אוניברסיטת חיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוניברסיטת חיפה
University of Haifa logo.svg
(הסמל עוצב במקור על ידי דינה מרחב, 1966)
Haifa 3003-1.jpg
מוטו: לבלוט בנוף האקדמי
תאריך ההקמה: 1963
צוות: 691
נשיא: עמוס שפירא
סגן נשיא: מיכל ירושלמי, ברוך מרזן, עמוס גבר, שוקי שי
רקטור: פרופ' דוד פרג'י
סגל: 1,323
סטודנטים: 17,329‏[1]
סטודנטים לתואר ראשון: 8,888‏[1]
סטודנטים לתואר שני: 7,048‏[1]
סטודנטים לתואר שלישי: 1,164‏[1]
סטודנטים מתוקצבים: 15,210‏[2] (נכון לתשע"ג)
מיקום: הר הכרמל, חיפה
www.haifa.ac.il
מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר
טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965
בניין רבין
האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011

אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטה השוכנת על הר הכרמל בחיפה. האוניברסיטה הוקמה כמכון אוניברסיטאי בשנת 1963, ובשנת 1972 הוכרזה כאוניברסיטה עצמאית, והייתה למוסד האקדמי השישי שהוקם בישראל, ולאוניברסיטה הרביעית. באוניברסיטה שוכנת הספרייה האוניברסיטאית הגדולה בישראל.

בשנת 2010 היו רשומים באוניברסיטת חיפה כ-18,100 סטודנטים.

מבנים ומתקני האוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בימיו של המכון האוניברסיטאי, הוחל בבניית הקמפוס האוניברסיטאי על רכס הר הכרמל. בראשית ימי כינונה של האוניברסיטה, נמסר תכנון הקמפוס לאדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר ששהה באותה עת בישראל. נימאייר הכין את הסקיצה הראשונית למבני האוניברסיטה, אך בשל סיבות שונות לא הגיע לשלב התכנון המפורט. את מלאכת התכנון קיבל לידיו האדריכל הישראלי שלמה גלעד שנסוג מתוכניתו של נימאייר והותיר ממנה חלקים בודדים, כדוגמת מגדל אשכול, המבנה העיקרי של האוניברסיטה, שהיה הבניין הגבוה בחיפה עד לשנת 2002, וכן הבניין הראשי, המכיל תחת קורת גג אחת את רוב הפעילויות האוניברסיטאיות ויועד להכיל 10,000 סטודנטים. מבנה ספרית האוניברסיטה בצורת פירמידה הפוכה שהוצע על ידי נימאייר בתוכנית המקורית ושאמור היה להיות ממוקם על גבי הבניין הראשי ובכך להופכו ל"שימושי" יותר - בוטל על ידי גלעד.

מיקומה של האוניברסיטה על רכס הכרמל והתוכנית להקמת המגדל על פי הסקיצה של נימאייר, הביאו לביקורת עזה מצד רשות שמורות הטבע אשר ניסתה לגייס את דעת הקהל ואת הכנסת למאבק נגד התוכנית‏[3].

ראשית הבנייה הייתה בשנת 1966 עם התחלת בנייתו של הבניין הרב-תכליתי הממוקם במרחק של שישה קילומטרים ממרכז העיר. בנייה זו נסתיימה כעבור שנתיים בשנת 1968, עת הוחל בבניית בניין המדרגה, שאף בנייתו זו, נמשכה כשנתיים. הבניין הרב-תכליתי הכיל כיתות לימוד, אולמות, מעבדות, ספרייה עם 110,000 כותרים, ומזנון.

בשנת 1969 הוחל בבניית הבניין הראשי. בנייה זו נסתיימה בשנת 1973. בשנה זו הוחל בבניית מעונות הסטודנטים, שבנייתם הסתיימה שנה אחר כך. ב-1974 החלה בנייתו של מגדל אשכול. בנייה זו נסתיימה בשנת 1978 והפכה את המגדל, המתנשא לגובה 90 מטרים לסימן היכר של רכס הכרמל.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מגדל אשכול

