צמצם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צמצם שמכוון ל-F/8. בצמצם ניתן להבחין בשבעה עלעלים.
בתמונה העליונה נראה צמצם פתוח, בתמונה התחתונה נראה צמצם סגור

צמצםאנגלית: Aperture) הוא מושג באופטיקה של צילום, המבטא את היחס בין אורך המוקד של עדשה לבין קוטר החור דרכו עובר האור בעדשה. קוטר החור נשלט על ידי מעין תריס עגול בעדשה (Iris),המורכב, לרוב, ממספר עלעלים (בדרך כלל מ-3 ועד 20) המרכיבים מעגל. העלעלים מונחים זה על זה ויכולים להתקרב או להתרחק ממרכז המעגל וכך לשלוט על כמות האור הנכנס למצלמה.

קיימים אף מנגנונים חלופיים למנגנון "העלים" הסגרים. לעתים הצמצם הוא קבוע ולעתים השליטה בו מתבצעת באמצעות החלפת דיסקיות ידנית. עם זאת, מנגנונים אלו נדירים וניתן למצוא אותם בעדשות המיועדות לקהל נישה. דוגמה לעדשות בעלות מנגנון החלפה ידנית של טבעות הן עדשות המותג Lensbaby.

מידת הפתיחה של הצמצם בדרך כלל אינה רציפה אלא יש לה מספר ערכים בדידים. היחס המקובל בין כל שני ערכים עוקבים הוא \ \sqrt{2}, כך שסגירת צמצם ביחידה אחת מקטינה את כמות האור פי שניים. למרות זאת, במצלמות מתקדמות, יש אפשרות להגדיל או להקטין את הצמצם בערכים שהם פחות מתחנה שלמה.

השפעות הצמצם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד השפעתו של הצמצם על כמות האור הנכנסת למצלמה, משפיע גודל מפתח הצמצם גם על עומק השדה של התמונה. ככל שהצמצם סגור יותר, כך עומק השדה בתמונה גדל. צמצם סגור אף מקטין את אפקט החשכת הפינות הנוצר לעתים בצילום עם צמצם פתוח. נוסף על כך, שימוש בצמצם סגור יחסית מגדיל את הניגודיות בתמונה.

מעבר לגודל מסוים המשתנה בין עדשה לעדשה, סגירת הצמצם יוצרת תופעת עקיפה (Diffraction) הפוגעת בחדות התמונה.

כמו כן, הצמצם משפיע גם על איכות הבוקה בתמונה. ככל שמספר הלהבים בצמצם גדול יותר, כך הבוקה תהיה נעימה יותר לעין, ואילו ככל שמספר הלהבים קטן, הבוקה תהיה גסה ומחוספסת יותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub comp.png ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.