פיצוץ הלגולנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיצוץ הלגולנד
הפיצוץ כפי שנצפה מהאי הסמוך Düne
הפיצוץ כפי שנצפה מהאי הסמוך Düne
תאריך 18 באפריל 1947 עריכת הנתון בוויקינתונים
שעה 12:00 UTC
מיקום הלגולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם פיצוץ חומרי נפץ
קואורדינטות 54°10′57″N 7°53′07″E / 54.1825°N 7.885278°E / 54.1825; 7.885278
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיצוץ הלגולנד (מכונה גם British Bang Test) התרחש בארכיפלג הגרמני הלגולנד שבים הצפוני ב-18 באפריל 1947. הצי המלכותי הבריטי ערך באי העיקרי שבארכיפלג פיצוץ מתוכנן של אלפי טון של חומר נפץ, בפיצוץ שנחשב כהתפוצצות הגדולה בהיסטוריה מסוגה.

האי העיקרי הופצץ על ידי חיל האוויר הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה. נגרם לו הרס רב וכל תושביו פונו. לאחר תום המלחמה נכלל הארכיפלג באזור הכיבוש הבריטי בגרמניה. בתקופה זו הוא שימש כשדה ניסויים שבו נערכו פיצוצים.

התפוצצות הענק באי העיקרי, ששטחו 1.7 קילומטר רבוע, נעשתה באמצעות 4,000 טון[1] (לפי גרסה אחרת - 6,800 טון)[2] של חומרי נפץ שהצטברו באזור הכיבוש הבריטי בגרמניה. אלו פוזרו בביצורים שהוקמו באי במהלך מלחמת העולם השנייה. מטרת הפיצוץ הייתה הריסת הביצורים (וכן השמדת חומרי הנפץ העודפים), אך גם התוצאה של הרס אפשרי של האי כולו נחשבה למתקבלת על הדעת מבחינת המתכננים. עוצמת ההתפוצצות שהושגה הייתה שקולה לפיצוץ 3.2 קילוטון של TNT. ההתפוצצות לא הרסה את האי, אך הביאה לשינוי במבנה הטופוגרפי שלו.

במרץ 1952 הוחזר ארכיפלג הלגולנד לשליטה גרמנית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה האי העיקרי, 2012
האי כפי שנראה בין 1890–1900