צבא הגנה לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

(הופנה מהדף צה"ל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צבא הגנה לישראל
IDF new.png
Israel army flag.gif
סמל צה"ל
דגל צה"ל
גיל הגיוס גיל 18 לשירות חובה
זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסיה גברים בני 17–49: 1,499,186 (הערכה משנת 2000)
נשים בנות 17–49: 1,462,063 (הערכה משנת 2000)
מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסיה גברים בני 17–49: 1,226,903 (הערכה משנת 2000)
נשים בנות 17–49: 1,192,319 (הערכה משנת 2000)
גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס גברים: 50,348 (הערכה משנת 2000)
נשים: 47,996 (הערכה משנת 2000)
כוחות פעילים 176,500
כוחות מילואים 445,000
עלות הצבא
תקציב שנתי 51 מיליארד ש"ח (2008)
אחוזי תמ"ג 7.4% (2007)

צבא הגנה לישראל[1] (בראשי תיבות: צה"ל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי לשמירת ביטחונה. צה"ל משמש ככוח ההגנה על קיומה וריבונותה של מדינת ישראל, ובנוסף משרת משימות לאומיות, כמו התיישבות בכל שטחי מדינת ישראל באמצעות הנח"ל, ביעור הבערות והנחלת השפה באמצעות מורות חיילות, אימונים קדם-צבאיים באמצעות הגדנ"ע, משימות חילוץ ועוד.

הדרג הפיקודי העליון בצה"ל הוא ראש המטה הכללי (בראשי תיבות: הרמטכ"ל). הרמטכ"ל, נכון לשנת 2009 הוא רב-אלוף גבי אשכנזי וסגנו הוא האלוף בני גנץ. בהתאם לחוק יסוד: הצבא, צה"ל נתון למרוּת הממשלה, והשר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון.

צה"ל נחשב לצבא החזק ביותר במזרח התיכון ולאחד הצבאות המתקדמים ביותר בעולם.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
 ערכים מורחבים – היסטוריה של צבא הגנה לישראל, מבצעי צבא הגנה לישראל

[עריכה] הקמת צה"ל ומלחמת העצמאות

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
 ערך מורחב – מלחמת העצמאות
הנפת דגל הדיו במבצע עובדה בו כבש צה"ל את אילת. מבצע זה סימן את סיומה של מלחמת העצמאות.

צה"ל הוקם כשבועיים לאחר קום מדינת ישראל, תוך כדי קרבות מלחמת העצמאות. הממשלה הזמנית החליטה על הקמתו וראש הממשלה, דוד בן-גוריון חתם על "פקודת צבא הגנה לישראל" ב-26 במאי 1948, וב-31 במאי פרסם "פקודת יום להקמת צבא הגנה לישראל"‏‏[2].

הפקודה כללה את ההוראה החד-משמעית שלא יתקיים כוח צבאי במדינת ישראל מלבד צה"ל, נוסח זה שימש מאוחר יותר כהנמקה להפסקת פעולתם של הכוחות המזוינים של המחתרות.

צה"ל התבסס על המבנה הארגוני של ההגנה, כדי לשמש ככוח הלוחם העיקרי של מדינת ישראל, ומיזג לתוכו גם לוחמים מהבריגדה היהודית והמחתרות האחרות - האצ"ל והלח"י. עם הקמת צה"ל פורקו חטיבות הפלמ"ח והוכפפו לפיקוד צה"ל. שתים עשרה החטיבות שפעלו:

1. חטיבת גולני
2. חטיבת כרמלי
3. חטיבת אלכסנדרוני

4. חטיבת קרייתי
5. חטיבת גבעתי
6. חטיבת עציוני

7. חטיבה 7
8. חטיבה 8
9. חטיבת עודד

10. חטיבת הראל
11. חטיבת יפתח
12. חטיבת הנגב

בראשיתו כלל צה"ל מספר חילות: חיל הרגלים - שהורכב מחטיבות החי"ר השונות של ההגנה והפלמ"ח והאצ"ל, חיל ההנדסה - שהוקם עוד ב-1947, חיל השריון - שכלל את חטיבה 7 וחטיבה 8 והפעיל בעיקר משוריינים, חיל התותחנים, חיל האוויר וחיל המודיעין (שהמשיך את ש"י של ההגנה).

