שיחה:האוצר מתחת לגשר

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 10 שנים מאת דוד שי בנושא רבי יוסי בן השוחט

בערך "האלכימאי" מובא סיפור זה. כך שהערך נחוץ להבנת ההערה שבערך האלכימאי. חוץ מזה, זה סיפור חסידי מרתק, משום שהוא אמיתי.

אכן ספור מעניין ומוכר, אך ויקיפדיה היא לא ספריה. היא אנציקלופדיה. ואנציקלופדיה לא מכילה סיפורים, על אף יופיים הרב ומוסר ההשכל מהם. 82.81.184.185
הסיפור מוזכר פה באמצע, תמונה של מצבתו ובעוד הרבה מקורות. האגדה מאוד מפורסמת ומקום בית הכנסת ידוע. לא מצאתי בחיפוש קצרצר את המקור, אבל זכור לי שיש כמובן מחקר שמוכיח שר' אייזיק היה עשיר בן עשיר, כך שהסיפור לא מדוייק. הצעתי היא לשנות את הערך, כך שנושאו יהיה בית הכנסת. סעיף חשוב בערך יתאר את האגדה, את היבטיה התרבותיים ואת החורים שיש בה. ‏DGtal23:00, 11 באפריל 2007 (IDT)תגובה
מסכים עם DGTAL ---יוני--- 13:00, 12 באפריל 2007 (IDT)תגובה
אני חושב שכדאי להזכיר גם את הסיפור באופן כללי יותר, ולא רק כסיפור חסידי. מוסר ההשכל הנובע מופיע במקומות רבים (כמו שהזכירו כאן, האלכימאי, גרוע אף ממנו - הסרט רוד טריפ, ואני בטוח שעוד מקומות רבים) Johnny Zoo 13:07, 12 באפריל 2007 (IDT)תגובה

לכתוב כאן פרטים על הבית כנסת אמיתות הסיפור ההקשר וכו' ואת הסיפור עצמו להעביר לויקיטקסט[עריכת קוד מקור]

שמוליק 18:38, 12 באפריל 2007 (IDT)תגובה


אפשר גם לאחד לתוך שמחה בונים מפשיסחה סופר מריו 19:22, 12 באפריל 2007 (IDT)תגובה

תוכנית עבודה לערך[עריכת קוד מקור]

כיוון שמוסכם על הרוב שהערך צריך להיות על בית הכנסת ואילו הסיפור ראוי לציון רחב, אבל כתוספת לערך העיקרי, יש כמה שלבים שצריך לעבור כדי שהערך ייראה אנציקלופדי. לפני הכל צריך לאסוף מקורות, אז גם מי שלא מעוניין לעסוק בכתיבה עצמה מוזמן לציין מקורות מתאימים כבר כעת. השלב הראשון קודם מבחינה מעשית לאחרים וכל השאר ניתנים לביצוע במקביל.

  1. מציאת שם בית הכנסת המדוייק בעברית והעברת הערך לשם זה, תוך יצירת הפניות לפי הנדרש על בסיס השמות במקורות השונים.
  2. מציאת שמו הפולני. אם המקום עדיין קיים, כפי שנטען במספר אתרים, יש סיכוי מצויין למצוא תמונה בקומונס בקטגוריה commons:Category:Synagogues of Kraków.
  3. אודות בית הכנסת עצמו: איתור מידע והוספתו לערך תחת "היסטוריה", "תיאור המבנה" וכו'.
  4. אודות האגדה: איתור מקורות שבהן האגדה כתובה בצורה מסודרת והכנסת עיקרי הסיפור תחת "נסיבות הקמת בית הכנסת".
    לאחר יצירת בסיס זה יש לבצע את השלבים הבאים:
  1. הוספת דעת המחקר על נכונות האגדה.
  2. איזכורים בספרות של הסיפור ושל סיפורים דומים.

