צבעים חיבוריים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עירבוב צבעי יסוד. בתמונה זו ניתן לראות כיצד שלושת צבעי היסוד יוצרים צבעים חדשים באמצעות סופרפוזיציה
רגישות שלושת קולטני האור בעין, לפי תדר

צבעים חיבוריים היא שיטה לייצג את הצבעים הנראים על ידי העין, באמצעות סופרפוזיציה של שלושה צבעי יסוד: ירוק, אדום וכחול.

העין האנושית בנויה מקולטנים אשר רגישים לאור הנראה. בעין קולטנים לילה, אשר אינם רגישים לצבע, וקולטני יום הרגישים לצבע. קולטני היום נחלקים לשלושה סוגים: כאלו הרגישים לאור הכחול, כאלו הרגישים לאור הירוק וכאלו הרגישים לאור האדום. כל צבע בטווח האור הנראה, גורם לתגובה שונה של שלושת הקולטנים הללו. המוח מקבל את האותות מהקולטנים, ומפרש אותם כצבע. כך למשל, צבע צהוב, מעורר במידה רבה את הקולטנים הירוקים והאדומים, ובמידה קטנה מאוד את הקולטנים הכחולים. אך אור צהוב אינו האופציה היחידה לקבלת תגובה המתאימה לאור צהוב. ניתן לחלופין, להאיר באור ירוק ובאור אדום באופן כזה, שהקולטנים הירוקים והאדומים יגיבו באותה דרך, כאילו שהוארו באור צהוב. המוח יקבל את אותו המידע ויפרש את האור הנראה כאור צהוב. זאת למרות שהאור כלל אינו צהוב, אלא מורכב מסופרפוזיציה של ירוק ואדום.

ניתן לראות איפה, שחיבור של שלושת צבעי היסוד, מאפשר לייצר שילובים הנראים ככל צבע אחר. השילוב אינו מייצר צבע חדש באמת, אלא רק אשליה המתפרשת במוח כצבע חדש. לתופעה יש שימושים מעשיים רבים מאוד, בכל מקום בו יש צורך לייצר הקרנה של צבע מלאכותי. יש להבדיל בין צבעים חיבוריים לבין צבעים חיסוריים, המשמשים במקרים בהם יש צורך לייצר החזר של צבע מלאכותי (למשל בהדפסות על נייר).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת הצבע הראשונה שצולמה על ידי מקסוול ב-1861

ג'יימס קלרק מקסוול נחשב לאבי השיטה. מקסוול ערך את הניסוי הראשון בצילום צבע, בעזרתו של הצלם תומאס סוטון. בניסוי צולם סרט בד צבעוני, באמצעות סרט צילום שחור לבן כשלוש פעמים, כאשר בכל פעם מושם על המצלמה פילטר באחד משלושת צבעי היסוד. לאחר הפיתוח הוקרנו שלוש התמונות בחפיפה, באמצעות שלושה מקרנים, כאשר על כל מקרן יש פילטר בהתאם לצבע היסוד המתאים. התמונה שהתקבלה הייתה תמונה צבעונית.

שימושים מעשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש המעשי העיקרי לצבעים חיבוריים, הוא בכל מקום בהם יש צורך להקרין לעין צבעים משתנים. להלן מספר דוגמאות נפוצות:

צגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צגים שונים, כגון מסכי טלוויזיה, מחשב, או טלפונים סלולריים, מכילים כולם יחידות תצוגה זערוריות (פיקסלים), בשלושת צבעי היסוד. הפיקסלים קטנים מכדי שיהיה ניתן להבחין בצבעים המרכיבים אותם. הדלקה של כל אחד מהפיקסלים, עם הרכב שונה של שלושת צבעי היסוד, מאפשר להציג תמונה צבעונית.

צגי ענק, הנמצאים בצמתים ומשמשים בדרך כלל לפרסום, עובדים באופן דומה. הפיקסלים המורכבים משלושת צבעי היסוד הם גדולים מאוד, וקל להבחין בהם כאשר מתקרבים אל הצג.

סרטי צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט צלולואיד, אשר שימש בעבר כסרט צילום לתמונות, ומשמש עדיין כיום בקולנוע, מורכב מפיקסלים הרגישים לאור באופן דומה לעין. עם החשיפה לאור, נצרבים שלושת צבעי היסוד על סרט הצילום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צבעים חיבוריים בוויקישיתוף