במהלך השנים נוספו לקמפוס מבנים שונים וכן מעונות סטודנטים. במסגרת האוניברסיטה, פועלים מכונים ומרכזי מחקר, קתדרות, מעבדות, ארכיונים ויחידות אחרות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון האוניברסיטאי של חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המכון האוניברסיטאי של חיפה" הוקם בשנת 1963 בחסות האקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים, ביוזמת ראש עיריית חיפה אבא חושי ומנהל מחלקת החינוך העירונית, משה רינות ובאחריותה התקציבית של העירייה. ההסכם על הקמת המכון קבע כי המכון יעניק לבוגריו בפקולטה למדעי הרוח ובפקולטה למדעי החברה תואר בוגר אוניברסיטה של האוניברסיטה העברית. מקום משכנו של המכון היה בבית ארדשטיין ברחוב י. ל. פרץ שבהדר הכרמל. "המכון האוניברסיטאי של חיפה" זכה להצלחה כבר בשנותיו הראשונות ותלמידים רבים מצפון הארץ ביקשו ללמוד בו‏[4]. תוך שנים ספורות נעשה הבית צפוף מלהכיל את כל הסטודנטים. בעקבות זאת, הועבר המכון האוניברסיטאי לכרמל, למבנה שבו שוכן כיום בית הספר "עירוני ה".

באוקטובר 1965 נכתבה מגילת אבן הפינה לקמפוס במקומו הנוכחי, שנבנה על אדמות הח'רייבה והיה מיועד להיות שטח ירוק‏[5]. המנכ"ל והנשיא הראשון של האוניברסיטה היה אליעזר רפאלי. בשנת 1972 זכה המכון בעצמאות אקדמית. באותה השנה, עמד מספר חברי הסגל האקדמי על 265 משרות.

בשנת תשכ"ה (1964) למדו במכון 472 סטודנטים ותוך שש שנים הוכפל מספרם פי שישה - בשנת תש"ל (1970) מנה המכון 2,794 סטודנטים. ב-1967 סיימו את לימודיהם 61 בוגריו הראשונים של המוסד. ב-1971 הונהגו לראשונה תוכניות לימוד לתואר מוסמך אוניברסיטה בשלושה חוגים. שנה אחר כך זכתה אוניברסיטת חיפה להכרה אקדמית מטעם המועצה להשכלה גבוהה. הטקס האחרון של הענקת התעודות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, שנערך בשנה זאת, ציין את תום תקופת החסות שבמהלכה סיימו 1,826 סטודנטים לימודים לתואר ראשון ו-457 סטודנטים קיבלו תעודת הכשרה בהוראה.

כאוניברסיטה עצמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת האוניברסיטה, אושרו הפקולטה למדעי הרוח, הפקולטה למדעי החברה, בית הספר לחינוך ובית הספר לעבודה סוציאלית. כמו כן, אושרו החוגים הנוספים הבאים: מקרא, ספרות עברית ולשון עברית, היסטוריה של עם-ישראל, היסטוריה כללית, שפה וספרות אנגלית, שפה וספרות ערבית, היסטוריה של ארצות האסלאם, פילוסופיה, שפה וספרות צרפתית, אמנות, חינוך, פסיכולוגיה, גאוגרפיה, סוציולוגיה, מדע המדינה, כלכלה וסטטיסטיקה. ב-14 מהחוגים הונהגו גם תוכניות לימודים לתואר מוסמך. בשנת תש"מ 1980 הונהגה התוכנית הראשונה ללימודים לקראת תואר דוקטור בחוג לפסיכולוגיה. בשנת 1984 נחנך מוזיאון ראובן ועדית מוזיאון הכט.

אגודות הידידים הראשונות של האוניברסיטה הוקמו ב-1972 בארצות הברית, בריטניה ודרום אפריקה. בשנת 1993 נוספו לאגודות הידידים הוותיקות באירופה ובארץ, אגודות ידידים חדשות באמריקה הדרומית והמרכזית.

בשנת תשנ"ג 1993 למדו באוניברסיטת חיפה 9,640 סטודנטים בשלוש פקולטות, שני בתי ספר ויחידות נוספות:

  • בפקולטה למדעי הרוח - 16 חוגים, 12 תוכניות לימודים לתואר מוסמך ושלוש תוכניות לימודים לתואר דוקטור.
  • בפקולטה למדעי החברה והמתמטיקה - 7 חוגים. בששה מהם, הונהגו תוכניות לימודים לתואר מוסמך ובחמישה לתואר דוקטור.
  • בפקולטה למשפטים הונהגו לימודים לתואר ב"א.
  • בבית הספר לחינוך הונהגו שלושה חוגים, מהם אחד שבו תוכניות לתואר מוסמך ותואר דוקטור.

ב-2 בדצמבר 2010 פונתה האוניברסיטה על יושביה עקב השריפה הגדולה בכרמל ובשטחה הוקם חדר פיקוד של שירותי ההצלה. קמפוס האוניברסיטה עצמו לא נפגע בשריפה, אך נשקפה סכנה לנמצאים בו עקב העשן הרב.

