רומני ההרפתקאות של נובה
 | |
| פרד המלוכלך, הקפטן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | המוסד הספרותי נובה |
| שפת המקור | הונגרית |
| תורגם לשפות | כן |
| סוגה | רומנים |
| הוצאה | |
| הוצאה | המוסד הספרותי נובה |
| תאריך הוצאה | 1935–1942 |
| הוצאה בעברית | |
| תרגום | חלקית |
רומני ההרפתקאות של נובה (בהונגרית: A Nova kalandos regényei); היו סדרת ספרים של המוסד הספרותי נובה, בבעלות ובניהול של דוד מילר ובנו פאל מילר. בסדרה התפרסמו כמעט 200 רומנים, בעיקר רומני פשע ורומנים בסגנון המערב הפרוע בין השנים 1935–1942. העורך והמתרגם הפעיל ביותר של הסדרה היה קורנל טאבורי, שהיה לפני כן העורך של כתב העת "סקירה בלשית" ולדברי רבים "האיש בעל הידע הספרותי-דיווחי הגדול ביותר על משטרת הונגריה".
הכותבים, המתרגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לסופרים הזרים המפורסמים והמצליחים של התקופה, הסדרה הציגה עבודות של כותבי "ספרות זולה" הונגרים פופולריים שהיו כבר מוכרים אז בשמות אנגלו-סקסיים בדויים. היוצרים כללו גם את אגתה כריסטי, לסלי צ'רטריס, פיטר צ'ייני, ארל סטנלי גרדנר ורוברט היימן תחת שמו הבדוי "פרד רוברטס" ו"רוברט ארדן". פרדריק שילר פאוסט הופיע בעיקר בשמו הספרותי הידוע ביותר: מקס ברנד וכמה מהרומנים שלו תחת שם בדוי ידוע אחר (ג'ורג' אוון בקסטר). בקרב ההונגרים ינה רייטה תחת השמות: P. Howard, אדן ברשי, EA Rodriguez תחת שם בדוי, והסופר קארוי נאג' בעיקר כ-Charles Lorre. רוב הרומנים של רייטה הופיעו בסדרה, כמו של רוברט היימן (פרד רוברטס ורוברט ארדן, בהתאמה) ושל לסלי צ'רטריס. בין המתרגמים נוכל למצוא כמה סופרים הונגרים ידועים, כגון ינה רייטה, קארוי אסלאני או לאו וצ'אי. כותרים רבים תורגמו על ידי עורך הסדרה קורנל טאבורי ובנו הבכור, פאל טאבורי בעיקר תחת שם בדוי פטר בארלאי. (ג'ורג' טבורי, אחיו של פאל טאבורי תרגם רק ארבעה).
אפיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1941 שונה העמוד החיצוני (cover). לפיכך, לכרך ה-149 בסדרה, הרומן "שודדים" של פיטר צ'ייני, היה מראה חדש. צבע הרקע שונה לאדום. הכיתוב לנטוי, והכותרת הוצגה בפס שחור למטה. הממדים היו 17.5 על 12 ס"מ,[1] בתחילה הכילו הספר 192–244 עמודים, מאוחר יותר בדרך כלל סביב 160 עמודים בלבד. כמה רומנים פורסמו מחדש במהדורה השנייה, אך הם פורסמו מחדש עם המספרים הסידוריים המקוריים שלהם, בעוד שאחרים הודפסו מחדש בסדרה של 58 פילר של נובה.
לאחר כניסתו לתוקף של פקודת "הספרות הזולה", לא ניתן היה להמשיך את הסדרה ברווח. לאחר מלחמת העולם השנייה, המהדורה השלישית של כמה פרסומים קודמים הופיעה לפני שההוצאה הולאמה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביבליוגרפיה ציורית של הספרות הזולה ההונגרית 4. - הרומנים ההרפתקניים של NOVA, הוצאת Attraktor, 2016
- גאבור באלינט: היסטוריה של הוצאת נובה, ביקורת ספרים הונגרית, מהדורה 114. (1998) מס '4
- גאבור באלינט: מו"ל וסדרה של נובה, ביקורת ספרים הונגרית, 121 (2005) מס' 2
- גאבור באלינט: התביעות "פנגו אחד" של המו"לים פלדיס, האתנאום ונובה בשנת 1936, (2001.)
- מאגרי מידע זמינים באינטרנט, במיוחד בקטלוג המשותף הלאומי ההונגרי (www.mokka.hu).
- מאגרי עתיקנים. במיוחד אנטיקוואריום מוזיאוני, antikvarium.hu ו- antikva.hu
- ארכיב חומרים למכירות פומביות מקוונות של Axioar
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A MOKKA adatbázisában szórványosan található eltérő értékek valószínűleg a könyvkötői kötés eredménye.