מיד עם הקמתו החל צה"ל להילחם במלחמת העצמאות והתארגן תוך כדי הלחימה, כאשר היחידות הלוחמות השונות הוכפפו בהגדרה לפיקוד צה"ל. במהלך ימי ההפוגה הראשונה החל צה"ל להצטייד בנשק כבד ותחמושת, שהגיעו בעיקר מצ'כוסלובקיה תוך תמיכה מארצות הברית וברית המועצות. בתום המלחמה היה צה"ל מצויד ומאורגן טוב יותר מאשר בתחילתה, אך עדיין היה רחוק מלהיות צבא מקצועי וממוקצע.

ההתמקצעות החלה בשנות ה-50 ובמבצע קדש צה"ל כבר היה מאורגן ומצויד בצורה המצופה מצבא מקצועי מערבי, לרבות ברובה אחיד ללוחמי החי"ר, מטוסי קרב תקניים וטנקים.

[עריכה] מלחמות

  • מלחמת העצמאות (1949-1947): ידועה גם בשמות "מלחמת השחרור", "מלחמת הקוממיות" ו"מלחמת תש"ח". בסיומה נקבע קו שביתת הנשק המכונה "הקו הירוק".
  • מלחמת סיני (אוקטובר 1956), הידועה גם בשמה הרשמי "מבצע קדש", הייתה מלחמה יזומה של ישראל, בשיתוף המעצמות האירופיות הממלכה המאוחדת וצרפת, לכיבוש חצי-האי סיני והשתלטות על תעלת סואץ.
  • מלחמת ששת הימים (יוני 1967): בה הנחיל צה"ל תבוסה מוחצת לשלושה צבאות ערב. בעקבותיה התרחב מאוד השטח שבשליטת מדינת ישראל ("הקו הסגול"): הגדה המערבית, רמת הגולן וסיני נכבשו מידי ירדן, סוריה ומצרים, בהתאמה.
  • מלחמת ההתשה (1970-1969): מאמץ מצרי בעיקרו לשחוק את רצון הלחימה של כוחות צה"ל בחצי-האי סיני ובתעלת סואץ, ולעורר התנגדות בעורף הישראלי להמשך הכיבוש של סיני - זאת, לא עלה בידי המצרים לעשות.
  • מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973): בה ניסו מצרים וסוריה להחזיר לעצמן חלק מהשטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים, ובסופה מצאו את בירותיהן מאוימות על ידי כוחות צה"ל שהתקרבו אליהן. מצד שני הצליחו מצריים וסוריה לגרום לצה"ל במלחמה זו אבדות כבדות שלא ספג כמוהן מאז מלחמת השחרור ולגרום לתחושה קשה בעורף הישראלי
  • מלחמת שלום הגליל (1985-1982), או "מלחמת לבנון הראשונה": החלה כ"מבצע שלום הגליל", שנועד ליצור סדר חדש בלבנון ולסלק ממנה את ארגוני הטרור. במהלכה כבש צה"ל את שטח לבנון עד ביירות. צה"ל לא יצא כליל מלבנון עד שנת 2000.
  • מלחמת לבנון השנייה (יולי - אוגוסט 2006): החלה כ"מבצע שכר הולם" (ששונה שמו אחר כך למבצע "שינוי כיוון") בה פתח צה"ל במערכה שנועדה להלום בחזבאללה, בעקבות חטיפת שני חיילי צה"ל על-ידו, ובמהלכה ירה החזבאללה כמות מסיבית של רקטות לעבר יישובי צפון ישראל.

