך ובחמישה לתואר דוקטור.
- בפקולטה למשפטים הונהגו לימודים לתואר ב"א.
- בבית הספר לחינוך הונהגו שלושה חוגים, מהם אחד שבו תכניות לתואר מוסמך ותואר דוקטור.
ב-2 בדצמבר 2010 פונתה האוניברסיטה על יושביה עקב השריפה הגדולה בכרמל ובשטחה הוקם חדר פיקוד של שירותי ההצלה. קמפוס האוניברסיטה עצמו לא נפגע בשריפה, אך נשקפה סכנה לנמצאים בו עקב העשן הרב.
הסגל האקדמי של אוניברסיטת חיפה כולל כ-600 חברי סגל אקדמי בכיר וכ-1000 חברי סגל אקדמי זוטר, מרצים ומתרגלים.
יחידות אקדמיות[עריכה]
הפקולטה למדעי הרוח
הפקולטה לחינוך
הפקולטה למשפטים
|
הפקולטה למדעי החברה
הפקולטה למדעי הטבע
הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות
|
תכניות לימודים, חסויות והישגים[עריכה]
בעבר פרשה האוניברסיטה את חסותה על מכללת עמק יזרעאל, מכללת תל חי ועל קורסים במכללת הגליל המערבי. חסות אקדמית זו הופסקה עם הפיכתן של שתי המכללות הראשונות לעצמאיות והמעבר של מכללת הגליל המערבי להיות תחת חסות אקדמית מלאה של אוניברסיטת בר-אילן.
אחרי התוכנית האקדמית של המכללה לביטחון לאומי, בשנת 2005 זכתה האוניברסיטה גם במכרז של אגף המודיעין של צה"ל, ומאז היא מספקת את ההכשרה האקדמית לחניכי תוכנית חבצלות. כמו כן, זכתה האוניברסיטה במכרז של חיל הים, והיא מספקת הכשרה אקדמית לצוערי קורס חובלים. החל משנת 2012 האוניברסיטה היא האחראית הבלעדית על ההכשרה האקדמית של קורס קציני משטרה.
החל ממרץ 2012 מקיימת האוניברסיטה תוכנית דיפלומטיה ציבורית חדשה וייחודית בשם "שגרירים ברשת"[6]. מטרת התוכנית הינה להכשיר סטודנטים לייצג את ישראל בתקשורת האינטרנטית הבינלאומית, כדוגמת פייסבוק, בלוגים, ויקיפדיה, וכן להכשירם להילחם בסיקור המוטה על ישראל במדיה הדיגיטלית.
הפקולטה למשפטים באוניברסיטה, ביחד עם הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, הן היחידות בישראל שדורגו בין 100 בתי הספר למשפטים הטובים בעולם בדירוג של SSRN בשנת 2008[7]. בשנת 2007 ובשנת 2008 דורגה פקולטה זו בין 10 המובילות בעולם (על פי מדד SSRN) מחוץ לארצות הברית[8].
בעלי תפקידים[עריכה]
נשיאי האוניברסיטה
|
רקטורי האוניברסיטה
|
יו"ר הוועד המנהל
|
יו"ר חבר הנאמנים
|
אגודת הסטודנטים[עריכה]
|
ערך מורחב – אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה |
אגודת הסטודנטים הנה עמותה רשומה, אשר חברים בה כל הסטודנטים באוניברסיטה שמשלמים דמי חברות. מטרת האגודה לדאוג לצרכיהם של הסטודנטים, לייצגם מול האוניברסיטה, המרצים, העירייה ומוסדות המדינה, ולקדם מטרות חברתיות שעליהם הסכימה האגודה ועוד שלל פעילויות.
האגודה כוללת מוסדות שונים: ועד, הנהלה ומועצה וכן בעלי תפקידים שונים. איוש התפקידים באגודת הסטודנטים נקבע בבחירות הנערכות פעם בשנה או שנתיים (בהתאם לאופי התפקיד). על התפקידים מתמודדים סטודנטים באוניברסיטה, שהינם חברי האגודה, ולרוב חברי תאי סטודנטים.
ראו גם[עריכה]
 |
ראו גם פורטל חיפה |
- ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- מכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת זמננו
- מיזם כתיבה בוויקיפדיה של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה
- מיזם כתיבה בוויקיפדיה של בית הספר לטיפול באמצעות אמנויות באוניברסיטת חיפה
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אוניברסיטת חיפה - לבלוט בנוף האקדמי - אתר האינטרנט של האוניברסיטה
הערוץ האקדמי - מיסודה של אוניברסיטת חיפה
הערות שוליים[עריכה]
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 לפי טבלה 2 - סטודנטים באוניברסיטאות באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תשע"א (2010-2011)
- ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"א נספח 4
- ^ יעקב העליון, אוניברסיטה על הגובה - מקוממת רשות שמורות הטבע, מעריב, 7 בפברואר 1965
- ^ ש. רפפורט, הביקוש גדול בהרבה מההיצע במכון האוניברסיטאי של חיפה, מעריב, 21 ביוני 1966
- ^ יוסי בן ארצי, להפוך מדבר לכרמל, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2004, עמ' 254
- ^ שגרירים ברשת - אתר הבית של התוכנית
- ^ SSRN Top 750 Law Schools
- ^ SSRN Top 500 International Law Schools