הסגל האקדמי של אוניברסיטת חיפה כולל כ-600 חברי סגל אקדמי בכיר וכ-1000 חברי סגל אקדמי זוטר, מרצים ומתרגלים.

יחידות אקדמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה למדעי הרוח

  1. החוג לאמנות
  2. החוג לארכיאולוגיה
  3. החוג להיסטוריה כללית
  4. החוג להיסטוריה של המזרח התיכון
  5. החוג ללימודי ארץ ישראל
  6. החוג ללימודי אסיה
  7. החוג ללימודים רב תחומיים
  8. החוג ללשון עברית
  9. החוג למוזיאולוגיה
  10. החוג למוזיקה
  11. החוג למידענות וספרנות
  12. החוג למקרא
  13. החוג לספרות עברית והשוואתית
  14. החוג לפילוסופיה
  15. החוג לשפה וספרות אנגלית
  16. החוג לשפה וספרות ערבית
  17. החוג לשפה וספרות צרפתית (לא נפתח בשנת הלימודים תשע"א)
  18. החוג לשפות זרות
  19. החוג לתולדות האמנות
  20. החוג לתולדות עם ישראל
  21. החוג לתיאטרון

הפקולטה לחינוך

  1. החוג לייעוץ והתפתחות האדם
  2. החוג ללמידה, הוראה, והדרכה
  3. החוג לחינוך מיוחד
  4. החוג ללקויות למידה
  5. החוג למנהיגות בחינוך
  6. החוג לחינוך מתמטי

הפקולטה לניהול

  1. החוג למנהל עסקים
  2. החוג לניהול מידע וידע
  3. החוג לניהול משאבי טבע וסביבה

הפקולטה למשפטים

  • החוג למשפטים

הפקולטה למדעי החברה

  1. בית הספר למדע המדינה
  2. החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה
  3. החוג לכלכלה
  4. החוג למדעי המחשב
  5. החוג למערכות מידע
  6. החוג לסוציאולוגיה ואנתרופולוגיה
  7. החוג לסטטיסטיקה
  8. החוג לפסיכולוגיה
  9. החוג לתקשורת

הפקולטה למדעי הטבע

  1. החוג לביולוגיה
  2. החוג לנוירוביולוגיה ואתולוגיה
  3. החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית
  4. החוג למתמטיקה
  5. החוג לביולוגיה ימית
  6. החוג לביולוגיה של האדם
  7. החוג למדעים גיאו-ימיים
  8. החוג להוראת המדעים
  9. החוג לציוויליזציות ימיות

הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות

  1. ביה"ס לעבודה סוציאלית
  2. ביה"ס לבריאות הציבור
  3. ביה"ס לטיפול באמצעות האומנויות
  4. החוג לבריאות נפש קהילתית
  5. החוג להפרעות בתקשורת
  6. החוג לגרונטולוגיה (מדעי הזיקנה)
  7. החוג לסיעוד
  8. החוג לפיזיותרפיה
  9. החוג לריפוי בעיסוק
  10. החוג לשרותי אנוש

תוכניות לימודים, חסויות והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר פרשה האוניברסיטה את חסותה על מכללת עמק יזרעאל, מכללת תל חי ועל קורסים במכללת הגליל המערבי. חסות אקדמית זו הופסקה עם הפיכתן של שתי המכללות הראשונות לעצמאיות והמעבר של מכללת הגליל המערבי להיות תחת חסות אקדמית מלאה של אוניברסיטת בר-אילן.

אחרי התוכנית האקדמית של המכללה לביטחון לאומי, בשנת 2005 זכתה האוניברסיטה גם במכרז של אגף המודיעין של צה"ל, ומאז היא מספקת את ההכשרה האקדמית לחניכי תוכנית חבצלות. כמו כן, זכתה האוניברסיטה במכרז של חיל הים, והיא מספקת הכשרה אקדמית לצוערי קורס חובלים. החל משנת 2012 האוניברסיטה היא האחראית הבלעדית על ההכשרה האקדמית של קורס קציני משטרה.

החל ממרץ 2012 מקיימת אוניברסיטת חיפה תוכנית דיפלומטיה ציבורית ייחודית בשם "שגרירים ברשת"‏[6]. מטרת התוכנית היא להכשיר סטודנטים לייצג את ישראל ברשת האינטרנט הבינלאומית, בבלוגים ובאתרים דוגמת פייסבוק וויקיפדיה, וכן להכשירם להילחם בסיקור המוטה על ישראל במדיה הדיגיטלית.

