חיים חזקיהו מדיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב חיים חזקיהו מדיני
Medini.jpg
תאריך לידה ז' בחשוון תקצ"ג
תאריך פטירה כ"ד בכסלו תרס"ה
תאריך לידה לועזי 1833
תאריך פטירה לועזי 1905 (בגיל 72 בערך)
מקום פעילות חצי האי קרים, ארץ ישראל
נושאים שבהם עסק הלכה, הנהגה, רבנות
רבותיו הרב יצחק קובו , הרב יוסף חיים בורלא
תלמידיו ר' בכור הלוי, ר' דוד נתן, ר' חיים שמואל נר, ר' ניסים יאחיה ור' ניסים יוסף אלנקוה.
חיבוריו שדי חמד, מכתב לחזקיהו, אור-לי , פקועות שדה

הרב חיים חזקיהו מדיני (ז' בחשוון תקצ"ג, 1833 - כ"ד בכסלו תרס"ה, 1905), מגדולי האחרונים, מחבר הספר שדי חמד, ומכונה לרוב על שם ספרו, מכונה גם החח"מ, רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים ושל חברון.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם חזקיהו בירושלים, לר' אליהו רפאל מדיני, בן למשפחה וותיקה בירושלים. למד אצל הרב החכם באשי יצחק קובו ואצל הרב יוסף חיים בורלא. הוסמך להוראה כבר בגיל 13. נשא את רבקה לאשה בגיל צעיר ובחופתו שהתקיימה בחודש אלול היו "כמעט כל גדולי הדור, רבני, גאוני, תקיפי ארעא דישראל"‏[1]. בשנת תרי"ג מת אביו ופרנסת אשתו, אמו אחיו ואחיותיו הוטלה עליו. עקב קשייו הכלכליים היגר לקושטא (איסטנבול) לגור אצל קרובי משפחתו שהיו עשירים. קרוביו לא סייעו בידו כפי שחשב, ופרנסתו לא הייתה מצויה. בשנת תרכ"ז נקרא להיות הרב הראשי בעיר קרסו-בזאר בקרים ברוסיה לקהילת קרימצ'קים - קהילה יהודית עתיקה בחצי האי קרים ודוברי טטרית ולקהילת האשכנזים המקומית. התפרסם מאוד באזור ונערץ גם על ידי נוצרים ומוסלמים מקומיים. שם החל בחיבורו האנציקלופדי "שדי חמד". בשנת תרכ"ח מת בנו יחידו ולזכרו חיבר את ספרו "אור לי". בשנת תרל"ח חלה במחלה קשה בעיניו וסכנה נשקפה לחייו, וכסגולה לרפואתו הוסיפו לו את השם "חיים". מאוחר יותר נרפא, אך ראייתו נחלשה. היו לו שלוש בנות, אותן השיא ללומדי תורה עוסקים במלאכה, אך לא ידוע דבר על צאצאיו.

שמו הלך למרחוק, ורבים פנו אליו בשאלות מגלויות רחוקות. וכך הוא מעיד על כך: "רבו טרדותי למעלה ראש לא במילי דמתא בלבד כי רובם באו מעלמא מכל קצווי ארץ ואינם רחוקים זה בכה וזה בכה בעניינים במינים ממינים שונים".

פרידת ה"שדי חמד" מקהילתו לפני עלייתו לארץ ישראל

בשנת תרנ"ט (1899) החליט להתפטר ממשרתו ולעזוב את קרים, לאחר כשלושים ושלש שנה ברבנותו בשל רצונו להיקבר בארץ ישראל. בתחילה ישב בירושלים למשך שנתיים, ואחר-כך עבר לחברון. אחר פטירת הרב חיים רחמים יוסף פרנקו רבה של חברון בשנת תרס"ב התמנה לרב העיר ששימש בתפקיד עד יום פטירתו. בהגיעו לעיר פתח ישיבה בבית רומנו, ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד".

הרב מדיני קרא להרחבת הקהילות היהודיות בארץ: "עושו חושו להושיט יד למפעל הקדוש הזה – ישוב ארץ ישראל ואם ראשיתו עוד מצער, אחריתו ישגה אי"ה מאוד ובגלל זה נזכה לחזות ולחדות בגאולה האמיתית".

הרב מדיני היה מכובד מאוד בין הערבים, שחשבוהו לאיש אלוהים בשל מראהו הנאה, וזקנו שהיה יורד על-פי מדותיו והגיע, יש אומרים, עד ברכיו. כאשר הובא לקבורה בבית העלמין היהודי העתיק בחברון, ליווהו גם ערבים רבים ביראת כבוד. בלילה שלאחר הקבורה, התגנבו ערבים לבית הקברות, חפרו בקברו ורצו לקחת את גופתו ולדרוש עבורה דמי פדיון. הדבר נתגלה, והקהילה היהודית הציבה שומרים לשמור במקום, במשך תקופה ארוכה. צוואתו המפורטת נדפסה בראש החלק הארבע-עשר של ה"שדי חמד".

את ספריתו הענקית ששווייה הוערך בלמעלה משלשת אלפי פרנקים הוריש לטובת בית החולים משגב לדך.

