שם מדעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שם מדעיאנגלית: Binomial nomenclature; מילולית: נומנקלטורה כפולה) הוא חלק בשיטת שיום המינים הפורמלית האופיינית לביולוגיה. בסיס השיטה כולל שימוש בלטינית (מודרנית ומדעית), ולכן זכה הכינוי "שם לטיני" לפופולריות. מאידך, "שם מדעי" הוא המינוח המועדף על ידי אנשי המקצוע. בשיטה זו נזנח השימוש בטקסונומיה בת שבע הקטגוריות (ממלכה-מערכה-מחלקה-סדרה-משפחה-סוג-מין), לטובת שיטת שיום בת שתי מילים. המילה הראשונה בשם מייצגת את הסוג, והשנייה את השם הייחודי. לדוגמה, שם סוג האדם הוא Homo והשם הייחודי הוא sapiens, לכן נקרא מין בני האדם Homo sapiens. כמוסכמה, יתחיל השם הראשון באות רֵישִׁית, בעוד השני יצוין תמיד באות קטנה (גם אם מקורו בשם של אדם או מקום). נהוג להשתמש באותיות מוטות לציון סוגים וסיווגים נמוכים יותר, ובכתיב רגיל לציון משפחות ומעלה. ניתן לסווג גם תת-מינים תוך שימוש בשם בן שלוש מילים.

מקור השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את אימוץ השיטה ניתן לייחס לקארולוס ליניאוס, שניסה לתאר את כל עולם הטבע ונתן לכל מין (בפרט, גם למינרלים) שם כפול. עם זאת, שימוש בשיטה דומה נעשה גם על ידי החוקרים ממשפחת באוהין, משפחת מדענים צרפתית-שווייצרית, מאתיים שנה לפני ליניאוס.

יתרונות השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה זוכה לפופולריות רבה הודות לחסכנותה וליציבותם של השמות הנוצרים בעזרתה. באופן זה נעשה שימוש באותו שם ברחבי העולם, תוך הימנעות מבעיות תרגום. הגם שיציבות השמות כלל אינה מובטחת, כאשר, עקב ידע חדש, נקבע שמין שייך לסוג אחר, ניתן לשמור על התיאור הייחודי. באופן דומה, אם התגלתה טעות בסיווג יצורים כשייכים למינים נפרדים, ניתן להשתמש בשמות המקוריים עבור תת-המינים.

על אף החוקים שנועדו להשגת יציבות וייחודיות, ייתכן שלמין מסוים יהיו כמה שמות מדעיים, בהתאם לנקודות המבט הטקסונומית.

קביעת השמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לבחור את שם המין והמאפיין הייחודי מכל מקור. לרוב יהיו אלו מלים לטיניות סטנדרטיות, אך לעתים יבחרו דווקא מלים ביוונית עתיקה, שמות של מקומות, אנשים (במקרים רבים, אנשי מדעי הטבע), שמות שמקורם בשפת המקום וכיוצא בזה. עם זאת, מבחינה תחבירית, יכתבו הביטויים תמיד כאילו היה מקורם בשפה הלטינית. משפחות נקראות לעתים קרובות על שם מין פופולרי ששייך למשפחה. שם הסוג יהיה תמיד ייחודי בכל ממלכה, ובדרך כלל יהיה שם עצם בתחביר לטיני.

התיאור הייחודי יהיה אף הוא בלטינית, אך הוא יכול להיות כל אחת מהצורות הדקדוקיות הבאות:

  • שם עצם נוסף; לדוגמה: אריה הוא Panthera leo.
  • שייכות, כאשר השם הייחודי הוא שמו של אדם; לדוגמה: שמה המדעי של האנטילופה הטיבטית הוא Pantholops hodgsonii, על שם הודג'סון.
  • חלק מסמיכות, כאשר השם הייחודי הוא שם של מקום; לדוגמה: Latimeria chalumnae, מין של דג הקרוי על שם נהר כלומנה.
  • שם עצם בסמיכות, נפוץ בקרב טפילים; לדוגמה: Xenos vesparum, כאשר "vesparum" משמעו "של הצרעות".
  • שם תואר לטיני תקני; לדוגמה: "domesticus" ב-Passer domesticus (דרור הבית) משמעו "ביתי".

לעתים קרובות משמשים אותם תיאורים ייחודיים עבור מינים שונים.

כללי השיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מאמצע המאה ה-19, עם הפיכת הצורך בתיקנון לקביעת שמות למהותי, נקבעו קודים לקביעת שמות חיות (ICZN), צמחים (ICBN) וחיידקים (ICNB). שמות וירוסים נקבעים לפי קוד טקסונומי הקובע הן את השם והן את הסיווג (ICTV). בין הקודים קיימים מספר הבדלים; למשל, לבעלי חיים ניתן לתת שם ייחודי הזהה לשם המין ואילו בקרב צמחים לא.

ביוקוד, קוד כולל שהוצא לצורך החלפת הקודים השונים, נותר בינתיים ללא שימוש. נוסף לכך, מפותח קוד לסיווג קלדים (קבוצת בעלי חיים בעלת אב משותף) בשם פילוקוד.

כללי רישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מאפיינים אומצו בכלל הספרות המדעית, הגם שקיימים הבדלים קטנים באופן הרישום בין תחומי חקר במדעי הטבע (בעיקר בין בוטניקה לבין זואולוגיה), והם:

  • שמו המדעי של כל מין מורכב משתי מלים בלטינית מודרנית. המלה הראשונה היא שמו של הסוג, והשנייה היא שם תואר (אפיתט) המזהה את המין.
  • השמות נכתבים בדרך כלל תוך שימוש באותיות מוטות ובגופן שונה משאר מילות המאמר. כאשר נכתב השם בכתב יד, יופיע קו מתחת לכל אחת ממילות השם.
  • שם הסוג מתחיל באות גדולה, ואילו התיאור הייחודי (בשימוש הנוכחי) מתחיל באות קטנה.
  • כל מיון מעל רמת המין יכלול מילה אחת בלבד.
  • למיון תת-המין משמש כינוי בן שלוש מלים: שתי הראשונות הן שם המין והשלישית משמש לזיהוי תת-המין.
  • בטקסט בו מופיע שמו המדעי של מין כמה פעמים ניתן לקצר את שם הסוג לאות הראשונה בלבד, לדוגמה Zilla spinosa יקוצר ל- Z. spinosa. שמות סוג המתחילים בצמד אותיות המהוות עיצור אחד יקוצרו לשתי האותיות התחיליות, לדוגמה Quercus look יקוצר ל- Qu. look.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]