אדר (אנטומיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
תרשים של אדר (קרום הריאה) בתוך בית החזה

אֶדֶר (בלועזית: פְּלֶאוּרַה, Pleura, מכונה גם קרום הריאה) הוא קרום נסיובי כפול העוטף את הריאות.

קרום האדר הפנימי מחובר לחלקן החיצוני של הריאות ומכונה אדר הריאה (visceral pleura). אדר הריאה הוא עדין ודק, ומכיל כמות גדולה של סיבי אלסטיקה, קרום האדר החיצוני מחובר לחלקו הפנימי של כלוב הצלעות ומכונה האדר הדפני (parietal pleura). האדר הדפני עבה יותר מאשר אדר הריאה ומכיל גם שומן.

שתי שכבות האדר נפגשות בשער הריאה. השכבות מצופות בתאי מזותל (Mesothelium) (דומה לאפיתל, אולם בעל מיקרו-ווילי (אנ') גדול יחסית). האדר מקבל אספקת דם עשירה. בין שני הקרומים קיים חלל המכונה חלל האדר. במצב נורמלי מכיל חלל האדר כ-10 עד 15 מ"ל של נוזל צלול דל בחלבון המשמש לסיכוך.

במהלך נשימה, כאשר כלוב הצלעות והסרעפת מגדילים את נפח בית החזה, נוצר לחץ שלילי בין קרומי האדר שגורם לאדר הריאה לנוע בעקבות האדר הדפני המתרחב, וכך גדל גם נפח הריאות עד לכדי לחץ שלילי בריאות הגורם לכניסת אוויר לתוכן. חיכוך בין הריאות לכלוב הצלעות נמנע הודות לפעילות המסככת של הנוזל בין קרומי האדר.

פתולוגיה של האדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוכחות נוזלים או אויר בחלל האדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפליט קרום הריאה (תפליט פלאורלי) הוא עודף נוזל בחלל האדר. נגרם כתוצאה ממצב של הימצאות נוזל באדר, נובע מסיבות שונות בהן שחפת, דלקת או גידול הגורמים ליצירה עודפת של נוזל או מקרים בהם יש ניקוז לימפטי פגום של הנוזל.

תפליט דלקתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נובע מתהליך דלקתי בריאה או באדר, אשר גורם להפרשה של נוזל, קיימת פגיעה בחדירות של הנימים (הקפילרות), ויוצא מהן תפליט המצטבר בחלל האדר ומכיל תאי דלקת. מצב קיצוני מערב תפליט מוגלתי (אמפיימה), מצב בו יש הצטברות מוגלה כתוצאה מזיהום בחיידקים או פטריות. הנזק העיקרי בתפליט דלקתי הינו יצירת הידבקויות בין קרומי האדר.

תפליט לא דלקתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשל הידרותורקס (נוזל בחלל החזה): מצב קיצוני המופיע על רקע של אי ספיקת לב שמאלי: בנוסף לבצקת הריאות הממלאת את החללים האלוואולריים (ראו- מחלות ווסקולריות של הריאה), קיימת הצטברות של נוזל בחלל האדר. הנוזל הינו דית (טרנסודט) דל בחלבון, הנוזל הינו צלול וצבעו צהוב בהיר. אין סכנה להידבקות של קרומי האדר. באופן דומה יכול להצטבר דם (המו-תורקס), או הצטברות לימפה (כילותורקס- נוזל לבן, חלבי, עכור ומלא שומן, על רקע גידול). הטיפול הוא על ידי תרופות משתנות או ניקוז הנוזל.

תפליט המורגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו גם תפליט דמי (כמו המו-תורקס) אולם התפליט הינה פחות משמעותי, והוא נובע ממספר מוגבל של סיבות. למשל, גידול (גרורות מגידול מרוחק או התפשטות של גידול ריאתי). תפליט המורגי יכול גם לנבוע כתוצאה מזיהומים- ריקציה, שחפת או מצבים של הפרעות קרישה.

חזה אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חזה אוויר

חזה אוויר מתאר מצב בו יש הצטברות אויר בחלל האדר, חזה אוויר יכול להיות ראשוני או משני.

גידולים באדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באדר יכולים להיות גידולים ראשוניים (נדירים יחסית) או גידולים מטסטטיים (גרורות).

גידולים ראשוניים

Solitary fibrous tumor: זהו גידול שפיר שצומח בתוך האדר (בדר"כ על גבעול) מתאי כישור מאורכים, קשה לזהות אם הוא יוצא מהאדר או שמא מהריאה עצמה. זהו גידול מזנכימאלי (Mesenchymal), והוא לרוב מוגבל היטב. לאחר הכריתה לרוב מדובר בריפוי מלא.

מזותליומה ממאירה היא סוג נדיר של סרטן ממאיר המופיע במזותל. מעל 90% מהמקרים קשורים לחשיפה לאזבסט [1]. הגידול יוצר מעין מעטפת שעוטפת את איברי בית החזה, , בגידול זה קיימים שני תאים המתמיינים באופן שונה: המזותליומה מופיעה או בצורה של סרקומה עם תאים כישוריים, או בצורה אפיתליאליים עם מבנים טובולו-פפילריים (תמונה דמוית פפילות או אדנוקרצינומה).

במקרה בו לחולה יש מזותליומה, הוא מגיע עם כאב בחזה וירידה במשקל, חוסר תיאבון ותפליט קרום ריאה. המחלה מתקדמת במהירות ומתפשטת גם לאיברי הבטן, הפרוגנוזה אינה נחשבת לטובה.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.