אורתופדיה

תרשים של עצמות מספר רפואה ישן

אורטופדיה או לעתים: כירורגיה אורטופדית (מיוונית: אורטו - "ישר", פדיוס - "חינוך") היא תחום ברפואה העוסק במחלות, ליקויים ופגיעות טראומה של מערכת העצמות והשרירים בגוף האדם. המונח הומצא ב-1741 על ידי הרופא הצרפתי ניקולא אנדרי (Nicholas Andry), אשר פרסם בשנה זו מאמר בנוגע למניעה וטיפול בבעיות יציבה בילדים.

האורטופדיה עוסקת, בין השאר, בשברים ובנקעים, בזיהומים ובדלקות של העצמות והשרירים (דלקת מפרקים, למשל), במחלות אחרות של השלד והשרירים (כגון רככת), בפיזיותרפיה ובבעיות יציבה, עמידה והליכה (עקמת של עמוד השדרה, למשל). האורטופדיה אינה עוסקת במחלות של מח העצם (לוקמיה, למשל) ובמחלות נוירולוגיות המשפיעות על השרירים (ניוון שרירים, למשל).

בלשון היום-יום משמש המונח אורטופדי לציון אביזר אשר מותאם בצורה מיוחדת לצורת גוף האדם ואשר גורם ללחצים, כאבים או חוסר-נעימות בצורה מינימלית ביותר כאשר האדם משתמש בו. המונח מוצמד בדרך כלל לנעליים, תיקי גב, כיסאות ומושבים.

הכשרה

האורטופדיה מהווה התמחות רשמית ברפואה. כדי להיות אורטופד בישראל יש ללמוד רפואה במשך שש שנים ולאחר מכן להתמחות באורטופדיה במשך שבע שנים(זוהי תקופת ההתמחות הארוכה ביותר).^{[דרוש מקור]} מספר אורטופדים מבצעים תת-התמחות בנושא ספציפי, כגון אורטופדיה של היד, שחזור מפרקים ואורטופדיית ילדים. בארצות הברית מוערך כי בשנת 2006 היוו האורטופדים בין 3% ו-4% מכלל הרופאים במדינה.