ברכה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בברכה לאל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ברכה (פירושונים).
בדתות השונות משמשת הברכה למתן תודה לאלוהים על שהעניק לנו מטובו.
תוכן עניינים |
[עריכה] יהדות
תפקידן העיקרי של הברכות ביהדות הוא להזכיר לאדם את מציאות האל, השגחתו על בני-האדם, וביותר להוקיר לו טובה ולהעריך את מתנותיו הרבות.
[עריכה] המקור ההלכתי
החובה לברך לאחר המזון מופיעה בתורה "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" (דברים ח, י). החובה לברך לפני לימוד תורה אף היא, לדעת פוסקים רבים, מן התורה. שאר הברכות הם מדברי חכמים, כאשר ברכות הנהנין מבוססות על הסברא 'אסור לו לאדם להנות מהעולם הזה בלא ברכה' (ברכות לה א). נוסח הברכות המופיעות בסידור התפילה תוקן על ידי אנשי כנסת הגדולה.
דוד המלך תיקן שעל כל יהודי לברך בכל יום מאה ברכות.
כשמחשבים את הברכות הנאמרות כל יום בשלוש התפילות בצרוף ברכות הנהנין ושאר ברכות עולה מניינם למאה ברכות לפחות. בשבת שבתפילת העמידה שלה יש 7 ברכות בלבד, נוהגים להוסיף ברכות על ידי אכילת פירות ומיני מגדים, וברכות על ריח טוב.
[עריכה] פירוש המילה ברכה
שני פירושים למשמעות המילה ברכה, ולתפקידו של המברך:
- לפי ספר החינוך, הברכה הינה שבח מאת הנברא המודה בגדולת הבורא.
- דעת הרשב"א בתשובותיו, ברכה מלשון בריכה ונביעה. הברכה הינה תפילה לריבוי שפע מאת הקב"ה לעולם.
[עריכה] על מה ניתקנו הברכות
הברכות נחלקות לשלש קבוצות (משנה תורה לרמב"ם ברכות א,ד):
- ברכות הנהנין ברכות המשמשות כשבח והודיה לאל על המזון שנתן לנו, לפני הסעודה, ולפני הנאה מריח בשמים.
- ברכות המצוות, ברכות הנאמרות טרם עשיית מצווה מסוימת על מנת להודות לה' על נתינת התורה והמצוות לנו, לעם ישראל.
- ברכות המאורע, ברכות הנאמרות באירועים מיוחדים כגון שבתות ומועדים (קידוש והבדלה), ברכת הלבנה וכדומה.
- ברכות השבח, ברכות שבהם משבחים את ה' על האופן שבו הוא מנהיג את העולם ואת עם ישראל (ברכות הודאה וראיה), וכן על תופעות טבע מיוחדות (ברכות וחידוש).
[עריכה] דוגמאות לברכות השבח
- ברכה אחר המזון (ברכת המזון וברכה אחת מעין שלוש).
- ברכות השחר שנאמרות כאשר אנו קמים בבוקר. תפקידן להביע הודיה לאלוהים על היום החדש ועל הגוף הבריא שקבלנו.
- ברכת הגומל שנאמרת כאשר נצלנו מסכנה או ממשהו רע.
- גם שלוש התפילות מורכבות מברכות. (בתחילה היו 18 ברכות ולכן בעצם נקראה התפילה "תפילת שמונה עשרה" לאחר מכן נוספה ברכה אך השם המקורי נשאר). חלקן ברכות הודאה ושבח וחלקן ברכות על בקשת צרכינו היום יומיים, בין על צרכינו הרוחניים ובין על צרכינו הגשמיים.
- ברכה על בשורה רעה ששמענו או שקרתה לנו - ברוך דיין האמת.
- ברכות הראיה על נפלאות הבריאה, על רעמים, ברקים,כוכב שביט, קשת, ים, תופעות טבע וכדומה. למשל "עושה מעשה בראשית".
- ברכת שהחיינו (זמן), על דבר חדש, כמו פרי חדש, חבר שלא נראה הרבה זמן, חג וכו'.
