שיחה:בית הכנסת ישורון

שתי שאלות

ערך מעניין אלא שיש לי שתי שאלות לגביו (ראשית אצהיר שטרם דרכה כף רגלי שם...):
1. תמיד הייתי בטוח שביה"כ קשור באופן כלשהו לרש"ר הירש (שכתב ספר בשם זה) ומורשתו. אין דברים בגו?
2.שמעתי כבר כמה אנשים שהזכירו את "הספריה של בית הכנסת ישורון" - יש בה משהו מיוחד? נריה 14:39, 10 מאי 2006 (IDT)

לגבי הרש"ר הירש אני לא יודע, לגבי הספריה ראה כאן, כרם יהושע 14:52, 10 מאי 2006 (IDT)

הרב הירש אכן כתב ספר בשם זה, אתה מתבלבל עם "חורב" - עוד ספר של הרב הירש, שעל שמו הקים נכדו, ד"ר יצחק ברויאר, את בית כנסת "חורב" ברחביה, ומאוחר יותר הוקם גם בית הספר חורב. אריאל 17:05, 10 מאי 2006 (IDT)

לא התבלבלתי עם 'חורב' אלא פשוט תהיתי אם גם בישורון ישנו קשר כזה והתשובה כפי שהבנתי היא שאין קשר. תודה... נריה 20:49, 10 מאי 2006 (IDT)

המלך ג'ורג'

נאמר שמספר המתפללים בבית הכנסת ירד משמעותית, ונמנו שלוש סיבות לכך: התפתחות האזור המסחרי ברחוב המלך ג'ורג', הזדקנות שכונת רחביה, ומעבר מתפללים אל ביה"כ הגדול הסמוך. סיבות 1 ו-3 סותרות זו את זו ואינן יכולות לדור בכפיפה אחת: אם התפתחותו המסחרית של הרחוב הרתיעה מתפללים, מדוע זה לא פגע בביה"כ הגדול (ששוכן במרחק מטרים ספורים על אותו רחוב) ואף זכה במתפללים נוספים מעוזבי ישורון? ובכלל, מה הקשר בין התפתחות מסחרית לבין נטישת מתפללים (מה עוד שישורון ממוקם דווקא בחלקו הפחות מסחרי של הרחוב)? מגיסטר 21:53, 10 מאי 2006 (IDT)

לבית הכנסת הגדול באים בעיקר תיירים ואורחים בשכונה שבאים לראות את "בית הכנסת הגדול" המפואר. שום התפתחות מסחרית לא תפריע לתיירים, אך היא תפריע לתושבים מקומיים שלא רוצים להתפלל לצד מרכזי קניות. חוץ מזה, ביהכ"נ הגדול יותר קרוב לסוף הרחוב ולמלון פלאזה ולטרה סנטה, בעוד שישורון קרוב יותר למרכזי הקניות. אריאל 23:59, 10 מאי 2006 (IDT)

לא מצויין

בערך לא מצויין - אלא אם כן פספספתי - האם מדובר בבית כנסת אשכנזי או ספרדי. Mort 23:22, 10 מאי 2006 (IDT)

לא מצויין בפירוש, אולם ההנחה היא שעולה חדש שיחפש תפילה מודרנית יהיה אשכנזי; מה גם שבית הכנסת קיבל את ברכת הרב קוק (הרב האשכנזי) וכן החזנים הם אשכנזים (היינוביץ, מייזלס). אריאל 00:03, 11 מאי 2006 (IDT)

היכן כתוב בערך שמדובר בבית כנסת של עולים חדשים? אם זה כך, זה אמור להיות מצויין בערך. אם נוסח התפילה הוא נוסח אשכנז (או ספרד, או בנוסח הספרדים) זה צריך להיות כתוב בערך. מהי האוכלוסייה הקבועה בבית הכנסת? אשכנזים? ספרדים? Mort 00:16, 11 מאי 2006 (IDT)

יותר מעידה העובדה שהם החלו להתפלל בהברה ספרדית - מה שאומר שהם לא עשו כך לפני כן, אך זה לא עונה על השאלה נוסח אשכנז/ספרד

מדובר בבית כנסת אשכנזי נוסח אשכנז כמדומני. הייתי שם פעם. אסי אלקיים 21:00, 21 מאי 2006 (IDT)

נוסח אשכנז האשכנזי. בלי לפגוע באף אחד, עדיין הנוסח האשכנזי הוא "ברירת המחדל" במדינתנו (צה"ל, טקסי יום הזכרון ורוב הישיבות "הלא מזוהות עדה" (הסדר וכו')). --ריהטא - שיחה 19:26, 11 ביולי 2018 (IDT)

