סיפורי אלף לילה ולילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סיפורי אלף לילה ולילהערבית: كتاب ألف ليلة وليلة - "כִּ‏תאב אלף לילה וּ‏לילה"; בפרסית: هزار و یک شب - "הזאר-או יכּ שב") או לילות ערב הוא אוסף של סיפורי עם ערביים, שחלקם הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות העולמית.

מקורם של הסיפורים בפרס, בהודו, בסין, בקהילות ישראל (ראו בהמשך) ובעמי ערב השונים, והם נאספו במשך כמה מאות שנים. ככל הנראה, האוסף הראשון של הסיפורים נכתב במאה השמינית או המאה התשיעית. אוסף הסיפורים תורגם לעברית על ידי יוסף יואל ריבלין, ויצא בשלושים ושניים כרכים בהוצאת קריית ספר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד מתוך הספר כתב יד משנת 1429 בפרסית

מקורם של הסיפורים בארצות רבות. ניתן לזהות בהם סיפורים שמקורם בהודו (בעיקר משלי חיות שמקורים באגדות בסנסקריט), בספרות הפרסית, במצרים ובחצי האי ערב, ואף ממקורות עממיים יהודיים‏‏‏[1].

חלק מסיפורים אלה קדומים למועד בו קובצו לאוסף אחד.

ניתן לזהות חלק מהסיפורים שמקורם בבגדאד בתקופת בית עבאס, ואילו באחרים ניתן לראות סממנים של תרבות ערבית קדם - אסלאמית (ואף מוטיבים קדומים יותר שמקורם בתרבויות מסופוטמיה הקדומות (תרבויות בבל, אשור ואף שומר).

גוזף ג'ייקובס, בהקדמה למהדורת 1896 של הספר, שיצאה בלונדון מחלק את הסיפורים לארבע קבוצות:

  1. סיפורים שמקורם בתרבות הפרסית וההודית.
  2. סיפורים שמקורם בבגדאד, במאה התשיעית בתקופת שלטונו של הארון א-רשיד.
  3. תוספות שמקורן בפולקלור המצרי, בעיקר מאזור קהיר החל מהמאה ה-12 ועד המאה ה-15.
  4. סיפורים שהם למעשה תוספות אירופאית מאוחרות (ובהם עלי באבא, ואלאדין).

כתבי היד הקדומים ביותר המצויים כיום של חלקי האוסף, בשפה הערבית, מקורם בסוריה במאה השמינית. אבן א-נאדים מבגדד מזכיר את האוסף ב"פיהריסט" (קטלוג הספרים) שלו מהמאה התשיעית. איזכור נוסף של האוסף מופיע בספרו של אל-מסעודי "שדות המרעה של הזהב ומכרות האבנים היקרות".

אוסף פרסי מהמאה ה-11 מאת קאטראן טבריזי הוא האוסף הקדום ביותר הנקרא בשם "אלף לילה ולילה".

הגרסה הראשונה של הספר, אשר הופיע באירופה (ופורסמה בשנים 1704 - 1717, ב-12 כרכים, בשם Les Mille et une nuits, contes arabes traduits en français - "אלף לילה ולילה - סיפורי ערב מתורגמים לצרפתית") היא תרגום לצרפתית של אנטואן גלן אשר תרגם גרסה ערבית של האוסף. באוסף זה הופיע הסיפורים "אלאדין ומנורת הקסמים" ו"עלי באבא וארבעים השודדים", אשר לא הופיעו בטקסט הערבי המקורי. גאלאן מציין כי שמע את הסיפורים ממספר סיפורים נוצרי שבא מחאלב בשם חנא דיאב.

הספר זכה להצלחה רבה בכל רחבי אירופה, והוצאו מהדורות רבות שלו.

