קרל אולינץ' פון טאון
_(14598314797).jpg) | |
| לידה |
22 ביוני 1869 ליובליאנה, סלובניה  |
|---|---|
| פטירה |
31 בינואר 1942 (בגיל 72) ג'נובה, איטליה |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנויות בווינה |
  | |
קרל אולינץ' פון טאון (בגרמנית: Karl O'Lynch von Town; 22 ביוני 1869 – 31 בינואר 1942) היה צייר אימפרסיוניסטי אוסטרי-גרמני ממוצא אירי.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרל אולינץ' פון טאון הגיע משושלת אירית ותיקה של לינץ' (המשפחה) בעיר גולוויי, שהתגוררה בטירת לינץ' והשתייכה לקהילת סנט ניקולס בגאלווי. ג'יימס או'לינץ טאון היה חבר בבית המלוכה האוסטרו-הונגרית בסוף המאה ה-17. התוספת פון טאון התקבלה באמצעות תואר אצולה. אחייניתו סידוניה (סידה) אולינץ טאון, הייתה נשואה להרמן שולץ (1859–1926), בעל נכס בסלובניה.
הוא עצמו היה נשוי פעמיים; בנישואין הראשונים עם אנטוניה אנה ארקנגר (1871–1913) בנישואים השניים עם מלווין הרמן.
משנת 1888 עד 1890 קרל אולינץ' למד באקדמיה לציור בגראץ, ואז למד באקדמיה לאמנות בווינה אצל זיגמונד ל'אלמנד (1840–1910) ובאקדמיה לאמנויות יפות במינכן אצל גבריאל פון האקל (1843–1926) וניקולאוס גיזיס (1842–1901).
בשנת 1904 הציג ציורי שמן בגראץ בתערוכה השנתית החמישית של התאחדות האמנים השטיריים. אף שמרכז חייו היה במינכן, הוא שלח באופן קבוע ציורים לתערוכות גם בווינה וגם בגראץ. הוא היה בהשפעת אמיל יעקב שינדלר (1842–1892) ובחוג האמנים שלו.
בשנת 1908 קיבל האמן את מדליית המדינה האוסטרית הגדולה. בשנת 1929 הוענקה לו מדליית הזהב של העיר גראץ.[2]
הוא יצא לנסיעות לימוד רבות באיטליה, הולנד, בלגיה, דרום אנגליה, הים הצפוני והים הבלטי. כצייר נוף, הוא העדיף בעיקר את הים ואת אזורי החוף, נושא שריתק אותו במיוחד ושאותו הביע היטב בתמונות בציור ובאווירה.
במהלך שהותו במושבת האמנים דכאו, התעוררה אהבתו להרים הגבוהים, שהיו הנושא ההראשי בימיו המאוחרים יותר – הוא מצא את המוטיבים שלו בהרי האלפים הבוואריים העליונים, באלפים האוסטרים ובדולומיטים של דרום טירול. לצד אלפרד זוף (1852–1927) ואדוארד אמסדר (1856–1939), נחשב קרל אולינץ' פון טאון גם לאחד האמנים השטיריים החשובים ביותר של תחילת המאה. הסגנון של קרל אולינץ' מזכיר בחלקו את הסגנון של מקס ליברמן.
קרל אולינץ' פון טאון נקבר בקריפטה בבית העלמין המרכזי של גראץ.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Brief biography, www.biographien.ac.at
- ^ Christa Steinle, Gudrun Danzer (Hg.), Unter freiem Himmel. Die Schule von Barbizon und ihre Wirkung auf die österreichische Landschaftsmalerei, Katalog, Neue Galerie Graz am Landesmuseum Joanneum, Graz (2000)