חסידות קרלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חסידות קרלין הינה חצר חסידית הנקראת על שם שכונת הקמתה קרלין, שבעיר פינסק בבלארוס. ייחוסה של חסידות קרלין נמשך למן הדור השני של תנועת החסידות ועד ימינו אנו. קרלין נחשבת לאחת החצרות המפורסמות שבתנועת החסידות. מאז הקמתה ועד היום לא דעך שמה. חצר זו ניהלה תמיד חיים תוססים והתפתחה באופן מרשים.

המאפיין המפורסם ביותר, שמלווה את החצר משחר ייסודה, הוא אופי תפילתם הנערך בקול רם ומלווה בצעקות של ממש. מיסודה של החצר נשא דרך לימודם אופי למדני - נחלת בני ליטא. חסידות קרלין הייתה פעילה מראשיתה ביישוב ארץ ישראל. רבי יעקב (נפטר ב-1787), בנו של רבי אהרן הגדול, אף עלה לארץ ישראל בעצמו בסביבות שנת 1770 והקים את הגרעין החסידי הראשון בארץ. לפני העליות החסידיות הגדולות שהיו סמוך לשואה, הייתה חסידות קרלין בין החצרות החסידיות הגדולות בארץ ישראל.

משנות החמישים של המאה ה-20 עברה החסידות מספר פילוגים, כאשר הזרם המרכזי נקרא כיום "חסידות קרלין-סטולין", ולצידו מתפקדות קבוצות עצמאיות בשמות חסידות פינסק-קרלין, חסידות לוצק, וקהל חסידי ירושלים.

תוכן עניינים 1 שושלת אדמו"רי קרלין 2 הפילוג 2.1 חסידות קרלין-סטולין כיום 3 קישורים חיצוניים

[עריכה] שושלת אדמו"רי קרלין

• רבי אהרן הגדול מקרלין, מייסד החסידות, תלמידו של המגיד ממעזריטש. חסידות קרלין הינה למעשה החסידות הראשונה שהוקמה על ידי תלמיד המגיד, ולכן כל החסידים בבלארוס נקראו בשם "קרלינאים". רבי אהרן הגדול, אבי השושלת, נולד בערך בשנת תצ"ו (1736) לאביו הרב יעקב. רבי אהרן הגדול נודע כמי שהרבה לנדוד בדרכים דרך עיירות יהודיות (שטעטלים) ולקרבם ליהדות. נפטר בצעירותו והוא בן 36 שנה בי"ט בניסן תקל"ב (1772). רבי אהרן הגדול נודע בעיקר בזכות הפיוט לשבת "יה אכסוף" שחיבר ואשר הינו אחת היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו לזמירות השבת.

• רבי שלמה מקרלין נמנה בין תלמידיו של המגיד ממעזריטש, והיה תלמידו של רבי אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירתו של רבי אהרן הגדול מילא רבי שלמה את מקומו, וכיהן כאדמו"ר לחסידות קרלין עשרים שנה. בערוב ימיו נאלץ מפאת מחלוקת עם מתנגדיו לברוח לעיר לודמיר באוקראינה. בי"ז בתמוז תקנ"ב (1792) נורה רבי שלמה מיריות של פלוגות קוזקים שערכו פרעות בעיר, וכעבור שישה ימים, בכ"ב בתמוז, נפטר מפצעיו.

• רבי אשר (הראשון) מקרלין, בנו של אבי השושלת רבי אהרן הגדול, התייתם בהיותו בן 12 וגדל בבית רבי שלמה. אחר פטירת רבי שלמה מילא רבי אשר הראשון את מקומו בעיירה קרלין. אחר כך עבר לעיירה הסמוכה סטולין במרכז בלארוס, ובשנת תק"ע (1810) שב לקרלין.

