רפאל חיים בנימין פרץ
 | |
| לידה |
1810 קושטא |
|---|---|
| פטירה | 1880 (בגיל 70 בערך) |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
| מקום פעילות | קושטא, דרדנלים, גליפולי |
| בני דורו | רבי יוסף אלפאנדארי |
| חיבוריו | זכרנו לחיים |
| אב | רבי אברהם פרץ |
  | |
רבי רפאל חיים בנימין[1] פרץ היה רב בקושטא ובצ'לנקה, אב בית דין במגדלים (דרנדלים) ובגליפולי ומחבר ספר זכרנו לחיים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת ה'תק"ע (1810) לרבי אברהם פרץ שהיה דיין בקושטא ומחבר ספר אבני שהם ממנו למד תורה בצעירותו. למד בישיבה בקושטא מפי ראש הישיבה רבי משה פריסקו ונעשה לדיין בעיר. כיהן כרב בדרדנלים, בשנת התרכ"ז עבר לשמש כרבה של גליפולי, אז גם פרסם את ספרו הראשון, זכרנו לחיים חלק א', שם גם התכתבויות עם הרב אברהם פאלאג'י.
הסכים לספר של רבי שלמה חאלילייו, שו"ת "אמר שלמה" בשנת התרכ"ד. רבי חיים חזקיהו מדיני מזכיר אותו[2], ופעם אף כותב עליו: ”והן עתה נדפס ספר זכרנו לחיים לאחד המיוחד מרבני דורנו מר ניהו הרב מהר"ח פרץ מר בריה דהרב אבני שהם ז"ל”[3] שלח שאלה בנושא הקדשות לגדול הדור בזמנו, רבי חיים פאלאג'י, שמכנה אותו בתשובתו:
אחד מאיר עיני חכמים, מבחר עצמים, העיר הגדולה של חכמים קושטא רבתי פלפלא חריפא שדעתו יפה, דין הוא הדר מע' החה"ש והכו' עצום ורב כמוה"ר רפאל חיים פרץ נר"ו יאיר אורו
— חקקי לב, חלק ב' חשן משפט סימן א'
רבי יוסף אלפאנדרי, מדייני קושטא ומחבר שו"ת פורת יוסף[4] מתארו כחברו אוהבו "סיני ועוקר הרים"[5].
נפטר בשנת ה'תר"ם (1880) לערך.
ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
זכרנו לחיים, ג' חלקים, את שני החלקים הראשונים (שאלוניקי תרכ"ז; אזמיר תרל"ב) הוציא בחייו, ובהם פסקי דינים בארבעת חלקי הטור על סדר הא' ב'. חלק ג' נותר בכתב יד ומצוי בגנזי מכון ירושלים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ש' ואנונו, אנציקלופדיה לחכמי טורקיה, עמוד 503
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפאל חיים בנימין פרץ, זכרנו לחיים חלק א', באתר היברובוקס
- רבי רפאל חיים בנימין פרץ, זכרנו לחיים חלק ב', עמוד 5, באתר הספרייה הממלכתית של רוסיה, רפאל חיים בנימין פרץ, זכרנו לחיים חלק ב', באתר היברובוקס
- רפאל חיים בנימין פרץ, באתר "החכם היומי"
