קרום נסיובי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלבים של כניסת איבר לחלל נסיובי בהתפתחות עוברית. החלל העוברי צבוע שחור, האיבר צבוע אדום והקרום הנסיובי צבוע בכחול

קְרוּם נַסְיוּבִי (Tunica serosa) הוא קרום דק וחלק העוטף מספר חללים בגוף ואת האיברים בתוך החללים. קרום נסיובי מפריש נסיוב מסכך אל תוך החללים, המקטין את החיכוך שנוצר בתנועת האיברים בחללים. החללים הנסיוביים בגוף האדם הם כיס הלב, האדר העוטף את הריאות וחלל הבטן העטוף בצפק.

קרום נסיובי מורכב משכבת אפיתל ומשכבת רקמת חיבור. שכבת האפיתל המכונה מזותל בנויה משכבה אחת של תאי אפיתל קובייתי או שטוח המפרישים נוזל מסכך הדומה לריר דליל. תאי האפיתל מעוגנים לשכבת רקמת החיבור. ברקמת החיבור עוברים כלי דם ועצבים המספקים את תאי האפיתל. שכבת רקמת החיבור מאפשרת את חיבור הקרום הנסיובי לדופן החללים הנסיוביים ולדופן האיברים בחללים.

בשלבים מוקדמים של התפתחות עוברית מכיל גוף העובר חללים סגורים שדפנותיהם מצופים בקרום נסיובי. איברים מתפתחים נכנסים לתוך אזור החללים אלו וממלאים אותם מבלי שהם נכנסו לתוכם בפועל ומבלי לפגוע בשלמות הקרום הנסיובי. בסיום התהליך גם האיברים עטופים בקרום נסיובי הבא במגע עם הקרום הנסיובי העוטף את דפנות החלל. הקרום שעוטף את האיברים מכונה קִרְבִּי (visceralis) והקרום על דפנות החלל מכונה דָּפְנִי (parietalis).