פורטל:דואר ובולאות/ציטוט נבחר/18

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לו נַבּוּ מלך החכמה ואִשתַנֻש של השער יגנו בחסדם על הסופר הקורא לו זה, ושיחבקוך בזרועותיהם בחסד. אתה, הסופר, כתוב יפה אלי; יתר על כן, רשום את שמך. את הלוחות המובאים לכאן, תמיד כתוב בחיתית!

מכתבי אל עמארנה, מכתב מספר 32

בסופו של מכתב, ששלח תַרחֻנדַרַדֻ מלך אַרזַוַה אל אמנחותפ השלישי מלך מצרים, הוסיף מלך אַרזַוַה פנייה אישית אל הסופר של מלך מצרים. בניסיון ליצור קשר אישי עם האדם הקורא את המכתבים בפני מלך מצרים, הוא איחל לו שהאלים יגנו עליו ויברכו אותו, וביקש ממנו שיצרף למכתב הבא את שמו. הוא גם ביקש מהסופר המצרי שיכתוב את המכתבים בעתיד בשפה החיתית, ולא בשפה האכדית שהייתה מקובלת בתכתובת הבינלאומית. אולי הבקשה הזו מעידה על כך שהסופרים באַרזַוַה לא שלטו היטב בשפה האכדית והעדיפו להתכתב בשפתם.[1]

סופר מצרי
כפי שנראה בפסל הידוע בשם
פסל הלבלר היושב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ דברי הימים - הסכת על התנ"ך והמזרח הקדום. אנשים. אירועים. יצירות, פרק 106 – דברי הימים: נמוך קומה מלא עורמה – על תקופת אל עמארנה. חלק ב'