תרגום נוסף שזכה להצלחה רבה הוא תרגומו של סר ריצ'רד פרנסיס ברטון המכונה The Book of the Thousand Nights and a Night - "ספר אלף לילה ולילה" משנת 1885. ספר זה שיצא בלונדון ב-10 כרכים, כלל את כל הסיפורים בלא צנזורה, דבר שאינו אופייני לתקופה הוויקטוריאנית, וזאת על אף התיאורים האירוטיים ואף פורנוגרפיים, והאיורים האירוטיים שבספר. ה"הצדקה" המוסרית הוויקטוריאנית שניתנה לפרסום המלא היה היעדר המוסר בארצות המזרח וערב. ברטון עקף את חוקי הצנזורה הנוקשים, בכך שפרסם מהדורה מוגבלת פרטים למזמינים בלבד.

בעקבות הצלחת הספר, הוציא ברטון אוסף נוסף בן שישה כרכים, שנקרא "The Supplemental Nights to the Thousand Nights and a Night" - "הלילות הנוספים לאלף לילה ולילה". אוסף זה יצא לאור בין השנים 1886-1898.

אוסף אחר שפורסם בצרפת היה תרגומו של הד"ר ג'. ס. מרדורוס המבוסס על כתב יד מהמאה ה-14 מסוריה, שנמצא בספריה הלאומית של צרפת. בעברית, הספר עדיין לא תורגם במלואו

סיפור המסגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב יד ערבי מראשית המאה ה-14.

סיפור המסגרת מספר על המלך שאהריאר, מאי שבין הודו לסין (גרסאות מאוחרות יותר מספרות על מלך של הודו וסין גם יחד), שמגלה כי אשתו לא נאמנה לו. הוא מואס במין הנשי כולו: הוא מורה על הוצאת אשתו להורג, ומורה לווזיר (השר הבכיר) שלו למצוא לו כלה חדשה בכל לילה. בכל בוקר, לאחר שאנס את כלתו, הוא מוציא גם אותה להורג.

לאחר זמן-מה, כשכל נשות הממלכה חיות בפחד, בתו של הווזיר, שחרזדה (במקור שהרזאד - השם המקובל בעברית מקורו בתרגום הרוסי של שם זה) מחליטה למרות הפצרות אביה להתחתן עם המלך. בלילה, היא מתחילה לספר למלך סיפור; אולם הסיפור לא מסתיים ובאור הבוקר היא שותקת ומשאירה את המלך במתח. המלך מבטיח שלא להוציאה להורג, כדי שתסיים לספר לו את הסיפור בלילה הבא. בלילה הבא, לאחר שסיימה את הסיפור הראשון, החלה בסיפור שני, וכך הלאה, במשך אלף לילה ועוד לילה. לאחר 1001 לילות, כשהיא כבר אם לשלושה מילדי המלך, משתכנע המלך לחדול ממנהגו ולא להרוג את שחרזדה.

המלומד מייקל יאן דה הוחה סבור כי סיפור מסגרת זה מבוסס למעשה על מגילת אסתר, או לחלופין, שני הסיפורים מבוססים על מקור קדום יותר. בדומה למגילה, כל לילה הגיעה מלכה אחרת אל המלך אחשוורוש, ורק אסתר הצליחה להישאר מלכה יותר זמן.

הידועים שבסיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוסף כולל סיפורים רבים מאוד; כמה מהידועים שבסיפורי אלף לילה ולילה:

  • חלומותיו של אלנשר - אלנשר משקיע את כל כספו בסל של כלי זכוכית, הוא חולם על כך שימכור את הכלים ויקנה סחורות אחרות עד שיתעשר מאד, ישא את בתו של הווזיר ויחיה חיי פאר. לפתע הוא בועט בלי משים בסל והופכו על פיו, שובר את כלי הזכוכית ולחלומותיו על העושר בא הקץ.
  • נקמתו של דובן - הרופא דובן ריפא את מלך יוון מצרעת. אולם, המלך נתן אמון בדברי משמיציו של הרופא וציווה לערוף את ראשו. לפני שעמדו להוציאו להורג נתן דובן למלך ספר, ואמר לו כי אם יקרא שורה מסוימת בדף מסוים ואחר כך יציג שאלות לראשו שייערף, ישיב לו הראש על כל שאלה. המלך דפדף בספר וחיפש את השורה שאליה התכוון דובן, ומפעם לפעם היה מרטיב את קצה אצבעו כדי שיקל עליו לדפדף. דפי הספר היו מכוסים רעל והמלך מת, וכך נקם דובן את נקמתו אחרי מותו.
  • סינבד המלח
  • עלי באבא וארבעים השודדים
  • אלאדין ומנורת הקסמים
  • הנסיך אחמד והפיה פארי באנו