[עריכה] עימותים אלימים שלא הוכרו כמלחמות

  • פעולות התגמול (שנות ה-50): נועדו לקבוע מחיר דמים יקר לצד הערבי על כל פעולת טרור של לוחמי הפדאיון שהיו מסתננים לישראל.
  • תקריות ומבצעים בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת ההתשה.
  • מבצע ליטני (מרץ 1978): מבצע בדרום לבנון שגרם לדחיקת אש"ף אל מצפון נהר ליטני וליצירת מובלעת שנשלטה על יד מליציות נוצריות.
  • הלחימה בדרום לבנון שכללה את מבצע דין וחשבון ומבצע ענבי זעם (2000-1985) : נועדה לשמר את רצועת הביטחון ששמרה על גבולה הצפוני של ישראל עד הנסיגה מלבנון.
  • האינתיפאדה הראשונה (דצמבר 1987-ינואר 1991): התקוממות עממית אלימה נגד כוחות צה"ל בשטחים.
  • מלחמת המפרץ (1991): בה הותקפו ערי ישראל על ידי טילים ששוגרו מעיראק מבלי שמדינת ישראל תגיב מבחינה צבאית על התוקפנות העיראקית. במלחמה לחמו חיילים מקואליציה בינלאומית בראשות כוחות אמריקנים ובריטים.
  • אינתיפאדת אל-אקצה (פרצה בספטמבר 2000) ומבצע חומת מגן (מרץ 2002): בראשיתה הייתה התקוממות עממית אלימה בנוסח האינתיפאדה הראשונה, אך עד מהרה ביטוייה העיקרי היה גל טרור בערי ישראל. נמשכת זה מספר שנים אך דועכת בהדרגה.
  • מבצע עופרת יצוקה (דצמבר 2008-ינואר 2009): במבצע זה החל חיל האוויר בהפצצות מסיביות על מתקני חמאס ברצועת עזה. שבוע לאחר תחילת המבצע הוחל במבצע הקרקעי, במסגרתו נכנסו חיילי יחידות סדירות ומילואים לרצועת-עזה.

צה"ל מגדיר את העימות האלים בשטחים כעימות נמוך עצימות (Low Intensity Conflict), או בשמו האחר עימות מוגבל, ומתייחס למשתתפיה מהצד הערבי כאל פושעים או טרוריסטים ולא כאל חיילי אויב (כך, למשל, פלסטינים חמושים הנתפסים מועמדים לדין ואינם זוכים למעמד של שבויי מלחמה וזאת לנוכח אי עמידתם בתנאים הבינ"ל של חיילים ו/או צבאות).

[עריכה] כוח האדם בצה"ל

קליטת עלייה בצה"ל. חיילים עולים לומדים עברית במסגרת הטירונות בבה"ד 4 בשנות ה-50.
עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
 ערך מורחב – חוק שירות ביטחון

הגיוס לצה"ל הוא מכוח חוק שירות ביטחון, אשר מסדיר את ההוראות בדבר השירות.

כצבא בשירות חובה, שהוא גם "צבא העם" הוטלו על הצבא (והצבא לקח על עצמו) משימות לאומיות בתחום כוח האדם כגון קליטת עלייה, שילוב נוער שלא נמצא במסגרות לימוד ("נערי רפול"), הכשרה לבחינות בגרות ועוד.

[עריכה] הגיוס לצה"ל

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
 ערך מורחב – גיוס לצה"ל

לפי חוק שירות ביטחון, הגיוס לצה"ל הוא בבחינת גיוס חובה לכל אזרח ישראלי שהגיע לגיל 18 (למעט חריגים, כגון ערבים ישראלים ששר הביטחון פוטר אותם משירות מתוקף הסמכות המוענקת לו בחוק זה). השירות הסדיר אורך כיום בפועל שלוש שנים לגברים ושנתיים לנשים.

לכל חייל נקבע פרופיל רפואי, ולפיו מוחלט באיזה מערך לשבצו. מן השירות הצבאי פטורים בעלי פרופיל נמוך (פרופיל 21) או המאובחנים כחסרי התאמה לשירות צבאי. הפרופיל הגבוה ביותר הוא 97. עבור בני מיעוטים, להוציא דרוזים וצ'רקסים הגיוס הוא התנדבות. בנוסף, נשים זכאיות לקבלת פטור משירות בצה"ל מטעמי הכרה דתית. ראו נשים בצה"ל. אף על פי שרשמית הגיוס הוא חובה, בפועל אחוז משמעותי אינו מתגייס מסיבות שונות. בין היתר קיימת תופעה של סרבנות לגיוס לשירות הצבאי, הנובעת מטעמים מצפוניים ופוליטיים (להרחבה ראו סרבנות בישראל).

