פרנק קלפנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרנק ר. קלפנראנגלית: Frank R. Kleffner‏, 10 באוקטובר 1925 - 12  ביוני 2015)[1] היה פרופסור באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. התפרסם בתרומותיו בנושאי בעיות דיבור ושמיעה. עבודתו עם ויליאם לנדאו והרולד קלוואנס קידמה את הקריירה שלו מעבר לעבודה הרגילה במרפאה הנוירולוגית. שמו התפרסם מאוד בשל טיפול שנוי במחלוקת במחלה המשפיעה על ילדים מתחת לגיל חמש  וגורמת לאפאזיה (תסמונת לנדאו-קלפנר).  ב- 1976 מונה קלפנר למנהל המכון ללוגופדיה  בוויצ'יטה, אותו ניהל עד פרישתו.

פרס ק. קלפנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-1986 ואילך מוענק על שמו פרס על הצטיינות במחקר על פתולוגיה של דיבור. הפרס ניתן כהכרה בתרומה למחקרו ולעיסוקו המעשי בליקויי תקשורת במשך עשרים שנה. בחירת מקבלי הפרס נעשית על פי קריטריונים שנקבעו על ידי האגודה האמריקאית  לדיבור-שפה-שמיעה (גוף שנוסד ב-  1946).[2]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]