שלושת הסיפורים אחרונים הם תוספות מאוחרות יחסית לאוסף, ונכללו לראשונה בתרגום לצרפתית של אנטואן גלן מן המאה ה-18.

סיפורים שמקורם יהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלומד פרלס (Perles) הדגים במאמריו כיצד מספר מהסיפורים, שמקורם ככל הנראה במהדורה מקהיר, נוגעים לנושאים יהודיים, וככל הנראה מבוססים על סיפורים יהודיים. המלומד שובן (Chauvin) הציע כי סיפורים אלה מקורם בספריו של ואהב איבן מונאביה - יהודי שהמיר דתו לאסלאם.

בין הסיפורים אשר המלומדים סבורים שמקורם בספרות יהודית ניתן למנות את (המיספור - על פי סדר הלילות בספרו של ברטון):
22. אלא א-דין אבו א-שמט
41. אלי שאה וזומורוד
52. הישראלי המאמין
114. מלאך המוות והמלך הגא
115. מלאך המוות והמלך העשיר
116. מלאך המוות ומלך בני ישראל
117. אלכסנדר הגדול והעניים
119. השופט היהודי ואשתו הצדקת
122. עושה המגשים האדוק ואשתו הצדקת
126. האלוף המוסלמי
127. בתו של המלך הנוצרי
128. הנביא וההשגחה העליונה
130. מלך האי והיהודי הצדיק
132. מלכת הנחשים
133 המסע השביעי של סינבד
136. יודאר ואחיו
137. אייב וג'ריב
155. חסן מבצרה
161. העיוור והנכה
163. עבדאללה והדייג
168. עבדאללה איבן פאזיל ואחיו
183. הרון א-ראשיד ותאופט א-קאלוב
196. סיפורו של עלי קוג'יה
203. סולטאן תימן ושלושת בניו
256. סיפורו של עבדאללה.

בסך הכל המלומדים סבורי כי כתשיעית מהסיפורים נכתבו על ידי ווהב איבן מונאבי או עורכים יהודים (חלקם מומרים לאסלאם) אחרים.

סיפור נוסף שמקורו אינו יהודי, אולם מאזכר את יהודי קהיר הוא הסיפור על הנסיך המכושף, בו מסופר על תושבי העיר שהפכו לדגים בצבעים שונים, ובמהלך הסיפור משוחררים התושבים מצורת הדג שלהם, והדגים הצהובים הופכים ליהודים - איזכור למעשה לטלאי הצהוב שיהודי מצריים היו מחויבים ללבוש בעקבות הוראות החליף עומאר.

השפעות תרבותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילי אביטל בתפקיד שחרזדה ודוגריי סקוט בתפקיד המלך, בהפקת רשתות ABC וBBC, לילות ערב (סרט).

מרגע פרסומם באירופה, לסיפורי אלף לילה ולילה הייתה השפעה רבה על עולם הספרות, והם השפיעו הן על סופרים מערביים כגון הנרי פילדינג והן על סופרים ערביים כגון נגיב מחפוז.

אדגר אלן פה כתב אגדה בשם "הלילה האלף ושנים" (שמו המקורי של האוסף באנגלית הוא "אלף ואחד לילות"). סיפור זה מתאר מסע שמיני של סינבד המלח. בסיפור זה מתארת שחרזדה מאורעות שאירעו בפועל בשלהי המאה ה-19, והמלך כה מזועזע מהתיאורים שמורה על הוצאתה להורג של שחרזדה.