על שמו בי"ס יסודי ממלכתי-דתי במעלה אדומים, ורחובות בערי הארץ.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מכתב לחזקיהו" - חדושים ושו"ת (איזמיר, ה'תרכ"ה 1865)
  • "אור לי" - שו"ת (איזמיר תרל"א 1871) – לזכר בנו היחיד שמת בחייו. הספר נדפס בעילום שם.
  • "שדי חמד" - פסקים וחידושים וכללים בערכין בסדר א"ב, בשמונה-עשר כרכים. הספר "שדי חמד" הוא מהפופולריים ביותר בספרות התורנית ולמרות היותו רב ממדים, נדפס בכמה וכמה מהדורות. הספר "שדי חמד" הוא מעין אנציקלופדיה המרכז תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן. בעל שדי חמד מאריך מאוד, הספר נעשה במהדורות שונות, והרוצה למצוא ערך צריך לחפשו בחלקים שונים.

למעט הספר "פחד יצחק" שנכתב כ-150 שנה קודם לכן, השדי חמד הוא חלוץ בשדה האנציקלופדיות היהודיות.

  • "פקועות שדה" - (ירושלים ה'תר"ס 1900) תוספת ל"שדי חמד"

בקרים הדפיס גם "בקשות" - ספר ובו פיוטים שרגילים לאומרם בארצות המזרח בשבתות וימים טובים בהשכמה, ו"נעים זמירות" - ספר בקשות מנוקד.

סדרת ספריו "שדי חמד" הודפסה בוורשה בין השנים תרנ"א-תרע"ב, שלשה עשר חלקים בחייו וחמשה לאחר פטירתו. את הבעלות על השדי חמד מכר לרב יוסף צבי לעוו‏[2].

הערכת פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר האחרון של חב"ד, הרב מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ', העריך מאוד את שיטתו של הרב מדיני, והאיץ בחסידיו ללמוד ב"שדי חמד", ולהוציאו מחדש במהדורה מפוארת.

הרבי מלובביץ' כתב על הרב מדיני כי "עוד בשחר טל ילדותו הצטיין בכשרונותיו הנשגבים, בהתמדתו הגדולה ובבקיאותו הנפלאה. בילדותו יצק מים על יד חכמים ורבנים מפורסמים... כל מעייניו היו תמיד בלימודיו ובספריו.. וישם לילות כימים לשקוד על דלתי התורה והעבודה. לבד שהיה נותן שיעורים פרטיים בתורה, וימלא כרסו בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים וגם מחכמת הנסתר לא הניח ידו. וכאשר הניח לו ה' מסביב, שם ליבו להחל הבניין הנהדר אשר שאף אליו תמיד - לחבר אנציקלופדיה של הלכה, ופרי עמלו הרב היה ספרו הגדול והמפורסם 'שדי חמד', שרוב חלקיו יצאו-לאור עוד בחיי המחבר (מהם בכמה מהדורות) ומקצתם אחרי פטירתו".

עוד כותב הרבי מלובביץ' כי "בספרו זה שם לו המחבר למטרה להמציא למעיין בו כל דין והלכה (וגם כמה עניינים באגדה) על שורשיהם, יסודותיהם וענפיהם מהתלמוד ועד אחרון שבאחרונים, מסודר במשא ומתן ושקלא וטריא עם המקורות שמהם שאב אוצר ידיעותיו ופסקי דיניו. הספר 'שדי חמד' נתחבב ונתפרסם בכל המדינות, והרב המחבר נעשה כשולחני מפורסם ונאמן, אשר אליו הריצו שאלות ותשובות מכל קצווי תבל בבקשה לחוות דעתו המכרעת. גדולי עשירי רוסיא... העניקו לו ממיטב ספריהם בספרות התלמודית... והרב חיים-חזקיהו מדיני הרבה תורה ותושיה לשכלל חיבורו ככל האפשר".

חוקר תולדות גדולי ישראל, הרב ד"ר יצחק אלפסי כותב כי "בפי העם הוא נקרא החח"ם ובפי כל לומדי תורה ה"שדי חמד". יושב לו רב בקראסובזאר בחצי האי קרים, ובה קהילות של קרימצ'קאים ואשכנזים ומצודתו פרושה על כל רחבי העולם התורני, האשכנזי והספרדי ומכל עבר פונים אליו בשאלות בהלכה ובבקשות להסכמה, כעדות עצמו ש"מדי שבוע בשבוע יביא הבי-דואר טומוס מכתבים מינים ממינים שונים".

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשע"ב שוחזר ביתו של הרב מדיני בעלות של 3 מיליון דולר, בידי ישיבת שבי חברון השוכנת סמוך לביתו. השחזור כלל את חדרי המגורים, חדר הלימוד של הרב, וכן הספרייה, אשר רכזה כ-10,000 ספרים יקרי ערך שנתרמו לאחר פטירתו של הרב לבית החולים "משגב לדך". במקום יכולים מבקרים ללמוד על גדול התורה מתוך אותו בית בו הוא שקד על מפעלו[1].

תקופת חייו של חיים חזקיהו מדיני על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שדי חמד, מערכת חתן וכלה, סימן כג
  2. ^ סקירה לתולדות הדפסת הספרים והבעלות עליהם בפורום ספרים וסופרים באתר הייד פארק.