רבי אשר הראשון פעל רבות עבור חסידים שגרו בארץ ישראל, ועמד בקשר עם רבי אברהם הכהן מקאליסק, מאדמו"רי החסידות הראשונים של ארץ ישראל. רבי אשר הראשון נפטר בכ"ו בתשרי תקפ"ז (1826).

• את מקומו של רבי אשר הראשון ירש בנו רבי אהרן פרלוב מקרלין, שכונה גם בשם "רבי אהרן השני". והתפרסם בעיקר בשם ספרו "בית אהרן". שימש כאדמו"ר לחסידות קרלין במשך 45 שנה. ספרו "בית אהרן", הכולל פירוש לתורה ולפרקי אבות היה לספר יסוד לחסידות קרלין ולעולם החסידות בכלל. נפטר ב-י"ז בסיוון בשנת תרל"ב.

• לאחר פטירתו של ה"בית אהרן" מילא את מקומו בנו, רבי אשר פרלוב מסטולין שכונה בשם "רבי אשר השני". ימי כהונתו לא ארכו ימים. תקופת אדמו"רותו הסתכמה בשנה אחת בלבד והוא נפטר בגיל צעיר, בשנת תרל"ג 1873 בט"ו באב.

• לאחר שנפטר רבי אשר נותר רק בנו ישראל שהיה בן ארבע וחצי. למרות גילו הצעיר שמו החסידים את עיניהם בו כמי שנועד להנהיג את החסידות. מפאת גילו הרך נודע בשם "הינוקא מסטולין" (ינוקא בארמית פירושו ילד). כתבי הנשיאות נמסרו לו בטקס הבר מצוה שלו, בי' בכסלו תרמ"ב (1881).

הינוקא מסטולין כיהן כאדמו"ר במשך 50 שנה. הוא נודע כגאון ופיתח את חסידות קרלין לממדים גדולים, עד שהגיעה לרבבות חסידים, רובם באזורי פינסק וסטולין בבלארוס, ולוצק בצפון מערב אוקראינה. רבי ישראל נפטר בעיר פרנקפורט בראש השנה תרפ"ב (1921).

• הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, ורובם מונו כאדמו"רים במקום מגוריהם. לאחר פטירתו של הינוקא התפצלה החסידות לשלוש חצרות מרכזיות ועוד אחת שהשפעתה הייתה מקומית.

רשימת בניו של הינוקא מסטולין לפי סדר גילם והמקומות בהם גרו:

• רבי אשר בעיירה סטולין (לא כיהן כאדמו"ר).
• רבי אהרן בעיר ורשה (לא כיהן כאדמו"ר, אף כי היו מספר חסידים שדבקו בו).
• רבי יעקב חיים בארצות הברית בעיר דטרויט (ניהל מעין חצר שהשפעתה הייתה מקומית בלבד).
• רבי משה בעיירה סטולין (כיהן כאדמו"ר).
• רבי אברהם אלימלך בעיירה קרלין (כיהן כאדמו"ר).
• רבי יוחנן בעיירה לוצק (כיהן כאדמו"ר).

לפני השואה התרכזו חסידי קרלין בארץ ישראל בשתי ערים: ירושלים ותל אביב. חסידי קרלין שבירושלים היו כפופים בעיקר למרותו של רבי אברהם אלימלך מקרלין, מבני "הינוקא", ואלו שבתל אביב סרו למרותו של רבי משה מקרלין, בנו האחר של "הינוקא". שני האדמו"רים הקימו ישיבות בישראל, כששמה של האחת "בית אהרן" ושל השניה "בית ישראל".

בשואה נספו:

• רבי אשר ורבי משה בטבח שנערך ביהודי סטולין בערב ראש השנה. בשנים האחרונות הקימו החסידים מצבת זיכרון על אתר קבר האחים בסטולין.
• רבי אברהם אלימלך בחודש חשון. חסידי קרלין מציינים את יום השנה בי"ד חשון, אך התאריך המדויק אינו ברור.
• רבי אהרן בורשא בחודש אב. גם כאן, החסידים מציינים את התאריך י"א אב, אבל אין תאריך ברור.

