כריסטיאן הויגנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
כריסטיאן הויגנס
Christiaan Huygens
1629 –‏ 1695
Christiaan Huygens-painting.jpeg
תרומות עיקריות
שעון מטוטלת, עקרון הויגנס.

כריסטיאן הויגנסהולנדית מבוטא שמו הויחנס או האוחנס) (14 באפריל 1629 - 8 ביולי 1695) היה פיזיקאי, מתמטיקאי, אסטרונום וממציא הולנדי, יליד האג. מגדולי המדענים במאה ה-17.

הויגנס היה פילוסוף טבעי מוביל של אותה עת. עבודתו כללה מחקרים טלסקופיים מוקדמים על הטבעות של שבתאי ואת התגלית של ירחו טיטאן, המצאת שעון המטוטלת ושיטות אחרות לבקרת זמן. בתחום הַפיזיקה פיתח את התאוריה לפיה האור מורכב מגלים ולא מחלקיקים כפי שטען גאון אחר בתקופתו, אייזק ניוטון. הוא פרסם מחקרים גדולים על אופטיקה ומכניקה, ועבודה חלוצית על משחקי מזל. הוא ממציא שעון המטוטלת ומקושר לרוב עם המהפכה המדעית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשפחת הויגנס היו קשרים בחצר המלוכה. וכבן למשפחה אריסטוקרטית מלומדת במאה ה-17 כריסטיאן רכש את השכלתו בבית, בעזרת אביו, קונסטנטין הויגנס, ומורים פרטיים. הוא רכש השכלה נרחבת בתחומים שונים – אריתמטיקה, מתמטיקה, גאוגרפיה, לוגיקה, לטינית, יוונית, צרפתית, ואיטלקית. בגיל 14 החל הויגנס לגלות עניין בתחום הציור והאיור, ובזמנו החופשי נהג להעתיק תמונות של ציירים מפורסמים. בגיל 16 החל הויגנס ללמוד משפטים, אך בה בעת החל לגלות עניין רב בתחום המתמטיקה והמדעים. כתוצאה מכך ולמרות התנגדותו אביו (שרצה שיהיה פקיד ממשלתי) החליט הויגנס כי ברצונו להקדיש את חייו לתחום המחקר והמדע.

בשנת 1695 הלך הויגנס לעולמו, בגיל 66, כשהוא מותיר מאחוריו תאוריות רבות.

הויגנס המדען[עריכת קוד מקור | עריכה]

הויגנס נקרא הפילוסוף הטבעי המוביל באירופה בתקופה שבין דקארט לניוטון. הוא נצמד לחללים שבפילוסופיה המכניסטית של אותה עת. באופן ספציפי הוא חיפש הסברים לכח הכבידה שלא כללו את מושג הפעולה מרחוק.

עבודתו המוקדמת של הויגנס הייתה בעיקר בתחום המתמטי: הוא הכניס שיפורים בטכניקות קיימות ופיתח את כישוריו שלו, בלי לעשות שום פריצת דרך חשובה. אך עבודה זו הובילה אותו למכניקה, בה עשה עבודה חשובה על מומנטום, חקר את טבעו של הכוח הצנטריפוגלי והדגים את קווי הדמיון בין הכוח הזה לכוח הכבידה, וכן שיפר את טיפולו של גליליאו במעופם של קליעים.

הויגנס כמדען לא עסק בתחום מחקרי אחד אלא במגוון רחב של תחומים וגאונותו הטביעה חותם בכל עיסוקיו. למרות חידושיו הגדולים במקצועות רבים במדע, לא עסק בתחום יחיד זמן רב ומדענים אחרים המשיכו ופיתחו את אשר התחיל. הויגנס תרם לפיתוח החשבון האינפיניטסימלי אך תרומתו לא זכתה להערכה היסטורית רבה. בשנת 1655 גילה את טיטאן, אחד הירחים של שבתאי (בעקבות כך נקראה החללית הויגנס על-שמו). הויגנס היה הראשון שזיהה את הצורות המסתוריות סביב כוכב הלכת שבתאי בתור טבעות, בשנת 1656 גילה כי הטבעות סביב שבתאי מורכבות מסלעים. כמו כן גילה תגליות רבות נוספות בתחום האסטרונומיה.

בעקבות עידודו של בלז פסקל כתב בשנת 1657 את ספרו הראשון, שעסק בתורת ההסתברות. ב-1668 פרסם ספר שבו הוכיח כי זמן המחזור של מטוטלת תלוי רק באורכה, ובעקבות כך הדרך להמצאתו של שעון המטוטלת, המדויק בהרבה משאר שעוני התקופה, הייתה קצרה. בשנת 1673 הוא פרסם עבודה גדולה שכללה מחקר על מטוטלת מתמטית ואוולוט. הויגנס הוכיח שהאוולוט של עקום הציקלואידה הוא בעצמו ציקלואידה (שני חצאי ציקלואידה), עובדה שאיפשרה לו לבנות שעון מטוטלת איזוכרוני. בשנת 1675 רשם פטנט על שעון הכיס. בתחום הפיזיקה פיתח את התאוריה הגלית של האור, אותה תיאר בחיבורו משנת 1690, Traité de la lumière (חיבור על האור), לפיה האור מורכב מגלים ולא מחלקיקים כפי שטען גאון אחר בתקופתו, אייזק ניוטון. אחד העקרונות שטבע במחקרו על הגלים קובע כי ניתן להתייחס לכל נקודה בחזית גל כאילו היא מקור עצמאי של גל כדורי. עיקרון מפורסם זה נקרא "עקרון הויגנס". יש הטוענים כי גולת הכותרת של עבודתו היא ההוכחה כי זמן המחזור של תנועת המטוטלת תלוי באורכה. הויגנס בנה אבטיפוס של שעון מטוטלת ולכן, גם זכה לכינוי "אבי השעון". תגליות נוספות של הויגנס בתחום האופטיקה הן תופעת השבירה הכפולה, לגביה ערך ניסויים בגבישי קלציט ב-1672, ואת תופעת ההילה. הויגנס היה גם הראשון שגילה את תכונת הקיטוב של האור.

הויגנס הכניס שיפורים בטכניקות להכנת עדשות. הוא חקר את השימוש של עדשות במקרנים ומיוחסת לו המצאת פנס הקסם.

ב-1680 הויגנס אף תכנן (אך מעולם לא בנה) את מנוע הבעירה הפנימית הראשון.

על שמו נקראו מכתש הויגנס על המאדים, אסטרואיד 2801 והר הויגנס על הירח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]