חובת השרות לתלמידי ישיבה המצהירים ש"תורתם אומנותם" נדחית כל עוד הם לומדים, ובפועל חלקם אינם מתגייסים (נושא זה מעורר מחלוקת ציבורית רחבה, ומספר נסיונות לשנות את החוק כשלו). קיימת מסגרת שירות לתלמידי ישיבות - ישיבות ההסדר. במסגרת זו משלבים פרקי שירות פעיל בצה"ל ופרקי שירות ללא תשלום, המסתכמים בכ-4 שנים. צה"ל מקל בתנאי השרות ובארכו גם למתגייסים בגיל מבוגר ובעלי משפחות, לספורטאים ולמוזיקאים מחוננים.

לאחר סיום השירות הסדיר, ממשיכים חלק מהחיילים לשרת תקופה קצובה בכל שנה ובמקרי חירום (ראו: צו 8), במסגרת שירות המילואים.

[עריכה] השירות בצה"ל

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
 ערך מורחב – שירות בצה"ל
טקס הענקת כומתה לחיילי חטיבת הנח"ל.

השירות בצה"ל מתקיים בשלושה מסלולים:

  • שירות חובה: שירות שמתקיים מכוח חובה שנקבעה בחוק שירות ביטחון.
  • שירות קבע: שירות שמתקיים בעקבות הסכמה חוזית בין משרת הקבע ובין צה"ל.
  • שירות מילואים: שירות שבמסגרתו נקראים אזרחים לשירות פעיל של כחודש בשנה, לשם אימונים ופעילות ביטחון שוטף, ובעיקר לשם הגדלת סדר הכוחות בזמן מלחמה.

משרתי החובה ומשרתי הקבע, יחד עם אזרחים עובדי צה"ל, מרכיבים את הצבא הסדיר.

על פי ההערכה של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים ‏‏[3]:

בסך הכול - 176,500 חיילים ועוד 445,000 חיילי מילואים.

מעת לעת מתעורר ויכוח ציבורי סביב סוגיית ההימנעות מגיוס בישראל. בדרך כלל בהקשר לציבור החרדי, לציבור הערבי ולידוענים, אם כי גם בנסיבות אחרות.

[עריכה] הקוד האתי של צה"ל

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
 ערך מורחב – רוח צה"ל

חיילי צה"ל, לוחמיו וקציניו חונכו על ערכי הדבקות במשימה וטוהר הנשק. ערכים אלה ואחרים הונחלו בדרך של חינוך במסגרות של הטירונות, קורסי מפקדים, סדנאות חינוך ודוגמה אישית. הם ביטאו את רצון מקימי הצבא להציב רף מוסרי לפעילות חייליו. חריגות מערכים אלו יחד עם מחלוקות שהתגלעו לאופן יישומם במצבים שונים, הביאו את שלטונות הצבא לקבוע בכתובים את הקוד האתי של הצבא.

הקוד האתי התקבל בשנת 1994 וכונה רוח צה"ל. לדברי עורכיו של המסמך, הוא יונק מארבעה מקורות: מסורת צה"ל, מסורת מדינת ישראל, מסורת עם ישראל וערכי מוסר אוניברסליים.

את הקוד האתי עזר לנסח פרופ' אסא כשר, ראש הקתדרה לאתיקה מקצועית באוניברסיטת תל אביב.

מסמך קוד אתי מקובל גם בצבאות אחרים בעולם, כמו הקוד האתי של צבא ארצות הברית.

מלבד הקוד האתי של צה"ל, חתומה מדינת ישראל גם על אמנות בינלאומיות כדי להבטיח שמירה ערכי מוסר גם במצבי מלחמה, ובהן אמנת ז'נבה (1949) ואמנת האג.