אחרי שארבעת האחים נספו בשואה, והאח החמישי, רבי יעקב חיים, נפטר בלא צאצאים, נותר רבי יוחנן מקרלין, בנו השישי של הינוקא מסטולין, היחיד מכל האחים. מסיבה זו, ומאחר שממשיך השושלת אחריו הוא נכדו, נזכר רבי יוחנן כאדמו"ר המרכזי בשושלת אדמורי קרלין יותר מחמשת אחיו.

רבי יוחנן נולד בסטולין. לאחר השואה עלה לארץ ישראל בכ"ג באייר תש"ו (1946). בהגיעו התקבל בהתלהבות על ידי חסידי קרלין שגרו בארץ ישראל וקבע את מושבו בחיפה. בשנת תש"ח (1948) עבר לארצות הברית. רבי יוחנן פיתח את החצר והקים מרכזים חדשים וגדולים בארצות הברית ובארץ ישראל. רבי יוחנן פעל מתוך מטרה לאחד את כל חסידי קרלין שבארץ ישראל לקהילה אחת שתפעל תחת מרותו. בין השאר, הקים ישיבה שנקראה בשם "בית אהרן וישראל" שילוב שמן של שתי הישיבות שפעלו בארץ עד אז. מרבית חסידי קרלין מילאו אחר דבריו, אבל היו גם כאלה שלא פעלו עמו יד ביד, ובהם קבוצה מזקני החצר שאחדים מצעדיו לא מצאו חן בעיניהם.

בשנת תשי"ד (1954) ביקר שוב רבי יוחנן בארץ ושהה בה עד לאחר ראש השנה תשט"ו, אז שב לארצות הברית ונפטר שם בכ"א בכסלו תשט"ז (1955 והוא בן 56. דיונים נוקבים התנהלו אחר פטירתו באשר למקום קבורתו. על פי גורל הוחלט לקוברו בארצות הברית, אולם חסידי קרלין שבארץ ישראל לא הסכינו עם ההחלטה ופעלו למען הביאו לקבורה בארץ. ואכן, חודשים אחדים לאחר פטירתו הוצא רבי יוחנן מקברו והובא לקבורה בבית העלמין העתיק בטבריה.

[עריכה] הפילוג

אחרי פטירתו של רבי יוחנן חל השסע הראשון בתולדות החסידות. רבי יוחנן לא הותיר אחריו בנים כי אם בת שהתגוררה בארצות הברית. בעקבות החלל שנוצר ראו מרבית חסיד קרלין את הנכד, רבי ברוך שוחט, שהי אז בן שנה בלבד, כממשיכו של סבו. ברוך הילד נקרא בפי החסידים "הינוקא" כסבו רבי ישראל מסטולין.

חלק מהחסידים לא רצו להכניע את עצמם אל הינוקא, ואליהם הצטרפו אלו שגם מנהיגותו של סבו, רבי יוחנן, לא הייתה מקובלת עליהם לחלוטין. חסידים אלו נפרדו מהזרם המרכזי ופתחו חצר נפרדת שנשאה אף היא את השם "קרלין", ונקראה "זקני קרלין" (די אלטע קארלינער), משום שהיו מבין זקני החצר שנתנו יד למהלך זה ושהיו ממובילי קבוצה זו. הקבוצה הפורשת קיבלה את מרותו של האדמו"ר מלעלוב רבי משה מרדכי בידרמן, ונקראה בשם "קרלין-לעלוב". אחרי פטירת האדמו"ר מלעלוב, לא הסכים בנו רבי שמעון בידרמן לשמש כאדמו"ר לפלג זה של קרלין, בשל המחלוקת שהתעוררה. או אז קיימו "זקני קרלין" בחירות פנימיות בין הרב ישראל גרוסמן והרב אהרן רוזנפלד, בהן נבחר לאדמו"ר הרב רוזנפלד. לאחר קיום בחירות אלו הגיעו "זקני קרלין" לפשרה בבית דין עם הזרם המרכזי בראשות רבי ברוך שוחט בדבר הבעלות על השם "קרלין", ומאז נקראת החסידות הפורשת בשם "חסידות פינסק-קרלין", בעוד החסידות בראשות רבי ברוך שוחט נקראת "קרלין-סטולין" או "קרלין" סתם, וכונו "צעירי קרלין" (די יונגע קארלינער), למרות שקבוצתם כללה מבוגרים רבים. בפשרה נקבע כי בית המדרש של קרלין ההיסטורית בשכונת בית ישראל בירושלים יעבור לידי פינסק-קרלין, מאחר ובפועל נמנו מתפלליו על פלג זה.