כמובן שיש גם עניינים טכניים: הוספת ביבליוגרפיה, קטגוריות, קישורים לאתרים חיצוניים, לשפות אחרות וכו'. ‏DGtal23:34, 24 באפריל 2007 (IDT)תגובה

אני כמעט בטוח שמצאתי את הערך בפולנית pl:Synagoga Izaaka Jakubowicza w Krakowie (יש הרבה תמונות בויקישיתוף, לא מצאתי ערך מקביל בויקיאנגלית) אבל הפולנית שלי ברמת אפס. ‏DGtal00:23, 25 באפריל 2007 (IDT)תגובה
זה בית הכנסת: יהדות קרקוב#בתי כנסת בולטים#בית הכנסת איזאק. כשביקרתי שם, המדריכה שלנו סיפרה לנו בדיוק את הסיפור הזה. אני יכולה לשאול אותה שאלות עליו, אם יש צורך. אולי היא תדע. נעה 18:33, 25 באפריל 2007 (IDT)תגובה
וגם יש לציין את שני הלקחים ההפוכים שניתן להפיק ממנו: שלא צריך ליסוע רחוק כי האוצר קרוב אליך, או שדווקא כן צריך ליסוע רחוק כדי לגלות איפה האוצר. דוד 21:40, 25 באפריל 2007 (IDT)תגובה

1. שם הערך[עריכת קוד מקור]

אחרי שאיתרנו את המקום (ויש אפילו תמונות), כדאי להחליט על שם הערך. אפשרויות: בית הכנסת איזאק, בית הכנסת אייזיק, בית הכנסת ר' אייזיק בן ר' יעקעלעש (מה שיש כעת בסוף הערך), בית הכנסת דר' אייזיק בר ר' יעקעלעש זצ"ל (אני חושב שזה מה שכתוב בתמונה:IsaacSynagogue Krakow 2.jpg), מה שמוביל לבית הכנסת אייזיק יעקעלעש (או יקלש בכתיב עברי). יש למישהו רעיון אחר? ‏DGtal22:41, 25 באפריל 2007 (IDT)תגובה

אני בעד אייזיק או אייזק. נעה 19:39, 27 באפריל 2007 (IDT)תגובה

2. אודות בית הכנסת עצמו[עריכת קוד מקור]

אני לא מבין באדריכלות או בפולנית, אבל האדריכל הוא כנראה en:Giovanni Battista Trevano, אם מישהו רוצה לעשות קצת רקע בנושא. ‏DGtal22:41, 25 באפריל 2007 (IDT)תגובה

כפי שאני יודע מעשייה זו מקורה בסיפור עם, והובאה במסרה היהודי ע"י ר' נחמן מברסלב. המסר של הסיפור מעט מבלבל, מצד אחד ניתן לראות כאילו לא צריך לחפש את האוצר רחוק מכיוון שהוא נמצא אצלנו בבית. אך המסר האמיתי לפי ר' נחמן הוא בדיוק הפוך. חייבים לצאת ולחפש אחר משמעות החיים, בשביל לדעת שהאוצר אצלינו בבית אנו צריכים להגיע אפילו עד סוף העולם. אנו בחיים לא נמצא את אוצר אם לא נחפש, נרצה, ונכסןף..

רבי יוסי בן השוחט[עריכת קוד מקור]

בתוך הערך מובאות מילים מספר שיש בהן חידוש רב: "במקור התלמודי בא אדם לפני רבי יוסי בן השוחט (חלפתא) וסיפר לו..." עד כמה שחיפשתי, לא ידוע לי שזוהי סיבת שמו של רבי חלפתא. יתכן והא אכן עסק גם בשחיטה, אבל חשוב לציין מקור לאמריה סתמית שכל כולה חידוש.ניחוח - שיחה 16:37, 22 במאי 2013 (IDT)תגובה

תיקנתי. דוד שי - שיחה 06:29, 13 ביולי 2013 (IDT)תגובה