ישעיהו ליבוביץ

אני לא רוצה להכניס את זה לערך בלי הציטוט המדוייק, אבל הנה:

ישעיהו ליבוביץ היה מהמתפללים הרגילים בישורון, כאשר נפשטר, פרסם בית הכנסת מודעת אבל, אך מפאת אישיותו השנוייה במחלוקת לא תיאר אותו בתארי כבוד אלא רשם בפשטות "בא לבית כנסת כל יום" (שוב, אני לא בטוח לגבי המילים המדוייקות, אבל זוהי תמצית המודעה) דניאל צבי 20:12, 11 מאי 2006 (IDT)

זכורה לי המודעה. זה בטוח לא היה הניסוח. --ריהטא - שיחה 19:27, 11 ביולי 2018 (IDT)

משפט לא ברור

בערך כתוב "המתפללים הנהיגו כמה מנהגי תפילה מודרניים, כגון: תפילה בהברה ספרדית, שמירה על ניקיון בית הכנסת ויחס ליברלי יותר לנשות הקהילה". מלבד יחס ליברלי לנשות הקהילה, שני המנהגים האחרים המצוינים אינם 'מנהגי תפילה מודרניים'. האם תפילה בנוסח ספרדי ושמירה על ניקיון בית הכנסת הם מנהגים מודרניים? Pacman 10:47, 16 מאי 2006 (IDT)

באותה תקופה הם נחשבו מודרניים. היום זה מובן מאליו, אבל פעם כל בית כנסת אשכנזי בירושלים התפלל בהברה אשכנזית, ובית כנסת אשכנזי בהברה ספרדית כמו בישורון היה דבר נועז למדי לפני שמונים שנה. בקשר לניקיון, כנראה שבבתי הכנסת שבעיר העתיקה, שמצבם זירז את הקמת ישורון, לא נשמרו הסדר והניקיון. אריאל 14:37, 16 מאי 2006 (IDT)

שאלת תם

למה לא מצויין בערך ש"בית מורשה" קבעו בבית הכנסת ישורון את משכנם למשך שנים מספר - כמדומני שמהקמתם ועד לפני חמש שנים?

לא ידעתי את זה, אתה מוזמן להוסיף.אריאל 14:34, 27 יולי 2006 (IDT)

אינני בטוח בשנים אז נצטרך לחכות שמישהו שיודע ישנה או לברר בבית מורשה. גרשון 18:06, 27 יולי 2006 (IDT)

השנים הם מ1990 ועד 2001 אבל לא ידעתי איפה בדיוק להוסיף. גרשון 12:27, 31 יולי 2006 (IDT)

תרומה של 30 אלף דולר

למה יהודיה מדרום אפריקה תורמת דולרים ולא ראנדים? יעקב 00:52, 9 במאי 2007 (IDT)

ועוד הערות

1. "כיום, מאפילה על בית הכנסת בנייתו של "בית אבי חי", שנבנה בצמוד לישורון. אתר הבנייה מסתיר את הבניין העגול של בית הכנסת, וכיום ניתן לראות מבחוץ רק את חזית בית הכנסת." בניית בית אבי חי הסתיימה, ויש צורך בעדכון.
2. בסעיף על מתפללים מפורסמים בבית הכנסת כדאי להרחיב על ליבוביץ', שהקשר שלו לישורון הוא מפורסם ובולט. דוד 01:16, 28 בספטמבר 2007 (IST)

ישורון - למה הכוונה

אני מכיר את המילה "ישורון" בעיקר ככינוי ליעקב. לדעתי עדיף שהדף ישורון יהיה פירושונים והדף הזה ייקרא "בית כנסת ישורון" (או איך שמקובל לקרוא לערכים על בתי כנסת). --אמיר א. אהרוני • בואו לתקן קישורי בינוויקי! • י"ב באדר ב' ה'תשס"ח • 14:44, 19 במרץ 2008 (IST)

את אותו הדבר אפשר היה להגיד על ישראל. מי באמת קורא ליעקב "ישורון", ומי יחפש את הערך עליו תחת שם זה? דניאל צבי • שיחה 13:05, י"ג באדר ב' ה'תשס"ח (20.03.08)

אני חיפשתי הגדרה לישורון כדי להבין מתי משתמשים בו במקום ב"יעקב" או ב"ישראל". לא ידעתי שיש בית כנסת, ומצד שני - בטוח יש עוד בתי כנסת שקוראים להם "ישורון" חוץ מבית הכנסת הזה.

