קביה

קביה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכרסמים
משפחה:	קביתיים
סוג:	קביה
מינים
Cavia aperea Cavia tschudii Cavia guianae Cavia anolaimae Cavia nana Cavia porcellus Cavia fulgida Cavia magna Cavia intermedia
שם מדעי
(Cavia Caviinae) (פלס, 1766‏)

קביות בכלוב. מימין קביה נקבה, משמאל קביה זכר ובמרכז 3 גורי קביה בני שבוע

קביה אנגלית

קביה (בעברית שרקן; שם מדעי: Cavia Caviinae) היא מכרסם קטן אוכל כול, שמוצאו מהאזור שמצפון לנהר האמזונס באמריקה הדרומית. היא הובאה לאירופה לראשונה על ידי הספרדים בזמן כיבוש פרו בשנת 1532. כיום היא נפוצה בכל העולם כחיית מחמד וכחיית מעבדה. השרקן פעיל בעיקר בלילה, וביום הוא מסתתר ואוכל.

תוחלת חייה של הקביה היא 5-6 שנים (בשבי), אך יכולה להאריך חיים עד 8 שנים.

מקור השם

הקביה נקראה בעברית חזיר ים, בעקבות השפות האירופאיות. באנגלית הקביה קרויה "חזיר גינאה" (Guinea pig) ובצרפתית "חזיר הודו" (Cochon d'Inde) ובשפות אחרות בשמות דומים. זאת מפני שהיא הובאה לאירופה מעבר לים, והזכירה לאירופאים את החזיר בהרבה מאפיינים פיזיים והתנהגותיים. בהמשך, הנחיל לה פיני אמיתי את השם העברי שרקן עקב הציוצים (הדומים לשריקות) שהיא משמיעה בעיקר כאשר היא מפחדת או רעבה. כיום מכנים אותה, בעברית, בעיקר בשם "קביה", בעקבות שמה הלטיני-מדעי הרשמי.

מבנה גוף

אורך גופה של קביה בוגרת מגיע עד 20 ס"מ וצבע הפרווה חום, כתום, לבן, אפור, שחור או שילוב של הנ"ל. לקביה אין זנב. בגפיים האחוריות יש שלוש אצבעות ובקדמיות ארבע.

משקל הקביה הנקבה נע בין 700 ל-900 גרם ומשקל הזכר נע בין 900 ל- 1,200 גרם.

רבייה

הקביות הזכרים מגיעים לבגרות מינית בגיל שלושה חודשים, הקביות הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל חודשיים‏. תקופת הייחום של הנקבה נמשכת שישה עשר ימים. היריון של קביה נמשך בין חודשיים לחודשיים וחצי (59-72 יום), והנקבה יכולה להיכנס להיריון מספר שעות אחרי ההמלטה. הקביה עצמאית החל מזמן קצר לאחר הלידה.

בהמלטה נולדים ביו שניים לארבעה גורים, אך לפעמים גם חמישה או שישה. הגורים נולדים במשקל של 75-100 גרם עם פרווה, עיניים פקוחות ויכולת מוטורית גבוהה ויכולים לאכול לבד מגיל שלושה ימים. עם זאת הם זקוקים לחלב אם עד גיל ארבעה שבועות לשם בניית מערכת חיסונית חזקה ויציבה.

הקביה כחיית מחמד

חלק מקביות המחמד משוחררות בבית, אך לרוב מגדלים אותן בכלובים כמו אוגרים. בארצות הברית, גידול הקביות נפוץ מאוד ומגדלי קביות עורכים תערוכות גזעים, ביניהם אנגורה, ארוכי שיער, הימלאיה ואחרים.

הקביות הנפוצות בארץ הם ממין מעורב ברובן. הן לא דורשות טיפול רב, ומספיק לחדש את מלאי המזון והשתייה שלהן פעמיים ביום, לנקות את הגללים (בעזרת כפית פלסטיק) לפחות פעם ביום, ולהחליף את המצע שבכלובן פעם בשבוע. יש לספק להן מעט ירקות פעם ביום (עלים ירוקים, חסה, גזר, פלפל, כרוב לבן, אך לא עגבניות ופטרוזליה), לצד מזון יבש הנמכר בחנויות לחיות מחמד. ניתן לקלח את הקביה פעם בחודש אך יש לשים לב לנגב אותה היטב (הקביה עלולה להצטנן).