[עריכה] תורת הלחימה הצה"לית

תורת הלחימה (תו"ל) ובניין הכוח של צה"ל שעוצבה בעיקר על ידי דוד בן-גוריון‏‏[4] בזמן קום המדינה, כוללת כמה עקרונות מנחים שהחשובים שבהם:

  • צפיה של איומים בטרם הבשלתם ופעילות התקפית מונעת. (כך למשל הותקף הכור העיראקי במבצע אופרה).
  • ניסיון למנוע מלחמה והידרדרות בשיטות שונות, תוך שימוש באסטרטגיה הגנתית, שמכוונת לשמר את הקיים ולא לכבוש ולשלוט על האויב.
  • במקרה של מלחמה, אסור לישראל להפסיד בשום מערכה וקל וחומר במלחמה, כי זה יהיה סופה, ולכן בניין הכוח וההצטיידות בנשק יהיה בהתאם.
  • ניסיון להגיע למתקפות בזק והכרעה מהירה של האויב. גמר לחימה בזמן קצר כמידת האפשר, תוך ניסיון למזער את יחס האבדות למינימום האפשרי; וזאת על פי הקביעה שמלחמות התשה אינן מיטיבות עם ישראל.
  • יש להכריע את האוייב בנוקאאוט ולא לנצחו בנקודות, כדי ליצור הרתעה מצטברת, שתרפה את ידי האוייבים לצאת לסיבוב נוסף.

[עריכה] ההתמודדות עם לוחמת גרילה וטרור

דחפור די-9, שהפך לכלי חשוב ללוחמה בטרור בזמן אינתיפאדת אל אקצה, על רקע גדר ההפרדה שנודעה למנוע פיגועי התאבדות בערי ישראל.

השהייה הממושכת בלבנון בעקבות מלחמת שלום הגליל, ואירועי שתי האינתיפאדות, הגבירו את הצורך של צה"ל להתמודד עם ארגוני טרור שאנשיהם מוטמעים באוכלוסייה האזרחית ומנצלים אותה לצרכיהם.

בעקבות זאת הועבר הדגש בצה"ל מההתמודדות עם מלחמה כוללת בשטח פתוח, כדוגמת הלחימה במלחמת יום הכיפורים, להתמודדות עם לחימה בשטח בנוי, ובניית תורת לחימה מקצועית כנגד גרילה וטרור. במסגרת הערכות זו, הקים צה"ל יחידות מיוחדות כנגד טרור ויחידות מסתערבים, בנוסף לגדודים ייעודיים לפעילות בשטחים פיתח צה"ל אמצעי לחימה ואמצעים אחרים המיועדים לזירות אלו: רובים מקוצרים, אמצעי ראיית לילה ותצפית, שליטה ובקרה, מיגון כלי רכב, ביצור המוצבים והעמדות והקמת מרכזי אימונים ללוחמה בשטח בנוי (לש"ב).

כחלק מהלחימה בשטחים נקט צה"ל בפעולות שמטרתן למנוע פעילות טרור כנגד חיילים ואזרחים:

  • הקמת מחסומי דרכים, במטרה להקשות על תנועה של אנשי טרור, ניוד חומרי חבלה ואמצעי לוחמה, והחדרת מחבלים מתאבדים לישראל.
  • חישוף שטחים והריסת בתים המשמשים לפעילות חבלנית עוינת (פח"ע).
  • פעילות ענפה של מעצרי מנע של אנשי טרור בשילוב השב"כ.
  • פגיעה במנהיגי הטרור וחיסולם, תוך מזעור הפגיעה באוכלוסייה האזרחית שבקרבה הם חיים ופועלים במסגרת מדיניות אותה מכנה צה"ל "סיכולים ממוקדים".

המאמץ הרב שמשקיע צה"ל מאז תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, בפעולות ביטחון שוטף בשטחי יש"ע ועל קו ההפרדה, גרר לפעילות זו את רוב יחידות הצבא, בסדיר ובמילואים, אבל גם היווה "מעבדה" לפיתוח תורת לחימה כנגד גרילה וטרור, שחילות רבים בעולם לומדים ממנה כחלק מהמלחמה כנגד הטרור העולמי.