המילה "ישראל" בעולם של היום מזוהה בעיקר עם מדינת ישראל ולא עם יעקב אבינו. אי אפשר להגיד משהו כל כך נחרץ וברור על "ישורון", ולכן נראה לי שעדיף שזה יגיע לפירושונים. --אמיר א. אהרוני • בואו לתקן קישורי בינוויקי! • י"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 18:54, 20 במרץ 2008 (IST)

בטח שאפשר, הנה אמרתי. :-) וברצינות, אני לא יודע למה חיפשת כאן הגדרה לשם של יעקב, ולא בערך יעקב, אבל ברור שכאן זה לא המקום. נכון שישראל זו דוגמא קיצונית, אבל עדיין, כמדומני שאם תשווה את כמות האנשים שטועים ומחפשים בערך הזה את יעקב לעומת האנשים שמחפשים כאן את בית הכנסת, בית הכנסת "ינצח" ובגול. ברור שצריך כאן תבנית {{פירוש נוסף}}, אבל דף פירושונים זו הגזמה רבתי. דניאל צבי • שיחה 23:47, י"ג באדר ב' ה'תשס"ח (20.03.08)

אז זהו, שבעצם לבושתי אני חייב להודות, שלא הייתי בטוח שזה יעקב. זה משהו שמופיע הרבה בתפילות ורציתי לבדוק למי הכוונה. ניחשתי שהכוונה ליעקב או לעם ישראל כולו, אבל קיוויתי למצוא בוויקיפדיה באיזה הקשר משתמשים בשם ישורון. זה לא מוזכר גם בערך יעקב. --אמיר א. אהרוני • בואו לתקן קישורי בינוויקי! • י"ד באדר ב' ה'תשס"ח • 11:52, 21 במרץ 2008 (IST)

קשה לי להאמין שמישהוא יחפש ישורון בתור יעקב (הרי מי שמכיר את השם ישורון מכיר גם את השם יעקב), אבל לכל מקרה הרי יש תבנית פירוש נוסף? אליהו52ק • שיחה 12:22, 28 במרץ 2008 (IDT)

אולי קשה להאמין, אבל הנה - אני חיפשתי ולא מצאתי שום הסבר ואין לי מושג איפה עוד לחפש. --אמיר א. אהרוני • בואו לתקן קישורי בינוויקי! • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 17:23, 28 במרץ 2008 (IDT)

בישורון (פירושונים) מצוייה הפניה לערך יעקב. אם בערך יעקב עצמו אין הרחבה על השם "ישורון", הרי שהוא לוקה בחסר, אבל שם צריך להיות המידע. דניאל צבי • שיחה 17:34, כ"א באדר ב' ה'תשס"ח (28.03.08)

סליחה על הבורות ועל כך שטרם קיבלתי את הקובץ המתאם בין פרויקט השו"ת לויסטה - האם אפשר לקבל מראה מקום בו יעקב עצמו מכונה ישורון? אם הכוונה היא לתקבולת הצלעות בישעיה מ"ד הרי שזו לא דוגמה טובה וכך גם לגבי 3 ההופעות האחרון של ישרון במקרא. נריה - שיחה 15:35, 6 באפריל 2008 (IDT)

"קראת את שמו ישראל וישורון" - מתוך תפילת שחרית. מי אמר שהכל צריך להסתכם במקרא? דניאל צבי • שיחה 08:08, ה' בניסן ה'תשס"ח (10.04.08)

אהמ... ובכן, את חטאי אני מזכיר - האמת היא שלא ביקרתי פעמים רבות מדי באיזור הדמדומים הזה שבין ברכות השחר לפסוקי דזמרה. תודה על ההפניה אם כי נידחותה היחסית (=אזכור יחיד בתוספת לתפילה, תוספת שלא כאחרות זוכה לרייטינג נמוך יחסית) מראה כי עוצמת הזיהוי בין יעקב האיש לישורון איננה כה מכרעת, בלשון המעטה, במסורת היהודית. אמרתי "מקרא" אבל גם בתלמודים ובמדרשים אין לכך זכר. ראיתי שבזוהר וישלח מדובר בפירוש על שלושה "דרגין" יעקב-ישראל-ישורון אך יש שם טשטוש מכוון בין התייחסות לישראל האיש לבין ישראל העם (שנקרא מס' פעמים גם יעקב). אני יכול רק לנחש שיש כאן גם עניין למדרש שם הנוגע למקומו של יעקב במערכת הספירות. נריה - שיחה 13:09, 10 באפריל 2008 (IDT)

