פטריות שק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgפטריות שק
Amanita muscaria
מיון מדעי
ממלכה: פטריות
מערכה: פטריות שק
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ascomycota

פטריות שק (שם מדעי: Ascomycota) הן מערכה המשתייכת לממלכת הפטריות. ישנן כ-30,000 מינים של פטריות שק.

פטריות השק יוצרות גופי פרי מתפטיר דיוקריוט n+n, חלקן פטריות מקרוסקופיות טפיליות. נבגים מיננים נוצרים בתוך נואדות, הנבגים נוצרים בתוך תא הפטריה באמצעות מויוזה ומיטוזה. למעשה נוצר תרמיל בעל שמונה נבגים.

לקורים של פטריות השק יש ספטה, וזרימה של ציטופלסמה בין החלקים מתאפשרת באמצעות חורים די גדולים בדפנות.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרית השק מתרבה באמצעות נבגים, הנבגים נוצרים כאשר קיימים תנאי סביבה טובים לפיזורם. נבגי פטרית השק מפוזרים באמצעות הקונידיה (תא הרבייה של פטרית השק, אשר תפקידו לפזר הנבגים). תא הקונידיה נוצר בקצהו של קור הקונדיופורס, אשר יכול להתפתח במגוון צורות, מידות וצבעים. רביית פטריות השק מתבצעת על ידי ערבוב ציטופלסמה של שני תאי רבייה, המתרחשת כאשר אלו נפגשים ומתחברים זה לזה.

כאשר זוג תאי הרבייה מתחברים נוצר מבנה משולב בו נפגשים גרעיני האפלואידים. בתוך מבנה זה מתפתחים קורים בעלי תאים דיקריוטים, כאשר הקורים הללו מגיעים לסביבה המתאימה, אלו מתמקמים, ושם נבג יכול להיווצר. כאשר נוצר נבג, הוא מכיל גרעין מכל הורה (שני גרעינים שונים), שני הגרעינים מוקפים על ידי קור, ושילובם יוצר גרעין זיגוטה. הזיגוטה בעלת שני הגרעינים, עוברת תהליך מיוזה (במהלכו מוכפל מספר הגרעינים לכדי ארבעה גרעינים), לאחר מכן עוברת הזיגוטה תהליך מיטוזה, המכפילה ומפרידה את מספר הגרעינים לכדי שמונה גרעינים. הגרעינים הפרודים אל נבג שק, כך שבכל מנבג לרוב קיימים שמונה נבגים. באמצעות נקבוביות/ פתח הקיים במנבג משוחררים הנבגים, לאחר שחרורם מפוזרים הנבגים על ידי זרמי אוויר הרחק מן המנבג. לאחר התמקמות הנבג, הנבג מניץ ויוצר תפטיר.

ישנן שני זנים של פטריות שק:

  • פטריות שק טרוטליות-פטריות אלו ניתנות לרבייה אך ורק באמצעות שני מינים שונים: (+) ו-(-).
  • פטריות שק הומוטליות-פטריות אלו ניתנות לרבייה גם באמצעות שני מינים שונים: (+) ו-(-), וגם באמצעות מין זהה: (+) ו-(+), או (-) ו-(-).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Timm Anke‏, Daniela Weber‏, Physiology and Genetics,הוצאת Springer , שנת 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]