[עריכה] מבנה צה"ל

[עריכה] אגפי צה"ל פיקודיו וזרועותיו

המטה הכללי (המטכ"ל) של צה"ל מורכב מגופים אלו: שלוש זרועות, ארבעה פיקודים מרחביים, שישה אגפים ושישה עשר חילות. אגפי המטכ"ל אחראים לתכנון ולתיאום של מדיניות צה"ל ולהפעלת המערכים הקשורים לתחום התמחותו של כל אגף. מפקד זרוע היבשה אחראי לבניין הכוח היבשתי של צה"ל (הכשרתו, אימונו וציודו). מפקדי זרוע האוויר וזרוע הים אחראים גם להפעלת הכוחות האווירים והימיים בהתאמה, נוסף על בניין הכוח ומפקדי הפיקודים המרחביים: (פיקוד הצפון, פיקוד המרכז ופיקוד הדרום) אחראים - יחד עם הרמטכ"ל וראש אגף המבצעים - על הפעלת הכוחות המבצעיים שבמרחב פיקודם.

[עריכה] גופים נוספים בצה"ל

[עריכה] אמצעי הלחימה בצה"ל

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
 ערך מורחב – אמצעי הלחימה של צה"ל
רוס"ר M4A1 פלאטופ, בשימוש החילות הקרביים של צה"ל

מרבית אמצעי הלחימה שצה"ל מצויד בהם כיום הם מתוצרת ארצות הברית, ונרכשו על-ידו בעיקר באמצעות כספי הסיוע הביטחוני (FMS) שארצות הברית מעניקה לישראל כחלק מהשותפות האסטרטגית בין שתי המדינות. מיעוט אמצעי הלחימה של צה"ל הוא פרי פיתוח תעשיות הנשק הישראליות, כשהעיקריות שבהן הן רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה, התעשייה הצבאית, התעשייה האווירית לישראל ואלביט מערכות. חלק מאמל"ח זה מיוצא גם למדינות אחרות, וחלקו הוא בגדר "נשק הפתעה" שפרטיו מסווגים וצה"ל הוא היחיד שמצויד בו. "נשק הפתעה" זה נועד לתת לישראל יתרון טכנולוגי איכותי על יריביה.

טנק מרכבה סימן 4 - הטנק המתקדם ביותר שפותח על ידי ישראל.
כוחות חטיבה 188 בתרגיל. הרכבים בקובץ: משאית ריאו עגור, דחפור D9L, נגמ"ש אכזרית, נגמ"ש M-113, טנק מרכבה סימן 3ד ב"ז.

[עריכה] זרוע היבשה

הנשק האישי של רוב חיילי צה"ל הם רובים ממשפחת ה-M16: בעיקר M16A2 ארוך, ו"M-16 מקוצרים": CAR15 (רובה M16A1 מקוצר) ו-M4 קרבין ו-M4A1 פלאטופ (M16A2 מקוצר). רובי ה-M4 נמצאים בשירות יחידות העילית, חלק מחטיבות החי"ר הסדירות וחיל ההנדסה הקרבית. בחלק מחטיבות החי"ר (גבעתי וגולני) נכנס לשימוש התבור CTAR-21 מתוצרת תע"ש שמיועד להפוך לרובה העתיד של צה"ל. ביתר חילות השדה וכוחות המילואים ניתן עדיין למצוא את הגליל אם כי רובם חמושים ברובי M-16 ארוכים או מקוצרים.

המחלקות והפלוגות של כוחות היבשה מצוידות גם במקלעים, שהעיקריים הם הנגב והמאג. הנשק הכבד כולל מקלע כבד M2 בראונינג ומקלע רימונים סאקו דיפנס Mk19. בנוסף, מצוידות יחידות החי"ר ברקטות נגד טנקים מדגמי RPG-7, לאו M72 ו-B-300 ולאחרונה גם מטאדור, וטילים נגד טנקים מהסוגים טאו ("עורב") וספייק ("גיל").