סיפריהם של נג'יב מחפוז "לילות וימי ערב" ושל גיתה האריהארם "כאשר חלומות נודדים" מבוססים אף הם על אלף לילה ולילה, וכן סדרת הקומיקס של ביל וילינגהאם פייבלס מבוססת בחלקה על אלף לילה ולילה.

סיפורי אלף לילה ולילה השפיע על השירה העולמית. כך לדוגמה, שיריו של אלפרד טניסון "מחשבות על לילות ערב" משנת 1830 מבוסס על הסיפורים וכן שירו של ויליאם וורדסוורת' "הפרלוד" משנת 1805.

גרסאות קולנועיות וטלוויזיוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורי אלף לילה ולילה היוו השראה לעשרות עיבודים טלוויזיונים וקולנועיים. סרטו של פריץ לאנג "Der müde Tod" מבוסס על הספר, וכן הסרט ההוליוודי משנת 1924 "הגנב מבגדד" בכיכובו של דאגלס פיירנבקס מבוסס על אחד מהסיפורים. גרסה נוספת של סרט זה משנת 1940 צולמה בבריטניה.

הסיפורים היוו השראה לסרט ההנפשה משנת 1926 "הרפתקאות הנסיך אחמד" - סרט ההנפשה הראשון שנעשה באורך מלא.

הסרט "לילות ערב" משנת 1942 בכיכובה של מריה מונטז בתפקיד שחרזדה, סאו דסרטאגיר בתפקיד אלי בן אלי, וג'ון הול בתפקיד הארון א-ראשיד, היה הראשון מהסרטים ההוליוודים המבוסס על סיפור המסגרת של אלף לילה ולילה, אולם בסרט זה שחרזדה מנסה להדיח את החליף הרון א-ראשיד ולהתחתן עם אחיו. מריה מונטז וג'ון הול שיחקו גם בסרט משנת 1944 "עלי באבא וארבעים השודדים" המבוסס על אחד הסיפורים.

בשנת 1974 יצאה לאקרנים גרסתו של פייר פאולו פאזוליני ל"לילות ערב".

הסרט המבוסס על אלף לילה ולילה שזכה להצלחה המסחרית הרבה ביותר היה סרט ההנפשה אלאדין של אולפני וולט דיסני משנת 1992 בו השתתפו סקוט ויינגר ורובין ויליאמס. בעקבות סרט זה הופקה סדרת הנפשה לטלוויזיה.

"מסעות סינבד" עובדו לטלוויזיה ולקולנוע מספר פעמים, ובהם גירסת הנפשה משנת 2003 בשם "סינבד: אגדת שבעת הימים" אותו דיבבו בראד פיט וקתרין זיטה-ג'ונס. גרסה ידועה נוספת היא גירסת ההנפשה משנת 1958 בשם "המסע השביעי של סינבד" של המנפיש ריי הראיהאוסן.

סדרת הטלוויזיה בבימויו של סטיב בארון "לילות ערב" בכיכובם של מילי אביטל כשחרזדה ודוגרי סקוט כשארייר בהפקת רשת ABC, זכתה בפרס אמי.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1888 הלחין המלחין הרוסי ניקולאי רימסקי-קורסקוב באופוס 35 את היצירה שחרזאדה המבוססת על היצירה. היצירה כוללת ארבעה פרקים שנקראים: "הים וספינתו של סינבד", "הנסיך קלנדר", "הנסיך הצעיר והנסיכה הצעירה" ו"פסטיבל בבגדד".

מספר מחזות זמר הופקו על בסיס אלף לילה ולילה, והסיפורים אף השפיעו על יצירות מוזיקת פופ ורוק. להקת הרוק המתקדם הבריטית "רנסאנס" הקליטה בשנות ה- 70 יצירה מונומנטלית בשם "שחרזאדה" המתארת אף היא את סיפורה של הנסיכה הצעירה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]