קאסיני
ערך זה עוסק בחללית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קאסיני (פירושונים).
| קאסיני | |
|---|---|
 קאסיני בעיני אמן |
|
| מידע כללי | |
| סוכנות חלל | נאס"א, איס"א וסוכנות החלל האיטלקית |
| תאריך שיגור | 15 באוקטובר 1997 |
| משגר | טיטאן 4 בעל שלב קנטאור |
| אתר שיגור | SLC-40, נמל החלל קייפ קנוורל |
| זיהוי NSSDC | 1997-061A |
| אתר אינטרנט | דף המשימה באתר נאס"א |
| משימה | |
| סוג משימה | מחקר -ביצוע יעף, מקפת, נחתת |
| ביצוע יעף על | נוגה, הירח, כדור הארץ, 2685 Masursky, צדק, ירחי שבתאי |
| לוויין של | שבתאי |
| משך המשימה | עד סוף 2017. 7 שנים, 6 חודשים ו־29 ימים חלפו |
| מידע טכני | |
| משקל | 2,523 ק"ג |
| כוח | 880 ואט (1997)
670 ואט (2010) |
קאסיני היא חללית שנשלחה על ידי נאס"א וסוכנות החלל האירופית לחקור את כוכב הלכת שבתאי וירחיו. שיגור החללית נעשה ב-15 באוקטובר 1997 מנמל החלל קייפ קנוורל, פלורידה. החללית נכנסה למסלול סביב שבתאי ב-1 ביולי 2004.
החללית קרויה על שמו של האסטרונום האיטלקי בן המאה השבע-עשרה ג'ובאני דומניקו קאסיני.
תוכן עניינים |
[עריכה] מסעה של קאסיני אל שבתאי
החללית שוגרה בכיוון הפוך ליעדה. במקום לשלוח אותה בכיוון הפוך מזה של השמש, כיוון בו נמצא מסלולו של שבתאי יחסית לכדור הארץ, היא שוגרה דווקא לכיוון השמש, לעבר כוכב הלכת נוגה, הקרוב לשמש יותר מאשר כדור הארץ. החללית התקרבה אל נוגה ועברה בסמוך אליו. עקב מהירותה של החללית היא לא נכנסה למסלול סביב נוגה, אלא רק הוסטה ממסלולה על ידי הכבידה של נוגה ומהירותה גדלה.
בכבידה של נוגה נעשה שימוש פעמיים: ב-26 באפריל 1998 וב-24 ביוני 1999. לאחר מכן, ב-18 באוגוסט 1999, עברה קאסיני ליד כדור הארץ והסתייעה בכבידתו להאצת מהירותה. הבא בתור (והאחרון) להאיץ את החללית היה כוכב הלכת הענק צדק, הגדול והמאסיבי שבין כוכבי הלכת של מערכת השמש. הדבר התרחש ב-30 בדצמבר 2000.
בסיום מסעה, כאשר הגיעה לקרבת שבתאי ביולי 2004, הופעל מנועה העיקרי של קאסיני למשך תשעים ושבע דקות כדי להאט את תנועתה. פעולה זו גרמה לה להיכנס למסלול יציב סביב שבתאי, שבו החללית אמורה להישאר לנצח.
[עריכה] ממצאים
החללית שלחה צילומים של התופעות להן גורם הירח פרומתאוס בטבעות שבתאי ובעיקר בטבעת האחרונה (F).
פרומתאוס הוא אחד הירחים הקטנים, בעל קוטר של 91 ק"מ. כל 14.7 שעות חוצה פרומתאוס את הטבעת F, מושך אחריו חלקיקי קרח ואבק ויוצר שובל בו אין חלקיקים. כל סיבוב נעשה במיקום מעט שונה מהקודם וכך נוצרים מספר שובלים.
[עריכה] הגשושית הויגנס
ב-24 בדצמבר 2004 הופרדה מקאסיני הגשושית הויגנס, וב-14 בינואר 2005 היא נחתה על טיטאן, ירח של שבתאי. זהו העצם הרחוק ביותר שעליו נחת כלי שנשלח מכדור הארץ. מיד עם נחיתתה החלה הגשושית לשדר תמונות ממקום הנחיתה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אשכול קאסיני הויגנס, באתר הידען
- דף הבית של החללית באתר נאס"א (אנגלית)
- סרטון תלת-ממדי של ירח שבתאי היפריון