כלי הרכב הטקטיים העיקריים המשרתים בצה"ל הם ההאמר (HMMWV), ה"זאב", הסופה והאביר. מדובר בכלי רכב 4 על 4 המיועדים לעבור בדרכים שונות. לצידם משרתים רכבי תובלה כגון משאיות קלות, משאיות ריאו וטאטרה ומובילי טנקים של מרצדס ו-וולבו. כמו כן נמצאת בשירות משאית ה"ספארי" המיועדת לתובלה ממוגנת של חיילים.

הנגמ"ש העיקרי בצה"ל הוא ה-M-113 ("ברדלס"), ובנוסף לו משרתי מספר סוגים של נגמ"שים כבדים: ה"אכזרית", הנגמחו"ן, ה"נקפדון" וה"נמ"ר" (נגמ"ש מרכבה).

חיל השריון של צה"ל בנוי כיום בעיקר על טנקי המרכבה (סימן 2, סימן 3 ב"ז וסימן 4) כאשר במילואים משרתים גם טנקי מגח 6 ו-7. הטנקים חמושים בתותח, במקלעים ובמרגמות 60 מ"מ.

חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל מצויד בכלי הנדסה שונים כגון טנקי גישור, טנקי הנדסה עם מגובים שונים, נגמ"ש הפומ"ה (נגמ"ש הנדסי ממוגן היטב) וכלי צמ"ה ממוגנים, כאשר המוכר שבהם הוא ה-D9 - דחפור כבד ומשוריין. יחידת יהל"ם (יחידה מובחרת ששיכת לחיל ההנדסה ומבצעת פעולות הנדסה מיוחדות) מפעילה מגוון רובוטים למטרות סילוק פצצות וסיור באזורים סגורים ומסוכנים, כגון בתים ממולכדים ומנהרות תת-קרקעיות וכן מגוון חומרי נפץ ומטעני הריסה. בנוסף מפעיל החיל אמצעי זיהוי וטיהור אב"כ.

חיל החימוש מפעיל טנקי חילוץ (כגון ה-M88 והנמ"רה) ונגמ"שי חימוש המבוססים על הנמ"רה וה-M113.

חיל התותחנים של צה"ל מצויד במערכות ארטילריה קניות, כגון מרגמות כבדות והוביצרים כגון תותח מתנייע M-109 ("דוהר" ו"דורס") ותותח נגרר M-71 סולתם (בשירות מילואים). החיל מצויד גם במערכות רקטיות הכוללות את ה-M-270 MLRS ("מנתץ") האמריקני. בנוסף מפעיל החיל מכ"מי איכון מדגמי נורית ור"ז, וכן כלי טיס בלתי מאוישים לסייע באיתור ואיכון מטרות.

[עריכה] זרוע האוויר

מטוס הקרב F-15I ("רעם"). המטוס נרכש מארצות הברית במסגרת כספי הסיוע, אך משודרג במערכות ישראליות ייחודיות.

חיל האוויר של צה"ל מצויד בכלי טיס שונים למגוון משימות, כאשר בחוד החנית שלו, מערך מטוסי הקרב, משרתים מטוסי F-16 ("נץ", "ברק" ו"סופה") ו-F-15 ("בז" ו"רעם").

החיל מצויד גם במסוקי קרב מדגמי AH-1 קוברה ("צפע"), ו-AH-64 אפאצ'י ("פתן" ו"שרף") ומסוקי סער מדגמי UH-60 בלק-הוק ("ינשוף") ו-CH-53 סי סטאליון ("יסעור"). כמו כן, מצויד החיל במסוקי AS-565 פנתר ("עטלף") המשמשים למשימות סיור ימי עבור חיל הים.

מטוסי התובלה המשרתים בחיל הם ה-C-130 הרקולס ("קרנף") וה-בואינג 707 ("ראם"), וכן מטוסים קלים מסוג בוננזה A36 ("חופית").