הקביות פעלתניות מאוד, ונוהגות להתרוצץ ולשחק. הן זקוקות להרבה ויטמין C, ולכן בתור מקור לוויטמין C מומלץ לספק להן אבן ויטמינים (למכרסמים), פירות וירקות (יש לשטוף היטב) או חציר. הקביה מפזרת את המצע בכלוב, ואף עלולה לעשות את צרכיה בתוך כלי האוכל שלה. היא לא נוהגת לרוץ או לקפוץ הרבה, דבר המקל על גידולה בכלוב פלסטיק, אך יש לאפשר להן גם לרוץ מחוץ לכלוב ככל האפשר. הקביות נהנות ללעוס את המצע ולחפור מחילות בקש. אפשר גם לשים להן קופסאות קטנות כדי שיוכלו להדחק לתוכן. יש לשים להן גזעי עץ קטנים (קרשים מעץ מלא, שאריות מנגריות) אותם הן יכולות לכרסם. מצע טוב הוא גלילי עץ המיועדים לחתולים. מים לשתייה אפשר לתת בטפטפת מיוחדת למכרסמים. אין להחזיק את הקביה בטמפרטורה מתחת ל-18 מעלות צלזיוס, מתחת לטמפרטורה זו ישנה סכנה לירידת תוחלת החיים של הקביה.

הקביה היא חיה חששנית מטבעה, אך בהדרגה יגבר ביטחונה בעיקר במאכיל אותה, אך זה יכול לקחת חודשים. יש להרחיקה ממוקדי רעש חזק ואין להשאירה באור שמש חזק אף לא לזמן קצר. הקביה היא חיה עדרית ובמידת האפשר יש לרכוש יותר משרקן אחד מלכתחילה (אם לא רוצים שיתרבו, מאותו מין). אחרי ששרקן אחד יתרגל לשטח בבית, יהיה קשה עד בלתי אפשרי להוסיף לו שרקן נוסף (במיוחד אם מדובר בשני זכרים), מפני שהשרקן הוותיק יתקוף את ה"פולש"‏.

שימושים אחרים בקביה

• הקביה היא אורגניזם מודל מקובל בניסוייים מדעיים.
• בפרו וסביבתה (שם מכונה הקביה Cuy) מקובל לאכול את בשרה והיא אף נחשבת למאכל הלאומי של פרו - עוד מימי ביותה על ידי שבט האינקה.
• לקביות יש תפקידים בטקסים דתיים^{[דרוש מקור]}.
• ברפואה הדרום-אמריקאית העתיקה משתמשים בקביות כדי לגלות מחלות.

אזכורים בתרבות

• בספר ""הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" מוזכרים שני שרקנים (שאחד מהם יכול להיות שהיה^{[דרושה הבהרה]} פט שהיה עוקר תפוחי עץ אצל הארנב הלבן), שהיו במשפט של נסיך הלבבות, ואשר הריעו במשפט ודוכאו לבסוף.
• ב"סיפורי שפת הנחל" מוזכרת הדמות של קבי הקביה שהיה ממציא מכונות.
• בעלילת הספר "חזירי הים" מאת לודויק ואצוליק‬, אשר מתרחשת בפראג של המאה הקודמת, מספר חזירי ים אשר אומצו על ידי הגיבור הראשי כחיות מחמד, משמשים כציר המרכזי בהתפתחות הסיפור.‏
• הספר "אורחת לשנה אחת" מאת דורית אורגד מספר על ילדה המתנדבת לטפל בקביה של חברהּ שנסע לחו"ל עם משפחתו.
• הסרט G-force (כוח G) הוא סרט אנימציה שעוסק בשרקנים שאומנו להיות מרגלים.

לקריאה נוספת

• פנחס אמתי, מדריך לחיות מחמד בישראל, ירושלים: כתר, 1992