הפקולטה למשפטים באוניברסיטה, ביחד עם הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, הן היחידות בישראל שדורגו בין 100 בתי הספר למשפטים הטובים בעולם בדירוג של SSRN בשנת 2008[7]. בשנת 2007 ובשנת 2008 דורגה פקולטה זו בין 10 המובילות בעולם (על פי מדד SSRN) מחוץ לארצות הברית‏[8].

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאי האוניברסיטה

  1. פרופ' בנימין אקצין - 1973-1969
  2. מר אליעזר רפאלי - 1977-1973
  3. מר גרשון אבנר - 1982-1977
  4. מר יוסף טייכר - 1984-1983
  5. מר אפרים עברון - 1988-1984
  6. מר עמוס ערן - 1990-1988
  7. פרופ' עוזר שילד - 1993-1990
  8. פרופ' יהודה חיות - 2004-1993
  9. פרופ' אהרון בן-זאב - 2012-2004
  10. מר עמוס שפירא - 2012 עד היום

רקטורי האוניברסיטה

  1. פרופ' בנימין אקצין - 1972-1971
  2. פרופ' דוד לפקין - 1974-1972
  3. פרופ' גבריאל ורבורג - 1977-1974
  4. פרופ' שלמה ברזניץ - 1979-1977
  5. פרופ' עוזר שילד - 1983-1979
  6. פרופ' אוריאל רפפורט - 1986-1983
  7. פרופ' גבריאל בן-דור - 1991-1986
  8. פרופ' עליזה שנהר - 1994-1991
  9. פרופ' מרדכי שכטר - 1997-1994
  10. פרופ' גדי גילבר - 2000-1997
  11. פרופ' אהרון בן-זאב - 2004-2000
  12. פרופ' יוסי בן-ארצי - 2010-2004
  13. פרופ' דוד פרג'י - 2011 עד היום

יו"ר הוועד המנהל

  1. מר משה פלימן - 1973-1972
  2. מר יוסף אלמוגי - 1974
  3. מר עקיבא לוינסקי - 1975
  4. פרופ' נפתלי וידרא - 1985-1983
  5. ד"ר דני רוזוליו - 1991-1985, 1993
  6. מר גיורא מיוחס - 1992
  7. מר גיל ויזר - 2006-1994
  8. מר משה גביש - 2007-2006
  9. ד"ר יוסי בכר - 2010-2007
  10. מר עמי אילון - 2011 עד היום

יו"ר חבר הנאמנים

  1. מר צ'ארלס בנסלי - 1972-1971
  2. מר נתן אנסל - 1977-1973
  3. מר אביגדור ברטל - 1982-1978
  4. פרופ' נפתלי וידרא - 1984-1983
  5. ד"ר דני רוזוליו - 1988-1985
  6. מר ג'פרי שטיינר - 1992-1989
  7. לורד אנטוני ג'ייקובס - 2000-1993
  8. פרופ' מנפרד לנשטיין - 2006-2001
  9. עו"ד ליאון צ'רני - 2007-‏2013
  10. פרופ' אלפרד טאובר - 2013 ואילך

אגודת הסטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה

אגודת הסטודנטים הנה עמותה רשומה, אשר חברים בה כל הסטודנטים באוניברסיטה שמשלמים דמי חברות. מטרת האגודה לדאוג לצרכיהם של הסטודנטים, לייצגם מול האוניברסיטה, המרצים, העירייה ומוסדות המדינה, ולקדם מטרות חברתיות שעליהם הסכימה האגודה ועוד שלל פעילויות.

האגודה כוללת מוסדות שונים: ועד, הנהלה ומועצה וכן בעלי תפקידים שונים. איוש התפקידים באגודת הסטודנטים נקבע בבחירות הנערכות פעם בשנה או שנתיים (בהתאם לאופי התפקיד). על התפקידים מתמודדים סטודנטים באוניברסיטה, שהינם חברי האגודה, ולרוב חברי תאי סטודנטים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אוניברסיטאות בישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · האוניברסיטה העברית בירושלים · מכון ויצמן למדע · אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת תל אביב · אוניברסיטת חיפה · אוניברסיטת בן-גוריון בנגב · האוניברסיטה הפתוחה · אוניברסיטת אריאל בשומרון
Sciences humaines.svg


נשיאי אוניברסיטת חיפה

אליעזר רפאליגרשון אבנריוסף טייכראפרים עברוןעמוס ערןעוזר שילדיהודה חיותאהרון בן-זאבעמוס שפירא

קואורדינטות: 32°45′43″N 35°1′8″E / 32.76194°N 35.01889°E / 32.76194; 35.01889