במערך טייסות הבקרה והמודיעין של חיל האוויר משרתים מטוסים מסוג קינג אייר ("צופית" ו"קוקיה"), וכן מטוסי גאלפסטרים 5 ("נחשון") המשמשים לאיסוף מודיעין אותות ("נחשון שביט") ובקרה אווירית ("נחשון עיטם"). החיל מצויד גם במטוסים מסוג סי-סקאן ("שחף") לצורך משימות סיוע אווירי לחיל הים.

בנוסף, מצויד חיל האוויר בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"ם) מדגמי הרון 1 ("שובל"), הרמס 450 ("זיק") והארפי ("שיאון"). כן מצויד החיל בטילי שיוט.

חיל האוויר כולל בתוכו גם את מערך הנ"מ. מערך זה מצויד כיום בטילי קרקע-אוויר מהסוגים FIM-92 סטינגר ("ברקן"), MIM-23 הוק, MIM-104 פטריוט ("יהלום") ו"חץ". האחרון מיועד ליירט טילים בליסטיים בגובה רב.

[עריכה] זרוע הים

סער 5 - ספינת הטילים המתקדמת ביותר של חיל הים

עיקר כוחו של חיל הים של צה"ל הן ספינות הטילים (סטי"ל) מדגמי סער 4, סער 4.5 וסער 5. בנוסף, יש לחיל הים צי צוללות קטן המצויד בצוללות מסוג דולפין שמטרתן לבצע משימות מודיעין ועל פי הערכות, גם להוות אפשרות לתגובה גרעינית ("מכה שנייה"). החיל מצויד גם בספינות סיור ומשמר קטנות ומהירות מדגמי "דבור", "דבורה", "שלדג" ו"סופר-דבורה 3".

[עריכה] פירוט אמצעי הלחימה של צה"ל לפי סוגים

Flag of Israel.svg
אמצעי הלחימה של צה"ל

F-16Isufa001.jpg כלי טיס | INS Hetz.JPEG כלי שיט | Merkava4-pic006.jpg טנקים | Nagmachon01.jpg נגמ"שים כבדים | Israeli Doher M109 Firing.jpg ארטילריה
D9R-002.jpg כלים הנדסיים | AILStorm03.jpg כלי רכב צבאיים | Uzi smg.jpg נשק קל | M727-Hawk-hatzerim-2.jpg רקטות וטילים


[עריכה] ראו גם

פורטל

לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל צה"ל.
  • רשימת חיילי צה"ל שנודעו בפעילותם הצבאית: מפקדים בכירים, אנשי מופת, זוכי עיטורים ועוד.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: צבא הגנה לישראל
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: חוק יסוד: הצבא
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: פקודת צבא הגנה לישראל
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבא הגנה לישראל

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ בשנות ה-90 החל צה"ל להשתמש בשם "צבא ההגנה לישראל", בעקבות המלצת האקדמיה ללשון העברית להשתמש בצורה המיודעת.[1] עם זאת, שם הצבא בחוק יסוד: הצבא לא שונה ונותר "צבא הגנה לישראל", וגם בחקיקה מאוחרת יותר בנושאי צה"ל השם המלא נותר "צבא הגנה לישראל".
  2. ^ ‏מרדכי נאור (עורך ראשי), לקסיקון כח המגן ההגנה, 1992‏, עמוד 480.
  3. ^ ‏"ישראל", מעודכן ליום 17 ביוני 2009 קובץ PDF
  4. ^ ‏דוד בן-גוריון, ייחוד וייעוד, הוצאת מערכות‏
Flag of Israel.svg
צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים
אגפים אגף המבצעים | אגף המודיעין | אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה | אגף התכנון | אגף כוח אדם | אגף התקשוב
זרועות זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים
פיקודים פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאיים | הפרקליטות הצבאית | המכללות הצבאיות | הרבנות הצבאית
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגלים | חיל השריון | חיל התותחנים | חיל ההנדסה הקרבית | חיל האיסוף הקרבי
חילות תומכי לחימה חיל הרפואה | חיל הלוגיסטיקה | חיל החימוש | חיל המודיעין | חיל התקשוב
חילות נוספים חיל המשטרה הצבאית | חיל השלישות | חיל החינוך והנוער | החיל הכללי

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%90_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C