שחרזאדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור של שחרזאדה מהמאה ה-19 שצוייר על ידי סופי אנדרסון

שחרזאדה או שהראזאד היא הדמות של מספרת הסיפורים (הדמיונית) מהספר "סיפורי אלף לילה ולילה".

לפי סיפור המסגרת, המלך שארייאר, מלכה האגדי של סמרקנד, גילה שאשתו בגדה בו. בעקבות זאת היא הוצאה להורג, והמלך דרש לשאת כל יום אישה בתולה חדשה ולמחרת היום היה מצווה להוציאה להורג. 3,000 ימים (וגופות) לאחר-מכן מופיעה שחרזאדה, בת הווזיר הגדול. הווזיר הגדול סיפר לבתו על הקשיים במציאת בתולות לנישואיי לילה בודד ובתו התנדבה להיות הבאה בתור.

בניגוד למחאותיו של אביה, התנדבה שחרזאדה לבלות לילה אחד עם המלך, חרף הידיעה על הצפוי לה בבוקר המחרת. בליל כלולותיה ביקשה שחרזאדה מהמלך לאפשר לה לספר לאחותה הצעירה ממנה, דוניאזאדה, סיפור לילה, שבלעדיו היא אינה נרדמת. המלך הסכים, האחות זומנה לחדר הכלולות ושחרזאדה סיפרה לה סיפור בעוד המלך שכב ער והקשיב קשב רב. בהגיע עלות השחר לא סיימה שחרזאדה את הסיפור ואמרה למלך, שלצערה הרב היא תצטרך להפסיקו באמצע. המלך, שרצה לשמוע את סוף הסיפור, השאיר אותה בחיים עוד יום אחד. גם בליל אותו יום, לאחר שגמרה את הסיפור הקודם התחילה שחרזאדה סיפור חדש ונעצרה באמצעו. באופן הזה, בעודו מצפה בכיליון עיניים להשלמת הסיפור הקודם מדי לילה בלילה, השאיר המלך את שחרזאדה בחיים, עד שלאחר 1,001 לילות של סיפורי הרפתקאות ושלושה בנים שנולדו לו, לא רק שזכה לבידור ולהשכלה מוסרית רחבת אופקים, אלא גם הפך לאדם אדיב וידידותי ושחרזאדה הייתה לרעייתו ולמלכתו.

בין הסיפורים הנכללים במחרוזת סיפורי שחרזאדה נכללים עלי באבא וארבעים השודדים, סינבד המלח, אלאדין ומנורת הקסמים ועוד.

גרעין הסיפורים הללו עוצב על ידי ספר פרסי עתיק הקרוי בשם "חזר אפסאנה" או "אלף מיתוסים".

המלחין הרוסי ניקולאי רימסקי-קורסקוב חיבר את שחרזאדה, סוויטה סימפונית תוכניתית לפי סיפור המעשה, שהינה פופולרית עד היום. הכוראוגרף מיכאל פוקין חיבר בלט למוזיקה של רימסקי-קורסקוב ללהקת הבלט רוס של סרגיי דיאגילב ובמיוחד בשביל רקדן הסולו המהולל, ואצלב ניז'ינסקי. הבלט עלה בהצגת בכורה לאחר מות המלחין ולמורת רוחה של אלמנתו, נדיז'דה רימסקאיה-קורסקובה, שהתנגדה לשימוש שנעשה במוזיקה של בעלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]