שיחה:אטימולוגיה עממית
מה דעתכם על הדוגמא פירות - fruit? יש אנשים שחושבים שזה המקור ואין שום קשר אטימולגי ביניהם
- יש הרבה מאד מאד מילים באנגלית שדומות במצלול לעברית (כמו יין wine למשל) וכלל לא ברור שאין שום קשר אטימולוגי ביניהם
גם אויר, שבתון, מסכה, שק, לזמן (במובן המאגי) וארץ - נשמעים דומה Tamarnet - שיחה 18:56, 24 באוגוסט 2021 (IDT)
הים האדום \ Reed Sea[עריכת קוד מקור]
― הועבר מהדף שיחת משתמש:elaz85
"אטימולוגיה עממית היא תפיסה שגויה או לא-מדויקת של מקורה של מילה בתודעת הדוברים בציבור הרחב" - זה עונה מצוין על האטימולוגיה של "הים האדום", שממסבירה את מקור המילה, בטעות, באנגלית. דב ט. - שיחה 21:22, 18 באוקטובר 2010 (IST)
- דב, אתה טועה. דוגמאות לאטימולוגיה עממית הן קישור בין "כבל" לבין cable לדוגמה, או הסבר של "תיקו" כ"תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות". כאן סתם מדובר בסברה מוטעית. הלל • שיחה • י"א בחשוון ה'תשע"א • 21:40, 18 באוקטובר 2010 (IST)
- אחזור על ההגדרה: "תפיסה שגויה או לא-מדויקת של מקורה של מילה בתודעת הדוברים בציבור הרחב". זה בדיוק המצב. חושבים, שמקור השם "הים האדום" הוא ב"ים סוף" דרך שיבוש שחל באנגלית (reed - red). זה הסבר אטימולוגי, נפוץ בציבור, ושגוי. דב ט. - שיחה 16:16, 19 באוקטובר 2010 (IST)
- ואם אני טועה, האר את עיני במה: האם הטענה על red-reed: א. אינה שגויה. ב. אינה תפיסה של מקורה של מילה ג. אינה בתודעת הדוברים בציבור (ה)רחב. דב ט. - שיחה 16:21, 19 באוקטובר 2010 (IST)
- כל מה שאתה מצביע עליו הוא שיש לתקן את ההגדרה בערך אטימולוגיה עממית. הלל • שיחה • י"א בחשוון ה'תשע"א • 16:39, 19 באוקטובר 2010 (IST)
- דב,על פי ההגדרות (למשל בויקי האנגלית), ייתכן שאתה צודק - בתלות בשאלה עד כמה ניתן לומר שההסבר "השתרש בתודעת הציבור הרחב" (לדעתי, בכלל לא). על פי המשמעות המקובלת של הביטוי, אתה טועה - בדרך כלל כשמדברים על אטימולוגיה עממית מתכוונים לתופעה בה מילה קיבלה משמעות שונה, או שהאיות או הכתיבה שלה השתנו, כתוצאה מהבנה אינטואיטיבית (ומוטעית) של הפירוש או המקור שלה.
- פשוט יותר לקרוא לזה False Etymology, כשם הערך המקביל באנגלית, שם גם מוסבר שאין חלוקה חדה ומוסכמת בין המונחים "אטימולוגיה עממית" ו"אטימולוגיה שגויה". אין סיבה להיכנס לזה בכלל בערך ים סוף, וברשותכם אעביר את הדיון לדף השיחה של הערך, שם מקומו. אלעזר - שיחה 18:43, 19 באוקטובר 2010 (IST)
- הלל, הערך בוויקיפדיה הובא כסימוכין לתיקון, בתקציר העריכה... דב ט. - שיחה 12:47, 20 באוקטובר 2010 (IST)
- כל מה שאתה מצביע עליו הוא שיש לתקן את ההגדרה בערך אטימולוגיה עממית. הלל • שיחה • י"א בחשוון ה'תשע"א • 16:39, 19 באוקטובר 2010 (IST)
- ואם אני טועה, האר את עיני במה: האם הטענה על red-reed: א. אינה שגויה. ב. אינה תפיסה של מקורה של מילה ג. אינה בתודעת הדוברים בציבור (ה)רחב. דב ט. - שיחה 16:21, 19 באוקטובר 2010 (IST)
- אחזור על ההגדרה: "תפיסה שגויה או לא-מדויקת של מקורה של מילה בתודעת הדוברים בציבור הרחב". זה בדיוק המצב. חושבים, שמקור השם "הים האדום" הוא ב"ים סוף" דרך שיבוש שחל באנגלית (reed - red). זה הסבר אטימולוגי, נפוץ בציבור, ושגוי. דב ט. - שיחה 16:16, 19 באוקטובר 2010 (IST)
הרמב"ם כבר עמד על הענין של אטימולוגיה עממית[עריכת קוד מקור]
דומני שהרמב"ם בפירוש המשניות (מסכת תרומות, פרק א' משנה א') כבר עמד על הענין של 'אטימולוגיה עממית'. אלו דבריו על פי תרגומו של הרב קפאח:. אמרם בכל המשנה תרם ותורם ויתרום מקשים עליו הבלשנים החדשים (כונתו למנחם בן סרוק - הערת הרב קפאח), ואומרים שהעיקר הרים ומרים וירים. ואינו קשה באמת, כיון שהעיקר בכל לשון חוזר למה שדברו בו בעלי אותו הלשון ונשמע מהם, ואלו בלי ספק עבריים בארצם כלומר בארץ ישראל, והנה נשמע מהם תרם וכל מה שהופעל ממנו. וזו ראיה שזה אפשרי בלשון, ושזה מונח מכלל המונחים העבריים. ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שחושב מן החדשים שלשון המשנה אינו צח ושהם עשו פעלים שאינם נכונים באיזו מלה מן המלים. והיסוד הזה שאמרתי לך נכון מאד אצל המלומדים השלמים המדברים על הענינים הכלליים הכוללים כל הלשונות כולם. 192.117.162.62 17:08, 4 במאי 2011 (IDT)