שיחה:הרמן כהן
יחסו של הרמן כהן ליהדות[עריכת קוד מקור]
גבירותי ורבותי, נא להוציא שגיאה גסה מהערך. בין הקשרים, ישנה הפניה לרמב"י. יפה, יפה מאוד! אך היא מפנה לשופט חיים כהן, ששמו הגרמני היה הרמן. אנא מחקו פרופ' שלום רוזנברג
אף שאינם תחת ידי, במקורות ספורים מופיע כי באחרית ימיו חזר בתשובה. אנא לבדוק.
תגובה:
הביטוי "חזר בתשובה" הוא מטעה כאן. כאשר כהן יצא להגנה פומבית על הקהילה היהודית נגד התקפות אנטישמיות כנגד התלמוד והתכנים האנטי גויים שיש בו לכאורה, הקהילה מצידה ראתה בו "חוזר בתשובה" במובן שמי שחזר לחיק עמו. אבל כהן עצמו כעס מאוד על האמירה הזו שכן כבר שנים רבות קודם לכן הוא עשה כן כשיצא להתווכח נגד טריטשקה.
מבחינה דתית כהן היה ונשאר מה שנקרא יהודי ליברלי. הוא היה בעל הערכה רבה ומחוייבות לחוק היהודי תוך הכרה בדינמיות שלו, והערכה עמוקה מאוד למקורות היהדות כמבטאים את הרעיון המונותאיסטי. כהן הדגיש, אולי יותר מכל יהודי ליברלי אחר, את החשיבות שבלימוד חי של מקורות היהדות. לדידו הרעיונות המרכזיים שמקורות היהדות מבטאים, היא בראש ובראשונה רעיון האנושות האוניברסלית המעוגן בתפיסת האל היחיד והמיוחד והרעיון המשיחי. בזה כהן המשיך את הקו הרעיוני שעוד אפיין אותו בכתביו הפילוסופיים השיטתיים (בעיקר "האתיקה של הרצון הטהור").
אמנם, כאשר פרש מכהונתו כראש הקתדרה לפילוסופיה במארבורג, הלך לבית המדרש לרבנים בברלין והחל לעסוק ביתר אינטסיביות ביהדות וביהודים (בה עסק גם לפני כן) והכין את ספרו "דת התבונה ממקורות היהדות" שיצא רק אחרי מותו. בסוף מלחמת העולם ה-I יצא למסע בקהילות מזרח אירופה שם זכה לקבלת פנים חמה (אחרי הכל היה אולי הפילוסוף היהודי המרכזי ביותר באותה העת בעולם הפילוסופיה הכללית) ואת רשמי המסע כתב במאמרו "היהודי הפולני" אשר תורגם לאחר עשור בכתב העת הציוני "השלח" (כהן היה ונשאר אנטי ציוני חריף). במסע זה אף פגש, שנים לפני פרסומו העולמי, את יאנוש קורצ'ק (גולדשמידט) והביע את הערכתו לשיטת החינוך שלו בבית היתומים. כהן, גם זה בניגוד להלך רוח של כמה מיהודי גרמניה, חלם על אסימילציה בין יהודי מזרח אירופה ובין יהודי גרמניה (איחוד שנראה אז כאפשרי בשל השינויים הגאו-פוליטיים לאחר המלחמה). הוא אהב את זיקתם של יהודי פולין למקורות אך הסתייג מהלאומיות היהודית שלהם.
פרנץ רוזנצווייג שחבר לכהן בסוף ימיו של האחרון (אף שלא היה ממש תלמידו מבחינה פילוסופית), טען כי ספרו האחרון של כהן היווה "חזרה" מסויימת לתפיסה דתית עמוקה. בניגוד לשיטתו הפילוסופית הקודמת בה האלוהים הוא רק "אידיאה" בלבד - הרי שבספר הזקונים שלו יש כביכול יחס בלתי-אמצעי (קורלטיבי) בין אדם ואלוהים, יחס שתואר על ידי רוזנצווייג כ"ברית". רבים חברו לדעה זו של רוזנצווייג (למשל שמואל הוגו ברגמן) והצביעו גם הם על מהפך בעמדותיו הפילוסופיות של כהן - מתפיסה רציונליסטית אידיאליסטית קיצונית מאוד לתפיסה דתית עמוקה. דעה זו אינה מקובלת כיום במחקר, ומופיעה הטענה כי רוזנצווייג נטה לפרש את כהן בעיני שיטתו הפילוסופית שלו.
משוב מ-28 בנובמבר 2016[עריכת קוד מקור]
ממש לא ממצה את תחילת ההגות שלו ואפילו לא תולדות חייו 95.86.124.164 22:57, 28 בנובמבר 2016 (IST)
אכן.[עריכת קוד מקור]
לא ממצה ברבע את ההגות שלו, וגם לא את תולדות חייו. חבל שאין לי כ"כ זמן בשביל זה. גם לא הבנתי למה רק "ספריו שתורגמו לעברית" [ליתר דיוק: ספריו ה"יהודיים" שתורגמו לעברית] זוכים לציון... בברכה ובאהבה, יהונתן בנחיון • מה נשמע? • מגיבים? אל תשכחו לתייג • ח' בניסן ה'תש"ף • 19:42, 1 באפריל 2020 (IDT)
- ראיתי ציטוט מאוד מעניין של הרב הנזיר שמצטט אחד מעורכי כתביו מתוך יומן אישי שלו (מהחלקים שלא פורסמו): "הנאוקנטיונית של הרמן כהן, ביחוד בספריו הגדולים, שטת הדעת הטהורה, והמוסר הטהור, ועוד, שבהן הוא יוצא מתורת קנט שהוא מסבירה, והוא עולה עליו, בהם הנני מוצא את "היהודי" שבו, גם בשפה ובסגנון, יותר מבספריו המיוחדים ליהדות. ההגיון שלו יהודי, וביחוד המוסר הישראלי, מוסר הנביאים, והנני נשען עליו אח"כ בייחוד בשטת ההגיון העברי השמעי, הנתון במדות שבהן התורה נדרשת". בברכה ובאהבה, יהונתן בנחיון • מה נשמע? • מגיבים? אל תשכחו לתייג • ח' בניסן ה'תש"ף • 20:16, 1 באפריל 2020 (IDT)
משוב מ-1 במאי 2022[עריכת קוד מקור]
שלום וברכה! הפיסקה האחרונה, אודות בית הכנסת תפארת צבי, ורבו הצעיר, אינן קשורות לערך. בברכה. 2A01:6500:A043:3330:8672:90D5:178F:63A4 09:06, 1 במאי 2022 (IDT)