מצטרף לתמיהה על שם הערך הנוכחי. בכל הכבוד לבית הכנסת הירושלמי, השם "ישורון" בסתמי הוא קודם כול ולפני הכול כינוי לעם ישראל (”וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט” (דברים לב טו)), והוא עמד הרבה לפני שנות ה-20 של המאה הקודמת. אינני רואה סיבה שלא לקרוא לערך "בית הכנסת ישורון", כפי שאכן נקראים אצלנו מרבית הערכים על בתי כנסת. אביעדוס • שיחה כ"ז באב ה'תשע"א, 19:48, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

ושנה מאוחר יותר, גם אני מצטרפת. לא מתאים שבית כנסת אחד יהווה הפירוש הראשי של מילה כללית זו. למה זה מפריע לקרוא לו "בית הכנסת ישורון" או "בית הכנסת המרכזי ישורון", כפי שגם רשום באופן בולט מעל דלת הכניסה שלו? תודה, Ravit - שיחה 22:02, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.ycsj.org/index-hebrew.htm
  • In ישורון on 2013-05-05 05:21:52, 404 Not Found
  • In ישורון on 2013-05-15 03:23:25, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 06:24, 15 במאי 2013 (IDT)

הצעת הסרה מהמומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

זהו מומלץ ותיק ויפה, אך לדעתי לא עומד יותר בקריטריונים. בעיני אם מדובר בערך אודות מבנה (במקרה זה בית כנסת) אני מצפה לראות פירוט לגבי המבנה עצמו. כיצד נבנה? באילו חומרים השתמשו? מה הסגנון האדרכילי של המבנה ועוד (ראו להשוואה: קתדרלת קלן). בנוסף, הערך ערוך בצורה לא תקינה. מה זה "ישורון כיום" מתי זה כיום? ממש ברגע זה? ברגע כתיבת הערך? המדיניות הלשונית שלנו לא מעודדת את השימוש במילה זו. במיוחד כשמדובר במבנה חדש יחסית. הוא נוסד לפני קצת פחות ממאה שנים והכיום מבלבל מאוד. בעיני, הערך זקוק להרחבה משמעותית שלא מאפשרת להשאיר אותו כמומלץ במצבו הנוכחי. הערך נכתב על ידי משתמש:Arielhorowitz שהמעיט את פעילותו בוויקיפדיה. אני מקווה שיחזור ויטפל בבעיות אלה, אבל אם לא אני מקווה שוויקיפדים אחרים יעזרו לערך הזה. גילגמש • שיחה 07:49, 18 בנובמבר 2014 (IST)

אכן כן. כל הניסוח של הפרק ישורון כיום אינו טוב. ויקיפדיה אינה מעודדת מחקר עצמאי והשערות שאינן מבוססות מקורות, ולכן "יש להניח" ומשפטים דומים, אין מקומם באנציקלופדיה. שמזן‡שיחה • א' בכסלו ה'תשע"ה • 12:28, 23 בנובמבר 2014 (IST)

מצטרף לשניכם. נתנאל - שיחה - מומלצים 16:13, 29 בנובמבר 2017 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

שלום, רשום שבבית הכנסת נערכה אזכרה במלאת חצי שנה לאירועי תרפ"ט בחברון. וגם כתוב שהנחת אבן הפינה לבית הכנסת הייתה בשנת 1934 דווח על ידי: 2A01:6500:A049:4BB2:A3B4:C253:929E:F085 22:47, 18 במאי 2019 (IDT)

משוב מ-26 בדצמבר 2023

חבל שלא מוזכר כלל מקהלת ישרון תחת ניצוחו של המיסטר מאיר ברום לאיטו, הייתה מקהלת ילדים ומבוגרים שבזכותם יחד עם החזן מיזלס ריגשו את קהל המתפללים ובימי העצמאות הייתה משודרת התפילה בקול ישראל ובטלוויזיה הישראלית, 2. כ"כ מר לובר פנה אלי , שלמה וסרטיל להקים מועדון לנוער מתחת לאולם התפילה שם גם היו החזרות של המקהלה מידי שבוע, מועדון הנוער היה למקום השואף את הנוער לחיק התרבות היהודית בה הינחו נפתלי רוטנברג (היום הרב פרופ) מדריך נוסף בשם יורם איזק היד שנפל ביומה הראשון למלחמת יוהכ ומאז פסקה המקהלה להופיע עם מבוגרים על הספריה המיוחדת אליה הגיעו רבים מתושבי ירושלים ובעיקר בני נוער לעשות עבודות מחקר , בספריה זו כתב וערך פרופ זאב וילנאי את פאר יצירתו האנציקלופדיה לא"י ואני הקטן עוזרו המחפש לדרישתו מקורות שונים.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.126.84.11‏ 22:20, 26 בדצמבר 2023 (IST)