קרע במניסקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קרע במניסקוס -

מניסקוס

למניסקוס תפקיד חשוב בתפקוד תקין של הברך אך הוא רגיש יחסית לחבלות, בעיקר לחבלות סיבוביות של הברך. המניסקוס בנוי מסחוס, והוא ממוקם בצידי הברך. קרע במיניסקוס הוא פציעה שכיחה מאוד בקרב ספורטאים, גם חובבים וגם מקצועיים. הקרע יכול להיות חלקי או מלא ויתרחש בדרך כלל בזמן הפעילות הספורטיבית עצמה והוא יכול להופיע כתוצאה מאירוע טראומטי חד פעמי (כגון מכה, תאונה וכו') או כתוצאה מנזק ועומס המצטברים לאורך זמן , קרע במניסקוס נחשב לאחת מפציעות הברכיים השכיחות ביותר ואחד הגורמים השכיחים ביותר לכאבים בברכיים. והוא מתאפיין במקרים רבים בכאב חד, הגבלה בתפקוד ולעתים אף נפיחות.

סימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאבים באזור הברך בפרט בעת יישור הברך, הכאב יכול להיות נסבל והנפגע יכול להמשיך בפעילותו. והוא יכול להיות כאב חד באזור הברך שבגללו הברך יכולה להינעל , להשמיע קולות של חיכוך או להיות חלשה. התנפחות הברך שנגרמת כאשר קטעים של המניסקוס נתפסים בין עצם הירך ובין עצם השוקה, במרבית המקרים תופיע הנפיחות אחרי מספר שעות, אך במקרים מעטים הנפיחות תהיה מידית – וזהו סימן לדם בברך שמקורו בקריעת כלי דם קטנים באזור חיבור המניסקוס לקופסית המפרק.

הסימפטומים לפגיעה בברך יכולים להיעלם מעצמם, אולם לעתים קרובות הסימפטומים מתמשכים ונדרש טיפול.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני המניסקוסים פגיעים מאוד לסיבוב של הברך תוך כדי נשיאת משא כבד, כאשר כף הרגל נשארת יציבה במקומה. תופעה זו עלולה לגרום לקריעה חלקית או שלמה של המניסקוס. חומרת הקריעה תלויה במיקומה ובעוצמת הפגיעה. אם הקריעה היא זעירה, המניסקוס נשאר מחובר לצידו הקדמי ולצידו האחורי של הברך. אם הקריעה היא נרחבת, המניסקוס עלול לאבד מיציבתו ולמנוע באופן מכני את תנועת הברך – מצב של נעילה. פגיעה במיניסקוס בגלל עומס מצטבר ואגירה של נזק איטי שכיחה מאוד. השילוב של עומס מצטבר וניוון מוקדם הוא שאחראי למירב הנזקים. פגיעה במיניסקוס החיצוני שכיחה יותר מאשר פגיעה במיניסקוס הפנימי. המיניסקוס יכול להיקרע במלואו או באופן חלקי. קרע בחלק הפנימי של המניסקוס אינו מחלים בקלות וזאת בגלל חוסר באספקת הדם. לעומת זאת עקב אספקת דם טובה יותר יכול קרע בחלקו ההיקפי של המניסקוס להחלים מהר יותר. חומרת הפציעה במיניסקוס תלויה על כן, בגודל הקרע ובמיקומו. צריך לציין שללא פגיעה ספציפית קרע במיניסקוס יכולה להיגרם בגלל הזדקנות

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Internally rotated knee.JPG

בשלב הראשון של תהליך האבחון של קרע במיניסקוס מתחיל מלקיחת ההיסטוריה הרפואית תוך התמקדות באזור הכואב ולנסות לאתר את המקור לכאב, נבין מתי וכיצד החל, מהו סוג הכאב, מה מקל ומה מחמיר אותו ועוד.השלב השני הוא שלב הבדיקה הפיזית של המטופל בכלל, ומצב הברך בפרט. בשלב הזה מערכים את מצבו הנוכחי של המפרק ולפי המצב נבחור בדרך הפעולה הרצויה למטופל. בשלב השלישי המטופל יתבקש לעבור מספר בדיקות שתכלולנה תצפית על אופי ההליכה ו או העמידה של החולה , בדיקות טווח תנועה של הברך, בדיקות אורתופדיות ובדיקות נוירולוגיות.. חלקן יהיו בדיקות שיטחיות כמו בדיקת טווח התנועה של הברך, אופי ההליכה והעמידה וכו', אך במידת הצורך יכול להיות שימוש גם בבדיקות הדמיה (בדיקות CT ו-MRI המספקת את התוצאות האמינות ביותר) ובדיקות מעבדה נוספות .

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

א- פעילות גופנית: - אם הקריעה היא מזערית והכאב חולף, הרופא ימליץ על תוכנית של פעילות גופנית לחיזוק השרירים. התרגילים יש לבצע בהדרכת ופיקוח פיזיותרפיסט, שיבטיח שהחולה לא גורם לשרירים מאמץ יתר, ושהוא מבצע את התרגילים בצורה נכונה וכן ידאג למניעת פציעה חוזרת בברך. - מומלץ: 1) תרגילי חימום של הברך באמצעות רכיבה על אופני כושר, ואז הרמה ויישור של הרגל (לא בצורה מוגזמת) . 2) למתוח את הרגליים בישיבה. 3) הרמת הרגל הפגועה כאשר שוכבים על הבטן. 4) ביצוע תרגילים בברכת שחיה, כולל הליכה מהירה במים. 5) בעיטות קלות והרמת הרגליים לא יותר מתשעים מעלות.


ב- ניתוח: - אם הקרע במניסקוס הוא גדול יותר, הרופא ישלח החולה לביצוע ניתוח ארתרוסקופי או ניתוח פתוח. במהלך הניתוח הרופא יכול לתפור את הקרע ולהחזיר את המניסקוס למנח אנטומי רגיל, וזה מתקיים אם הנפגע הוא אדם צעיר יחסית, הפגיעה היא באזור עם אספקת דם תקינה, ואין פגיעה ברצועות , רוב האתלטים הצעירים יכולים לחזור לפעילות מאומצת אחרי ניתוח לתיקון המניסקוס. - אם החולה הוא מבוגר או שהקרע הוא באזור בו אספקת הדם לקויה, הרופא יסיר חלק מ המניסקוס על מנת ליישר אותו עם פני השטח. - בחלק מהמקרים הרופא יצטרך להסיר את המניסקוס כולו.


ג- השתלת מניסקוס: - רופאים חוקרים עתה טיפול להשתלת מניסקוס מגווייה, במהלכו המנתח מסיר את המניסקוס שנפגע ומשתיל במקומו מניסקוס מן המת. שתל של מניסקוס שאינו מן המת הוא שביר, מתכווץ ונקרע בקלות. ואז ההצלחה בהשתלת מניסקוס מלאכותי קטנה יותר מזו של השתלת מניסקוס מן המת.

  • ההחלמה אחרי ניתוח מניסקוס אורכת מספר שבועות והחזרה לפעילות גופנית היא הדרגתית. הפעילות המומלצת בתקופת ההחלמה היא הליכה, כיפוף הרגל ותרגילי מתיחה שבונים מחדש את כוח השרירים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.