עם הזמן פרשה מחסידות קרלין-סטולין קבוצה קטנה נוספת בראשות הרב יוסף צינווירט וחלק מבניו, ואליהם הצטרפו מספר חסידים שנטשו את פינסק-קרלין. פלג זה נקרא בשם "קהל חסידי ירושלים" (אין לטעות בינם לבין "קהל עדת ירושלים" המכונים גם "המתמידים", ובין "קהל אנשי ירושלים", הקבוצה הפורשת מה"מתמידים") ולעתים מכונה בשם "תרביצ"א", על שם בית הכנסת הירושלמי בו התפללו בתחילת דרכם. פלג זה בתחילה לא מינה לעצמו אדמו"ר, אך בשנת תשס"ז מינו על עצמם את הרב חנון, שהיה נחשב עד אז כ"ראש החבורה", לאדמו"ר.

האדמו"ר הכתיר את רבי יוחנן שוחט, אחיו הצעיר , ונקראה בשם האדמו"ר מלוצק.

[עריכה] חסידות קרלין-סטולין כיום

רבי ברוך שוחט מכהן מילדותו כאדמו"ר מקרלין-סטולין, הפלג המרכזי של חסידות קרלין. בבגרותו התגלה כאדם פיקח בעל דעות עצמאיות שאינו נרתע מלחצים חברתיים. בניגוד לרוב רבני יהדות התורה לא היסס מלמחות בפומבי נגד תוכנית ההתנתקות ואף ביקר במהלך ביצועה בגוש קטיף. בניגוד למה שהיה נהוג עד אליו, הוביל רבי ברוך שוחט מהפך ביחסו למעורבות החרדית בחברה הישראלית. עד לתקופתו נחשבו חסידי קרלין בארץ (ובעיקר בירושלים) כמשתייכים לעדה החרדית. מאז תחילת מנהיגותו המצב השתנה לאיטו ומסימני השינוי הבולטים הם כי מוסדות החסידות נהנים מתקציבים ממשלתיים, וכן, למרות שבאופן עקרוני האדמו"ר אינו מורה אם להצביע ולאיזו מפלגה (בניגוד לרוב מנהיגי היהדות החרדית המביעים דעתם לכאן או לכאן), הרי שרוב החסידים משתתפים בבחירות לכנסת.

חסידות קרלין מונה כיום כאלף וחמש מאות בתי אב בארץ ובעולם. בארץ ישראל מתרכזים החסידים במספר ערים בארץ, ביניהם ירושלים - מרכז החסידות, בני ברק, ביתר עלית, מודיעין עילית, והיישוב גבעת זאב ליד ירושלים, שבו גם שוכן האדמו"ר, וטבריה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אדמור"י קרלין, באתר "MyTzadik"

הינוקא מסטולין	רבי אשר מסטולין	רבי יעקב חיים מדטרויט	רבי משה מסטולין
רבי אברהם אלימלך מקרלין	רבי יוחנן מלוצק ואחר כך מקרלין	רבי ברוך שוחט, האדמו"ר הנוכחי מקרלין-סטולין